הפרעות אכילה במהלך השירות הצבאי

בקרב נערות המפתחות הפרעות אכילה בתקופת התיכון, מתעוררות המון שאלות לפני גיוסן לצה"ל. האם חובה לדווח לצה"ל על הפרעות אכילה? האם צהל מגייס נערות עם הפרעות אכילה? האם צה"ל מעניק טיפול? התשובות לשאלות אלו ונוספות בכתבה
 לירן רוגב
| 16/08/2012 |
צפיות: 12,144
דירוג: 4.8 מתוך 5 הצבעות
התקבלו 5 דירוגים בציון ממוצע 4.8 מתוך 5
הפרעות אכילה הן קבוצה של הפרעות שמתאפיינות בפגיעה ביכולת לקיים התנהלות מאוזנת סביב אכילה, תפיסת גוף ומשקל, עד שהן מובילות בסופו של דבר לעיסוק כפייתי בנושאים אלו ואפילו לפגיעה באורח החיים. בין אם מדובר באנורקסיה, בבולימיה, בהפרעת אכילה בלתי מסווגת או באכילה כפייתית, לכל אחת מבין הפרעות אלו יש פוטנציאל להוות נזק משמעותי ופגיעה משמעותית ביכולת של האנשים הסובלים מהן לקיים שגרת חיים תקינה, וכמובן במקרים רבים גם נזק גופני וסכנה בריאותית.

למידע נוסף בנושא הפרעות אכילה, היכנסו לפורומים:
פורום הפרעות אכילה
פורום הפרעות אכילה - תמיכה
פורום פסיכולוגיה
פורום פסיכיאטריה
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער

הרוב המכריע של הסובלים מהפרעות אכילה הן סובלות (יש גם בנים הסובלים מכך – אבל הם מיעוט כה קטן עד שייאלצו לסלוח לי שמעכשיו אכתוב בלשון נקבה), ואצל רובן ההפרעה מתפרצת במהלך גיל ההתבגרות. יש כאלו המצליחות לתפוס אותה מוקדם ולהתגבר עליה, יש כאלו שממשיכות "לסחוב" את ההפרעה שנים ארוכות. יש כאלו שהתפקוד השגרתי שלהן נקטע במהלך התיכון, לפעמים עד כדי כך שאינן מצליחות לסיים את לימודיהן, בעוד אחרות נפגעות פחות.

יש שונות והבדלים מסוימים במידה בה הפרעת האכילה פוגעת בתפקוד ובהישגים של הסובלות ממנה במהלך גיל ההתבגרות, אך בהכללה סבירה ניתן לומר זאת: ה"פרופיל" הממוצע של הבחורה הסובלת מהפרעת אכילה הוא של נערה נבונה, רגישה מאד, הישגית מאד, ערכית אבל טוטאלית מאד, עם דימוי עצמי שברירי ורצון עז להוכיח לעצמה ולעולם מה באמת היא שווה. במילים אחרות, הבחורה הממוצעת שסובלת מהפרעת אכילה ממש לא אוהבת את המילה ממוצעת.

מה הפלא שכשמגיע צו הגיוס הראשון, בחורות רבות עם הפרעת אכילה עוברות לדום? רובן לא מחפשות הקלות, לא מחפשות פטורים, ויותר מזה, מצפות לעשות שירות משמעותי ואיכותי ככל שרק ניתן. לפחות מבחינת נתוני הקב"א (דירוג קבוצת האיכות על פי נתוני כוח האדם בצה"ל), לרובן לא צפויה בעיה. על הנייר הן החומר שהצבא מפנטז עליו – כלומר, במידה ולא ידוע למערכת הצבאית שהן סובלות מהפרעת אכילה.

פה מתחילה דילמה לא פשוטה: מצד אחד, רבות מאותן נערות אינן רוצות שהצבא יידע שהן סובלות מהפרעת אכילה מאחר שהן חוששות שהדבר עלול לפגוע בסיכוייהן לקבל שיבוץ איכותי. מאידך, ללא ידיעה של הצבא, גדל הסיכוי שהפרעת האכילה תחמיר, קטן הסיכוי לקבל עזרה וטיפול מתאימים במהלך השירות, וממילא היכולת לסיים שירות בהצלחה בתנאים אלו מוטלת בספק.

כקב"ן בשירות מילואים, וכמומחה בתחום הפרעות האכילה ב"מקצוע האזרחי" שלי, נתקלתי לא פעם בשאלות כאלו ואחרות של נערות הסובלות מהפרעות אכילה ובני משפחתן לקראת גיוס ובמהלכו. המפגש עם הצבא הוא מאתגר וקשה לכל אחד, גם בלי הצורך להתמודד עם הפרעה כה מסוכנת ו"שתלטנית", כך שברור שהשירות במקביל להתמודדות עם הפרעת אכילה הוא מורכב ומעלה שאלות רבות. במאמר הנוכחי אעלה חלק מהשאלות שאני פוגש ואשתדל להשיב עליהן, בתקווה שיוכלו להיות תועלת למלש"ביות (מועמדות לשירות ביטחון) או חיילות המתמודדות עם הפרעות אכילה ולבני משפחתן.


האם הצבא יכול לדעת שיש לי/הייתה לי הפרעת אכילה לפני הגיוס?


ללא שיתוף פעולה וחשיפה של המידע מצד המתגייסת, סביר להניח שלא. נכון שאם הפרעת האכילה מתבטאת במשקל גוף נמוך מאד, הדבר ייחשף מן הסתם בבדיקות הגופניות ויעלה חשד להפרעת אכילה, אך לא יהיה ניתן לקבוע בוודאות שזו הסיבה לכך. במקרה של תת משקל זה לא ממש ישנה – מתחת למשקל/ BMI מסוים הצבא ממילא לא יגייס, אבל אם הפרעת האכילה לא מתבטאת במשקל גוף נמוך באופן קיצוני, החשיפה של הצבא למידע תלויה בעיקר בשיתוף הפעולה של המתגייסת, או במידע המגיע אליו ממסגרות טיפוליות.

האם הצבא יכול לדעת שהייתי בטיפול בשל הפרעת האכילה לפני הגיוס?


תלוי. אם הטיפול נערך במסגרת אשפוזית (כלומר, אשפוז מלא או חלקי במסגרת של בית חולים), המידע אכן עובר לצה"ל. במסגרות טיפול פרטיות (מכונים, פסיכולוגים ודיאטניות פרטיים) המידע אינו עובר באופן אוטומטי והאחריות על העברת המידע היא של המלש"ב עצמה.

אז כדאי לי לספר לצבא שיש לי הפרעת אכילה?


קודם כל, חשוב לציין שזהו החוק. אבל מעבר לכך, כדאי לזכור שאחד המאפיינים המרכזיים והבעייתיים בהפרעת אכילה היא ההסתרה, ושהסתרה זו מאפשרת למצב להימשך ולהחמיר. מתגייסות רבות רוצות להימנע מלספר לצבא כי הן סובלות מהפרעת אכילה מחשש שהדבר עלול להוביל להורדת פרופיל ולפגוע בשיבוץ.

קודם כל, זה לא באופן אוטומטי נכון, ותלוי מאד במצב של החיילת ובחומרת ההפרעה. מעבר לכך, צריך להבין שגם אם זה המצב, פרופיל נמוך אינו עונש אלא ניסיון של הצבא להתאים את הדרישות לצרכים ולמצב של החיילת, ויש לקחת בחשבון לא רק את ה"פגיעה" שכרוכה בהורדת הפרופיל אלא בעיקר את הפגיעה שההפרעה עצמה עלולה לגרום. במקרים רבים, הניסיון מלמד כי בהעדר תמיכה מתאימה חיילות הסובלות מהפרעת אכילה מתקשות להתמיד בתפקיד הצבאי, ולעיתים אף נאלצות להשתחרר מוקדם, כך שכדאי לקחת בחשבון שההתעקשות על שיבוץ לא מתאים עלולה לעלות ביוקר.

בסופו של דבר, מה שחשוב בטווח הארוך זו הבריאות של החיילות האלו, והיכולת שלהן להסתגל לא רק לשירות הצבאי אלא גם למסגרות החיים שמחכות להן בהמשך. אם המחיר של ההסתרה היא פגיעה ביכולת הזו, זה פשוט לא שווה את זה.

<@ --- IMG_2 --- @>

ומה אם הייתה לי הפרעת אכילה אבל כבר אין?


גם אם מועמדת לשירות סבלה מהפרעת אכילה בשנים עברו אבל לקראת גיוס מצבה יציב, צריך לקחת בחשבון שהיא מגיעה למפגש עם המערכת הצבאית עם רגישות ופגיעות בתחום הזה, ושהצבא יפגיש אותה עם אתגרים וקשיים שבאזרחות ניתן "לעקוף", או לכל הפחות לחוות בעוצמה פחותה. ברמה הכי בסיסית, עצם הריחוק מהבית ומהעין הפקוחה של ההורים עלולה להיות פיתוי למחשבות והתנהגויות של הפרעת אכילה שבסביבה הביתית קל לרסן.

מי בדיוק יידע אם החיילת דילגה על ארוחה? אם לוקחים בחשבון שממילא נמצאים בסביבה בה כולם מתבכיינים על האוכל (פעמים רבות בצדק), אז מבינים עד כמה הפרצה הזו עלולה לקרוא להפרעה. ואם מוסיפים לכך את העובדה שכל זה מתרחש – לפחות בטירונות – בתוך קבוצה של עשרות בנות, שהנושא של האוכל וההשמנה מעסיק אותן לא מעט, ושהקרקע פורייה להשוואות בנושאים אלו באופן שמזין את הפרעת האכילה, אז בכלל מדובר בחבית חומר נפץ. במילים אחרות, גם אם הפרעת האכילה כבר היסטוריה רחוקה, כדאי להיות עם יד על הדופק.

האם ייתכן שהפרעת אכילה תתפתח במהלך השירות הצבאי?


בדרך כלל הפרעות אכילה מתפתחות מוקדם יותר, אך בהחלט יש מקרים בהם הפרעת אכילה מתפרצת במהלך השירות הצבאי. כאמור, הצבא יוצר סיטואציה לא פשוטה עבור כל אחד: הריחוק מהבית, המאמץ פיזי, המשמעת נוקשה, התחרותיות שקיימת ביחידות מסוימות, הצורך להסתגל לתנאי מחייה שונים ולהתנהלות במצב של חוסר ודאות וחוסר שליטה.

אנשים שונים מתמודדים עם קשיים אלו בדרכים שונות, חלקן יעילות יותר וחלקן יעילות פחות, וייתכן שעבור חיילות מסוימות – גם כאלו שנושא האכילה והגוף לא היווה עיסוק מיוחד עבורן בעבר – יתעורר פיתוי להתמודד עם הקשיים האלו דרך ניסיון לחוש שליטה על הגוף וההזנה, מה שבקלות עלול לגלוש להפרעת אכילה.

נו, ונגיד שסיפרתי – איך הצבא יכול בכלל לעזור לי?


בצה"ל של ימינו יש מערך מפותח של בריאות הנפש, שכוללת אנשי מקצוע מצוינים (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופסיכיאטרים). אמנם אנשים רבים חושבים שפניה לקב"ן (קצין בריאות נפש) היא מילה נרדפת לבקשת הקלות או שחרורים, ולפעמים זה אכן כך, אבל באמצעות פנייה לקב"ן ניתן גם לקבל טיפולים פסיכולוגיים פרטניים במהלך השירות. כמו כן, מערך בריאות הנפש מפעיל קבוצות טיפוליות לסובלות מהפרעות אכילה (בעיקר בולימיה), ניתן לקבל טיפול ומעקב תרופתי אצל פסיכיאטרים צבאיים, ובמקביל ניתן ורצוי לקבל הפניה לטיפול תזונתי אצל דיאטנית.

טיפול כזה יכול מאד לסייע להתמודד עם קשיי ההסתגלות למסגרת הצבאית ועם החששות שהשינויים האלו מעוררים. עם זאת, יש חסרונות לטיפול בהפרעת אכילה במסגרת הצבא. החיסרון העיקרי הוא שטיפול בהפרעת אכילה מצריך מומחיות מיוחדת והיכרות ספציפית עם התחום, ובצה"ל כיום לא קיימות מרפאות ייעודיות לנושא.

לכתבות נוספות בנושא פסיכולוגיה:
פוסט טראומה: תסמינים, אבחון וטיפול
טיפול פסיכולוגי יכול לרפא דחיינות?
טיפול פסיכולוגי: 10 סיבות למה כדאי
התמכרות: 4 התמכרויות שלא ידעתם שיש לכם
כל המידע על פוביה – פחד עז ולא רציונלי

חסרון נוסף הוא הקושי לקבל טיפול אינטנסיבי: טיפולים תזונתיים של פעם בשבוע הם נדירים אם קיימים כלל, ולא ניתן לקבל טיפול פסיכולוגי יותר מפעם בשבוע, דבר הנדרש לעיתים במהלך טיפול בהפרעת אכילה. כך שאם האלטרנטיבה היא היעדר טיפול, אין ספק שמה שצה"ל מציע עדיף בהרבה, אך אם האלטרנטיבה היא קבלת טיפול פרטי באזרחות אצל אנשי מקצוע מומחים בנושא הפרעות האכילה, ייתכן שאופציה זו עדיפה גם במהלך השירות הצבאי.

מותר לקבל טיפול פרטי במהלך השירות הצבאי?


כן. אין סיבה ואין טעם להסתיר זאת מהצבא, כי לא רק שהצבא אינו אוסר זאת, הוא אף יכול להקל ולהתחשב בחיילות שמקבלות טיפול פרטי, כך שכדאי לפנות לקב"ן ולעדכן אותו לגבי קבלת הטיפול באזרחות. היתרון של טיפול פרטי הוא שניתן לבחור אנשי מקצוע מומחים בתחום הפרעות האכילה ולקבל מידה רבה של גמישות והתאמה – "מצרכים" חשובים בטיפול בהפרעת אכילה. החיסרון העיקרי של טיפול פרטי במהלך השירות הוא שצה"ל אינו מסבסד או ממן זאת, ושחיילים אינם יכולים ליהנות מסבסוד המוצע למבוטחים רבים בקופות חולים, או מטיפול במרפאות מסובסדות שקיימות בחלק מבתי החולים.

לירן רוגב: 054-3000312

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

לקביעת תור עם לירן רוגב
פסיכולוג קליני מומחה. מטפל באנשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, אספרגר, הפרעות מצב רוח, משברים תפקודיים וקשיי ויסות. מנהל שותף בקבוצת "גישות" , מטפל במרכז הטיפולי "בית אחד" ובקליניקה פרטיצץ

יועצים בתחום

  •  טובי פלד
    טובי פלד
    פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים. ... קרא עוד