10 דרכים להפחית לחץ בעבודה

העבודה שלנו היא אמצעי חשוב לשמירה על בריאות נפשית, סדר יום והבאת פרנסה למשפחות שלנו. אך כשהעבודה גוזלת לנו את רוב שעות היום, ואנחנו נמצאים בה יום יום בדרך-כלל, היא טומנת בחובה לא מעט לחצים וקשיים. הנה 10 דרכים שיעזרו לכם להפחית מעט את הלחץ:

למידע נוסף בנושא התמודדות עם לחץ בעבודה היכנסו לפורומים:
פורום ארגונומיה, סביבת עבודה
פורום התמודדות עם לחץ, פרידה, בגידה, פיטורין
פורום פסיכולוגיה
פורום פסיכולוגיה הוליסטית
פורום פסיכותרפיה גופנית

1. שינה בלילה

ידוע כי התפקוד שלנו מושפע משעות השינה מהלילה הקודם. רופא משפחה לרוב ימליץ לישון 8 שעות בלילה. לא תמיד זה אפשרי, אבל נסו לארגן לכם את היום שתוכלו בכל זאת ללכת לישון בשעה סבירה. שינה טובה מביאה ליום מוצלח – שיפור הריכוז והקשב, סבלנות, עשיה ועמידה בתנאי לחץ. מי כמוכם יודע כמה זה קשה לקום עם כאבי ראש ואחר-כך עוד לנסות לארגן את הילדים (וברגע האחרון לזכור ששכחנו את הפלאפון בבית).

2. "את אותם הדברים אבל לאט.."

מה אנחנו עושים כשאנחנו קמים בבוקר? בדיוק את אותם הדברים, אבל ממש לאט. עוד לא התעוררנו לגמרי וכבר צריך לצאת לעבודה. כשהיום מתחיל בלחץ – לא קל להתמודד עם השארית שלו. אם נתארגן עוד לפני השינה – נארגן לנו מבעוד מועד בגדים, מסמכים חשובים, אוכל, שתיה וכל מה שיש לקחת לעבודה – נרוויח הרבה זמן יקר בבוקר. אם יש ילדים בתמונה – הרי שהדבר הכרחי אף יותר.

3. עבודת צוות

בתוך שגרת עבודה יש לחצים רבים. אם תחתינו יש עובדים, או אם אנחנו עובדים מול צוות וקולגות, מן הראוי יהיה לחשוב בשפה של "עבודת צוות". כלומר נסו להפחית מעצמכם את הלחץ ולנסות לא לקחת עליכם אחריות שיכולה להתחלק בין שאר העובדים. לפעמים בשל הנטיה להיות בשליטה ו"לתקתק עניינים", אנחנו מזמינים לעצמנו עוד מטלות ומשימות. אם ניתן אמון ונשחרר מעט את המקום הזה של שליטה, נוכל להרגיש רווחה מסוימת בתוך שגרה עמוסה.

4. סדר יום וסדר עדיפויות

יש לנו הרבה עבודה. את זה אנחנו יודעים. לפעמים אנחנו בטוחים שנספיק את הכל, ודברים נדחים ל"אחר כך", ונערמים. כדי לא לגרום לזה לקרות, אנחנו מתחילים את "גלגל הלחץ" ומנסים להספיק כמה שיותר. דבר שמביא ליותר היסטריה מאשר להספק אמיתי. אם נצליח לנפות – מה חשוב, מה דחוף, ומה פחות – נוכל לדעת איך להתחיל לעבוד, ועל מה לשים דגש. יהיה כדאי לטפל בניירת בימים קבועים, ובכל היתר לפי סדר עדיפות. לוח זמנים קבוע ככל שניתן הוא משמעותי, כיוון שפסיכולוגית הוא מארגן אותנו טוב יותר מאשר אם הוא לא היה קיים.

5. שיחות משוב אחת לתקופה עם הממונה הישיר

בד"כ יש משקל רב למנהל או למעסיק שלנו. לא פעם הלחצים דווקא נובעים משם ולא מאופי העבודה. לתקשר עם המעסיק לא תמיד פשוט. ובכל זאת, יש לנסות לשפר את מערכת היחסים איתו, הרי ממנו יכולות להיפתח לנו דלתות נוספות. יש לנסות לקבוע פגישות משוב עם המעסיק, אחת לתקופה, לקבל פידבק ולהסכים על דברים שנשארים באויר ולא מגיעים אליהם. יש כאן רווח כפול: גם שיפור התקשורת, וגם מעסיק שמקבל מידע שוטף מהעובד שלו, דבר שיכול לסייע רבות לטווח ארוך.

6. התייחסות ועזרה לצוות מסביב – ישתלם לטווח ארוך

לא רק מול הבוס, אלא גם מול העובדים איתנו – יש לבנות מערכות יחסים. כשיש מערכת יחסים שמושתת על נתינה הדדית, על סיוע בשעת לחץ, על תקשורת ואוזן קשבת הרבה יותר קל ופחות נרגיש ש"הכל נופל עלינו". אם נצליח להסתכל גם מעבר לארבע קירות שלנו ונסייע למי שעובד איתנו- נצא נשכרים. כך גם אנחנו נקבל סיוע כשנצטרך. יש להבחין מתי עושים בטוב ליבנו "שימוש לרעה" ומתי זה ישתלם לנו בהמשך.

7. ימי "כיף" – חשובים למרות שהם לא תמיד כיף גדול

אמנם לא תמיד "ימי כיף" הם באמת כיף. אבל בכל זאת, חשוב להראות בהם. הנוכחות שלנו בהם מספרת לכל מי שנמצא שם שאנחנו "נראים", משתתפים וחולקים. זהו מפתח חשוב ליצירת הקשר והאמון עם העובדים, בעיקר אם מדובר בעבודה חדשה. כשאנחנו נעדרים ממפגשי גיבוש אנחנו בעצם משדרים שאנחנו לא "חלק מ..". וכשאנחנו לא חלק מהפאזל הזה, אוטומטית אנחנו מסומנים כ"חריגים" או כ"נבדלים". זה ישפיע גם הלאה. לכן, יש להראות נוכחות גם בימי גיבוש. רק לזכור, בתחרויות התחפושות בפורים לא להתחפש למעסיק שלך, למרות שהוא קריקטורה מאוד מצחיקה בדרך-כלל.

<@ --- IMG_2 --- @>

8. מסננת

בתוך כל עבודה יש את החלקים בה שאנחנו מאוד אוהבים, ויש את החלקים שאנחנו ממש לא סובלים. יש אנשים שכיף לנו לעבוד איתם ויש אנשים שנייחל לעצמנו לא להיתקל בהם במסדרון (לפחות לא במסדרון שלנו). אבל למעשה, לא בהכל יש לנו בחירה ויש אנשים שלא ישתנו, ונאלץ לקבל אותם כפי שהם.בדומה לכך, יש עניינים בעבודה שיכולים להתייעל ויש שלא. לפעמים נדרשת שיחה או שתיים יחד עם הצוות כדי לעשות שינוי קטן, אבל כזה שיעשה את כל ההבדל. לכן, אם נדע מה בהשפעתנו ומה לא – יהיה לנו קל יותר.

9. איפה ויתרנו לעצמנו ואיפה רק סלחנו

יש הבדל בין ויתור עצמי, לסלחנות עצמית. ויתור עצמי בעבודה פרושו לא להתקדם תמיד, ללכת על מה שקל לי יותר, על מה שזורם ולא להתעקש על דברים שחשובים לי. לסלוח לעצמי- פרושו, כן להתעקש וכן לחתור להשקעה עצמית ולאמביציה בעבודה, אבל גם לדעת לשחרר כשמשהו לא הולך לי. לזכור: אנחנו לא רובוטים, אנחנ בני אדם. אם אנחנו יודעים שעשינו את המקסימום – יהיה לנו קל יותר לשחרר. לכן סלחנות ופייסנות עם עצמנו היא גם משמעותית להמשך פחות שוחק בעבודה.

לכתבות נוספות בנושא סטרס היכנסו לפורומים:
לחץ והחיים המודרניים - מסלול התנגשות
להתמודד עם סטרס ולהישאר בחיים
לחץ בעבודה: חברים לעבודה יכולים להרוג
האם לחץ באמת בריא לנו? 8 מיתוסים על לחץ
סטרס: יורד אחרי גיל חמישים

10. גבולות

לפעמים "לא נעים" לנו להגיד לא לאנשים שעובדים איתנו, אך הם לא פעם לוקחים מאיתנו כ"כ הרבה אנרגיות שכבר עדיף להוציא אנרגיות על שימת גבולות מולם. למשל, אם יש עובד שאנחנו נאלצים להשלים מטלות שהן באחריותו, או לחפות על עובדים אחרים שלא עושים את העבודה שלהם ומנצלים את טוב ליבנו. במצבים כאלה יש ללמוד להיות אסרטיביים, אך לא אגרסיביים. יש לדעת לשים גבולות ברורים לעצמי – איפה התפקיד שלי מתחיל ואיפה הוא מסתיים. כשאנחנו נדע מה בדיוק הגדרת התפקיד שלנו, נדע גם לשים לסביבה גבולות וקווים ברורים.

ליצירת קשר עם עדי בדיחי - 052-5987445

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר