חייל, שפר הופעתך: בעיות עור נפוצות בצבא והטיפול בהן

חום, היגיינה נמוכה ומתח נפשי נמנים בין הסיבות הנפוצות ביותר להתפתחות של בעיות עור שונות. המקום שמאגד את שלושת הגורמים האלה יחד הוא הצבא, ולכן הבעיות הבריאותיות השכיחות ביותר בקרב החיילים קשורות לעור.

יבלות ויראליות – יבלת ויראלית היא למעשה זיהום שנגרם מחשיפה לנגיף מזן הפפילומה האנושי. יבלות אלה נפוצות מאוד ומדבקות מאוד, אך ברוב הגדול של המקרים, יבלות אלו אינן מסוכנות ואף עשויות לחלוף מעצמן ללא צורך בטיפול. עם זאת, לעתים נוסף למראה שלהן, היבלות יכולות לגרום לכאבים, בעיקר אם היבלות מופיעות במקומות שמופעל עליהן לחץ, כמו בכפות הרגליים.

ישנן כמה דרכים לטיפול ביבלת ויראלית, המוכרות שבהן הן תכשירים עם מרשם רופא או ללא מרשם (למשל ורומל) והקפאה בחנקן נוזלי שבה מרססים חנקן נוזלי ישירות על היבלת. הצריבה גורמת להרס פיזי של הרקמה והיבלת נופלת מעצמה. ההתזה של החנקן עלולה לגרום לכאב קל ולעתים לאחריה יופיעו שלפוחיות. אם יש שלפוחיות לאחר צריבה בחנקן נוזלי יש לחטא ולנקז את הנוזל בשלפוחית. במקרים שבהם הטיפול בחנקן לא עזר, אפשר לנסות טיפול על ידי משחות המוכנות בהכנה מיוחדת בבתי המרקחת ובמקביל לחתוך את היבלת (מבוצע על ידי רופא עור).

שמירה על היגיינה למניעת אקנה

אקנה – פצעי בגרות מתפרצים כאשר שומן, תאי עור וחומר קרני חוסמים את זקיקי השיער. בשלבים הראשונים מופיעים הקומדונים – הראשים השחורים, וכאשר אלה מזדהמים, מופיעים הפצעים האדומים עם הראש הלבן. אקנה חמורה שאינה מטופלת יכולה לגרום להצטלקויות של העור.

הטיפול הבסיסי ביותר באקנה הוא שטיפה יומיומית של הפנים בסבון עדין ובמים פושרים. כמו כן, כדאי להשתמש בקרם פנים על בסיס מים, ללא שמן וללא חומרי בישום. יש לזכור כי חיטוט בפצעונים ופיצוץ שלהם רק יגרום לזיהום חמור יותר ולהרעת המצב. לפעמים גם היגיינה גבוהה לא חזקה דיה להתמודד מול התנאים הסביבתיים ומזג האוויר. מומלץ להשתמש באל סבון עדין (למשל, התכשיר צטאפיל Cetaphil) כדי לנקות את עור הפנים על בסיס קבוע. כאשר האקנה קלה מוטב להשתמש בתכשירים ללא מרשם רופא, אך במקרים שבהם המצב חמור יותר יש לפנות לרופא עור שיספק מרשם לתכשיר אנטיביוטי אשר מטפל בזיהום שגורם לאקנה. אפשרות נוספת היא טיפול ברטינואידים, זוהי חומצה המופקת מוויטמין A אשר מונעת את סתימת זקיקי השיער והיא יעילה במיוחד לטיפול באקנה מרובת קומדונים. יש לציין כי התגובה לטיפול מופיעה לאחר חודש מתחילת השימוש. התכשירים שבהם אני משתמש במטופלים עם אקנה הם אדפרין (Adaferin) ואפידו (Epiduo).

במקרים חמורים של אקנה, שבהם קרמים ותכשירים מקומיים אינם עוזרים, הפתרון הוא טיפול תרופתי, על ידי אנטיביוטיקה אשר פוגעת בחיידקים עצמם או על ידי טיפול באיזוטרטינואין (קיורטן, רואקוטאן) אשר מצמצם את הפרשת החלב וכך נוצרים פחות קומדונים. לטיפול התרופתי יש מגבלות ותופעות לוואי שונות, ולכן נדרש מעקב רפואי תדיר.

פוליקוליטיס – זיהום של זקיקי השיער אשר בא לידי ביטוי בפצעונים אדומים שלעתים גם מגרדים וכואבים. פצעוני הפוליקוליטיס מופיעים באזורים שבהם מסירים שיער, אצל נשים לרוב על בירכיים ובמפשעות ואצל גברים באזור הזקן, שם המצב מכונה פסאודו-פוליקוליטיס.

הטיפול הראשוני הן בפוליקוליטיס והן בפסאודו-פוליקוליטיס הוא לא לגלח או להסיר שיער באזורים שבהם יש פצעונים. כדי להרגיע את העור ולזרז את ההחלמה אפשר להספיג מגבת במים חמים לא רותחים ולהניח על הפצעונים. כאשר המגבת מתקררת יש להספיג אותה שוב במים חמים ולהניח שוב על העור וחוזר חלילה. יש לבצע את הטיפול שלוש פעמים ביום, רבע שעה בכל פעם. גברים, במקום לגלח את הזקן, צריכים לקצץ אותו לאורך של חצי ס"מ לכל הפחות. במקרים קשים של פוליקוליטיס ופסאודו-קוליטיס יש לפנות לרופא לקבלת מרשם לתרופה אנטיביוטית שתילחם בזיהום.

מתח נפשי גורם לנשירת שיער

נשירת שיער – גם נשים וגם גברים סובלים מנשירת שיער. נוסף לבעיה אסתטית, נשירת שיער יכולה להעיד על בעיה בריאותית, כמו הקרחה על רקע גנטי או עקב חרדה ומתח נפשי.

נשירה שנובעת בגלל לחצים נפשיים לרוב תעבור מעצמה ללא צורך בטיפול רפואי, כך שיש להתאזר בסבלנות שהרוחות יירגעו והשערות יצמחו. הטיפול בנשירה חלקית הנובעת בשל דלקת נעשה במריחה מקומית של משחת סטרואידים או בהזרקת סטרואידים ישירות לאזורי ההקרחה בקרקפת. הטיפול בהתקרחות גנטית הוא המאתגר ביותר והפתרון היחיד שנמצא יעיל עד כה הוא טיפול תרופתי בתמיסה או בכדורים.

ציפורן חודרנית – מצב שבו צד הציפורן או הפינה שלה חודרים לתוך העור. ציפורן חודרנית גורמת לכאבים, לנפיחות ולאדמומיות של האזור שבו חדרה לעור. במקרים חמורים הציפורן, שממשיכה לגדול לתוך העור, גורמת לזיהום ולמוגלה.

במקרים קלים, אפשר לטפל בציפורן החודרנית באופן עצמאי בהשריית האצבע באמבטיה עם מים פושרים וסבון. יש לבצע את הטיפול במשך שבוע עד שבועיים, שלוש פעמים ביום. במקרים חמורים יותר וכשהטיפול העצמי לא עוזר, יש לפנות לטיפול רפואי שיכול להיות מקומי או סיסטמי. הטיפול המקומי נעשה בעזרת אנטיביוטיקה שמחסלת את החיידקים שגורמים לזיהום של העור ולהיווצרות המוגלה. הטיפול הסיסטמי כרוך בנטילת תרופה כמה פעמים ביום. אם גם הטיפול התרופתי לא עזר, כנראה שאין ברירה אלא לנתח. הניתוח נעשה תחת הרדמה מקומית של האצבע ובמהלכו חותכים את הציפורן החודרנית ושולפים אותה מהעור.

פרופ' ארנון כהן – מומחה ברפואת עור ומין

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר