"הילדה שלי נכנסת להיסטריה כל פעם שהיא רק חושבת שיש כלב בסביבה"
"אני לא הולכת היום לבית הספר. יש בחינה והבטן שלי כואבת כבר שבוע מרוב לחץ".
נשמע מוכר? רבים מאיתנו, ילדים, מתבגרים וגם מבוגרים מתמודדים או התמודדנו עם פחד כלשהו. המקורות לפחד יכולים להיות מגוונים: טיסות, מקומות סגורים, בעלי חיים, בחינות, שינה רחוק מהבית ועוד ועוד. הפחד גובה מאיתנו מחירים כמו סבל, פגיעה בתפקוד במישור הלימודי והחברתי, פגיעה בדימוי העצמי עקב התחושה של "אני לא מסוגל להתמודד" ולעיתים גם עקב תחושת בושה אצל ילדים או מתבגרים שחשים צורך להסתיר את הפחד.
למידע נוסף בנושא פחדים אצל ילדים היכנסו לפורומים:
פורום היפנוזה
פורום פסיכולוגיה
פורום פסיכולוגיה הוליסטית
פורום פסיכולוגיה ילדים
פורום פסיכותרפיה גופנית
החדשות הטובות הן שבהחלט אפשר להתמודד עם הפחד. בטיפול הפסיכולוגי הקליני ישנם מגוון גישות וכלים שיכולים לעזור. הנה כמה מהם:
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי
זהו טיפול שבו לומדים להבחין במחשבות והתנהגויות שמשמרות ומחזקות את הפחד, ולומדים כיצד לשנות את המחשבות וההתנהגויות ולתעל אותן לאפיקים יעילים יותר. אפשר להבחין במחשבה שלילית, להחליש אותה ולחזק מחשבה חיובית. אפשר לבנות תכנית הדרגתית, המסייעת להתגבר על הפחד ועוד. ניתן וכדאי לשלב התייחסות לתחושות גופניות המתלוות לפחד והתנהגויות שיכולות לסייע, למשל נשימות מרגיעות.
היפנוזה והיפנוזה עצמית
אנשים רבים חוששים מהיפנוזה, כיוון שהם חושבים שבהיפנוזה מאבדים שליטה והשליטה בידי המהפנט. ההפך הוא הנכון. היפנוזה היא כלי שנותן שליטה. בעזרת ההיפנוזה וההיפנוזה העצמית לומדים איך לכוון את הקשב, הדמיון וכוח הרצון כדי להשפיע לטובה על המחשבות, הרגשות, הגוף, וההתנהגות. וכן לומדים איך להיות במצב נעים של הרפיה. בהיפנוזה עצמית הילד או המתבגר לומד כיצד להשתמש בכלי בעצמו בצורה בטוחה ויעילה. לפני תחילת לימוד היפנוזה אני מקיימת שיחת הסבר עם ההורים, מסבירה להם את העקרונות ומקבלת את הסכמתם. רק אז אני מדברת על הנושא עם הילד או המתבגר, ואם הוא מעוניין מתחילים לעבוד.

מדיטציית מיינדפולנס
זהו כלי פשוט ושימושי שבעזרתו לומדים לכוון את הקשב ולהתבונן בצורה ערנית, נינוחה ומקבלת במחשבות, ברגשות, בתחושות הגופניות, ובעולם סביב – צלילים, ומראות. לומדים גם איך להשתמש בנשימה או בעוגנים אחרים כמוקד אליו מכוונים את הקשב, ובו אפשר לנוח. בחרדה הרבה פעמים חלק גדול מהבעיה הוא הלחץ מהלחץ. בעזרת מדיטציית המיינדפולנס אפשר ללמוד שהפחד לא כל כך מפחיד, ולהגיע לשליטה מתוך התבוננות וקבלה.
הדרכת הורים וטיפול משפחתי
כהורים יש לכם השפעה רבה על הילדים שלכם, גם אם לפעמים נראה שהם לא מקשיבים לאף מילה. אתם יכולים ללמוד איך לעזור לילדים שלכם. בנוסף, בפגישות משפחתיות אפשר ליצור דרכים יעילות לפתור בעיות, כגון הפחד לישון מחוץ לבית
הגישה הדינאמית
לעיתים כשפוחדים, יש תועלת בהסתכלות על מקורות הפחד, ובהבנה מעמיקה יותר לגבי הפחד ולגבי תופעות אחרות. אפשר להעזר בזכרונות, במחשבות וברגשות שעולים, ואפילו בחלומות.
איך מחליטים באיזה כלים וגישות להשתמש בטיפול הפסיכולוגי?
גישה יעילה לטיפול בפחד מדבר ספציפי כמו שינה מחוץ לבית היא הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. גם הכלים של היפנוזה והיפנוזה עצמית ושל מדיטציית מיינדפולנס יעילים מאד. שילוב בין הכלים האלה מאד יעיל. מנסיוני, שילוב ההורים בתהליך דרך הדרכת הורים ו/או פגישות משפחתיות יכול מאד לקדם את התהליך. בגישה הדינאמית כדאי להשתמש כאשר נראה שדרושה הבנה של מקורות הפחד לשם הגעה לפתרון. על מנת להחליט מה הגישות והכלים שהכי יעילים מקיימים פגישה או מספר פגישות היכרות ומחליטים יחד מה הכיוון הכי יעיל.
מה אורך הטיפול הפסיכולוגי כאשר הבעיה היא פחד ממוקד?
טיפול פסיכולוגי בפחד ממוקד, כמו פחד לישון מחוץ לבית, הוא בדרך כלל קצר יחסית. לשם התרשמות, טיפול קצר ב'שפה הפסיכולוגית' יכול לנוע סביב 12 פגישות. לעיתים אל הפחד המסוים מתלווים נושאים נוספים הדורשים טיפול, או הפחד נובע ממקורות הדורשים טיפול כשלעצמם. אז נחוץ לעיתים טיפול ארוך יותר. במהלך הפגישה או הפגישות הראשונות בודקים יחד גם מה אורך הטיפול הנחוץ.
<@ --- IMG_2 --- @>
שאלות ותשובות נפוצות בנושא
איך לדעת אם צריך טיפול פסיכולוגי?
אתם יכולים לנסות לעזור לילד שלכם בעזרת הכלים שלכם. אם אמצעים אלה עוזרים, מה טוב. אם לא – כדאי לפנות לטיפול.
האם כדאי שהילד יהיה בטיפול או הדרכת הורים?
בפגישה או הפגישות הראשונות אפשר להתייעץ לגבי נושא זה. אני מתחילה תמיד טיפול בפגישה עם ההורים, ומשם אפשר להחליט איך להמשיך. בכל מקרה חשוב בעיניי שטיפול בילד יהיה מלווה בהדרכת הורים או בפגישות משפחתיות, כיוון שההורים הם אלה שנמצאים עם הילד ומשפיעים עליו הכי הרבה.
היפנוזה זה לא מפחיד?
אנשים פוחדים מהיפנוזה כי יש הרבה מיתוסים סביב היפנוזה שנוצרו כתוצאה מסרטים, ספרים, והיפנוזה בידורית (היפנוזה שמיועדת לבדר אנשים). בארץ מותרת על פי חוק רק היפנוזה רפואית על ידי פסיכולוגים, רופאים ורופאי שיניים בעלי רשיון לעסוק בהיפנוזה רפואית מטעם משרד הבריאות. בתנאים אלה, בהם המטפל בעל רשיון ומוסמך בתחומו, היפנוזה היא כלי בטוח ויעיל מאד. זהו כלי פרקטי, מבוסס מחקרית, העוזר לאנשים להשיג שליטה בכלל ושליטה בחרדה ובפחד בפרט.
מה ההבדל בין דמיון מודרך לבין היפנוזה?
בהיפנוזה יש רכיב של דמיון מודרך. בעיקרון, אפשר לעשות דמיון מודרך בלי היפנוזה אבל יכול בהחלט לקרות שבדמיון מודרך נכנסים למצב היפנוטי. לכן, אם שוקלים דמיון מודרך, כדאי ללכת למטפל בעל רשיון לעיסוק בהיפנוזה.
לכתבות נוספות בנושא חרדה:
טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהתקפי חרדה
חרדה חברתית: הקושי ליצור קשרים חברתיים
חרדת נטישה: גורמים, תסמינים וטיפול
הפרעות חרדה: על התמודדות עם דאגנות יתר
חרדה בקרב ילדים – תסמינים ואבחון
איך יודעים איזה סוג של טיפול פסיכולוגי מתאים ואיזה פסיכולוג מתאים?
בטיפול בפחד ממוקד יעיל מאד טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). היפנוזה והיפנוזה עצמית יעילות וכן גישות וכלים נוספים. אפשר לעשות בירור לגבי גישות וכלים כדי להתרשם אלו כיוונים נראים לכם, ואז לגשת לפגישה ראשונה, לשתף, לשאול ולהתרשם -האם יש כימיה? האם דרך העבודה של הפסיכולוג מתאימה לכם ולילדכם? לאחר מכן אפשר להחליט לגבי ההמשך.
האם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור?
טיפול פסיכולוגי בהחלט יכול לעזור. ככל שהרצון וההשקעה שלכם ושל ילדכם רבים יותר, כך גדלים הסיכויים שהטיפול יועיל.
*כדי למנוע סרבול לעיתים השתמשתי בלשון זכר. כמובן, הכוונה לבנים ובנות גם יחד.
**מאמר זה מתמקד אמנם בטיפול בילדים ומתבגרים אך הוא רלוונטי בהחלט גם למבוגרים המתמודדים עם פוביות.
ניתן ליצור קשר עם תמר משעול שמעוני בטלפון 054-6249927
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)





