תהליכי צמיחה והתפתחות בקרב חולי סרטן

מחלת הסרטן, הינה אירוע דחק מלחיץ שעשוי להיתפס כטראומה ולגרום לסימפטומים פוסט-טראומטיים, אך יחד עם זאת, גם להיתפס כאתגר. ההתמודדות עם החולי, ועם המשבר עשוי להיות זרז לצמיחה ולגדילה. ההתפתחות האישית הינה פרי מאבקו של החולה עם המציאות החדשה שנוצרה בעקבות מחלת הסרטן. נוכחות מצוקה אינה בהכרח שלילית, היא יכולה לכוון את האדם אל עבר צמיחה וחיפוש משמעות. ההתמודדות עם המחלה יכולה להעניק לאדם הבנה מעמיקה יותר על החיים בכלל ועל חייו האישיים בפרט, למרות הכאב הגדול.

למידע נוסף בנושא תהליכי הצמיחה בקרב חולי סרטן היכנסו לפורומים:
פורום סרטן (אונקולוגיה)
פורום סרטן השד
פורום פסיכולוגיה
פורום פסיכולוגיה הוליסטית
פורום תמיכה במשפחות ילדים חולי סרטן

מחלות מסכנות חיים, כסרטן, נכללות ברשימת אירועי החיים הטראומטיים בחיי אדם, שיכולות להוביל להתפתחות תסמונת פוסט-טראומטית. רוב האנשים החולים בסרטן, לאחר זמן מה, יגיבו בהתנהגויות נורמטיביות ויסתגלו היטב, אך חלק יתקשו במשימת ההסתגלות. התסמונת הפוסט טראומטית הנה ההפרעה הנפשית השכיחה ביותר בעקבות התנסות טראומטית, הטומנת בחובה סיכון לחיי האדם או לסביבתו. היא יכולה להופיע באופן מידי או כתגובה מאוחרת, מדובר בתחושה כוללנית, חוזרת או ממושכת של חוסר ישע ואובדן אמון בחוקיות העולם ועצמי.

התסמונת הפוסט-טראומטית מתבססת על שלוש אשכולות של סימפטומים הכוללים:

שחזור האירוע מחדש - חלומות, תחושה שהאירוע מתרחש שוב, מחשבות חודרניות, מצוקה עזה,
תגובה פיזיולוגית - הימנעות עקבית מגירויים המקושרים עם הטראומה.
ירידה בתגובתיות הכללית ועוררות יתר - קושי להירדם, התפרצויות זעם, קשיי ריכוז, דריכות יתר.
כאשר הסימפטומים נמשכים לאורך זמן, פוגעים בתפקודו החברתי או התעסוקתי של האדם וגורמים לו למצוקה האדם מאובחן כסובל מתסמונת פוסט-טראומטית.

מחקרים שנערכו בקרב נשים חולות סרטן השד, מצביעים על שונות בשכיחות ובמאפייני התסמינים בקרב הנשים, בהתאם לשלבי המחלה ובתקופות שונות מזמן קבלת האבחנה. כ- 20%-35% מהנשים דיווחו על סימפטומים של מחשבות חודרניות, כ- 10%-30% מהנשים דיווחו על סימפטומים של עוררות יתר וכ-5% מהנשים דיווחו על סימפטומים של הימנעות. המחקרים מצביעים על עלייה בסימפטומים סמוך לאבחנה ועל ירידה משמעותית לאחר כשנה. יחד עם זאת, רק שיעור נמוך (עד 10%) מהחולות מפתחות תסמונת פוסט-טראומטית מלאה (הכוללת את שלושת הסימפטומים יחד), אך שיעור גבוה יותר (30%-70%) מדווחות על סימפטומים בדרגות שונות.

אלו גורמים מעלים את הסיכון להתפתחות התסמונת הפוסט-טראומטית?

גורמים שונים מעלים את הסיכון להתפתחות התסמונת הפוסט-טראומטית. ביניהם ניתן למנות גורמים הקשורים מחלה, כגון: חומרת המחלה, חשיפה למראות קשים, וכן את תגובות האדם כגון: פחד וחוסר אונים. קיימים גם גורמים אישיותיים, כגון: רמת חרדה גבוהה, רקע של הפרעה נפשית. משתנים משמעותיים נוספים המשפיעים על האדם ועל מידת הסיכון הינם מידת התמיכה החברתית שהאדם מקבל. מצוקה משפיעה על היבטים רבים בחיי החולה ובחיי משפחתו, רבים מהם מתלוננים על בעיות חברתיות, קשיים במערכת היחסים הזוגית והמשפחתית, קשיי הסתגלות, איכות חיים נמוכה ובעיות תעסוקתיות.

בקרב חולי סרטן חשוב להבחין בין סימפטומים שמהווים ביטוי לתחושת מצוקה ובין סימפטומים שהם תוצאה של המחלה עצמה, הטיפולים או התרופות. לדוגמא: קשיי ריכוז עלולים להיגרם כתגובה לטיפול תרופתי ולא כתגובה למצוקה. כמו כן, ההתייחסות לסימפטומים מעוררת מחלוקת בקרב החוקרים, היות ועיבוד האירועים הינו הליך חשוב ונורמטיבי וחולים רבים זקוקים בעיקר לתמיכת הסובבים אותם.

מחלת הסרטן עלולה להוביל לתחושת מצוקה, אך עדויות רבות מצביעות גם על הפקת רווחים חיוביים מההתמודדות עם המשבר והטראומה.

צמיחה והתפתחות אישית, הינם שינוים חיוביים סובייקטיביים המתרחשים כתוצאה מההתמודדות עם הטראומה. המפגש עם מחלת הסרטן מוביל לשינוי המתחולל באדם, ליכולות ולתובנות חדשות שלא היו קיימות בו טרום המחלה. צמיחה והתפתחות אישית הינן תחושות כי החיים לאחר המחלה הינם משמעותיים ומלאים יותר, זוהי היכולת האנושית להפיק מאירועים קשים מימד חיובי. במחקרים שונים שנערכו בקרב חולות סרטן שד, כ- 50%-80% מהנשים דיווחו על שינויים חיוביים כתוצאה מהתמודדותן מחלת הסרטן.

<@ --- IMG_2 --- @>

רווחים חיוביים בתהליכי צמיחה והתפתחות אישית:

שיפור ביחסים בין אישיים - שינוי במערכות יחסים (העמקת קשר או לחילופין הפסקת קשר שאינו מיטיב), רגישות כלפי אחרים, עליה ביכולת לאמפתיה כלפי האחר ויכולת לבקש עזרה מהאחר.

שינוי בפילוסופיית חיים - היכולת ליהנות מהדברים הקטנים של החיים, הערכה לעצם החיים, האטת קצב החיים, שינוי ביחס לדת ולרוחניות, שינוי בסדרי עדיפויות בחיים, הכרה באפשרויות חדשות.

שינוי בתפיסת העצמי - עליה בביטחון העצמי של האדם, הכרה בכוחות ובתחושת המסוגלות, הכרה בהיותו פגיע ואנושי.

כאשר החולה מקבל את אבחנת המחלה, אמונתו לגבי העולם ולגבי יכולת שליטתו בעולם מתערערת, העולם הופך כאוטי וחסר משמעות. צמיחה מחזירה לאדם את השליטה על חייו, הוא בונה זהות חדשה, ומבין שהעולם טוב, אך לא תמיד והמציאות נשלטת, אך רק בחלקה. מצוקה ודחק הכרחיים לצמיחה, כך האדם בוחן את חייו ותפיסותיו. שינויים אלו מאפשרים לו להתבונן על סדרי העדיפויות בחייו ולהבין שחייו בעלי משמעות.

התמודדות עם קבלת האבחנה, הטיפולים השונים, הניתוחים והתרופות הינם מורכבים פיזית ונפשית. לכן, תהליכי הצמיחה האישית והשינוי החיובי יכולים להתקיים בד בבד עם תחושת מצוקה ודחק. בנוסף, מערכת יחסים תומכת ומסייעת של חברים, משפחה ובעיקר בן זוג, יכולים לסייע לתהליכי הצמיחה האישית, בעיקר אם הם כוללים ביטוי רגשות. התמודדות פעילה עם המחלה ולא הימנעות חשובים גם הם לתהליך הצמיחה ולעיתים גם קשר עם חולי סרטן אחרים שמצאו בעצמם רווחים חיוביים ומשמשים כמודל.

לכתבות נוספות בנושא טראומה:
טראומה: אירוע שעלול לשנות את חיינו
פוסט טראומה: טיפול בגירוי מגנטי מוחי
טראומה: איך הגוף לוחם בטראומה בעצמו
Acute Trauma - מטפלים בטרגדיה
טראומה: לא חייבים להשלים איתה

טיפול מהווה מקום בטוח לעיבוד הטראומה, לקבלת לגיטימציה למגוון רגשות וללמידת דרכי התמודדות. כמו כן, החזרת תחושת השליטה על חיי החולה, ביסוס עולם הנחות מחודש ובניית אמון כלפי העולם, כאשר מחלת הסרטן שזורה בסיפור חייו האישי. טיפול חותר להסתגלות מחודשת אל תפקודי החיים והתקדמות אל עבר צמיחה ומציאת משמעות בחיים.

*ניתן ליצור קשר עם ענבר לבקוביץ בטלפון 052-3925859

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר