לחץ נפשי בתקופת החגים

אם בילדות תקופת החגים היתה עבורנו מקור של הנאה ועונג, כמבוגרים הסיפור קצת שונה. היציאה מהשגרה וארוחות החג המעיקות לא פעם יכולות לגרום לחץ נפשי ואף מצוקה. חשוב למצוא מקורות תמיכה שיעזרו לנו להפחית לחץ ולזכור שמדובר בשבועות ספורים.
 לירן רוגב
| 15/09/2012 |
צפיות: 4,031
דירוג: 2.0 מתוך 1 הצבעות
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע 2.0 מתוך 5
כשהיינו ילדים, חגי תשרי היו כמעט טובים מדי להיות אמיתיים. בקושי הספקנו לחזור לשגרת הלימודים אחרי החופש הגדול, וכבר זכינו ברצף של חופשות. בראש השנה כתבנו וקיבלנו שנות טובות (הבוגרים שבינינו אפילו מסוגלים לזכור עידן בו הן לא הגיעו דרך הסלולרי). ביום כיפור נסענו על אופניים וגלגיליות. בסוכות קישטנו את הסוכה, אכלנו בה, ועם קצת מזל נתנו לנו לבלות בה גם את הלילה, לצפות בשמי הכוכבים בלילות הבהירים של הסתיו. היה רק צריך להחזיק אצבעות שהחגים יפלו על ימי אמצע השבוע ככה שנפסיד כמה שיותר ימי לימודים. אם מישהו היה מספר לנו אז שכשנגדל אותם חגים יהפכו עבור חלקנו לתקופה של לחצים, חששות ואפילו מצוקה, ספק אם היינו מאמינים. קשה היה לדמיין איך החגיגה הממושכת הזו יכולה לעורר דבר מלבד הנאה ועונג.

למידע נוסף בנושא לחץ נפשי בחגים היכנסו לפורומים:
פורום דיכאון חרדה
פורום פסיכולוגיה
פורום פסיכולוגיה הוליסטית
פורום פסיכותרפיה גופנית

ובכל זאת זה קורה: עבור אנשים רבים התקופה שבין תחילת השנה העברית לשמחת תורה היא דרך חתחתים שיש לעבור כל שנה מחדש, תקופה של ריבוי לחצים וקשיים שמצריכה הרבה אורך רוח ולא מעט תמיכה. לחצים אלו יכולים להתעורר ממגוון סיבות:

שינויי השגרה התכופים: גם אם שגרת החיים יכולה להיות מתישה, משעממת או שוחקת, יש לה תפקיד חשוב בחיינו. השגרה נותנת לנו עוגן ויציבות, מעין "מקצב" שבהיעדרו ניתן בקלות לחוש בלבול וחוסר כיוון. כאשר אני פוגש בקליניקה אנשים שסובלים ממצב רוח ירוד או חוסר אנרגיה, אחת ההמלצות הראשונות שלי היא הרבה פעמים לייצר לעצמם שגרת יום, אפילו אם השגרה הזו כוללת הרגלים פשוטים כמו לנקות את הבית או לחלץ את השרירים ולצאת להליכות.

כילדים, היה זה תפקידם של ההורים להחזיק ולייצר עבורנו את השגרה, ולנו נותר לנסות ולבדוק כיצד להגמיש אותה ככל הניתן. כבוגרים, התפקיד הזה נופל על כתפינו בלבד, ולכן כאשר השגרה שלנו משתבשת מתעוררות לא רק תחושות של שמחה והנאה, אלא גם תחושות של חשש, חוסר ודאות ובלבול. המעברים התכופים בין חג לחג, בין ימי החופש לימי העבודה, הקושי לייצר רצף של שגרה עבור עצמנו עבור בני משפחתנו, עלולים להיות מקור אחד של חוסר שקט ואי נחת במהלך תקופה זו בשנה.


עבור הורים לילדים לחצים אלו נוטים להיות קשים עוד יותר: רק נגמר אוגוסט, ושוב צריך לחשוב איך להתמודד עם היעדר השגרה והמסגרת אצל הילדים, ללא קייטנות או חופשות ארוכות, לפעמים גם ללא כוחות. הורים רבים מסיימים את החופש הגדול מותשים, לא מעט משום שאנו חיים בעידן בו ילדים פחות ופחות מסוגלים להעסיק את עצמם, ויותר ויותר מתקשים לשאת הפחתה בעוצמה ובכמות של הגירויים המפגיזים אותם מכל עבר.

הורים רבים מרגישים מחויבים להעסיק ולבדר את ילדיהם באופן רציף, והחגים מבשרים על שורה חדשה של מופעים, פארקים, הצגות ופסטיבלים שממתינים בפתח – אירועים משמחים בדרך כלל, אך כאלו שנוכח מצברים ריקים (ולפעמים גם נוכח כיסים מתרוקנים) עלולים להיות מתישים ומעיקים מאד. במצבים כאלו קשה שלא ליפול מהפח לפחת – מהניסיון להיות ההורה המושלם, שנענה לכל צרכי הילד, למותשות והרמת ידיים מול חוויה של כישלון וחוסר אונים.

בכלל החגים הם תקופה "משפחתית" מאד, וגם פה טמון לא פעם קושי. טולסטוי אמנם אמר שכל משפחה אומללה בדרכה, אבל יכול להיות שזה רק משום שלא יצא לו להתארח אצל חמותו בארוחת ראש השנה. המריבות, העלבונות המוכרים, הבדיחות החבוטות, ההערות שמצליחות ללחוץ בדיוק על הכפתורים הרגישים (לפעמים גם אחרי שנים ארוכות של טיפול) – כל אלו כמו נלקחו מתוך הגדת חג בלתי כתובה.

אצל מי עושים את החג? מי מכין מה? אילו מתנות להביא? מי הוזמן ומי לא? על מה לדבר ועל מה ידברו איתי? המגע והחיכוך הקרוב עם בני משפחה שביתר השנה המגע עמם אינטנסיבי פחות עלול לעורר מתיחות רבות, מקטנות עד גדולות. המארחים טרחו שעות ומגיעים לערב החג מותשים ומתוחים, האורחים עמדו בפקקים הארוכים ועצביהם מרוטים, כולם נמצאים "על הקצה", והערות לא נעימות או מרגיזות הופכות פוגעות ומכאיבות עוד יותר. אם מוסיפים לכך את העובדה שמפגשים מהסוג הזה נוטים לשחזר דינמיקות קבועות - התחרויות הישנות, הקנאות הסמויות, הפגיעות הותיקות - מבינים עד כמה מפגשי חג גדולים הם לפעמים מקור למתחים ותסכולים.

במיוחד נכון הדבר במשפחות שחוו משבר או אובדן. תקופת החגים, ובמיוחד חגי תשרי, הם גם זמן של התבוננות, סיכום, חשבון נפש וסגירת מעגלים. במשפחה שחוותה שכול, זהו זמן בו היעדרותו של בן המשפחה שאיננו בולטת ומכאיבה מאד. משברים בזוגיות, פרידה וגירושים, הופכים גם הם בעת הזו לחדים וחשופים מאד, והקושי בהם צף ומודגש עוד יותר מאשר בשאר ימי השנה (ניתן רק לדמיין כמה קשה להורה גרוש להופיע למפגש חג בגפו, לאחר שבשנים קודמות הגיע עם בת/בן הזוג והילדים).

משברים כלכליים עלולים לתת גם הם את אותותיהם, סביב ההוצאות המרובות שנדרשות בחגים, ולהיות מוחשיים ומעיקים מהרגיל. במילים אחרות, עונה זו בשנה הופכת למעין זכוכית מגדלת, שכשם שהיא מסוגלת להעצים את היש והקיים, כך היא מסוגלת להעצים את החסר והנעדר.

<@ --- IMG_2 --- @>
כמובן שיש גם אנשים עריריים רבים, שאין מי שיארח אותם או יתארח בביתם בתקופה המשפחתית הזו, ושעבורם החגים מבליטים ומציפים את הבדידות. גם במקרים אלו, העצירה של שגרת החיים הקבועה, העמוסה והשוצפת, מייצרת הזדמנות – הכרח, למעשה – להתבונן ולהתעמת עם היבטים של החיים שמקבלים ביטוי פחות עז ביומיום. אנשים סביב מתכנסים איש איש למשפחתו וקרוביו, בתי העסק סגורים, התחבורה מושבתת, ואפילו הטלוויזיה משדרת תכנים "משפחתיים" במיוחד, ועבור אנשים שנעדרים תמיכה וקרבה משפחתית או זוגית החגים מהווים תזכורת מרה ומכאיבה לחסכים אלו בחייהם.

בשל מגוון הסיבות האלו, תקופת החגים היא עבור אנשים רבים תקופה של ריבוי לחצים ומצוקות רגשיות. העובדה כי מכל עבר אנו מוצפים במסרים המשדרים ציפייה לשמחה, התרגשות וההתחדשות, עלולה רק לחדד את הפער בין המציאות החיצונית לפנימית ולהעצים תחושות של דיכאון, ניתוק ואי שייכות.

מה עושים עם ההבנה הזו? קודם כל, המודעות לכך שזו תקופה רגישה חשובה בפני עצמה. אם נוכל להזכיר לעצמנו שוב ושוב שהמצוקות והלחצים מועצמים באופן טבעי בתקופה זו, אולי ניתן יהיה להפגין סבלנות, חמלה וסלחנות לא רק לזולת אלא גם לעצמנו ולקשיינו.

מעבר לכך, כדאי לנסות ולהבנות גם במהלך תקופה נטולת שגרה זו את השגרה ככל הניתן: לפתוח יומנים ולסמן היטב את ימי העבודה והמנוחה, את התוכניות שתכננו ואת פעילויות השגרה השוטפות שאנו מנסים להמשיך ולקיים. הורים לילדים יכולים לעשות חלק מתכנונים אלו עם ילדיהם, כולל הכנה מראש לפרקי זמן בהם הילדים יצטרכו להעסיק את עצמם (ולא לפחד להתחייב - תמיד ניתן לקבל החלטות ספונטניות ברגע האחרון).

לכתבות נוספות בנושא סטרס:
10 דרכים להפחית לחץ בעבודה
לחץ והחיים המודרניים - מסלול התנגשות
האם לחץ באמת בריא לנו? 8 מיתוסים על לחץ
התמוטטות עצבים: גורמים, תסמינים וטיפול
סטרס: יורד אחרי גיל חמישים

ברמה הרגשית כדאי לחשוב אילו מקורות תמיכה יהיו זמינים לנו, ואף לדאוג ולארגן מראש מפגשים כאלו. אין בושה בלומר לחבר קרוב: "החגים הם תקופה קשה עבורי, אני אזקק לקצת זמן איכות, לאוורר את התלונות או למלא מצברים – בוא נקבע להיפגש ביום שלפני/אחרי החג". מי שנמצא בטיפול יכול לקבוע מראש פגישות עם המטפל, או במקרה הצורך אפילו לתכנן שיחות טלפון או התכתבויות במייל. כמו כן, קיימת תמיד גם אפשרות לפנות לקווי סיוע או פורומים אינטרנטיים של תמיכה ועזרה נפשית.

והעיקר: לזכור שגם אם זה לא תמיד מרגיש ככה, מדובר בתקופה קצרה יחסית של שבועות בודדים, שבמהרה תפנה את מקומה לשגרה הקצת יותר יציבה של המשך השנה. שתהיה לכולנו שנה של קבלה, חמלה ורגישות לעצמנו ולזולת.

ניתן ליצור קשר על לירן רוגב בטלפון 054-3000312

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

לקביעת תור עם לירן רוגב
פסיכולוג קליני מומחה. מטפל באנשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, אספרגר, הפרעות מצב רוח, משברים תפקודיים וקשיי ויסות. מנהל שותף בקבוצת "גישות" , מטפל במרכז הטיפולי "בית אחד" ובקליניקה פרטיצץ