.jpg)
.jpg)
.jpg)
הורים רבים תוהים, האם ההפסקה הארוכה במיוחד, בצירוף הסמיכות לחופש הגדול, לא יגרמו לילדיהם לשכוח את העובדה שהם תלמידים, לחזור להרגלי השינה, ואולי גם האכילה והבילוי של החופש הגדול. רבים מההורים חוששים, שעם החזרה ללימודים ב-10 באוקטובר, יהיה עליהם לעבור שוב את "מסכת הייסורים" של הקניית הרגלי יקיצה, סדר, אכילה וכמובן – למידה, אותם עברו לקראת ה-27 באוגוסט.
למידע נוסף בנושא למידה בחופשת החגים היכנסו לפורומים:
פורום אספרגר - PDD, חינוך מיוחד
פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים
פורום ליקויי למידה, טיפול בליקויי למידה
פורום פסיכולוגיה ילדים
פורום רפואה משלימה ילדים
כמו בכל השאלות הקשורות לגידול ילדים ולחינוכם, אין תשובה חד משמעית לשאלה זו. ישנן תשובות רבות, כאלה שמתאימות לילדים בעלי סוגי טמפרמנט שונים, תכונות אופי שונות, תחומי התעניינות שונים, וכמובן - גילאים שונים. הפעם תוצג נקודת מבט אולי קצת שונה מזו שהתרגלתם אליה - זו הרואה בלמידה של הילד תהליך שאינו קשור דווקא לבית הספר. כתוצאה מכך ההמלצה במאמר זה היא של המשך הלמידה בתקופת החגים, אבל לאו דווקא כזו הכרוכה במילוי "חובות" מטעם בית הספר.
הבה נבדוק את צורות הלמידה בכלל - ובחופשת סוכות בפרט - של מספר סוגי לומדים:
הלומד העצמי
ילדים רבים, צעירים כבוגרים, אוהבים ללמוד. אין זה כמובן אומר, שהם אוהבים ללמוד בבית הספר. חלק גדול מהילדים הללו לומדים בכל מקום זולת בית הספר – הם מנצלים את כל המשאבים שלרשותם: ההורים, חוגים שונים, ספרי קריאה וכמובן האינטרנט לצבור ידע על הנושאים המעניינים אותם. ילדים אלו אינם זקוקים למבוגר ש"יזכיר" להם לקרוא, או ש"ישב אתם על שיעורי הבית".
את הילדים הלומדים בעצמם, בעלי המוטיבציה הפנימית, ניתן לחלק באופן גס לצעירים ולבוגרים יותר. חלוקה זו לא תהיה בהכרח על פי קטגוריית גיל נוקשה, אלא בהתאם ליחס שלהם ללימודים: הצעירים בדרך כלל עדיין לא התאכזבו מהלמידה, מהמורים, מהאווירה בבית הספר, ולכן חווית הלמידה היא עבורם פוטנציאל להנאה. הבוגרים יותר, שחלקם רק בני 8, כבר הספיקו לא אחת להשתעמם, להתאכזב, להיות עדים לחוויות לא מרנינות בין כתלי בית הספר, ופעמים רבות "למידה" כבר נקשרת אצלם לאירועים שהיו מעדיפים להימנע מהם.
הילדים שעדיין לא "נכוו" בבית הספר יגלו, בדרך כלל, מוטיבציה גבוהה ללמידה והם ירצו, כמעט תמיד, ללמוד גם בזמן החופשות. אין הכוונה שיש "להושיב אותם" עם ספרים ומחברות יום יום, אבל אם ילד סקרן רוצה להתעניין בטבע - כדאי לעזור לו למצוא סרטי טבע, ספרים העוסקים בתופעות שמעניינות אותו, וכמובן - לחלץ שרירים ולצאת אתו לטבע. דוגמה מעניינת תהיה טיול לאחד מאתרי החברה להגנת הטבע.
עם ילדים שכבר מביעים שאט נפש מכל הקשור ללימודים יש לנהוג בזהירות ובחכמה. בשום פנים לא לפנות אליהם במשפטים הפותחים ב"לא": "לא נמאס לך מהמחשב?", או "אתה לא משתעמם כשכל הזמן אתה בבית?" הדרך הטובה ביותר לעורר את ההתעניינות של ילד כזה בקריאת ספרות יפה, בלמידה של תחומים קוגניטיביים שעד עתה לא היה חשוף אליהם, או בתחום ספורטיבי כלשהו תהיה דוגמה אישית. "אולי תרד לשחק כדורסל" הוא "משפט הורג מוטיבציה". ילד שרוצה לשחק כדורסל לא צריך שהוריו יזכירו לו זאת. מצד שני – אב שלא מחמיץ את משחקי הכדורסל עם חבריו מבית הספר מדי יום שלישי בערב ושבת אחר הצהריים, אל נכון יגרום לכך שגם בנו ירצה לשחק כדורסל – לפחות לנסות לעשות זאת. הורים שמשוחחים ביניהם ליד שולחן האוכל על זוכי פרס נובל הם גורם מוטיבציוני עבור הילד יותר משיעורי בית שמטרתם "למלא את הזמן" או "לגרום לכך שהילד לא ישכח הכל".
הלומד בחברה
ילדים רבים מעדיפים לשלב את הלמידה בעיסוקיהם החברתיים. אין קשר בין גיל הילד והעדפתו ללמוד לבד או בקבוצה. אין גם קשר בין תחום ההתעניינות להעדפה של למידה בקבוצה על פני למידה עצמית. ילד המעדיף ללמוד בחברה זקוק, בגילאים הצעירים, לתיווך של הוריו לאו דווקא בתכנים הנלמדים, אלא בעיקר בארגון הזמן. רצוי שלילד צעיר, המעדיף ללמוד בחברה, יהיה חבר או חברה קבועים, שהפגישות אתם יהיו "מוסדרות", וזאת כדי שההורים יוכלו, תוך הפרעה מינימלית לסדר היום שלהם, להביא את הילדים לחברים ולהחזיר אותם.
פעמים רבות למידה כזו מתרחשת, גם אם מדובר בילדים בני 5-6, במשך מספר שעות, והסידור הנפוץ, לפיו ההורים המסיעים נשארים להתארח בבית הילד המארח עד שהילדים נפרדים, פשוט "לא עובד". תפקיד ההורים הוא לאפשר לילדים לבלות זמן ביחד, לתת להם פרטיות מרבית ולקבוע להם את סידורי האכילה, לפעמים גם הלינה, והבילוי מחוץ לבית מראש, תוך התחשבות מרבית ברצונם של הילדים. גם אם ההורה "בטוח" ש"חשוב שהילדים יבלו קצת בחוץ" - ישמור במטותא את מחשבותיו לעצמו, ולא יפריע להם בעיצומו של משחק. גם אם לדעתו הם "ישבו כבר מספיק" הוא לא יוכל לכפות עליהם משחק כדורגל בחצר. הילדים התכנסו למטרה מסוימת, ועליו לכבד את רצונם.
זמן החגים הוא מצוין לקביעה של מועדים כאלה, וגם אם המשפחות יוצאות לנופש או לטיולים, יש לשמור על מסגרת הפגישות, תוך החלפת כל מועד שבו מתקיימת פעילות אחרת במועד חלופי. כך לומד הילד שפגישותיו חשובות, הן מופיעות ב"סדר העבודה" של הבית, ושהוריו עושים את כל המאמצים כדי שהן לא תתבטלנה. מסר זה חשוב מכל הטפה על "חשיבות הלימודים" או "חשיבות העבודה המשותפת".
הלומד הוורסטילי
ילדים לא מעטים, בעיקר צעירים יותר, מעדיפים לעסוק בתחומים רבים השונים זה מזה בו זמנית. לפעמים פונים הורים לילדים כאלה לייעוץ מחשש שמדובר בהפרעת קשב וריכוז, בעוד שה"בעיה" היא של ההורים: דרך הלמידה של ילדם אינה תואמת את הדפוס שהם מכירים, דהיינו, של עיסוק אינטנסיבי בתחום אחד. ידועה, בהקשר זה, הדעה הקדומה, לפיה ילד הוא "ריאלי" או "הומני", בעוד שאם בודקים בצורה אמפירית ילדים בעלי יכולות גבוהות מאוד בתחום המתמטי, לדוגמה, מגלים שלא זו בלבד שהם בעלי יכולות גבוהות מהממוצע בתחומים המילוליים, לפעמים הם גם בעלי יכולות אמנותיות, ספורטיביות, חברתיות ורגשיות.
אכן המצב "לא הוגן": היינו רוצים להאמין, שקיים איזשהו "מנגנון פיצוי" ה"מסדר" את העניינים כך שמי שטוב ב-א' לא יהיה טוב ב-ב', אבל המציאות שונה עד מאוד פעמים רבות. לכן, הלומד הוורסטלי, המתעניין בנושאים רבים, זקוק לתמיכה שלכם ההורים, בדרכו. יש לאפשר לו גישה לחומרי למידה מסוגים שונים בכל תחום המעניין אותו, לא להעיר לו, בשום פנים, על "למידה שטחית", או על "אי מיצוי הנושא", אלא לסמוך עליו - הדרך הטובה ביותר ללמידה היא מתוך עניין, וכל הערה שלכם על צורת הלמידה עלולה להוריד את רמת המוטיבציה.
במהלך סוכות ניתן לשלב, בשל חופשות ההורים, נסיעות למוסדות מדעיים כמו מכון וייצמן או מוזיאון המדע, ביקורים בתערוכות אמנות והשתתפות בסדנאות הנערכות בהן, נסיעה לגן החיות התנ"כי, חוות התנינים וכמובן הספארי, וזאת כאשר כל ילד יכול לבחור, ברמה מסוימת, את המקומות שהוא רוצה לבקר בהן כאשר מגייסים לשם כך את כל המבוגרים הזמינים במשפחה. למידה כזאת היא אפקטיבית הרבה יותר מאשר למידה מספרים, על פי תכנית כוללת, כזו שמתקשה להתחשב בצרכים וברצונות של כולם.
<@ --- IMG_2 --- @>
הלומד תחום אחד בכל פעם
גם ילדים קטנים מאוד, לפעמים אפילו בגיל 4-5, מראים לפעמים נטייה מובהקת לתחום אחד. כאלו הם למשל "הילדים המתמטיים", המתחילים לספור בטרם למדו לחבר משפטים שלמים, המתעניינים במספרים גדולים בגיל שילדים אחרים בקושי סופרים עד 5, או כאלה המתחילים לשאול שאלות על תיארוך חפץ מתקופת הברונזה ולפעמים גם על האינסוף. לפעמים ילדים כאלה לא תמיד רוצים לשחק במשחקים הפופולריים בקרב בני גילם. לפעמים הם מעדיפים חברת ילדים המבוגרים מהם. לא פלא שהורים רבים נתפסים לחששות, אפילו לחרדות: "איך הילד ילמד להסתדר אם רק דבר אחד מעניין אותו", או "מה יקרה לו בבית הספר אם הוא כבר יודע את כל החומר". לגבי החשש הראשון, ההסתדרות או "אי ההסתדרות, של ילד בבית הספר נקבעת בעיקר על פי מדד אחד - יכולותיו הרגשיות(על כך - בכתבה נפרדת). לגבי השאלה: "מה הילד יעשה בבית הספר"? התשובה היא בדרך כלל "לא ילמד, בעיקר לא ילמד מתמטיקה".
המלצתי החד משמעית היא - ילד שמתעניין בתחום מסוים בגיל צעיר, יש לשמוח על כך ולעודד אותו, ולא לחשוב "מה יהיה בעתיד". תמיד יהיה מה ללמוד בעתיד! מצד שני , ילד שמתרגל ללמוד, שמתרגל להשקיע, שמתרגל למצוא עניין בלימוד לשמו - הוריו יהיו פטורים ממסכת הייסורים של "לשכנע ללמוד" או אפילו "להכריח ללמוד". תקופת חגי תשרי מעולה עבור ילדים כאלה: הם יכולים להשקיע את "כל מאודם" בתחום העניין שלהם, לפעמים אפילו חצי יום ברציפות. דבר שעשוי לחסוך להורים הרבה כאבי ראש, בעיקר כאשר מדובר בילדים צעירים.
לכתבות נוספות בנושא פסיכולוגיה:
לחץ נפשי בתקופת החגים
ראש השנה: איך לצלוח את הארוחה המשפחתית
מה עובר על הורים לילדים פגועי נפש?
טיפול פסיכולוגי: 10 סיבות למה כדאי
חרדה חברתית: הקושי ליצור קשרים חברתיים
לסיכום, בחופשות החגים יש לאפשר לכל ילד ללמוד לפי תחומי העניין שלו, הקצב שלו, ואפילו מצב הרוח שלו. המדובר כמובן בילדים שמראים עניין וסקרנות, פתוחים ללמידה - לאו דווקא "בית ספרית", אבל מאתגרת לא פחות. תפקיד ההורים הוא בעיקר תיווך והצעה: לדוגמה: ילדים במשפחות דתיות, ההורים יכולים לנצל את תקופת חגי תשרי לשיחות סביב שולחן האוכל על סיום הקריאה בתורה לקראת שמחת תורה והתחלתה מ"בראשית", על הרחבה של מהות החזרה בתשובה על פי ספר יונה הנקרא בהפטרה של יום הכיפורים, ועל הקורבנות ודברי הנביאים השונים עליהם - בכל חגי תשרי.
ילדים שבמשפחותיהם לא נהוג לבלות בבית הכנסת יכולים להרחיב את השכלתם ואת הידע שלהם בגיאוגרפיה, בהיסטוריה, בארכיאולוגיה ובאמנות תוך כדי טיולים משפחתיים באתרים שונים. כל הרחבת ידע היא "הזמנה ללמידה" - הרבה יותר מאשר מילוי עוד שני עמודים בחוברת החשבון של כיתה ג.
*ניתן ליצור קשר עם ד"ר חנה דויד בטלפון: 03-9674748.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
