מטרתו של ביטוח נפגעי עבודה היא לעזור למבוטחים שנפגעו במהלך עבודתם ולתת להם פיצוי בגין אובדן ההכנסה בשל הפגיעה. מי שיוכר כנפגע בעבודה וימצא לא כשיר לעבודה יקבל דמי פגיעה – תשלום בגין שלושת החודשים הראשונים מיום הפגיעה. לאחר מכן, אם נותרה לנפגע נכות כתוצאה מהתאונה, הוא יוכל להופיע בפני ועדה לקביעת דרגת נכות מעבודה, שזו תעריך ותקבע את שיעור הנכות שנותרה, ולפי קביעה זו יתכן שיעשה זכאי לפיצוי כספי זמני או קבוע. נוסף על כך, הנפגע בעבודה יכול להיות זכאי לקבל טיפול רפואי חינם בשל תוצאות הפגיעה.

נפגעתם בעבודה? היכנסו לפורום:
פורום ביטוח לאומי

האם עברתי פגיעה בעבודה?

חוק הביטוח הלאומי מפרט מה היא פגיעת עבודה. כך למשל, פגיעת עבודה תיחשב פגיעה שקרתה לנפגע בעת שעבד, בדרכו לעבודה ובחזור ממנה. חשוב לציין שלא רק הביטוח הלאומי מפצה את נפגעי העבודה, גם מי שיש לו ביטוח לאובדן כושר עבודה או קרן פנסיה פעילים יכול להימצא זכאי לפיצוי ולקצבה נוספת, בהתאם לתנאים הספציפיים והפוליסה שלו, הנוגעת בתאונת העבודה שעבר.

מה עלי לעשות כדי לקבל הכרה בפגיעת העבודה שעברתי?

השלב הראשון בבחינת תביעה לפגיעה בעבודה הוא שלב ההכרה. בשלב זה המוסד לביטוח לאומי מקבל החלטה האם להכיר בתביעה או לא. שלב זה לרוב אינו מערב את מגיש התביעה, למעט מקרים שבהם הוא מוזמן לבירור, ומתבסס על התיעוד הרפואי והתביעה שהוגשה. חשוב מאוד להגיש את התביעה הראשונית להכרה כנדרש, במלוא תשומת הלב לכל פרט רלוונטי ולסדר האירועים שקדמו לפגיעה, שכן ההכרה משמעותה המשך בחינת ההטבות המגיעות וכל פיצוי עתידי שיתקבל, אף במקרה של החמרה.

השלב השני בבחינת התביעה הוא שלב מהותי לא פחות עבור הנפגע בעבודה, ובו תעשה בחינה לנכות שנותרה, אם נותרה, להשלכותיה על חזרה לעבודה שבה עבד עד לפגיעה, מגבלות תפקודיות חדשות שנוצרו. כל החלטה שתתקבל בוועדה או ועדות אלו בנוגע לשיעור אחוז הנכות שנותרה, תשפיע על הפיצוי שהנפגע יקבל. במקרים שבהם יש כמה פגיעות כתוצאה מתאונה אחת, חשוב מאוד לשים לב שכל אחת מהפגיעות מקבלת את התייחסות נדרשת.

מה היא מחלת מקצוע ואיך להתנהל מול הביטוח הלאומי?

לצד תאונות עבודה, שמתרחשות במועד ספציפי, ישנו ענף רחב הנוגע במחלות מקצוע שאף הנפגעים בהן מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה. מחלות מקצוע מוגדרות כמחלות שהתפתחו אצל המבוטח עקב עבודתו. הביטוח הלאומי מגדיר רשימת מחלות מקצוע מוגדרות שנקבעו בתקנות.

גם תביעה למחלת מקצוע, כמו תביעה לתאונת עבודה, עוברת דרך שלב ההכרה וקביעת הנכות שנותרה. אלא שלא פעם תביעה זו עלולה להיגרר לביורוקרטיה, סחבת ושלילת זכאות. מכיוון שמחלת מקצוע מתבססת על חשיפה או עיסוק מתמשכים של הנפגע שגרמו להתפתחות אותה מחלה, על הנפגע להוכיח את אותה חשיפה והתפתחות המחלה על פני התקופה הרלוונטית. לעיתים הנפגע כבר עבר מקום עבודה, אין בידו את כל התיעוד הרפואי הנדרש, אינו מצליח להשיג את שיתוף הפעולה עם המעסיק שלו, כך שבסופו של דבר אין בידו די ההוכחות הנדרשות לקיום מחלת מקצוע.

חוות דעת רפואית בעניין הקשר שבין מחלת המקצוע שהתפחתה לבין העיסוק שבו עסק הנפגע יכולה להיות חשובה מאוד ותסייע לנפגע לקדם את ההכרה שהוא זקוק לה, כמו גם תציג הערכה רפואית מטעמו של גורם רפואי מוסמך, לנכות שנותרה.

הטיפול בזכויותיהם של נפגעי תאונת עבודה ומחלות מקצוע בכלל הגופים נוגע בהיבטים רפואיים רבים, אשר עבור הנפגע הינם משמעותיים ביותר ויכולים להשפיע רבות על עתידו. לפני שמתחילים בהליכים אלו מומלץ להתייעץ עם גורם רפואי מקצועי על מנת לוודא התנהלות נכונה ותקינה בכל ההליכים.

חשוב גם לזכור, הכרה בתאונת עבודה צריכה להיעשות, במרבית המקרים, עד שנה מיום התאונה, ובמחלת מקצוע, כדאי שתיעשה כמה שיותר קרוב למועד פרוץ המחלה שהתפתחה.

השגת ההכרה חשובה ביותר, אף במקרים שבהם נראה שאין מדובר בפגיעה חמורה, כיון שתאפשר בכל מקרה של החמרה עתידית, לדון בהחמרה ולקבוע פיצויים המגיעים כתוצאה ממנה.

שמאי שזירי – יושב ראש החברה המרכזית למימוש זכויות



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר