האם חייבים לבצע מבחנים ממוחשבים לצורך אבחון הפרעת קשב?

מצאתי לנכון לעדכן בנושא תפקידם של המבחנים הממוחשבים (מבחן טובה, מבחן מוקסו ומבחן בי אר סי – יש עוד מבחנים כגון קונרס ממוחשב אך הם פחות שכיחים בארץ ככלי אבחוני) באבחון של הפרעת קשב וריכוז – ADHD.

לפרטים נוספים היכנסו לפורום:
פורום הפרעות קשב וריכוז

האם חייבים לבצע מבחנים ממוחשבים לצורך אבחון הפרעת קשב?

א. הדרישות הבינלאומיות בהתייחס לאבחון הפרעות קשב לא מחייבות שימוש במבחנים אלו ויש
מומחים רבים, כולל רופאים העוסקים בתחום זה, השוללים מכל וכל את תפקידם ותרומתם
של מבחנים אלו לאבחון.
ב. בהתבסס על נסיוני יש בהחלט מקום לביצוע מבחנים אלו: ראשית בבחינת "הצדק
לא צריך רק להעשות אלא גם להראות", כלומר חשוב שההורים והמאובחנים יראו
נתונים אובייקטיביים (במידת דיוק זו או אחרת) ושלא יחושו כי האבחון מתבסס בלעדית
על דוח ההורים והמורים (עם האמירה הידועה שהורים אוהבים לצטט "המורות רוצות
רובוטים, שקט בכיתה").

מה תפקידם של מבחנים ממוחשבים בתהליך האבחון?

א. המבחנים השכיחים בישראל הם מבחן טובה, מבחן מוקסו, מבחן בי אר סי (נוסף להם יש
עוד מבחנים כגון קונרס ממוחשב).
ב. מבחנים אלו מספקים לנו נתונים המתבססים על מדדים ומבחנים פסיכולוגים קלאסיים כולל
קשב מתמשך, מדדי קשב, אימפולסיביות ועוד. בכך הם מעשירים את האבחון המתבסס
לעתים תכופות על דוחות הורים ומורים וכן על שאלוני קונרס ככלי אבחוני עיקרי (לעתים
תכופות בלעדי).

מבחן בי אר סי - BRC

א. ב- 2016 יצאה המהדורה חדשה של מבחן בי אר סי – גירסה זו מאפשרת ביצוע מהיר
של המבחן עם או בלי מתן ריטלין תוך קבלת תשובות מיידיות.
ב. מבחן בי אר סי –BRC – מהווה גשר בין תחום האבחון הנוירולוגי הקלאסי לבין
הפסיכולוגיה, כאשר הוא משלב מדדי קשב, מדדי זיכרון ותפקודים ניהוליים ובכך הוא מהווה
השלמה חשובה לאבחון הקליני.
ג. יש מקום במבחן זה לתיקונים ושיפורים, אבל מבחינתי זהו מבחן מלהיב המאפשר לנו,
הרופאים, "להשתחרר מכבלי הקונרס (המקוצר)" ולשלב באבחון תחומים נוספים הקשורים
לאבחון הפרעת קשב.

מבחן טובה

א. מבחן טובה "הישן והטוב" (אם כי יש כאלה שחושבים שהוא לא טוב) אשר למרות הוותק
שלו יכול גם כיום להוות אבחון עזר בתחום זה. עם זאת יש להדגיש כי מבחן זה נתון
בקלות להטייה, או במילים לא מכובסות לזיוף, בעיקר באוכלוסיית המבוגרים –שיעור הזיוף
של המבחן בקרב סטודנטים המאובחנים אצלי הוא גבוה ביותר למרות האזהרות והתדרוך שלנו
בנושא.
ב. היתרון הגדול של המבחן הוא שהוא מאוד משעמם ולכן בודק את נושא יכולת ההתמודדות
עם מטלה מאוד משעממת.

מבחן מוקסו

א. כמובן יש להזכיר את הגאווה הישראלית שלנו, מבחן מוקסו המהווה משום פריצת דרך,
המשלב את נושא המסיחים החזותיים והקוליים שלא קיים בשום מבחן אחר.
ב. הערה – מבחן זה צריך עוד להבשיל מבחינת התיקוף הסטטיסטי (של נושא המסיחים).

מספר הערות גם לגבי שאלון קונרס שהוא השאלון השכיח בארץ לאבחון הפרעות קשב:

קונרס מקוצר

א. לשאלון קונרס "המקוצר" המשלב 18 פריטים יש בהחלט בעל שיעור דיוק גבוה.
ב. עם זאת, הקונרס המקוצר לא משלב תחומים נוספים כגון תפקודים ביצועיים ואבחנה מבדלת
של הפרעת קשב.

קונרס ארוך

א. זהו שאלון הרבה יותר מפורט, של מעל 100 סעיפים, המאפשר לקבל תמונה כוללת על
תפקודו של הילד בתחום הלימודי, ההתנהגותי, החברתי.
ב. לשאלון קונרס הארוך אני מוסיף פריטים הקשורים לאבחנה מבדלת של תחומים נוספים כגון
ODD/Conduct disorder, דיכאון בילדים וכן ASD(אוטיזם).

חשוב מאוד לנסות ולאבחן תחלואה נלווית ולא להסתפק באבחון של ADHD רק על פי הקריטריונים הקלסיים!!!

לסיכום - אבחון הפרעת קשב צריך להיות אבחון הבוחן הבטים אבחנתיים שונים. נוסף לתסמיני הפרעת הקשב, חשובה ערנות קלינית לגבי תחלואה נלויית, התבססות על כלים אבחנתיים כולל שאלונים, מבחנים ממוחשבים, התרשמות קלינית בהתבסס על מפגש הם ההורים והילד, קביעת תוכנית כוללנית לטיפול עם יצירת תחושת אמון של ההורים והמטופלים על מנת להבטיח הצלחת הטיפול.

לא פחות חשוב להמשיך וללוות את המשפחות גם לאחר קביעת אבחנה ותוכנית טיפולית –לצורך כך אני מקיים תקשורת עם ההורים בוואצפ, במיילים ובטלפונים עם המשפחות– זוהי המלצתי לכל הגורמים המטפלים – לאפשר נגישות להורים ולילדים ולאפשר קו יעוץ פתוח וזמין.
מנסיוני תוכנת וואצפ מהווה פתרון מצוין כערוץ תקשורת ידידותי ונוח.

ד"ר עדי אדר – מומחה לנוירולוגיה ולהתפתחות הילד. מנהל את מכון אדר – מכון ארצי לאבחון הפרעות קשב



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר