לפי הגדרות ה- DSM-5, המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות, חרדה חברתית היא פחד מוגבר ולא הגיוני מאירועים חברתיים ומאינטראקציה עם אנשים אחרים. הפחד של האנשים הסובלים מחרדה חברתית הוא מפני התנהגות מביכה מצדם אשר תוביל לדחייה וללעג מהזולת או מחשיפה של סימני החרדה בפני אנשים אחרים, אשר זו תגרור תגובות מזלזלות מצד החברה. האירועים החברתיים הנפוצים ביותר שמעוררים חרדה הם עמידה מול קהל, התעמתות עם אנשים אחרים או עמידה על זכויות, ניהול שיחה הן ברמה האישית והן ברמה הקבוצתית, קיום שיחת טלפון והיכרות עם אנשים חדשים.

רוצים לדעת עוד? היכנסו לפורומים:
פורום חרדה חברתית
פורום דיכאון חרדה
פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות
פורום אלימות בני נוער, סמים, אלכוהול

מאפיינים של אנשים עם חרדה חברתית

הסממנים הראשונים של החרדה החברתית מתחילים לרוב בילדות ובתחילת גיל ההתבגרות. ממחקרים עולה כי שכיחות ההפרעה עולה בתחילת גיל ההתבגרות, כאשר עולה השפעה של קבוצת השווים על הפרט. סיבה אפשרית נוספת היא שינוי המאפיינים של החברות – בגיל ילדות הקשר החברתי מתבסס בעיקר על מיומנויות המשחק, אך בגיל ההתבגרות המיקוד הוא על מיומנויות שיח, על חשיפה אישית ועל שותפות רגשית שבאה לידי ביטוי באפתיה ובאינטימיות. כמו כן, לעומת חרדה חברתית בגיל הילדות, בגיל ההתבגרות התסמינים הפיזיולוגיים הם רעד, הסמקה, הזעה, בחילות, דפיקות לב מואצות וכאבי בטן.

בתרבות המערבית הקף הסובלים מחרדה חברתית נמצא בעלייה מתמדת. אפשר להסיק כי התורם העיקרי לכך הוא המאפיינים של התרבות העכשווית, אשר מקנים חשיבות רבה לאושר, להצלחה ולשלמות אישית וגופנית. מי שאינו עומד בקריטריונים אלה, ובעיקר כאלה עם לקויות במיומנויות חברתיות, סובל מזלזול ומהתנהגות פוגענית מהסביבה. הסיכוי להחלים מחרדה חברתית באופן ספונטני הוא נמוך מאוד וההפרעה לרוב קשורה גם לסוגים נוספים של הפרעות חרדה ולהפרעות במצב הרוח. בוגרים עם הפרעת חרדה חברתית נוטים לפתח תלות באלכוהול ולצרוך חומרים ממכרים אחרים.

במרוצת הזמן, החרדה החברתית עלולה לפגוע לא רק בתפקוד החברתי אלא גם בעיסוק המקצועי. כמו כן, המתח והדריכות המאפיינים את ההפרעה עלולים להשפיע גם על המצב הבריאותי ועל הופעה של תסמיני תשישות, כאבי ראש, קשיי הירדמות והפרעות שינה. נוסף על כך, רבים מהסובלים מחרדה חברתית הם רווקים או גרושים והשכלתם ומעמדם הסוציו אקונומי נמוכים מיכולתם הממשית.

דפוסי חשיבה שליליים והשלכתם על האחר

לאנשים עם חרדה חברתית יש דפוסי חשיבה מעוותים כלפי עצמם וכלפי הסביבה ולהם כמה מאפיינים קבועים:

דימוי עצמי המבוסס על הערכה שגויה של האחרים – ילדים ומבוגרים הסובלים מחרדה חברתית בטוחים שלאנשים אחרים יש דעות שליליות לגביהם. כך, למשל, הם חושבים שאחרים תופסים אותם כמוזרים, כמושפלים, כפחדנים וכמטומטמים. אך בפועל ניכר כי ישנו פער גדול בין מה שהאדם עם החרדה חושב שחושבים עליו לבין הדעה של האנשים במציאות.

תפיסת אנשים כביקורתיים וכשליליים – הדעות של כל אדם מורכבות ממערכת אמונות המחולקת לשלושה תחומים: דעות האדם על עצמו, הדעות שלו על אנשים אחרים, הדעות שלו על החיים. למערכת האמונות יש תפקיד חשוב אצל האדם מכיוון שהיא משפיעה על הפירוש שהוא מעניק לאירועים שאותם הוא חווה. מערכת האמונות של ילדים ושל מבוגרים עם חרדה חברתית היא מעוותת ובלתי אדפטיבית. זאת אומרת שאותם אנשים נוטים לראות את הזולת באופן שלילי ומאיים. הם רואים את האנשים סביבם כביקורתיים, כאינטרסנטיים, כאגואיסטיים וכחסרי התחשבות בזולת.

מיקוד קשב פנימי – התקף חרדה יכול להוביל לתחושת "התנתקות" או ל"חוויה חוץ גופית", יש המתארים תחושה זו כ"איבוד דעת". מה שקורה למעשה הוא שבזמן התקף החרדה הקשב מוסב מהסביבה החיצונית לתהליכים הפנימיים שחווה האדם. במצב זה נפגעת יכולת החשיבה והדבר ניכר בשפת הגוף. כמו כן, בזמן התקף חרדה האדם אינו יכול לעבד את המידע המתקבל מהסביבה ולכן הוא אינו יכול לחוות הצלחה. כל אלה מגבירים את המודעות למחשבות שליליות, יוצרים אפקט שלילי על הסביבה ומבטיחים תחושת כישלון.

חשיבה רגשית – חשיבה שלילת שאינה רציונאלית בשילוב ציפייה לכישלון בסיטואציה חברתית גורמים להתעוררות חזקה של רגשות שליליים. הצפה של רגשות אלה פוגעת ביכולות ההתנהגותיות והקוגניטיביות של האדם. כך למעשה, הרגשות השליליים משתלטים על כל ההוויה של האדם ותפיסת המציאות שלו מתעוותת, דבר אשר גורם לתבוסתנות ולביקורת עצמית נוקשה.

הכול או כלום – לאנשים עם חרדה חברתית יש נטייה לחלק את העולם באופן דיכוטומי – כן או לא, טוב או רע. זאת אומרת שכל חוויה וכל התמודדות חברתית מסתיימת או בהצלחה או בכישלון, אוהבים אותי או שונאים אותי. דפוס חשיבה זה משפיע על ההנצחה של החרדה החברתית, הרי התגברות על החרדה מותנית בחוויות ההצלחה שמעלות את הביטחון העצמי, והבסה של החרדה משמעותה רכישה של מיומנויות חברתיות. אך לפי דפוס חשיבה זה ההצלחה צריכה להיות מוחצת וללא עוררין, ולכן מצבים שבהם האדם נחל הצלחה חלקית כלל אינם נחשבים בעיניו והוא יתעלם ממנה לחלוטין. חשיבה כזו גורמת לאנשים עם חרדה חברתית להציב יעדים בלתי מושגים ומטרות חסרות סיכוי שמעוררים רגשות שליליים ומעודדים התנהגות המנעותית. דוגמות לכך הם שכולם יאהבו אותי, שאף אחד לא ירד עלי לעולם, שהאירוע יעבור ללא אירועים חריגים.

דפוסי חשיבה שליליים והשלכתם על העצמי

חשיבה סלקטיבית – המשמעות של חשיבה סלקטיבית היא שלמידע מסוים שמתקבל יש עדיפות על פני מידע אחר שמתקבל. לאנשים עם חרדה חברתית ישנה נטייה להטות את הקשב בצורה סלקטיבית כך שהם דווקא מקבלים את המידע השלילי ולא את החיובי. זאת אומרת שהם מתמקדים בחוויות שליליות ומתעלמים מחוויות חיוביות, וכל הסיטואציה נתפשת כאירוע שלילי וככישלון. החשיבה הסלקטיבית יכולה להיות מופנה הן לאחר – מישהו שאמר דבר מה שלילי, והן לעצמי – התמקדות בתכונה שלילית אחת מתוך עשרות תכונות חיוביות. התוצאה של חשיבה זו גורמת לחוסר ביטחון ולהערכה עצמית נמוכה אשר אלה גוררות רגשות שליליים ואומללות.

העצמה וצמצום – המשך של החשיבה הסלקטיבית היא דפוס חשיבה אשר מעצים ללא פרופורציות את החוויה השלילית שחווים מחד גיסא ומצמצם ומקטין את החוויה החיובית מאידך גיסא. לאור דפוס חשיבה זה החוויה השלילית נתפסת כמאיימת והיא יוצרת חרדה ופחד לקראת סיטואציות חברתיות שעתידות לבוא.

פסילת החיובי – דפוס חשיבה זה גורם לאדם עם חרדה חברתית לפסול את ההצלחות שלו בטענה כי הן התרחשו בגלל מזל בלבד או בגלל צירוף מקרים מוצלח. במקרים חמורים יותר הדפוס של פסילת החיובי האנשים טוענים כי ההצלחה העצמית נובעת בשל רחמים של אנשים אחרים שראו את המצוקה ובאו לעזר. פירוש המציאות בצורה זו מוביל לכך שהחרדה הופכת למציאות בלתי נמנעת.

הכללה – אנשים עם חרדה חברתית נוהגים להכליל חוסר הצלחה חברתי על סמך מקרים דומים. למשל, דייט אחד לא מוצלח מוביל למסקנה שגם שאר הדייטים לא יהיו מוצלחים, או חוסר תקשורת עם ילד אחד בכיתה משליכה על יחסי החברות עם שאר הילדים בכיתה.

חשיבה קטסטרופלית – דפוס חשיבה זה קיים בכל סוגי החרדות, אך אצל אנשים עם חרדה חברתית הוא בא לידי ביטוי בצפי שלילי של סיטואציות חברתיות עתידיות. זאת אומרת שכל מפגש וכל אירוע יסתיימו, ללא כל ספק, בקטסטרופה נוראית. חשיבה כזו יוצרת מתח, לחץ וחרדה כבר בתחילת האירוע ויוצרת פער בין הכישורים החברתיים הקיימים אובייקטיבית לבין המיומנות החברתיות שבאות לידי ביטוי בפועל. מחשבות כאלה יכולות להיות – "אף אחד לא ידבר איתי כי אני משעמם", "לא יהיה לי מה להגיד והשיחה תתקע".

קריאת מחשבות – חרדה חברתית גורמת לסובלים ממנה לצפות מראש ולחזות את הדעות ואת הרצונות של אנשים אחרים. אך למעשה הנחות אלה אינן מבוססות והן אף חסרות ראיות במציאות. חשיבה זו גורמת לאנשים לא לנסות מלכתחילה כי הם כבר צופים את התוצאה הסופית, למשל לא להציע לחבר ללכת לסרט כי בין כה הוא יסרב.

סף תסכול נמוך – אנשים עם חרדה חברתית מתקשים להכיל מצבים מתסכלים והם מגיבים למצבים מסוג זה במורת רוח ובתרעומת רגשית רבה. הם נוטים לפזר הצהרות כמו "זה איום ונורא", "אי אפשר לצאת מהמצב הזה" או "אין לי כוחות להתמודד עם זה".

הערכת משאבים ירודה – חרדה חברתית מאופיינת בהערכה נמוכה ביכולת ההתמודדות עם אירועים לא נעימים בכלל ועם מצבם החברתי בפרט. בשל כך, כל אירוע שלילי וכל חוויה לא נעימה הופכים לקטסטרופה אשר מעוררת רגשות שליליים קשים.

חשיבה ביקורתית והלקאה עצמית – תכונה נוספת הקיימת אצל אנשים עם חרדה חברתית היא הנטייה לנתח סיטואציות עד לפרטים הקטנים ביותר. חלק מהניתוח של האירוע כולל ביקורת והלקאה עצמית.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר