תסמונת ההשמנה על שם קושינג: כל מה שחשוב לדעת

מטרת המאמר היא להעלות את המודעות לכך שהשמנה, למרות שכיחותה, אינה נובעת בהכרח מאכילה בלתי מבוקרת ומיעוט פעילות גופנית ועל כן יש לבדוק כל מקרה לגופו
דירוג: 5.0 מתוך 1 הצבעות
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע 5.0 מתוך 5
תופעת ההשמנה שכיחה באוכלוסיה הכללית, כה שכיחה עד שהרופאים וגם הלוקים בה מייחסים אותה כמעט באופן אוטומטי לאכילת יתר, חוסר פעילות גופנית וגורמים גנטיים. אמנם רק אחוז קטן מהאוכלוסיה סובלים מהשמנה על רקע עודף בקורטיקוסטרואידים (תסמונת קושינג) אולם גילוי מוקדם עשוי לרפא אותם ואף להצילם ממוות מוקדם. נציין שיש המעריכים שמדובר בתמותה גבוהה עד 50% מהלוקים בה במשך 5 שנים ובתחלואה קשה.

נשאלת השאלה מדוע מתעכב האבחון בחלק ניכר מהמקרים? מדוע חסרה מודעות בקרב רופאים וחולים לתסמונת ההשמנה מעודף קורטיקוסטרואידים?

ההורמון קורטיזול מופרש מקליפת יותרת הכליה, באופן משתנה במשך היממה ועולה במצבי סטרס. היעדר הפרשתו עלול לגרום למוות, כך שמצד אחד מדובר בהורמון חיוני לחיים ומצד שני, עודף בקורטיקוסטרואידים (סטרואידים) מסוכן אף הוא. עודף עלול להיגרם מטיפול תרופתי או עקב ייצור עצמי ללא בקרה תקינה. תכשירים כגון דקסמתזון, דיספורט, סולומדרול ופרדניזון משמשים לטיפול במצבים דלקתיים אוטואימוניים כגון דלקת פרקים ראומטית, מחלות מעי דלקתיות, מחלות עור, מחלות דרכי נשימה וכן ניתנים במקרים שבהם יצירת הקורטיזול והורמונים אחרים אינה תקינה.

למידע נוסף היכנסו לפורומים:
פורום דיאטה, תזונה נכונה, אכילה רגשית
פורום אנדוקרינולוגיה ילדים
פורום סוכרת אנדוקרינולוגיה
פורום נטורופתיה ותזונה
פורום השמנה - לחיות בגדול

מהי משמעות הטיפול בסטרואידים לטווח ארוך?

במחקר שנעשה על מטופלים לתקופות ארוכות נמצא שלמעלה מ-90% מהם טענו לתופעת לוואי אחת לפחות ו-55% טענו להפרעה מטרידה ביותר ובהן השמנה המופיעה ב-70% מהמטופלים קטרקט ב-15%, שברים ב-12%. נמצא קשר למינון ולכמות המצטברת, כלומר למשך המתן יש משמעות. במחקר אחר במטופלי פרדניזון נצפו גם עליית לחץ דם, כאבי ראש וסחרחורות, בצקות ברגליים, הפרעות שינה, חרדה, מחלות זיהומיות, פגיעה בשרירים, הפרעות קרישה, אוסטיאופורוזיס ושברים, טנדינוזיס, נקרוזיס של ראש הפמור ועוד.

מהאמור לעיל ניתן להסיק כי מדובר בטיפול העלול לגרום תופעות לוואי רבות, קשות ושכיחות וודאי שלא ניתן לתת בהיסח דעת וכלאחר יד, אבל המציאות מעט שונה. מהרשומה הרפואית ב-10 תיקי חולים שהובאו לידיעתי לבחינת רשלנות, נוכחתי לדעת שבחלק גדול מהם הרופא שטיפל בסטרואידים התמקד במחלה הבסיסית ללא תשומת לב נאותה להתפתחותה של תסמונת קושינג או מבלי להבין את משמעותה וגם כשאובחנה, לא הגיב כנדרש, ועל כן נגרם נזק בלתי הפיך לחולה.

החולים עלו במשקלם עשרות ק"ג ולהשמנה נלוותה תחלואה נוספת כגון: דום נשימה בשינה, יתר לחץ דם, עליית שומני הדם, סוכרת – כולם גורמי סיכון למחלות כלי דם ולב. שני חולים נזקקו לניתוח בריאטרי ולניתוחים קוסמטיים לאחר השמנה קשה לא הפיכה. הופיעו גם ירידה בצפיפות העצם, שברים בחוליות עמוד השדרה, ירידה בכוח הגס של השרירים, עד אבדן ניידות וצורך בכיסא גלגלים.

בשני מקרים התפתח הרס מלא של מפרק הירך (AVR) שהצריך ניתוח החלפת מפרק. הופיעו גם הפרעות נפשיות כגון: חרדה, התקפי פאניקה (במקרה אחד, סיכון גבוה בעת נהיגה), הפרעות שינה וריכוז, אובדן מלא של כושר העבודה ופגיעה כלכלית, קשיים בחיי המשפחה ובחיים הזוגיים. במקרה אחר, אף התפתחה פסיכוזה מסוג הפרעה דו קוטבית שלוותה בנזק כלכלי ניכר.

עוד עלה מהרשומה הרפואית באותם תיקים כי המומחה המטפל בחולה לא העלה על הכתב את השלכות הטיפול בסטרואידים ולא עדכן את החולה ואת הרופא המטפל באשר לתחלואה הקשה גם במסגרת המעקב ואף לא נקט באמצעים העומדים לרשותו כדי למנוע אותה, לא נתן את המענה בזמן ולא שקל את תוצאות הטיפול המאכזבות לאור התחלואה הקשה.

כיצד מצמצמים את התופעה?

מהאמור לעיל עולה כי על הרופא המתחיל טיפול בסטרואידים לנקוט במספר יוזמות לאור חובת הזהירות המוטלת עליו ומומלץ מאוד שגם המטופל יהיה מודע להשלכות הטיפול:

א. הסבר לחולה (מתועד) אודות תופעות הלוואי האפשריות (לפחות השכיחות והחמורות): עליו להתייחס לתופעות אלה בעת המעקב הרפואי ולציין כי הוא הכתובת לפניית החולים במקרי תחלואה משנית שכן ניתן לשקול הפחתת מינון ואף החלפת הטיפול. שיתוף ומודעות המטופל חיוניים למניעת נזק, תחלואה ותמותה.

ב. מניעה – בדיקת צפיפות עצם והפניה לדיאטנית בנושא משקל וכלכלה עתירת סידן, בדיקת רמת ויטמין D בדם, הסבר לגבי הצורך בנטילת תכשירי סידן וויטמין ,Dפעילות גופנית וניטור משקל. יש לשקול בדיקות חוזרות של צפיפות העצם במסגרת המעקב והפניה לאנדוקרינולוג לשקול טיפול מונע לשברים בעזרת תרופות (בעיקר בחוליות עמוד השדרה).

ג. יש לשקול נזק לעומת תועלת: הפחתת מינון הסטרואידים למינימום הנדרש או הפסקתם במידה וקיימת אלטרנטיבה ראויה בהתייחס לתופעות הלוואי הקשות.

ד. הנחיית רופא המשפחה על ידי מומחה: כיצד לנטר את החולה ובאיזו תדירות ולהפנות את תשומת ליבו לסיכונים שבטיפול ארוך או במינון גבוה של סטרואידים אפילו לטווח הקצר.

ה. בדיקה מכוונת והערכה של מאפייני תסמונת קושינג במסגרת המעקב: תשומת לב למשקל, להשמנה במקומות האופיניים כגון מעל עצמות הבריח, עורף, פנים ובטן, שינויים בעור, ערכי לחץ דם וסוכר, מעקב כוח שרירים ונטיה לזיהומים. בחולים לא ניידים יש לשקול מדללי דם מכיוון שקיימת נטייה לקרישיות יתר.

לעומת תסמונת קושינג עקב טיפול בסטרואידים: תסמונת קושינג אנדוגנית הנוצרת על ידי הגוף קשה יותר לגילוי ולעיתים קרובות מידי חולפות שנים רבות מהרגע שבו החולה פונה לרופא המטפל וטוען להשמנה עד למועד גילוי המחלה. במקרה אחד חריג, חולה שסבלה במשך 17 שנים מהשמנה ותחלואה קשה. חולה אחרת כבת 30 נפטרה כ-3 שנים לאחר הופעת יתר לחץ דם והשמנה עקב אותה תסמונת שמקורה בגידול ממאיר למרות שאושפזה מספר פעמים.

אולי יעניין אתכם גם:
טסטוסטרון: מה קורה לגברים בגיל המעבר?
השמנת יתר: האם קיימים "שמנים בריאים"?
10 נזקים רפואיים של השמנת יתר
השפעות גנטיות על השמנת יתר
תסמונת קושינג: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול

כיצד נבדיל בין "סתם" השמנה לתסמונת קושינג?

א. הופעת משקעי שומן באזורים בלתי אופייניים: משקעי שומן בשיפולי הצוואר מעל עצמות הבריח ועורף "צוואר בופלו", פנים שמתעגלות ומתאדמות מתוארות כ"פני ירח".

ב. השמנה או עליית משקל: מנקודת זמן מסוימת, שכיח יותר אצל נשים בגילאי 25–40. אישה רזה ללא סיפור של השמנה משפחתית או השמנה מילדות – אמור הדבר לעורר חשד.

ג. השמנה למרות שלא חלו שינויים: בהרגלי התזונה, בפעילות הגופנית, הריון וכדומה. אופייני שהחולה מתלוננת על עליית משקל למרות דיאטה דלת קלוריות.

ד. החולה מרגישה "לא טוב": חרדה, התקפי פאניקה ועילפון, קושי בריכוז ובתפקוד, זיהומים חוזרים, דמם עורי ספונטני (ללא חבלה), שינויים בעור (פסים ארגמניים), ירידת ליבידו, שינויים במחזור החודשי, שינויים ברמות האשלגן ובספירת הדם.

ה. הופעת לחץ דם גבוה (80% מהמקרים): לעיתים אף אינו מגיב לטיפול תרופתי וכן עליית הסוכר בחלק מהחולים.

ו. הופעת שיעור יתר ואקנה במקביל להשמנה: לעיתים קשור בממאירות.

ז. ממצא מקרי של גוש ביותרת הכליה: במקרה כזה יש לבצע בירור הורמונלי מלא, גם אם אין ממצאים סוגסטיביים.

אציין כי בכל המקרים שבדקתי היתה זאת תגובתו או יוזמתו של המטופל שהביאה לגילוי המחלה או להפסקת הטיפול בסטרואידים שגרם להרעת מצבו. בעזרת מעט מודעות והבנה מהרופא אך גם ערנות החולה, ניתן להגיע לאבחון מוקדם, טיפול יעיל בעודף המשקל, ומניעת תחלואה, נכות ותמותה.

ד"ר רונית פרצלן מור – מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר אסנת רזיאל
    ד"ר אסנת רזיאל
    כירורגית בכירה, מומחית לטיפול רב תחומי בהשמנה והמקימה והמנהלת הרפואית של מלב"י - המרכז לטיפול בהשמנת יתר. תחומי התמחות: שרוול קיבה, מעקף קיבה, מעקף תריסריון, הצרת קיבה עם טבעת, ניתוחים חוזרים להרזיה... קרא עוד

אולי יעניין אותך גם

fUS: טיפול חדשני לרעד
ד"ר סיימון ישראלי-קורן
| 06/06/2019 |
צפיות: 482
פיתוח ישראלי הוביל ליצירת טיפול חדשני המפחית משמעותית הופעת רעד בקרב חולי פרקינסון ומחלת הרעד הראשוני. כיצד מתבצע הטיפול? האם קיים צורך בתפרים? ומה הם אחוזי ההצלחה?
קרא עוד
ASC-US: תשובה לא תקינה של משטח ציטולוגי
ד"ר שרגא וקסלר
| 05/06/2019 |
צפיות: 468
בדיקת פאפ היא בדיקה שגרתית ומאוד חשובה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם. רוב תוצאות הבדיקות מעידות על תאים תקינים, אך מה קורה כאשר בבדיקה מתגלים תאים קשקשיים לא תקינים?
קרא עוד
דמנציה ושכחת הקרובים
ד"ר דנה פאר
| 04/06/2019 |
צפיות: 268
מחלת הדמנציה פוגעת, בעיקר, בזיכרון לטווח הקצר. אחד הקשיים הכואבים ביותר איתם יש להתמודד במחלה הוא הרגע בו מתחיל החולה לא לזהות את קרוביו. רגע זה מרגיש כמו אגרוף שורף בבטן חשופה. ד"ר דנה פאר מסבירה מה מומלץ לעשות ברגעים אלו וכיצד מתמודדים עם השלב הכואב
קרא עוד
הזעת לילה: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 28/05/2019 |
צפיות: 322
הזעת לילה היא תופעה שעלולה להתרחש עקב גורמים רבים. היא יכולה להופיע מעצמה או כסימפטום שמאותת על בעיה בריאותית אחרת. מתי יש צורך להיוועץ עם הרופא? ומהם הגורמים השכיחים ביותר לתופעה זו?
קרא עוד
הקשר בין חום גוף גבוה בעבר למניעת תאים סרטניים בהווה
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 26/05/2019 |
צפיות: 291
האם מקרי עבר שבהם סבלתם מחום גוף גבוה יכולים לעזור במניעת מחלת הסרטן? מחקרים חדשים בתחום שופכים אור חדש בנושא
קרא עוד
הסוכר שבדם: כל מה שצריך לדעת על גלוקוז
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 21/05/2019 |
צפיות: 366
הסוכר בדם הוא מרכיב חיוני עבור תפקוד יעיל של הגוף. באילו רמות עליו להיות? מהיכן הוא מגיע וכיצד הוא מתעכל בגוף?
קרא עוד
הוספיס: המקום לטיפול פליאטיבי תומך
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 20/05/2019 |
צפיות: 284
התמודדות עם מוות זו גזירה שחלה על כולנו. את הגזירה הזו ניתן להפוך לקשה פחות, בעזרתו של הצוות המקצועי בהוספיס
קרא עוד
ייחודו של המוח האנושי: מדענים גילו תא עצב חדש במוח שמפריד בינינו לבין בעלי החיים
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 19/05/2019 |
צפיות: 221
קבוצת חוקרים עשתה צעד נוסף לקראת הבנה מעמיקה יותר של הפרמטר הראשי ההופך את המוח האנושי לכה ייחודי
קרא עוד
ריקוד מסייע להפחתת תסמיני מחלת הפרקינסון
ד"ר סיימון ישראלי-קורן
| 14/05/2019 |
צפיות: 780
מחלת הפרקינסון היא מחלה נוירולוגית ניוונית שכיחה בעולם אחרי דמנציה מסוג אלצהיימר. למחלה קיים טיפול תרופתי יעיל מאוד בכל הקשור להקלה על הסימפטומים, אך טרם נמצא טיפול אשר יכול להאט את התקדמות המחלה. בשנת 1980, אמר המייסד של המכון הלאומי להזדקנות בארצות הברית: "אם אימון גופני יכול להיות ארוז בתוך גלולה, זה יהיה התרופה הרשומה והיעילה ביותר במדינה". כיצד פעילות גופנית מסייעת להתמודדות עם פרקינסון? מדוע תחום המחול נחשב לכלי אפקטיבי לסיוע בהתמודדות עם תופעות המחלה? מהו סוג הריקוד המומלץ ביותר? ומהו הקשר בין תנועה לשמיעה?
קרא עוד
אלרגיה למים: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
ד"ר יורם פייטלסון
| 12/05/2019 |
צפיות: 672
מים הם מרכיב חיוני לחיינו. כל יצור חי באשר הוא זקוק למים בשביל לחיות. המוח והלב האנושי מכילים 70% מים. העצמות מכילות 30% מים, והריאות מובילות עם 80% ריכוז מים. ומה מתרחש כאשר אדם אלרגי למים? מה הן הסיבות לתופעה נדירה זו? וכיצד יש לטפל בה?
קרא עוד