על דולי, אתיקה ועל גנטיקה

הופעתה של דולי הכבשה המשובטת ב-1997 עוררה גל של תגובות: בצד ההכרה וההוקרה על היכולת המדעית המתפתחת הופיעו גם החששות מפני התערבות במעשי הבריאה והופעה של יצור אנושי שיוולד שלא כדרך הטבע.

בזיכרון הציבורי קיים לא רק סיפור הגולם מפראג אלא גם ספרו של אלדוס האקסלי מ-1931, "עולם חדש מופלא", שבו תיאר כיצד השלטון, באמצעות מניפולציה מדעית מביא לעולם בני אדם בעלי צירוף של תכונות וכישורים המתאימים ומדרג אותם לפי מעמדות ותפקידים בחברה, החל בבעלי הכישורים למנהיגות וכלה במעמד התחתון. עם התפתחות המחקר בהפריה חוץ גופית ובתאי גזע מתרבות הסוגיות האתיות הכרוכות במחקר.

כדי לענות על השאלות המוסריות והדתיות הכרוכות במניפולציה המדעית הנעשית במבחנה, הוקמה הדיסציפלינה הקרויה "ביואתיקה", העוסקת בשאלות האתיות בתחום שבין היכולות המדעיות והשיקולים המוסריים והחברתיים הנובעים מיכולות אלה.

היכולת הקיימת היום לאבחן מחלות תורשתיות באמצעות בדיקה של תא אחד מצבר תאים של הביצית המופרית עוד לפני השרשתה על דופן הרחם ("טרום עובר") פתחה אפיקי מחקר חדשים ואיתן סוגיות חדשות בשיח האתי.

השאלות הנובעות מהחשש לעתיד הדורות הבאים מחד והשאלות הפרקטיות החייבות במענה כאן ועכשיו מהווים את עיקר העיסוק של הביואתיקה.

הסוגיות והשאלות רבות והן נוגעות לכל פן של הקיום החברתי. לדוגמא: מהם חיים? מהו הסטטוס של העובר? החל ממתי נחשב העובר ליצור חי? ומכאן - האם ניתן לבצע בעובר ניסויים?

השאלות הנובעות ממניפולציה מחקרית בתאי גזע מסעירים את ארה"ב. הבעיה האתית העיקרית היא בהגדרה ממתי מתחילים חיים. ביהדות אין עובר בבחינת חי כל עוד אינו בר קיום בעוד בנצרות עובר נחשב כיצור חי מרגע ההפריה.

הויכוח על הזכות לחיים הפך להיות בארה"ב בעל השלכות פוליטיות נרחבות. על כן, הממשל בארה"ב, לאחר התחבטות בשאלה של סטטוס העובר כיצור חי, אסר על המחקר בתאי גזע ובכך מונעים פיתוח של רקמות שיעודן לתת מענה לצרכים רפואיים.

שאלה נוספת: האם לאפשר אבחון גנטי ב"טרום עובר" למטרות אבחון מומים ומה ההשלכות של האבחון? האם מום גנטי הוא עיוות גופני, פיגור צפוי או שמא מחלת לב או נטייה שתגרום למחלה להופיע רק בגיל מבוגר? יש לציין כי, בישראל מבצעים בדיקות גנטיות רבות והרופאים ממליצים להפיל את העובר גם בשל מומים קלים. האם השיקול להפלה הוא אישי, כלכלי, חברתי?

ועוד: היום משתמשים בטכניקה של קביעת מין העובר למניעת מחלות תורשתיות. אלא שהבעיות הנובעות מהאפשרות לקביעת מין העובר הן רבות:

האם לאפשר רק לנשים העוברות טיפולי הפריה מטעמים רפואיים לבחור את מין העובר או שמא לאפשר זאת לכל דורשת? האם בחירה חופשית של מין היילוד לא תגרום להפרת האיזון באוכלוסיה, כפי שהדבר קיים בסין והודו?

אם הפיתוח המדעי יאפשר זאת - האם ההורים יוכלו להזמין ילדים בעלי תכונות גופניות ונפשיות לפי בחירתם? זאת שאלת "המדרון התלול": היכן עובר הגבול שבין המותר לאסור? נשאלת השאלה: במדינת ישראל, מוכת המלחמות והאסונות, האם יותר לשבט צאצא של אדם שנהרג, כדי לשמר את זכרו?

המדע מתקדם בקצב מהיר יותר מהדיונים המשפטיים או ההתלבטות האתית. השלכות של המחקר הגנטי בין אם למטרות תרפויטיות ובין אם למטרות הולדה הן מטרידות עד שהמחוקקים במדינות רבות מצאו שאין להסתמך על קודים אתיים, אלא נדרשת חקיקה מגבילה.

ברוב המדינות באירופה ובדרום אמריקה שבהן לכנסיה מעמד פוליטי נחקקו חוקים המגבילים או אוסרים את המחקר אם קיימת אפשרות למניפולציה של תאי גזע.

גם בישראל, לאחר ויכוחים נוקבים בוועדת המדע של הכנסת נחקק חוק "איסור התערבות גנטית, שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה". הדילמות הנוצרות בין הדחף לקדמה מדעית לשיקולים אתיים יעוררו עוד הרבה סערות ציבורית ותקשורתיות.

לאתר האגודה לזכויות החולה

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר