חרדה חברתית: הקושי ליצור קשרים חברתיים

חרדה חברתית היא חרדה המתעוררת במצבים חברתיים סביב חשש להיות מקור ללעג, להשפלה או סתם לתשומת לב בלתי נעימה של הזולת. מה שגורם לקושי עצום לפתח קשרים חברתיים. טיפול פסיכולוגי ומסגרת קבוצתית יכולים לעזור
 לירן רוגב
| 14/06/2012 |
צפיות: 9,321
דירוג: 2.0 מתוך 1 הצבעות
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע 2.0 מתוך 5
משחר האנושות האדם התפתח כיצור חברתי. על אף התחרות, המאבקים, ה"אדם לאדם זאב" – הצורך בקשרים עם הזולת טבוע בנו מדורי דורות, ואבותינו הקדומים היו אלו שהעדיפו חיים בקהילה, תמיכה וערבות הדדית, קרבה ושיתוף על פני הסתגרות והתבודדות. זה לא מפתיע: הנטיות האלו העניקו להן יתרון הישרדותי משמעותי על פני בני דורם שהעדיפו לצוד מזון לבד או לנדוד בגפם, וסביר להניח שהם אלו שזכו להעביר את המטען הגנטי חובב הקשרים שלהם לדורות הבאים.

למידע נוסף בנושא חרדה חברתית, היכנסו לפורומים:
פורום חרדה חברתית
פורום דיכאון חרדה
פורום פסיכולוגיה
פורום פסיכולוגיה הוליסטית
פורום פסיכולוגיה ילדים

"אף אדם אינו אי", כתב המשורר ג'ון דן. "כולנו פיסה מהיבשת". ועם זאת, בעידן המודרני, המעודד ערכים של נפרדות, אינדיבידואליות ותחרות, אנשים רבים מרגישים כמו אי אבוד בלב ים, רחוקים מלב ומעין. רובם צמאים לקשר אנושי וקרבה, אך יש משהו שמקשה עליהם להשיג זאת. הם רואים אנשים סביבם יוצרים קשרי חברות, זוגיות, מתקשרים בחופשיות ומבלים יחד, ומה שנראה כה פשוט וקל עבור אחרים נדמה כמשימה בלתי אפשרית עבורם. לקשיים כאלו יכולות להיות סיבות ומקורות רבים, אך על פי רוב מה שמקשה לפרוץ את מעגל הבדידות הזה קשור בשילוב כזה או אחר של שני גורמים עיקריים: חרדה, והיעדר מיומנויות חברתיות.

מה היא חרדה חברתית?


עבור אנשים הסובלים מחרדה חברתית, אפילו שיחה של כמה מילים עם מוכר בחנות או עמית לעבודה עלולה להיות גורם מתח אדיר, וכתוצאה מכך, הם נמנעים מסיטואציות חברתיות רבות ומתכנסים בעולמם ועלולים לחוש תחושת דיכאון. אין זה אומר שאין להם עניין בזולת, רק שהחרדה כה מאיימת עד שהם חשים שאינם מסוגלים להתמודד עם התחושות שמתעוררות בהם במצבים חברתיים. בעידן האינטרנט יש שמוצאים מפלט מסוים בקשרים וירטואליים, בפורומים או קהילות רשת מסוג אחר. עבור אנשים רבים יש בכך מידה מסוימת של נחמה, אך בדרך כלל קשרים אלו מתקשים לענות על מלוא הצרכים החברתיים באופן מספק.

לא רק חרדה חברתית עלולה להקשות על יצירת קשרים. יש הסובלים מסוגים אחרים של חרדה שמקשה עליהם ליצור קשר חברתי, כמו חרדה מנטישה ופגיעה. אצל בני אדם שחוו בשלבים מוקדמים של חייהם קשרים פוגעים ומאכזבים עלול להיווצר קושי לתת אמון בזולת, קושי להתמסר לקשר קרוב, ונטייה לנתק מגע בכל פעם שהם פוגשים אכזבה או פגיעה (שהם חלק בלתי נמנע בכל קשר אנושי קרוב). במהלך חייהם, אנשים אלו עלולים להתקשות לתחזק לאורך זמן קשרים אינטימיים, מיטיבים ותומכים, ולחוש גם הם בודדים מאד.

מדוע יש קושי לפתח קשרים חברתיים?


עבור אנשים אלו ואחרים, נוצר עם הזמן קושי גובר והולך לפתח מיומנויות חברתיות. היות ואף אחד מאיתנו לא נולד עם ידע כיצד להתנהל בקשר אנושי, כולנו נאלצים ללמוד ולפתח את המיומנויות האלו באמצעות ניסוי וטעייה חברתיים במהלך חיינו. בגן אנחנו לומדים שאם נשמור את כל הקוביות לעצמנו אף אחד לא יירצה לשחק איתנו. בבית הספר היסודי אנחנו משננים לא לעשות לחברינו מה ששנוא עלינו.


כשאנחנו גדלים עוד אנחנו לומדים איך מגיבים אלינו כשאנחנו ציניים, מרוחקים, מרושעים, מסוגרים, שתקנים, פתוחים, לבביים, תוקפניים או נדיבים, ואנחנו לומדים מה מתעורר בנו כשאחרים מתנהגים אלינו בצורות שונות. במסיבות הריקודים הראשונות אנחנו לומדים איך לאזור אומץ, ולפעמים איך להתמודד עם דחייה. בתיכון אנחנו לומדים על קבוצות שונות של השתייכות ועל מה יכול לחבר אותנו אליהן, ועם קצת מזל גם כמה מיומנויות ראשונות של תקשורת והתקרבות למין השני. בצבא אנחנו לומדים משהו על מחויבות הדדית ושותפות גורל, וכך הלאה והלאה.

אלא שלא לכולם יש את ההזדמנות לתרגל ולפתח את המיומנויות האלו, וככל שחולפות השנים כך נוטה הפער לגדול. הילד החרד שמתקשה להיפרד מאמו בגן לא יהיה פנוי למשחק חברתי, ובכיתה א' עלול לחוש שכולם מוצאים חברים בקלות והוא נשאר בצד. אם הפער הזה ביכולות ובמיומנויות החברתיות ימשיך, אולי לא יזמינו אותו למסיבות הכיתה בחטיבה. אולי כשהוא ינסה להתקרב לאחרים הוא יעשה זאת בצורה מגושמת ומסורבלת, ויעורר לעג ודחייה שרק יסגרו אותו עוד יותר.

ייתכן שמדי פעם הוא יאזור אומץ ויעשה ניסיון נוסף: להזמין חבר, להתחיל עם בחורה, להגיע למפגש של התנועה או לצאת לטיול השנתי, אבל ככל שיהיו לו פחות הזדמנויות ללמוד לתרגל ולשכלל את מיומנויותיו, סביר שיתקשה בכך. במהלך החרדה מדחייה ופגיעה תלך ותגדל, וסביר שעם הזמן אותו ילד ילמד לנסות פחות ופחות. ככל שינסה פחות – סביר להניח שירגיש פחות מיומן ויותר חרד, וכך נוצר כדור שלג של בדידות וחוסר שייכות.

מובן שזהו שרטוט סכמטי ודמיוני, אבל עבור אנשים רבים הוא מתאר חוויות מציאותיות למדי. רבים מהם מגיעים לגיל הבגרות בתחושה שלעולם לא יוכלו להשתלב בעולם החברתי, ולא מעט מהם מצהירים שכלל אין להם עניין בכך, גם אם אין זו האמת. על אף הספקנות המובנת, מדובר בקושי שניתן לעבוד ולהתמודד עמו בהצלחה בטיפולים ומסגרות שונות.

לכתבות נוספות בנושא פסיכולוגיה וחרדה:
דיסתימיה: דיכאון מתון ומתמשך
חרדת נטישה: גורמים, תסמינים וטיפול
התמוטטות עצבים: גורמים, תסמינים וטיפול
אפקט הפחד: הכל על התקפי חרדה
חרדה: הכל על אגורפוביה

כיצד טיפול פסיכולוגי יכול לסייע בהתמודדות עם חרדה חברתית?


ראשית, טיפול פסיכולוגי הוא סביבה בטוחה בה ניתן לזהות את הקשיים ולעבוד עליהם "בתנאי מעבדה", ללא חשש מלעג, שיפוט או דחייה. בטיפול ניתן לעבוד בטכניקות שונות על התמודדות הדרגתית עם החרדה, לפתח ולשכלל את המיומנויות החברתיות מול דמות מקצועית אוהדת ותומכת, ולקבל משוב ישיר אך לא ביקורתי על כך.

בנוסף, אנשים הסובלים מקשיים מסוגים אלו עשויים להפיק תועלת רבה גם בהשתתפות בטיפולים או מסגרות קבוצתיות, בהן ניתן לעשות עבודה על למידה ותרגול של מיומנויות חברתיות והתמודדות עם החרדה המתעוררת בסביבה מעט יותר מאתגרת, אך עדיין בטוחה ומוגנת, וכזו שמאפשרת לפגוש ולהכיר אנשים נוספים המתמודדים עם קשיים דומים. זו נקודה משמעותית: הקושי החברתי מונע לא פעם מהמתמודדים עם בעיה זו לפגוש אנשים עם בעיות וקשיים דומים לשלהם, ולכן הם חווים עצמם חריגים. מפגשים קבוצתיים מאפשרים להם לגלות שמדובר בבעיה נפוצה מאד, ושלפחות במובן הזה – הם ממש לא לבד.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

לקביעת תור עם לירן רוגב
פסיכולוג קליני מומחה. מטפל באנשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, אספרגר, הפרעות מצב רוח, משברים תפקודיים וקשיי ויסות. מנהל שותף בקבוצת "גישות" , מטפל במרכז הטיפולי "בית אחד" ובקליניקה פרטיצץ

יועצים בתחום

  • ד"ר אילן בוש
    ד"ר אילן בוש
    פסיכיאטר ילדים בכיר מומחה בפסיכיאטריה ילדים ונוער, הפרעות קשב וריכוז, מתן ייעוץ פסיכולוגי, פסיכותרפיה, אוטיזם, גיל ההתבגרות, הפרעות חרדה, הגיל הרך ... קרא עוד
  • ד"ר רוברטו שפיגלמן
    ד"ר רוברטו שפיגלמן
    נוירוכירורג מומחה בכיר תחומי טיפול: גידולים מורכבים, גרורות באזורים רגישים, מנינגיומות, נוירומות אקוסטיות ועוד... קרא עוד