רווחה וחינוך – טובת הכלל או אינטרסים אישיים?

טובי פלד, פסיכולוג קליני ופסיכולוג חינוכי, מתאר את ההליך שעוברות משפחות רבות תחת ידם של שירותי הרווחה ויוצא נגד התנהלות הממסד
| 053-4877782 | 25/02/2018 |
צפיות: 342
דירוג: 4.7 מתוך 4 הצבעות
התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע 4.7 מתוך 5
הפעם הראשונה שבה התוודעתי להתנהגות של שירותי הרווחה וכיצד הם מפרידים בין ילדים להורים שלהם הייתה כאשר קיבלתי פנייה מעורך דין כדי שאתן את חוות הדעת שלי על מסוגלות הורית לזוג הורים שלהם שלושה ילדים קטנים. ההורים, אשר מתגוררים בדירת עמידר ביפו, עובדי עבודות כפיים. הרווחה ביקשה מבית המשפט שיוציא את הילדים מחזקת הוריהם לאחר שהתקבלה תלונה על כך שהאם לקחה אותם למפגש עם המאהב שלה וכן שאחד הילדים עבר פגיעה מינית מאחד מהשכנים. טרם האירוע האב הגיש תלונה במשטרה על כך שעובד זר פגע מינית בבתו הבכורה.

האם מיד הורחקה מהבית ונאסר עליה להיפגש עם הילדים. היא עברה לבית הוריה, דירת שני חדרים בשכונת התקווה בתל אביב. הילדה הגדולה, אשר הייתה בת 11 בזמנו, נהגה ללכת ברגל מיפו עד לשכונת התקווה רק כדי לראות את אמא שלה, ובכך למעשה, האם עברה על החוק.

שלושת הילדים נשלחו לאבחון פסיכולוגי במכון שאותו מנהל פסיכולוג קליני בעל שם. ההמלצה של המכון הייתה להוציא את הילדים מחזקתם של ההורים, וכל זאת רק על פי תלונה אנונימית שקיבלה הרווחה.

יש לכם שאלות? היכנסו לפורומים:
פורום פסיכולוגיה ילדים
פורום פסיכולוגיה

מצוקה רגשית לאחר הוצאת האם מהבית

ההישגים הלימודיים של שלושת הילדים היו נמוכים ולפי האבחון הפסיכולוגי מנת המשכל שלהם נמוכה. כמו כן, אובחן אצלם דימוי עצמי נמוך ומצוקה רגשית. הפסיכולוגים שערכו את האבחון קבעו כי המצב הרגשי של הילדים נובע מהתנהגות ההורים ומהיחס לילדיהם ולכן, לטובת הילדים, יש להוציא אותם מהבית ולהעבירם למוסד. יש לציין שהאבחון נעשה לאחר שהאם כבר הורחקה מהבית.
הכרתי את אחד הפסיכולוגים אשר היה חתום על דוח האבחון, בעבר עבדנו יחד. המכון הפסיכולוגי שבו נעשה האבחון הוא מכון אשר עובד באופן קבוע עם הרווחה ומקבל סכומים נאים בעבור האבחונים וכתיבת הדוחות. ואני תהיתי – הייתכן שהדוחות נכתבים במטרה למצוא חן בעיני רשויות הרווחה?

באבחונים הפסיכולוגים שנעשו כדי לקבוע את מצבם של הילדים השתמשו בסוללת מבחנים הכוללת TAT, בנדר, ציורים, רורשך ומבחני וכסלר. אלה הם מבחני אישיות אשר המטרה המקורית שלהם הייתה לאתר פתולוגיות מצד אחד ולתאר את מבנה האישיות מצב שני. מבחנים אלה אינם מיועדים לאיתור סיבות התנהגות או לענות על שאלות כמו מה יותר טוב לילדים – פנימייה או משפחת אומנה. התוקף של מבחנים מסוג זה הוא נמוכה ונתון לפרשנויות רבות.

כחלק מהליך העבודה שלי ביקשתי מהמכון הפסיכולוגי לשלוח לי את חומר הגלם של אבחוני הילדים, לא קיבלתי דבר אף על פי שזו חובתם. על כן הם למעשה ביצעו עברה אתית. כשל נוסף שהיה בהליך האבחון של המכון היה שהם כלל לא בדקו את ההורים, אלא את הילדים בלבד, ועל סמך זאת הם קבעו כי ההורים פוגעים בשלושת הילדים.

החלטה נוספת של הרווחה הייתה כי הילדה הבכורה מחויבת ללכת לטיפול פסיכולוגי ב"אל"י" – האגודה להגנת הילד. האגודה מקנה טיפולים בתשלום לילדים והשיטה הטיפולית של הארגון היא דינמית - פרוידיאנית. הפסיכולוגים באל"י התייחסו להורים כאל עבריינים, דבר אשר גרם להורים צער ותסכול רב. כמו כן, הם קבעו את הטיפול לשעות הבוקר, הזמן שבו האב, שצריך להביא את הילדה לטיפול, אמור להיות בעבודה. איימו על האב בפיטורין אם ימשיך להיעדר מהעבודה, אך הארגון לא התחשב במצוקתו ולא התגמש על שעות הטיפול או על התדירות שלו. אם לא די בכך, הילדה סירבה ללכת לטיפול ולכן האב נאלץ להביא אותה בכוח. הפסיכולוגית של האגודה נהגה לאיים על האב שאם הילדה לא תגיע לטיפולים כמו שנקבע היא תדווח שהוא אינו משתף פעולה עם הארגון לפי דרישות הרווחה ושייקחו לו את הילדים.

רשויות הרווחה נכשלו במשימתם

כדי להשאיר את הילדים בביתם ההורים נאלצו לקחת הלוואה על סך 30,000 שקלים למימון ההוצאות המשפטיות הנדרשות. כדי לתת את חוות הדעת שלה התבקשתי נפגשתי הן עם ההורים הן עם הילדים, דיברתי איתם ואבחנתי אותם לאורך 15 מפגשים. לתחושתי נעשה להם עוול וסירבתי לקבל תשלום על עבודתי. עם זאת, ההורים התעקשו ושילמו כמה שיכלו.
שלחתי לרווחה את חוות הדעת שלי ואף השתתפתי בפגישות עם עובדי הרווחה שטיפלו במקרה שלהם. תוצאות המבחנים שנעשו במכון היו נכונות ולא התנגדתי להן, אך כן התנגדתי לחוות הדעת שנקבעה על הילדים לפי המבחנים הללו ויצאתי נגד ההמלצה להוציא אותם מבית הוריהם. על כן, הוחלט שאני אטפל הן בילדה והן בכל המשפחה.

עם הילדה ערכתי מפגשים טיפוליים ולהורים העברתי הדרכה. תוצאות התהליך היו טובות ולאחר חודשיים שבה האם לביתה. בזמן הזה רשויות הרווחה לא ידעו על כך שהילדה הולכת לפגוש את האם בשכונת התקווה. רשויות הרווחה כשלו במה שנראה כמשימה שהציבו לעצמם – להוציא את הילדים מהבית.
שמונה שנים עברו מאז אותו המקרה. לא מזמן התקשרתי להורים, לדרוש בשלומם ובשלום הילדים. הילדים הגדולים סיימו את לימודי התיכון עם תעודת בגרות ושניהם משרתים בצבא – הבכורה במשטרה והצעיר יותר בחיל מודיעין. הקטן, שהיום בן 14, לומד בחטיבת הביניים ואביו מתלונן על כך שהוא מתחצף. התיק נגד העובד הזר שפגע בילדה נסגר כבר לפני שמונה שנים.

האב חזר ואמר שלעולם לא ישכח את מה שהרווחה עשתה לו, היא כמעט פירקה לו את המשפחה על סמך שמועה בלבד, על לא כלום. הוא טען שרק בזכותי ובזכות עורך הדין הם הצליחו לצאת מזה. נגד האם כלל לא הוגש כתב אישום, משום שהתלונה שהתקבלה הייתה שקרית. הם עדיין לא סיימו לשלם את ההלוואה שלקחו כדי לממן את ההוצאות המשפטיות ולהציל את המשפחה.

הציבור איבד את האמון במערכת החינוך ובשירותי הרווחה

לדעתי, שירותי הרווחה יכולים לזקוף לזכותם עשרות של שעות עבודה הכוללות דוחות, פגישות, ישיבות עם גורמים מטפלים ובתי משפט. את עבודת הקודש הזאת עושה הרווחה בכספי הציבור. תלונה אנונימית ולא מבוססת גרמה להרחקת אם מבעלה ומשלושת ילדיה למשך חודשיים, גרמה לילדה לשנוא את הפסיכולוגית שמטפלת בה מטעם אגודה שאמורה לדאוג לשלומה, גרמה לאב עלבון וסיכון של מקום העבודה שלו.

במקרה זה התוצאות היו חיוביות, הילדים נשארו בבית, התלונה נגד האם בוטלה. אך שירותי הרווחה בתל אביב ממשיכים לעבוד עם אותו המכון שכותב דוחות וחוות דעת לפי הזמנה, וכך היא דואגת לרווחתו של בעל המכון ולא של האנשים שצריכים אותו. שירותי הרווחה ממשיכים לשלוח ילדים ומשפחות לטיפול בכפייה בארגון אל"י.

עוד לפני שידעתי מהי דיסציפלינת הפסיכולוגיה למדתי על ההתנהגות האנושית, זה עניין אותי והבנתי שאני יכול לעזור לאנשים. למדתי פסיכולוגיה, במשך ארבע שנים התמחיתי בפסיכולוגיה קלינית וחמש שנים נוספות התמחיתי בפסיכולוגיה חינוכית. במשך שנים רבות עבדתי הן במערכת החינוך והן במערכת הרווחה ונוכחתי לדעת כי אותה המערכת, אשר אמורה לטפל בילדים ובמשפחות ולעזור להם, לעתים קרובות לא רק שנכשלת ואינה מצליחה במשימה זו אלא אף פוגעת ומזיקה להם. בכל שנה נפגעים כעשרות אלפי ילדים והוריהם, חלקם אף לא יודעים כיצד נפגעו ומי פגע בהם, אך ישנו קומץ אנשים אשר יודע היטב מי מקור הבעיה. אך למעשה, רוב האנשים במדינה איבדו את האמון שלהם במערכת החינוך ובשירותי הרווחה.

טובי פלד – פסיכולוג מומחה, מטפל במבוגרים ובבני נוער, מומחה בטיפול בקורבנות של תקיפה מינית

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

לקביעת תור עם טובי פלד
פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.

אולי יעניין אותך גם

הפרעת זהות דיסוציאטיבית: כל מה שרציתם לדעת על פיצול אישיות
| 16/12/2018 |
צפיות: 37
בין ההפרעות הנפשיות המסקרנות ביותר היא הפרעת זהות דיסוציאטיבית, המוכרת יותר כ'פיצול אישיות'. אך למה היא נגרמת ומה התסמינים שלה?
קרא עוד
גמילה מדויקת היא הדרך להפוך לגרסה מתקדמת וטובה יותר של עצמך
| 13/12/2018 |
צפיות: 173
גמילה אולי נחשבת ל'עונש', אך כדי לעשות את השינוי יש להשתחרר מתפיסות רגשיות שמלוות אותנו מילדות
קרא עוד
משבר אמצע החיים: סימני אזהרה ודרכי התמודדות
| 29/11/2018 |
צפיות: 169
משבר אמצע החיים הוא נקודת מפנה שבה אנשים מסתכלים על הנעורים מרחוק ועל הזקנה מקרוב, המשבר לרוב מלווה בדיכאון ובשינוי התנהגותי שלילי
קרא עוד
DMDD: כל מה שצריך לדעת על הפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני ‏
מאת מערכת BeOK
| 25/11/2018 |
צפיות: 214
DMDD היא הפרעה המתאפיינת בהתקפי זעם בלתי נשלטים אצל ילדים. כדי לדעת כיצד לטפל בהפרעה יש להכיר את הגורמים ואת המאפיינים שלה
קרא עוד
הרעב לאושר: הפרעות אכילה ואובססיה לאוכל בריא
| 20/11/2018 |
צפיות: 222
על פי מחקרים, בעולם המערבי כ-14%-10% מהאוכלוסייה סובלים מסוג מסוים של הפרעת אכילה. אילו סוגי הפרעות אכילה קיימות? מהו הסוג החדש והמאיים בחברה המודרנית? וממה נובעת הפרעת אכילה? כל זה במאמר שלפניכם
קרא עוד
PE: חשיפה ממושכת לטיפול בפוסט טראומה
| 18/11/2018 |
צפיות: 293
חרדה בעקבות אירועים טראומתיים יכולה לשבש את אורח החיים התקין, חשיפה ממושכת היא שיטה טיפולית אשר מסייעת לאנשים עם פוסט טראומה לעבד את האירוע ולקבל שליטה על הזיכרונות הקשים
קרא עוד
קנאביס: איך הופכים דפקט לאפקט?
| 14/11/2018 |
צפיות: 582
עישון גראס הוא למעשה התמכרות רגשית היוצרת טשטוש בין האמיתי לפיקטיבי. כדי להיגמל מהסם יש להגיע להבנה שהחיים טובים יותר בלי השאכטה
קרא עוד
סובלים מהשמנת יתר ומבולמוסי אכילה? גרייה מוחית היא הפתרון
| 13/11/2018 |
צפיות: 199
אוכל הוא מקור לעונג, כך גם המוח חושב, וזו בעצם הסיבה העיקרית לבולמוסי אכילה ולעודף משקל. טיפול בגרייה מוחית מאפשר לדכא את הדחפים לאכול ובטווח הארוך גם להוריד במשקל
קרא עוד
בני נוער: למה הם כועסים כל הזמן?
מאת מערכת BeOK
| 04/11/2018 |
צפיות: 344
בני נוער נוטים להתקפי זעם ולתגובות רגשיות חסרות פרופורציה, אין זו אשמתם אלא זו הפעילות ההורמונלית שמתחוללת בתוכם
קרא עוד
יחסים בין אחים
| 23/10/2018 |
צפיות: 365
קנאה בין אחים היא דבר טבעי, תפקידם של ההורים לאפשר לכל ילד למצות את הכישרון שלו מבלי ללבות את היריבות בין הילדים
קרא עוד