פרפור פרוזדורים: כל מה שצריך לדעת על הפרעת הקצב

בשנים האחרונות ישנה עלייה ניכרת במספר החולים בפרפור פרוזדורים – הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר בקרב מבוגרים. על כן חשוב לדעת מה הגורמים לה וכיצד מטפלים בה
ד״ר גיא רוזן
| 26/09/2018 |
צפיות: 3,781
דירוג: 4.6 מתוך 24 הצבעות
התקבלו 24 דירוגים בציון ממוצע 4.6 מתוך 5
פרפור פרוזדורים הוא הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר במבוגרים. היארעות פרפור פרוזדורים מזנקת בעולם המערבי בשנים האחרונות בשל העלייה בתוחלת החיים ושכיחות גורמי הסיכון להפרעת הקצב כולל יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית, השמנת יתר, דום נשימתי בשינה ואחרים.

הפרפור קשור בהכפלת התמותה בנשים הסובלות ממנו ועליה של כ-50% בתמותה בגברים עם פרפור פרוזדורים בהשוואה לאנשים שלא סובלים ממנו. הסיבה העיקרית לעליה זו הינה הקשר הנסיבתי בין פרפור פרוזדורים לבין אירועים מוחיים הנגרמים כתוצאה מהנטייה להיווצרות קרישי דם בפרוזדורי הלב המפרפרים.

יש לכם שאלות? היכנסו לפורומים:
פורום קרדיולוגיה - רפואת לב
פורום הפרעות קצב הלב, הפרעות לב

מה זה פרפור פרוזדורים?

כידוע בלב ישנם 4 מדורים, שניים עליונים (הפרוזדורים) ושניים תחתונים (החדרים). במצב הרגיל, ישנו מוקד בפרוזדור הימני שקובע את קצב הלב על ידי יצירת פעימות חשמליות שמתפשטות בלב ומפעילות אותו. במצב של פרפור פרוזדורים, ישנם מוקדים אחרים בפרוזדורי הלב (בדרך כלל בפרוזדור השמאלי) שמתחילים לייצר פעילות חשמלית מהירה מאוד ולא מסודרת הקרויה פרפור פרוזדורים. מדובר בקצבים של סביב 300–400 פעימות בדקה והפרוזדורים לא באמת מסוגלים להתכווץ התכווצות יעילה במהירות זו. התוצאה היא פרוזדורים שבמקום להתכווץ, ״מפרפרים״, מה שגורם לזרימת דם בלתי תקינה במדורים אלו, הגורמת לנטייה להיווצרות קרישי דם בהם.

לשמחתנו, הסיבים החשמליים המחברים בין הפרוזדורים לחדרים (שהינם עיקר הלב) אינם מסוגלים להוליך חשמלי בקצבים אלו ועל כן רק כל פעימה שניה, שלישית או יותר עוברת אל החדרים וגורמת להתכווצות שלהם. מתקבל קצב שהינו מהיר, בדר כלל לא יותר מ-170, ולא סדיר. הדופק המהיר עלול לגרום לתסמינים כגון: דפיקות לב, סחרחורת, קוצר נשימה, מיחושים בחזה וכן ירידה בסבילות למאמצים.

זיהוי וטיפול בפרפור פרוזדורים

לפני שאנחנו מדברים על איך ניגשים לטפל בפרפור, כמובן שראשית יש צורך בזיהוי שלו. בשל העובדה כי כ-30% מהמטופלים כלל אינם מרגישים בו, וגם אצל האחרים מדובר פעמים רבות בהפרעת קצב שמופיעה וחולפת (התקפית), תיעוד פרפור פרוזדורים יכול להיות בעייתי ביותר. לאחרונה היו חידושים טכנולוגיים שהראו יעילות גבוהה בזיהוי הפרפור. אלו כוללים מדבקות לניטור קצב לב ממושך יותר מאשר הולטר 24 שעות (עד שבועיים ימים), רצועת Apple Watch של חברה אמריקאית שקיבלה אישור FDA לזיהוי פרפור פרוזדורים, אפליקציות סמרטפון ועוד. לפני כשבוע הושק שעון אפל חדש שיודע לזהות פרפור פרוזדורים גם ללא רצועה מיוחדת.

אם וכאשר מתגלה הפרפור חשוב לציין שוב כי הסיכון העיקרי שמתלווה אליו הוא הסיכון בהיווצרות קרישי דם בלב שיכולים לגרום לאירוע מוחי. באופן מעניין, לא כל אדם עם פרפור פרוזדורים נמצא באותו הסיכון לאירוע מוחי. אנו מחשבים את הסיכון היום לפי סקלת ה- CHA2DS2-VASc. ראשי התיבות של גורמי הסיכון כוללים:

אי ספיקת לב
יתר לחץ דם
גיל > 75 (2 נק׳)
סוכרת
אירוע מוחי קודם (2 נק׳)
מחלת כלי דם
גיל > 65
מין – אישה

ברמת סיכון של 2 נק׳ ויותר אצל אישה וגורם סיכון בודד אצל גבר – קיימת המלצה לטיפול בנוגדי קרישה למניעת אירועים מוחיים. כל התחום של הטיפול בנוגדי קרישה התקדם מאוד בשנים האחרונות מאז ימי קומדין הלא מאוד ״עליזים״. כיום ישנן תרופות חדשות שהינן יעילות לפחות כמו קומדין ובטוחות ממנו מבחינת הסיכון לאירועי דמם. את הטיפול בנוגדי קרישה יש ליטול בלי כל קשר לתסמינים!!!
במקביל, יש לטפל בתסמיני הפרפור במידה ומקשים על חיי המטופל.

שמירת קצב לעומת האטת קצב

שתי הגישות לטיפול בפרפור פרוזדורים הינן:

1) שמירת קצב – על ידי היפוך חשמלי או כימי, טיפול תרופתי אנטיאריטמי, אבלציה (צריבה) של פרפור פרוזדורים. המטרה היא להיפטר מהפרפור.
2) האטה – לא מונע את הפרפור עצמו אך מאט את הדופק, מה שיכול לעזור מבחינה תסמינית.

קיים ויכוח עד היום לגבי הגישה הטובה יותר מבחינת תוצאים קליניים. הנטייה שלנו, כאשר הפרפור הינו תסמיני, במטופל לא מאוד מבוגר, היא לתת הזדמנות לגישת שמירת הקצב. לצורך כך מטפלים בתרופות מסוגים שונים ממשפחת התרופות להפרעות קצב לב. לפני התחלת טיפול אנטיאריטמיות יש לבחון תחילה את המטופל ולבצע מספר בדיקות שנועדו להבטיח היעדר התוויות נגד הטיפול בתרופה אטיאריטמית.

לצערנו לרוב התרופות יעילות מוגבלת במניעת הפרפור עם עד 30% הצלחה. התרופה היעילה יותר הינה ה-Procor שיעילה יותר מהאחרות אך בעלת פרופיל תופעות לוואי גבוה ועלולה לגרום לתופעות לוואי כמעט בכל מערכת בגוף, בדרך כלל בשימוש ממושך. במידה והיה ניסיון בתרופה אחת והמטופל לא סבל אותה או שלא השיגה שליטה בקצב הלב – קיימת אינדיקציה ברורה מאוד לביצוע הצריבה. פעמים רבות דחיית הצריבה וניסיונות נוספים לשלוט בפרפור על ידי מעבר לתרופות אחרות גורם לכך שבסוף מגיעים לפעולת הצריבה מאוחר מדי, כאשר סיכויי ההצלחה שלה יורדים גם כן.

במהלך פעולת האבלציה מתבצע ״בידוד ורידי הריאה״ המתנקזים לעליה שמאל שמהם באים רוב מקרי הפרפור פרוזדורים. קיימת התפתחות אדירה בטכנולוגיה לביצוע צריבות אלו בשיטות שונות ותוך שימוש במקורות אנרגיה שונים (הקפאה/חימום). המערכות של היום מאפשרות לנו התמצאות תלת ממדית בלב, ביצוע צריבות מדויקות, עם מגע טוב עם הרקמה, תוך איסוף פרמטרים רבים מקצה הקתטר איתו מתבצעת הצריבה. התוצאה היא שיפור בבטיחות פעולות אלו לצד היעילות שלהם לאורך השנים, לרווחת המטופלים הסובלים מהבעיה. לאחר פעולה מוצלחת ניתן להפסיק את הטיפול בתרופות אנטיאריטמיות בהיעדר אינדיקציה להישנות הפרפור. את הטיפול בנוגדי קרישה ממשיכים ללא כל קשר להצלחת הפעולה בשל הסיכון להישנות הפרפור.

ד"ר גיא רוזן – רופא מומחה בכיר בקרדיולוגיה ובהפרעות קצב לב

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • פרופ` דוד רוט
    פרופ` דוד רוט
    קרדיולוג וחוו"ד משפטיות פרופ` דוד רוט - מאבחן ומטפל בבעיות לב ובמחלות לב, כמו התקף לב, מחלות מסתם, הפרעות קצב לב ועוד. בוגר בית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במכון לחקר הלב בווש... קרא עוד