מתי התקף לב יוכר כפגיעה בעבודה?

התקף לב הינו מצב שכיח שמתרחש בעבודה ולעיתים קשור בקשר הדוק לעבודה ולעיתים קשור לגורמים אחרים. התקף לב יכול להתרחש כשלב מתקדם של תחלואה טבעית קודמת אך יכול גם להתרחש עקב אירוע חריג שתרם להיווצרותו או להקדמתו. הכרה בהתקף לב כפגיעה בעבודה הינה מורכבת מכיוון שזהו מצב שבו אין אירוע תאונתי חיצוני וגלויי לעין. ההכרה בהתקף לב כפגיעה בעבודה אף דורשת מספר תנאים:
למידע נוסף בנושא פגיעה בעבודה היכנסו לפורומים:
פורום ארגונומיה, סביבת עבודה
פורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי
פורום ביטוח לאומי
פורום נכויות, אחוזי נכות
פורום תאונת עבודה, רפואה תעסוקתית

התנאי הראשון:

קרות אירוע תאונתי חריג או מאמץ מיוחד שניתן לאתר בזמן ובמקום, אירוע יוצא דופן שתרם תרומה משמעותית להופעת התקף הלב. למשל : מאמץ פיזי קיצוני, התרגזות קיצונית, חרדה עמוקה, ויכוח ריף בעבודה עם מנהל / ספק / קולגה, שיחה משמעותית עם מנהל הבנק, הרעת תנאים, הודעת פיטורים ללא מתן הודעה מוקדמת, תקיפה פיזית של עובד, תקיפה מילולית חריפה, סכנת חיים וכדומה.

מתח מתמשך או לחץ בעבודה איננו נחשב לאירוע חריג, וכך גם עבודה פיזית קשה וקבועה לא תחשב כאירוע חריג. בחינת האירוע החריג ויוצא הדופן נעשית במצב שאינו קורה או מאפיין את מקום / תנאי העבודה בחיי היום יום.

הקביעה כי האירוע חריג / מאמץ מיוחד לאדם מסוים היא סובייקטיבית. כל אירוע ישפיע על כל אדם באופן ייחודי לו. אך כדי שהביטוח הלאומי אכן יכיר באירוע הספציפי כחריג לאותו אדם יש להביא ראיות אובייקטיביות – למשל : הצהרות הנפגע, חקירות הנפגע, חקירות של עדים ורישומים רפואיים. הוכחת אירוע חריג / מאמץ מיוחד עלולה לחרוץ את גורל ההכרה באירוע הלבבי כפגיעה בעבודה!

התנאי השני:

קשר סיבתי בין האירוע החריג / המאמץ המיוחד בעבודה לבין קרות התקף הלב. שהאירוע החריג הוא שגרם להתקף הלב ולא גורמים אחרים שאינם קשורים כלל לעבודה.

לביטוח הלאומי ישנן טענות רבות לעניין ההכרה בהתקף לב כפגיעה בעבודה, למשל : שהדבר נובע מתחלואה קודמת עקב גורמי סיכון (סוכרת, יתר לחץ דם, עישון, השמנת יתר, תורשה), אי קיומו של אירוע חריג ועוד. נושא סמיכות הזמנים בין האירוע החריג / המאמץ המיוחד והיוצא דופן בעבודה לבין התקף הלב הוא עניין מהותי מאוד, ולכן חשוב לציין את קרות האירוע החריג בעבודה בפני כל הגורמים הרפואיים המטפלים בהזדמנות הראשונה האפשרית.


בפסקי דין רבים קבע בית הדין לעבודה כי העובדה שנפגע לא סיפר לצוות הרפואי שטיפל בו על קרות אירוע חריג / המאמץ המיוחד בעבודה תומכת בכך שלא היה אירוע חריג או שהנפגע לא ייחס לאירוע המסוים חשיבות מרובה.

התקף לב הוכר כפגיעה בעבודה

באם אושרה ההכרה בהתקף הלב כפגיעה בעבודה הנפגע יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה מהביטוח הלאומי לתקופה שבה לא היה כשיר לעבוד, בהתאם לתעודות שמעידות על אי הכושר ( עד 90 ימים ). לאחר שהוכר הנפגע כנפגע בעבודה, יזומן לוועדה רפואית לבחינה האם נותרה נכות מהפגיעה. מי שנקבעו לו אחוזי נכות בגין הפגיעה עשוי להיות זכאי בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו למענק, לקצבה זמנית או לקצבה חודשית קבועה.

ישנם מקרים רבים בהם הוועדה הרפואית תנכה את אחוזי הנכות בגין מצב קודם מוכח של פגיעה בלב. נפגעים רבים אינם מודעים לכך כי כדי לקזז מצב קודם יש להצביע על נתונים מוכחים בתיקו הרפואי של הנפגע לפגיעה קודמת בלב, לעיתים "ידה של הוועדה הרפואית קלה על ההדק" ומקזזת מצב קודם שלא לצורך.

לכתבות נוספות בנושא חוק, משפט וביטוח:
אלו זכויות רפואיות מגיעות לעקרת בית?
מידע על זכויות רפואיות ללוקים בהתקף לב
נפצעת? מתי ביטוח לאומי ישלם?
לא רק פסיכולוג קליני: מי רשאי לטפל?
כיצד ניתן להכיר במחלת סרטן כמחלת מקצוע?

לאחר קרות אירוע לבבי בעבודה חשוב לפנות לעו"ד הבקיא בתחום בהקדם האפשרי שקרוב לקרות האירוע על מנת לסייע באיסוף העדויות, מילוי התביעה, הוכחת האירוע החריג מול הביטוח הלאומי ולקבל את מירב הזכויות המגיעות.

המידע שלפניכם הינו כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל יעוץ משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

כותבת המאמר : עו"ד אימבר גולן פרטוש, מנהלת פורומים בנושא הביטוח הלאומי ומימוש זכויות רפואיות, בעלת ידע נרחב בתחום – 054-4622230

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר