האם שימוש בתכשירי ריטלין גורם להתמכרות?

ריטלין – אין כמעט תרופה כה שנויה במחלקות ציבורית, תקשורתית, רגשית. כמעט לכל אחד יש דעה על תרופה זו – המצדדים בה רואים בה תרופת פלא, השוללים אותה מתייחסים אליה כאל סם מסוכן.

מזה שנים רבות מתחולל ויכוח ציבורי אשר שותפים בו גורמים רבים כולל כמובן, רופאים, מטפלים בשיטות טבעיות, מורים, מורות, אנשי תקשורת, סיינטולוגים, סטודנטים וכמובן ההורים הנקרעים בין הרצון לסייע לילדיהם עם החשש שמא הם יעוללו להם נזקים בלתי ניתנים לתיקון ואף הילדים עצמם אשר בחלקם רואים בטיפול בתרופה זו סטיגמה שלילית עליהם ובחלקם רואים בה מזור לכל צרותיהם.

גילוי נאות – אני רופא ודעותיי בסיכומו של דבר מייצגות את המקובל בממסד הרפואי. אין לי קשר עסקי לגורמים מסחריים כגון חברת תרופות ומה שמנחה אותי הם עקרונות הרפואה והאתיקה הרפואית שאנו, הרופאים, מחויבים לה. מעבר למידע הפורמלי המדעי המדווח בספרות הרפואית, אני מסתמך על ניסיון של אבחון וטיפול באלפי ילדים ומבוגרים.

על מנת לפשט ולהציג את המידע בצורה שתהיה מעניינת (השעמום הוא האויב הגדול ביותר של מבוגרים ושל ילדים עם הפרעת קשב...) בחרתי להציג את המידע בצורה של שאלות ותשובות.

למידע נוסף היכנסו לפורום:
פורום הפרעות קשב וריכוז

אחת ולתמיד- אם הריטלין גורם להתמכרות?

בפשטות התשובה לשאלה מיליון הדולר הזו היא – לא!

אין התמכרות לריטלין! כאשר נוטלים תרופה זו במינונים הרפואיים המקובלים לא דווחו תסמינים של התמכרות. מיליונים של ילדים ומבוגרים מטופלים בעולם מזה עשרות שנים ואין דיווחים על התמכרות!

איך אפשר לדעת שזה אכן נכון? פשוט מאוד – תיכנסו לאינטרנט ותחפשו דיווחים על תביעות משפטיות בארץ או בעולם. רק בישראל טופלו בשנים האחרונות מאות אלפי ילדים בתרופה זו – לא ידוע לי על תביעה משפטית אחת בגלל התמכרות! למיטב ידיעתי בישראל היו בשנים האחרונות שלושה הליכים משפטיים בתחום זה (כמובן יתכן ואיני מעודכן במספר המדויק) אשר בכולם פסק בית המשפט לחייב טיפול בריטלין (על פי המלצות הרופאים המומחים כמובן) בין היתר תוך הסתמכות על עיקרון "טובת הקטין".

"אוקיי, אז למה כאשר אני ניגש לבית מרקחת אני עובר תחקיר מדוקדק ואף מביך? מדוע על המרשם עצמו מצוין סם מסוכן ומדוע תרופה זו נשמרת בכספת?"

לריטלין פוטנציאל להתמכרות. במידה ונוטלים ריטלין במינונים מאוד גבוהים או בדרך לא מקובלת (כגון הסנפה) היא עלולה לגרום לתופעות של התמכרות, תלות, מצב רוח מרומם.

עם זאת יש להדגיש יש הבדל עצום בין פוטנציאל להתמכרות לבין התמכרות! במילים פשוטות – אם לוקחים את התרופה במינון המקובל ולא עושים בה שימוש פסול (ערבוב עם חומרים שונים, הסנפה, הזרקה – אני לא אמשיך לפרט כדי לא לתת רעיונות...) אז אין התמכרות לתרופה וזו ומעשית גם לא דווחה בעבר.

אז למה הפיקוח המדוקדק בבתי המרקחת, למה התרופה מוגדרת כסם מסוכן? – גם לכך התשובה פשוטה. מכיוון שיש לתרופה פוטנציאל להתמכרות משרד הבריאות במדינת ישראל נוקט זהירות ומגדיר את התרופה כשייכת לקבוצת התרופות הנרקוטיות ומכאן היא נכנסת להגדרה של תרופות המצויות בפיקוח. כל חומר בישראל עם פוטנציאל להתמכרות נמצא בפיקוח תחת פקודת הסמים המסוכנים.

בישראל אין חלוקה לסמים מסוכנים ולתרופות עם פוטנציאל להתמכרות ולכן גם הריטלין נכלל בחוק זה עם השם המאיים – פקודת הסמים המסוכנים.

לכן לעתים תכופות המתנגדים לטיפול בריטלין מדגישים כי התרופה נמצאת בפיקוח תחת ההגדרה זו. הסיבה להכנת התרופה לפיקוח היא על מנת לנסות ולמנוע שימוש שלא על פי הנחיות רפואיות, אגירה לא מבוקרת של התרופה כאשר מתן מופרז ובשיטות לא מקובלות עלול לגרום לתופעות לוואי מסוכנות.

מה עמדת ההסתדרות הרפואית בהתייחס לטיפול בריטלין ולגבי אפשרות להתמכרות?

לפני מספר שנים (2006) בעקבות כתבות מגמתיות על הסכנה בשימוש בריטלין פורסם בגילוי דעת של ההסתדרות הרפואית בישראל שעליו היו חתומים ראשי ההסתדרות הרפואית ובו נכתב כי (להלן ציטוט כפי שהופיע בגילוי הדעת של ההסתדרות הרפואית):

"נושא הריטלין והשימוש בתרופה זו אכן נתון לוויכוח, בעיקר בחוגים שאינם בעלי השכלה והכשרה רפואית.

כל תרופה או חומר הניתנים לטיפול במצב בריאותי מסוים, חייבים כמובן להיבדק בצורה מבוקרת. כך גם לגבי תרופות להפרעת קשב וריכוז. כל תכשיר אשר מוצע לטיפול בהפרעה זו חייב להיבחן הן מבחינת היעילות והן מבחינת תופעות הלוואי שלו.

הריטלין ונגזרותיו עמדו במבחנים אלו. לצערנו, אין תכשירים אחרים – לא ויטמינים ולא תוספי תזונה כלשהם אשר הוכחו כאמור כיעילים ובטוחים. הריטלין ונגזרותיה (ריטלין, ריטלין SR, ריטלין LA, קונצרטה), משמשות כתרופת הבחירה לטיפול בהפרעת קשב וריכוז.

ילדים אינם מתמכרים לריטלין. ניתן להפסיק את התרופה בשבתות ובימי חופשה מבית הספר ללא כל תופעות "גמילה". על כן התייחסות לריטלין כתרופה ממכרת מעידה על בורות וחוסר ידע והבנה".

כלומר גם חברי ההסתדרות הרפואית בישראל הסכימו שתכשירי ריטלין מהווים תרופות הבחירה לטיפול בהפרעת קשב ואינן גורמות להתמכרות!

לסיכום – כאשר רופא ממליץ על מתן טיפול תרופתי בתכשירי ריטלין עליו לשקול (כמובן לאחר ביצוע אבחון המפורט חוזר משרד הבריאות) את תופעות הלוואי של התרופה לעומת הנזקים לטווח הקצר והארוך (בתחומים הרגשיים, חברתיים, לימודיים ואף תעסוקתיים בתקופת הבגרות) של אי מתן טיפול זה.

טיפול תרופתי (בתכשירי ריטלין וכן תכשירים נוספים) הוא הטיפול היעיל ביותר להפרעת קשב! יש לשלב טיפול תרופתי בטיפולים תומכים (רגשיים, יעוץ משפחתי, תגבור לימודי ועוד) ובכך סיכוי ההצלחה של הטיפול בהפרעה זו יגבר.

הגיע הזמן לסלק את העננה של סכנת ההתמכרות המרחפת על תרופות אלו!– יש להשתמש בהן בצורה מבוקרת, אחראית ומקצועית אך לא להפיץ שוב ושוב אמירות לא מדויקות הגורמות לחשש רב בקרב הציבור.

ד"ר עדי אדר – מומחה לנוירולוגיה ולהתפתחות הילד. מנהל את מכון אדר – מכון ארצי לאבחון הפרעות קשב וריכוז



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר