תסמונת ההשמנה על שם קושינג: כל מה שחשוב לדעת

מטרת המאמר היא להעלות את המודעות לכך שהשמנה, למרות שכיחותה, אינה נובעת בהכרח מאכילה בלתי מבוקרת ומיעוט פעילות גופנית ועל כן יש לבדוק כל מקרה לגופו
דירוג: 5.0 מתוך 1 הצבעות
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע 5.0 מתוך 5
תופעת ההשמנה שכיחה באוכלוסיה הכללית, כה שכיחה עד שהרופאים וגם הלוקים בה מייחסים אותה כמעט באופן אוטומטי לאכילת יתר, חוסר פעילות גופנית וגורמים גנטיים. אמנם רק אחוז קטן מהאוכלוסיה סובלים מהשמנה על רקע עודף בקורטיקוסטרואידים (תסמונת קושינג) אולם גילוי מוקדם עשוי לרפא אותם ואף להצילם ממוות מוקדם. נציין שיש המעריכים שמדובר בתמותה גבוהה עד 50% מהלוקים בה במשך 5 שנים ובתחלואה קשה.

נשאלת השאלה מדוע מתעכב האבחון בחלק ניכר מהמקרים? מדוע חסרה מודעות בקרב רופאים וחולים לתסמונת ההשמנה מעודף קורטיקוסטרואידים?

ההורמון קורטיזול מופרש מקליפת יותרת הכליה, באופן משתנה במשך היממה ועולה במצבי סטרס. היעדר הפרשתו עלול לגרום למוות, כך שמצד אחד מדובר בהורמון חיוני לחיים ומצד שני, עודף בקורטיקוסטרואידים (סטרואידים) מסוכן אף הוא. עודף עלול להיגרם מטיפול תרופתי או עקב ייצור עצמי ללא בקרה תקינה. תכשירים כגון דקסמתזון, דיספורט, סולומדרול ופרדניזון משמשים לטיפול במצבים דלקתיים אוטואימוניים כגון דלקת פרקים ראומטית, מחלות מעי דלקתיות, מחלות עור, מחלות דרכי נשימה וכן ניתנים במקרים שבהם יצירת הקורטיזול והורמונים אחרים אינה תקינה.

למידע נוסף היכנסו לפורומים:
פורום דיאטה, תזונה נכונה, אכילה רגשית
פורום אנדוקרינולוגיה ילדים
פורום סוכרת אנדוקרינולוגיה
פורום נטורופתיה ותזונה
פורום השמנה - לחיות בגדול

מהי משמעות הטיפול בסטרואידים לטווח ארוך?

במחקר שנעשה על מטופלים לתקופות ארוכות נמצא שלמעלה מ-90% מהם טענו לתופעת לוואי אחת לפחות ו-55% טענו להפרעה מטרידה ביותר ובהן השמנה המופיעה ב-70% מהמטופלים קטרקט ב-15%, שברים ב-12%. נמצא קשר למינון ולכמות המצטברת, כלומר למשך המתן יש משמעות. במחקר אחר במטופלי פרדניזון נצפו גם עליית לחץ דם, כאבי ראש וסחרחורות, בצקות ברגליים, הפרעות שינה, חרדה, מחלות זיהומיות, פגיעה בשרירים, הפרעות קרישה, אוסטיאופורוזיס ושברים, טנדינוזיס, נקרוזיס של ראש הפמור ועוד.

מהאמור לעיל ניתן להסיק כי מדובר בטיפול העלול לגרום תופעות לוואי רבות, קשות ושכיחות וודאי שלא ניתן לתת בהיסח דעת וכלאחר יד, אבל המציאות מעט שונה. מהרשומה הרפואית ב-10 תיקי חולים שהובאו לידיעתי לבחינת רשלנות, נוכחתי לדעת שבחלק גדול מהם הרופא שטיפל בסטרואידים התמקד במחלה הבסיסית ללא תשומת לב נאותה להתפתחותה של תסמונת קושינג או מבלי להבין את משמעותה וגם כשאובחנה, לא הגיב כנדרש, ועל כן נגרם נזק בלתי הפיך לחולה.

החולים עלו במשקלם עשרות ק"ג ולהשמנה נלוותה תחלואה נוספת כגון: דום נשימה בשינה, יתר לחץ דם, עליית שומני הדם, סוכרת – כולם גורמי סיכון למחלות כלי דם ולב. שני חולים נזקקו לניתוח בריאטרי ולניתוחים קוסמטיים לאחר השמנה קשה לא הפיכה. הופיעו גם ירידה בצפיפות העצם, שברים בחוליות עמוד השדרה, ירידה בכוח הגס של השרירים, עד אבדן ניידות וצורך בכיסא גלגלים.

בשני מקרים התפתח הרס מלא של מפרק הירך (AVR) שהצריך ניתוח החלפת מפרק. הופיעו גם הפרעות נפשיות כגון: חרדה, התקפי פאניקה (במקרה אחד, סיכון גבוה בעת נהיגה), הפרעות שינה וריכוז, אובדן מלא של כושר העבודה ופגיעה כלכלית, קשיים בחיי המשפחה ובחיים הזוגיים. במקרה אחר, אף התפתחה פסיכוזה מסוג הפרעה דו קוטבית שלוותה בנזק כלכלי ניכר.

עוד עלה מהרשומה הרפואית באותם תיקים כי המומחה המטפל בחולה לא העלה על הכתב את השלכות הטיפול בסטרואידים ולא עדכן את החולה ואת הרופא המטפל באשר לתחלואה הקשה גם במסגרת המעקב ואף לא נקט באמצעים העומדים לרשותו כדי למנוע אותה, לא נתן את המענה בזמן ולא שקל את תוצאות הטיפול המאכזבות לאור התחלואה הקשה.

כיצד מצמצמים את התופעה?

מהאמור לעיל עולה כי על הרופא המתחיל טיפול בסטרואידים לנקוט במספר יוזמות לאור חובת הזהירות המוטלת עליו ומומלץ מאוד שגם המטופל יהיה מודע להשלכות הטיפול:

א. הסבר לחולה (מתועד) אודות תופעות הלוואי האפשריות (לפחות השכיחות והחמורות): עליו להתייחס לתופעות אלה בעת המעקב הרפואי ולציין כי הוא הכתובת לפניית החולים במקרי תחלואה משנית שכן ניתן לשקול הפחתת מינון ואף החלפת הטיפול. שיתוף ומודעות המטופל חיוניים למניעת נזק, תחלואה ותמותה.

ב. מניעה – בדיקת צפיפות עצם והפניה לדיאטנית בנושא משקל וכלכלה עתירת סידן, בדיקת רמת ויטמין D בדם, הסבר לגבי הצורך בנטילת תכשירי סידן וויטמין ,Dפעילות גופנית וניטור משקל. יש לשקול בדיקות חוזרות של צפיפות העצם במסגרת המעקב והפניה לאנדוקרינולוג לשקול טיפול מונע לשברים בעזרת תרופות (בעיקר בחוליות עמוד השדרה).

ג. יש לשקול נזק לעומת תועלת: הפחתת מינון הסטרואידים למינימום הנדרש או הפסקתם במידה וקיימת אלטרנטיבה ראויה בהתייחס לתופעות הלוואי הקשות.

ד. הנחיית רופא המשפחה על ידי מומחה: כיצד לנטר את החולה ובאיזו תדירות ולהפנות את תשומת ליבו לסיכונים שבטיפול ארוך או במינון גבוה של סטרואידים אפילו לטווח הקצר.

ה. בדיקה מכוונת והערכה של מאפייני תסמונת קושינג במסגרת המעקב: תשומת לב למשקל, להשמנה במקומות האופיניים כגון מעל עצמות הבריח, עורף, פנים ובטן, שינויים בעור, ערכי לחץ דם וסוכר, מעקב כוח שרירים ונטיה לזיהומים. בחולים לא ניידים יש לשקול מדללי דם מכיוון שקיימת נטייה לקרישיות יתר.

לעומת תסמונת קושינג עקב טיפול בסטרואידים: תסמונת קושינג אנדוגנית הנוצרת על ידי הגוף קשה יותר לגילוי ולעיתים קרובות מידי חולפות שנים רבות מהרגע שבו החולה פונה לרופא המטפל וטוען להשמנה עד למועד גילוי המחלה. במקרה אחד חריג, חולה שסבלה במשך 17 שנים מהשמנה ותחלואה קשה. חולה אחרת כבת 30 נפטרה כ-3 שנים לאחר הופעת יתר לחץ דם והשמנה עקב אותה תסמונת שמקורה בגידול ממאיר למרות שאושפזה מספר פעמים.

אולי יעניין אתכם גם:
טסטוסטרון: מה קורה לגברים בגיל המעבר?
השמנת יתר: האם קיימים "שמנים בריאים"?
10 נזקים רפואיים של השמנת יתר
השפעות גנטיות על השמנת יתר
תסמונת קושינג: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול

כיצד נבדיל בין "סתם" השמנה לתסמונת קושינג?

א. הופעת משקעי שומן באזורים בלתי אופייניים: משקעי שומן בשיפולי הצוואר מעל עצמות הבריח ועורף "צוואר בופלו", פנים שמתעגלות ומתאדמות מתוארות כ"פני ירח".

ב. השמנה או עליית משקל: מנקודת זמן מסוימת, שכיח יותר אצל נשים בגילאי 25–40. אישה רזה ללא סיפור של השמנה משפחתית או השמנה מילדות – אמור הדבר לעורר חשד.

ג. השמנה למרות שלא חלו שינויים: בהרגלי התזונה, בפעילות הגופנית, הריון וכדומה. אופייני שהחולה מתלוננת על עליית משקל למרות דיאטה דלת קלוריות.

ד. החולה מרגישה "לא טוב": חרדה, התקפי פאניקה ועילפון, קושי בריכוז ובתפקוד, זיהומים חוזרים, דמם עורי ספונטני (ללא חבלה), שינויים בעור (פסים ארגמניים), ירידת ליבידו, שינויים במחזור החודשי, שינויים ברמות האשלגן ובספירת הדם.

ה. הופעת לחץ דם גבוה (80% מהמקרים): לעיתים אף אינו מגיב לטיפול תרופתי וכן עליית הסוכר בחלק מהחולים.

ו. הופעת שיעור יתר ואקנה במקביל להשמנה: לעיתים קשור בממאירות.

ז. ממצא מקרי של גוש ביותרת הכליה: במקרה כזה יש לבצע בירור הורמונלי מלא, גם אם אין ממצאים סוגסטיביים.

אציין כי בכל המקרים שבדקתי היתה זאת תגובתו או יוזמתו של המטופל שהביאה לגילוי המחלה או להפסקת הטיפול בסטרואידים שגרם להרעת מצבו. בעזרת מעט מודעות והבנה מהרופא אך גם ערנות החולה, ניתן להגיע לאבחון מוקדם, טיפול יעיל בעודף המשקל, ומניעת תחלואה, נכות ותמותה.

ד"ר רונית פרצלן מור – מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר אסנת רזיאל
    ד"ר אסנת רזיאל
    טיפול רב תחומי בהשמנה כירורגית בכירה, מומחית לטיפול רב תחומי בהשמנה והמקימה והמנהלת הרפואית של מלב"י - המרכז לטיפול בהשמנת יתר. תחומי התמחות: שרוול קיבה, מעקף קיבה, מעקף תריסריון, הצרת קיבה עם טבעת... קרא עוד

אולי יעניין אותך גם

תסביב האשך: מצב חירום אורולוגי
ד"ר דב אנגלשטיין
| 18/08/2019 |
צפיות: 2,145
תסביב אשך הוא מצב שבו האשך מסתובב על צירו. נוסף לכאב העז, במצב זה של תסביב זרימת הדם לאשך פוחתת, עם פגיעה בחיות ותפקוד האשך, מצב היכול להוביל להסרתו.
קרא עוד
אטקסיה: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
ד"ר סיימון ישראלי-קורן
| 13/08/2019 |
צפיות: 1,989
מה זה "אטקסיה"? ממה זה נגרם? כיצד מאבחנים אטקסיה? מהם תסמיניה העיקריים? ומה פריט המידע הכי מהותי בדרך לזיהוי ואבחון המחלה?
קרא עוד
אורטיקריה: סוגים, גורמים ודרכי טיפול
ד"ר יורם פייטלסון
| 07/08/2019 |
צפיות: 2,611
אורטיקריה גורמת להופעת פריחה, לכאבים ולתחושת אי-נוחות. בעקבות כך, החולה עלול לחוש בסטרס נפשי . סטרס זה ילווה בתחושות חרדה, עייפות כרונית ואף דיכאון. מה נחשב לטיפול האולטימטיבי עבור מחלה זו? וכיצד גורמים לגרד המציק להיעלם?
קרא עוד
סרטן השד – היום שאחרי
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 04/08/2019 |
צפיות: 590
החיים עם סרטן השד אינם נגמרים מיד עם ההחלמה. נשים צריכות לחיות עם העובדה שהמחלה בתקופת הפוגה וכי היא יכולה לשוב, חשוב ללמוד להתמודד עם הפחד
קרא עוד
פציאליס: כיצד מטפלים בשיתוק בעצב הפנים?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 29/07/2019 |
צפיות: 888
שיתוק של עצב הפנים מהווה הן בעיה תפקודית והן בעיה אסתטית. הכירורגיה הפלסטית מאפשרת מגוון של ניתוחים שיקומיים שמשפרים את איכות החיים של הלוקים במצב
קרא עוד
דיסליפידמיה: כשהכולסטרול הרע גובר על הכולסטרול הטוב
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 21/07/2019 |
צפיות: 570
דיסליפידמיה היא מצב שבו יש רמות לא תקינות של שומנים בדם. כדי להימנע ממצב זה, יש לאכול אוכל בריא ולהימנע מאוכל רווי שומן
קרא עוד
Temporal Arteritis: כיצד מטפלים בדלקת עורק הרקה?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 11/07/2019 |
צפיות: 531
דלקת עורק הרקה היא מחלה מסוכנת שיכולה לגרום לסיבוכים קשים כמו שבץ, עיוורון ומפרצת באבי העורקים. מה הם תסמיני הדלקת? כיצד ניתן לאבחן? ומדוע אסור להזניח את הטיפול בה?
קרא עוד
מחלת רעד: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 02/07/2019 |
צפיות: 610
רעד ראשוני הוא מחלה המאופיינת ברעידות קלות באזורי גוף שונים. המחלה אינה גורמת לבעיות בריאותיות, אך יכולה להשפיע על איכות החיים
קרא עוד
תסמונת מרפן: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 01/07/2019 |
צפיות: 517
תסמונת מרפן היא הפרעה גנטית אשר גורמת לנזקים גופניים רבים בעיניים, בכלי הדם ובמבנה השלד. בטיפול נכון החולים במחלה יכולים לחיות חיים ארוכים ומלאים
קרא עוד
דלקת העצם: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 26/06/2019 |
צפיות: 470
אוסטאומיאליטיס היא מחלה זיהומית אשר פוגעת בעצם וברקמה המקיפה אותה. המחלה תוקפת הן ילדים והן מבוגרים, והיא יכולה להשפיע על המבנה ועל התפקוד של העצם
קרא עוד