מי הוא נכה נזקק?

נפגע עבודה זכאי לקבל דמי פגיעה מהביטוח הלאומי למשך 90 יום מיום הפגיעה בעבודה, בתום תקופה זו מגיש נפגע העבודה תביעה לקביעת דרגת נכות. הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי לעיתים קובעת אחוזי נכות לזמן מוגבל, או שדרגת הנכות שנקבעת זמנית בגלל הזמן הקצר שחלף מאז הפגיעה בעבודה, או כי עדיין לא התגבש הנזק הרפואי. במצבים שכאלה הוועדה הרפואית אינה חייבת לקבוע לנפגע העבודה אחוזי נכות בהסתמך על המבחנים הקבועים בתקנות וקובעת אחוזי נכות על פי שיקול דעתה.

למידע נוסף בנושא נכה נזקק היכנסו לפורומים:
פורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי
פורום ביטוח לאומי
פורום נכויות, אחוזי נכות
פורום נכים, שיקום נכים - תמיכה
פורום תאונת עבודה, רפואה תעסוקתית

במצבים כאלה לעיתים נותר נפגע העבודה עם אחוזי נכות שאינם משקפים את מצבו הרפואי וגמלה נמוכה מאוד ובפועל איננו מסוגל לעבוד ולהשתכר. מצב ביניים זה הינו הזמן להגיש תביעה להכרה כנכה נזקק. מטרת גמלת נכה נזקק הינה להתמודד עם מצב שבו לנפגע עבודה אין אפשרות לחזור למעגל העבודה ולהשתכר. במצב זה הנטל על הנפגע עבודה להוכיח כי אינו מסוגל לעבוד עקב הפגיעה בעבודה וחסר יכולת לקיים את עצמו ואין לו מקורות הכנסה כלשהם.

הזכאות לקבלת גמלת "נכה נזקק" מותנית בעמידה בקריטריונים בסיסיים שעל הנפגע לעמוד בהם, הקריטריונים הינם מצטברים:

הכרה על ידי הביטוח הלאומי כנפגע עבודה.

ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה לנפגע נכות לזמן מוגבל או נכות בדרגה זמנית.

לנפגע העבודה אין סיכוי סביר למצוא עבודה ואין לו כל מקור הכנסה תעסוקתי.


מי שמוסמך לקבוע כי נפגע עבודה הינו מוכר כנכה נזקק זוהי ועדת רשות. ועדה זו מתכנסת במוסד לביטוח לאומי, יושבים בה פקיד שיקום, רופא מוסמך ועובד מטעם המוסד לביטוח לאומי. ועדה זו רשאית לקבוע כי נפגע עבודה יהיה זכאי לתקופה של עד 4 חודשים לגמלה על פי 100% נכות (מקסימום הגמלה שאותו נפגע עבודה יכול היה לקבל – 75% משכרו), למרות שבפועל וועדה רפואית קבעה אחוזי נכות נמוכים יותר ואם הייתה מחושבת הגמלה על פיהם הגמלה הייתה נמוכה מאוד.

בתום ארבעת החודשים באם מצבו של הנפגע לא השתנה ועדיין אינו יכול לעבוד עקב הפגיעה ואין לו כל מקור הכנסה תעסוקתי אחר רשאי, נפגע העבודה להגיש שוב תביעה להכרה כנכה נזקק.

וועדת הרשות הינה גוף מאין שיפוטי ועליו לשקול שיקולים רלוונטיים - שיקולים רפואיים : אחוזי הנכות שקבעה הוועדה הרפואית, כושרו הגופני של הנפגע, מסמכים רפואיים שמאשרים את כושר יכולתו של הנפגע לעבוד, אישור מרופא תעסוקתי וכדומה, שיקולים תעסוקתיים: ניסיונו התעסוקתי של הנפגע, עיסוקיו הקודמים של הנפגע, השכלתו הפורמלית והבלתי פורמלית של הנפגע, סיכויי הנפגע למצוא עבודה בתקופת הנכות הזמנית, גילו של הנפגע וכדומה, ולנמק את החלטתה באופן סביר.

הפסיקה קבעה כי על וועדת הרשות לזמן את הנפגע עבודה בפניה כדי לאפשר לו את הזכות הבסיסית של כללי הצדק הטבעי זכות הטיעון. באם ועדת הרשות דוחה את התביעה ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה, סמכות בית הדין במקרה זה מוגבלת לביקורת שיפוטית על הדרך שבה התקבלה ההחלטה, על שיקולי ההחלטה ועל סבירות ההחלטה.

חשוב לציין כי ניתן לתבוע הכרה כנכה נזקק רטרואקטיבית.

לכתבות נוספות בנושא חוק, משפט וביטוח:
מה הוא "מבחן התלות" שמבצע ביטוח לאומי?
ביטוח לאומי: מה היא קצבת תלויים?
בטיחות בעבודה: חשיפה לחומרים מסוכנים
כל המידע על מיקרוטראומה
אסטמה יכולה להיחשב כמחלת מקצוע

המידע שלפניכם הינו כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל יעוץ משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכותבת הינה עורכת דין, מנהלת פורומים בנושא הביטוח הלאומי ומימוש זכויות רפואיות, בעלת ידע נרחב בתחום – 054-4622230



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר