לא מדובר במלך, אבל שימו כתר (אפשר גם מזהב)

כתרים הינם, בראש ובראשונה, תחליף. מדובר בשיחזור לכותרות שיניים שחדלו לתפקד ו/או להראות בצורה משביעת רצון המטופל. כתרים מלאים ממלאים תפקיד הגנתי מפני שיניים הרוסות שניתנות לשיחזור.

הכתר יורכב בפי המטופל באחד מהמקרים הבאים: שיניים שנפגעו מעששת נרחבת; שיניים מוחלשות משיחזורים נרחבים; שיניים בעלות שחיקה נרחבת; שיניים שעברו טיפולי שורש ואיבדו חומר שן רב; שיניים בבקיעת יתר; שיניים בעלות כותרת קלינית קצרה ולא אסתטית; שיניים בעמדות שונות; שיניים כמאחזות לגשר ונסיגת חניכיים בלתי אסתטית.

חסרונותם של הכתרים המלאים: האפשרות של תגובה לא טובה ברקמת חניכיים, קושי באיבחון עששת מתחת או בשולי הכתר, אורך חיים מוגבל, המשתנה בהתאם לחומר שנבחר ולבסוף תחזוקה ואיכות הרופא המטפל.

כתרי חרסינה על בסיס רדיד זהב

מהו רדיד הזהב? מדובר בסגסוגת זהב שמרודדת בצורה דקה ביותר ליצירת ציפוי שעליו שורפים חרסינה לקבלת כתר אסתטי. רדיד זה הוא שילוב של מספר מתכות אצילות המושמות בשכבות אחת על השנייה, כאשר המעטה האחרון הוא על בסיס זהב 24 קאראט . הצבע הזהבי מאפשר יצירת כתר חרסינה עם השתקפות וצבעים טבעיים של שן.

לטיפול זה מספר יתרונות: ניתן לבצע השחזה מינימלית בשן המאחזת מאחר ורדיד הזהב תופס מקום של 0.3-0.5 מ"מ בלבד מנפח הכנת השן; ניתן לבצע גשרים קצרים על ידי חיבור חלקי ביניים מאותה מתכת; בסיס הכתר הוא מתכת שמאפשרת לכתר לעמוד בכוחות גבוהים מכתרי חרסינה מלאים.

חסרונות הטיפול נעוצים בעובדה שהדבר מצריך רופא שיניים וטכנאי שיניים בעלי רמה גבוהה ולא לכל טכנאי שיניים יש את הטכנולוגיה הזאת. כמו כן עלות הטיפול גבוהה ביחס לכל כתר על בסיס מתכת בשל השימוש במתכת אצילה מיוחדת.

טיפול שמרני יותר מכתרים הינו ציפויי השיניים. חזיתיות מחרסינה, חומר מרוכב או אקריל הינם שחזורים/ציפויים המכסים את צדה החיצוני של השן בחומר דמוי חומר שן. השדבר מתאפשר בעזרת השיטה לשנות צבע, צורה ומרווח של השיניים, כשהאזור המתאים ביותר לסוג טיפול כזה הוא כמובן השיניים הקדמיות .

יתרונה הבולט של שיטה זו היא בשמרנותה. השיטה מבוססת על הסרת שכבה מינימלית של חומר שן (בעיקר זגוגית) והדבקת ציפוי המאפשרת קבלת צבע וצורה נעימים לעין תוך כיסוי פגמים שונים בשיניים.

אבי השיטה, ד"ר צ'רלס פינקוס, רופא שיניים מקליפורניה, שחיפש בשנות השלושים פיתרון לשחקני הקולנוע לשיפור מראה השיניים בעת הצילומים, מה שבהמשך כונה ה"חיוך ההוליוודי". השחקנים ביקשו אמנם לשפר את המראה, אולם לא הסכימו להשחיז את השיניים כפי שעושים בעת הכנת כתרים רגילים ולכן המציא ד"ר פיקוס את השיטה של הדבקת ציפויים דקים מחרסינה על השיניים באופן זמני מייד לפני הצילומים, והסירם בסוף .

מאז חלו שינויים באיכויות החומרים הדבקים והחרסינות השונות, דבר שלמעשה הכין את השטח לביצוע שחזורי ציפוי קבועים, אשר הפכו לפופולריים ביותר בארה"ב ובאירופה.

לאתר של ד"ר רונן רוזנוסר



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר