מהי טרשת נפוצה וכיצד מתמודדים איתה?

מהי מחלת הטרשת הנפוצה?

מחלת הטרשת הנפוצה, Multipe Sclerosis, נחשבת למחלה הנוירולוגית השכיחה ביותר הגורמת לנכות בקרב מבוגרים צעירים. זו מחלה כרונית המערבת את מערכת העצבים המרכזית, הכוללת את המוח וחוט השדרה. בטרשת נפוצה, מסיבות שעדיין אינן ברורות לאשורן, תאי המערכת החיסונית חודרים מהדם למערכת העצבים המרכזית וגורמים נזק למיילין, שהוא חומר שומני העוטף את שלוחות תאי העצב ומאפשר הולכה תקינה של אותות חשמליים בין תאי העצב. כאשר נגרם נזק למעטפת המיילין (דמיילינציה), מתרחשים ליקויים בהעברת המסרים החשמליים בין תאי העצב, דבר הגורם להפרעה בתפקוד של מערכת העצבים.

שם המחלה אינו מעיד על שכיחותה, אלא על פיזור המחלה במערכת העצבים: הנגעים הדלקתיים המאפיינים את המחלה מפוזרים (נפוצים) באזורים שונים במערכת העצבים, בעיקר ב"חומר הלבן", שהוא האזור בו נמצאים סיבי עצבים עטופי מיילין בצפיפות רבה.

למידע נוסף בנושא טרשת נפוצה הכנסו לפורומים:
פורום בדיקות רפואיות, בדיקות דם
פורום טרשת נפוצה
פורום נוירולוגיה ילדים
פורום נוירולוגיה, שבץ מוחי, אירוע מוחי
פורום תרופות ייעוץ תרופתי

מי נמצא בסיכון לחלות בטרשת נפוצה?

טרשת נפוצה פוגעת בדרך כלל במבוגרים צעירים, בני 20-40. שיא שכיחותה בגיל 30 ושכיחותה כפולה בקרב נשים צעירות בהשוואה לגברים צעירים. המחלה נדירה בילדים ומבוגרים מעל גיל 55. חשוב לציין כי הטרשת הנפוצה שכיחה יותר בקרב אנשים ממוצא אירופאי, בהשוואה ליוצאי אפריקה או המזרח הרחוק.

מהם מאפייניה הבולטים של המחלה?

מחלת הטרשת הנפוצה היא מחלה רבת פנים ומופעים. בקרב מרבית החולים, המחלה מתאפיינת בהחמרות (התקפים) והטבות, לסירוגין. בשנים הראשונות למחלה, שכיח כי יש החלמה מלאה מההתקפים, אך ברבות השנים, ההחלמה מההתקפים הופכת להיות פחות שלמה, דבר העלול לגרום להצטברות של נכות נוירולוגית.

ביטויי המחלה השונים כוללים, בין היתר, הפרעות תחושה בחלקי גוף שונים, עייפות קשה, הפרעות בראייה, חולשת גפיים, הפרעות ביציבה ובקואורדינציה. ביטויים אלה יכולים להופיע במשולב, דבר המחמיר עוד יותר את ההפרעה התפקודית. חשוב לציין כי לא ניתן לצפות מראש, בעת האבחנה , מה יהיה מהלך המחלה, מה תהיה תדירות ההחמרות או באילו תפקודים תפגע המחלה.

כיצד מאבחנים את המחלה?

אין בנמצא בדיקה אחת שיכולה לתת אבחנה חד משמעית של טרשת נפוצה והאבחנה מתבססת בעיקר על קליניקה של מאורעות חוזרים של חסר בתפקוד הנוירולוגי ובדיקות עזר. בדיקת העזר החשובה ביותר היא דימות בעזרת תהודה מגנטית (MRI) של המוח וחוט השדרה. בבדיקה זו ניתן להדגים את מוקדי המחלה, מיקומם, מספרם וגודלם. לרוב, מדובר במחלה המתאפיינת בנגעים ("פלקים") סביב חדרי המוח ובחוט השדרה. כאשר יש חשד קליני גבוה למחלה, אין טעם בביצוע בדיקת CT מוח, שכן אזורי הדלקת האופייניים למחלה אינם מודגמים בבדיקה זו.

בדיקת עזר נוספת היא בדיקת נוזל שדרה, המתבצעת בניקור מותני (נטילת דגימה מנוזל השדרה באמצעות דיקור במחט באזור עמוד השדרה המותני, תחת הרדמה מקומית). נוזל השדרה נבדק לנוכחות חלבונים, שהמצאותם יכולה להעיד על דלקת במערכת העצבים המרכזית. גם בדיקת הולכה עצבית במסלולי ראייה, שמיעה ותחושה (בדיקת פוטנציאלים מעוררים), הינה לעזר באבחנה.
פעמים רבות, בעת ההתלקחות הראשונה של המחלה, קשה לתת אבחנה חד משמעית ויש צורך בהמשך מעקב קליני והדמייתי לאורך זמן כדי שניתן יהיה לאשר או לשלול אבחנה של טרשת נפוצה.

מהי תופעת עייפות היתר אצל חולי טרשת נפוצה?

אחד הסימפטומים הפוגעים במידה המשמעותית ביותר באיכות החיים של חולי הטרשת הנפוצה הינו עייפות יתר או תשישות - fatigue. זו הרגשה סובייקטיבית של חוסר אנרגיה מוטורית או מנטאלית, הפוגעת בתפקודים היום יומיים של החולה. הסימפטום שכיח במחלה ומתואר ע"י רבים מהחולים בראש רשימת ביטויי המחלה המשבשים את אורח חייהם. הוא אינו קשור לחומרת המחלה ויכול להופיע גם בשלביה המוקדמים, כאשר אין כלל חסר בתפקוד המוטורי, ואף כביטוי ראשוני של טרשת נפוצה.

בניגוד לביטויי המחלה האחרים, כגון הפרעת הליכה, הבולטים לעיני סביבת החולה, תחושת התשישות היא אישית ולכן גורמת לעיתים לחוסר אמפתיה כלפי החולה. תגובות של הסביבה בנוסח "אתה עייף? גם אני עייף, כולם עייפים" הן שכיחות ומגבירות את התסכול של החולה המתקשה להסביר את תחושותיו.

התשישות בטרשת נפוצה שונה מעייפות רגילה, שכן זו חוויה אישית היכולה להתבטא כבר עם הקימה בבוקר, מבלי שהחולה עשה דבר, או לאחר פעילות פשוטה כמו אכילה או צחצוח שיניים.
בניגוד לביטויי המחלה האחרים, כמו הפרעות בראייה או חוסר יציבות בהליכה, שניתן לייחסם לפגיעה ממוקדת באזור ספציפי במוח, מקורה של התשישות במחלה אינו ברור. ההנחה כי הגורם לכך היא פגיעה במעטפת תאי העצב, המיילין, במוח. ישנם גורמים המחמירים את התשישות בטרשת נפוצה, כגון מצב רוח ירוד ודכאון, תרופות שונות או מחלות זיהומיות. חשוב לזהות גורמים אלה ולטפל בהם כדי לשפר את רמת האנרגיה של החולה.

מכיוון שתחושת העייפות הינה סובייקטיבית ואישית, נהוג להשתמש בשאלונים שונים, כגון FIS- FATIGUE IMPACT SCALE, שמטרתם להעריך ולכמת את מידת התשישות ממנה סובל החולה בצורה אובייקטיבית ככל האפשר, כדי להתאים לו טיפול וכן להעריך את מידת ההשפעה של הטיפול.

כיצד ניתן לטפל בעייפות?

מנוחה היא המפתח לניהול העייפות. חשוב לערוך שינוי בשגרת היום-יום כך שסדר היום יכלול מנוחות תדירות. כמו כן, חשוב ליישם עקרונות של "שימור אנרגיה" הכוללות, פרט למנוחות, גם קביעת סדר קדימויות וחשיבות לפעילויות השונות, תכנון מראש של היום, העברת מטלות לשעות הבוקר, שהן לרוב השעות שבהן האנרגיה גבוהה יותר, ארגון הכלים, החומרים ואיזור העבודה כך שהפעילות תעשה ביתר יעילות ועירוב בני המשפחה בעזרה ותמיכה.

גם פעילות גופנית מותאמת חשובה להפחתת התשישות. הדגש הוא על התאמת משך הפעילות ועצימותה ליכולתו של החולה. פעילות בעצימות נמוכה מדי, תוציא את החולה מכושר, בעוד שפעילות קשה מדי עלולה לכלות את האנרגיה ולהגביר את תחושת העייפות והתשישות. לרוב, פעילות כמו שחייה או הליכה המתבצעת בשעות הבוקר, מוגבלת בזמן, וכוללת מנוחות והקפדה על שתייה - היא המומלצת ביותר.

כיום יש בידינו טיפול תרופתי להקלת התשישות בחולי הטרשת הנפוצה. Modafinil או בשמה המסחרי – Provigil היא תרופה בעלת יעילות מוכחת בשיפור העייפות ברוב החולים ובצורות המחלה השונות. התרופה שייכת לקבוצת התרופות המעוררות, הפועלות על מרכזי עירנות במוח. מנגנון פעולתה המדויק אינו ידוע. התרופה מצויה בסל השירותים לחולי טרשת נפוצה העומדים בקריטריונים.

<@ --- IMG_2 --- @>

כיצד מטפלים בהפרעות הליכה?

הפרעת הליכה היא הביטוי השכיח ביותר לטרשת נפוצה. הפרעת ההליכה יכולה לנבוע מחולשה ברגליים, מתח שרירים מוגבר (ספסטיות), חוסר יציבות בשל פגיעה במוח הקטן או בחיבוריו לגזע המוח, הפרעה בתחושה השטחית או העמוקה והפרעות בראייה או עקב שילובים של הפרעות תפקודיות אלה.

טיפול שיקומי הינו חלק בלתי נפרד וחשוב ביותר מהטיפול הכוללני בחולי הטרשת הנפוצה. הטיפול חשוב במיוחד אחרי החמרות של המחלה, כאשר חלה הידרדרות בתפקודו של החולה, אך הוא גם בעל חשיבות רבה כטיפול המשמר תפקוד. במסגרת הטיפול השיקומי ניתן לחזק שרירים שנחלשו, לבצע מתיחות כדי להפחית את מתח השרירים המוגבר, לבצע תרגילים לשיפור היציבה וכן לקבל טיפולים של ריפוי בעיסוק לשיפור התפקודים התחושתיים.

התאמת עזרי הליכה הוא חלק אינטגרלי מהטיפול השיקומי. חולים רבים מתקשים לקבל את העובדה כי הם זקוקים לעזרי הליכה. לרוב הם מתביישים מתגובת הסביבה, במיוחד אם מדובר בחולים מאוד צעירים. מוכרות לי חולות צעירות הממשיכות להסתובב עם עגלת תינוק כדי להימנע מללכת בעזרת הליכון, גם כאשר בנם או בתם גדלו. מטרת עזרי ההליכה היא כמובן לשפר את יכולת ההליכה וצורת ההליכה, כך שתהיה נכונה יותר ופחות מאומצת. בנוסף, עזרי הליכה מפחיתים את הסיכון לנפילות, שהן אחד הגורמים העיקריים להידרדרות במצבם של החולים, בעיקר אם הנפילה גרמה לשבר.

ישנן תרופות שמטרתן לשפר את יכולת ההליכה, מרביתן אנטי-ספסטיות, כלומר, תרופות שמטרתן להפחית את מתח השרירים המוגבר:

Baclosal

- דוגמא לתרופות אנטי ספסטיות הניתנות בכדורים, וצריכות להילקח באופן קבוע כדי להפחית את התכווצויות השרירים, להפחית את ההגבלה בתנועה ולשפר את הכאב הנגרם ממתח השרירים המוגבר ומהתכווצויות השרירים הבלתי רצוניות.

פמפירה (Fampridine)

- בשנת 2010 אושרה ע"י מנהל המזון והתרופות האמריקאי תרופה שהוכחה בניסויים קליניים כמשפרת את מהירות ההליכה כבשליש מחולי הטרשת הנפוצה. השיפור התבטא בהגברת מהירות ההליכה ב-25% בהשוואה למהירות ההליכה טרם הטיפול. התרופה אינה משפיעה על מהלך המחלה, היא אסורה לחולים הסובלים מהתקפים אפילפטיים או הפרעה בתפקודי הכליות ונמצאת בסל השירותים בישראל לחולי טרשת נפוצה העומדים בקריטריונים.

מאמרים נוספים בנושא טרשת נפוצה:
טרשת נפוצה בהריון וטיפול בטיסברי
תסמיני מחלת טרשת נפוצה - חלק א'
תסמיני מחלת טרשת נפוצה - חלק ב'
טיפול בהזעת יתר לחולי טרשת נפוצה
טיפולים שיקומיים לחולי טרשת נפוצה

הזרקת בוטולינום טוקסין

- בוטולינום טוקסין הינו רעלן של חיידק, שכאשר הוא ניתן בכמויות זעירות הוא יכול להחליש פעילות שרירים בעלי מתח מוגבר או התכווצויות בלתי רצוניות (ספסטיות). האפקט מופיע לרוב תוך מספר ימים ונמשך בדרך כלל כשלושה חודשים. כדי לשמור על ההשפעה, יש לחזור על ההזרקה לאחר שהאפקט של הזריקה הקודמת פחת. בשנים האחרונות, החלו לטפל בבוטולינום טוקסין גם בחולי טרשת נפוצה הסובלים מספסטיות, עם תוצאות קליניות טובות. הטיפול נמצא בסל השירותים לטיפול בספסטיות של הגפה העליונה, אך לא לספסטיות של הגפיים התחתונות.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר