תקלה חשמלית במוח: הכל על אפילפסיה

מוחינו פועל על-ידי העברה של אותות חשמליים בין מיליוני תאי העצב (נוירונים) שבו. ע"י מעבר אותות מורכב ביותר בין חלקיו השונים, מצליח המוח לשלוט על תפקוד אוטומטי של אברי גוף כמו הלב ומערכת העיכול, ועל תפקוד רצוני, כמו תנועות מתואמות בזמן הליכה או הפעלה מדויקת של שרירים כגון שריר היד בעת כתיבה. מעבר אותות בין חלקים אחרים של המוח מאפשר לנו לפענח את הסביבה באמצעות החושים, להבין שפה, לבנות משפט, לחוש רגשות, לזכור את העבר, לפתור תרגיל בחשבון או לתכנן את היום הבא.

כאשר מתרחשת תקלה ברשת חשמלית מסובכת זו וחלק מספיק גדול ממנה מופעל בבת אחת לזמן מה, מתרחש התקף אפילפטי (seizure). הביטוי של התקף האפילפטי תלוי בתפקידיהם של אזורי המוח המעורבים בפעילות החשמלית הלא תקינה. כך, הפעלת יתר של נוירונים בקליפת המוח הראיתית תגרום לראיה של הבהובי אור או של צבעים מרצדים והפעלת נוירונים באזור האחראי על תנועת היד תגרום לתנועות בלתי רצוניות של היד.

תקלות שונות - סוגי התקפים שונים

באופן דומה, התקף אפילפטי שמקורו באזור שאחראי על רגשות יכול להתבטא בתחושת חרדה וכזה שבמרכזי הזכרון – בנתק חולף מן המציאות. כאשר כל קליפת המוח מעורבת באותה סערה חשמלית, מתרחש התקף המכונה התקף אפילפטי טוני-קלוני כללי.

בהתקף מסוג זה (אשר נקרא בעבר גרנד מל – grand mal) מתרחש אובדן הכרה פתאומי המלווה בתנועות בלתי רצוניות בארבע הגפיים ולעתים נשיכת לשון ואי-שליטה על השתן. התקף טוני-קלוני כללי נמשך בד"כ בין דקה אחת לשלוש ואחריו חוזרים להכרה בהדרגה. אחרי התקף יכולים להשאר מבולבלים לדקות ארוכות ומתלוננים הרבה פעמים על כאבי ראש ותשישות כללית שיכולים להמשך שעות רבות.

למידע נוסף על אפילפסיה הכנסו לפורומים:
פורום אפילפסיה
פורום אפילפסיה - תמיכה
פורום אפילפסיה ילדים
פורום נוירולוגיה ילדים
פורום נוירולוגיה, שבץ מוחי, אירוע מוחי

במקרים אחרים פעילות יתר כללית בקליפת המוח יכולה להתבטא בהתקפים של אבסנס (absence), בהם מתנתקים לשניות בלבד מהמציאות, ללא נפילה או תנועות בלתי רצוניות, וחוזרים מיד להכרה מלאה (התקף כזה נקרא בעבר פטיט מל – petit mal) או בהתקפים מסוג מיוקלונוס (myoclonus) בהם חווים קפיצה בודדת בלתי רצונית של שרירי הגפיים והגוף. התקף טוני-קלוני כללי, אבסנס ומיוקלונוס שייכים לקבוצת ההתקפים הכלליים.

הקבוצה השניה של התקפים אפילפטיים היא זו של ההתקפיים המוקדיים (focal seizures), בהם יש הפרעה בפעילות החשמלית באזור מוגבל של המוח. לדוגמא, אדם יכול לחוות התקף אפילפטי המתבטא בתחושה פתאומית של זרם וכאב ברגל ימין הנמשכת מספר שניות, בשמיעה למספר שניות של מנגינה מסוימת או ברעד חולף של יד שמאל והצד השמאלי של הפנים.

הסוג השכיח ביותר של התקף אפילפטי במבוגרים הוא התקף ממקור האונה הרקתית של המוח (temporal lobe – אזורים של המוח הנמצאים מתחת לרקות), בהם בד"כ מתנתקים מהמציאות (בדומה לאבסנס) ויכולים לנוע ללא מטרה ברורה ולהראות מבולבלים.

לעתים, לפני שמאבדים הכרה (כמו בהתקף מסוג טוני-קלוני) או מתנתקים מהמציאות (כפי שקורה בהתקף ממקור האונה הרקתית), ישנה התראה בצורת תחושה מסוימת הנקראת אאורה (aura), כמו למשל ריח לא נעים, מחשבות רצות בתוך הראש, חסר יכולת לדבר או הפרעה בראיה. רצף כזה של תחושות והתרחשויות קורה כאשר הפרעה בפעילות החשמלית המוחית מתחילה באזור מסוים ואז היא מתפשטת לאזורים סמוכים ולפעמים אף לכל קליפת המוח, כלומר עוברת הכללה.

הפרעה חשמלית - לא רק לחולי אפילפסיה

במוחו של כל אדם עלולה לפרוץ הפרעה חשמלית במצבי דחק קיצוניים, כמו למשל בזמן שתיה מופרזת של אלכוהל, שימוש בתרופות או סמים מסוימים, כאשר איזון המלחים בגוף מופר בגלל מחלה או בזמן שרקמת המוח ניזוקה באופן משמעותי בשל חבלה או שבץ. בסיכומו של דבר, אחד מתוך כל 10 אנשים יחווה התקף אפילפטי לפחות פעם אחת במהלך חייו.

לפיכך, רוב האנשים שיש להם התקף אפילפטי אינם חולים במחלת האפילפסיה, אלא גורמים מסוימים, כדוגמת אלה שפורטו קודם, מובילים להפרעה חשמלית חולפת במוחם, כלומר – יש להם התקפים אפילפטיים המכונים חריפים סימפטומטיים ( acute symptomatic seizures). לעומת זאת, לחולים באפילפסיה יש נטיית יתר להתקפים אפילפטיים, גם ללא קשר לגורם חיצוני או פנימי כלשהו שמתרחש בזמן ההתקף.

אפילפסיה - מחלה באפילה
אפילפסיה היא מחלה נפוצה, עם שכיחות של 0.7 עד 1% באוכלוסיה. ההיארעות השנתית של אפילפסיה היא 50 ל- 100,000, כלומר באוכלוסיה של 100,000 בני אדם יתווספו כל שנה 50 חולים חדשים באפילפסיה. שעור הופעת המחלה משתנה עם הגיל, כאשר בילדות, עד גיל 10 לערך, הוא גבוה, לאחר מכן יורד בהדרגה ועולה שוב לשיא נוסף אחרי גיל 60.

ברוב המקרים סיבת הופעת האפילפסיה נשארת לא ידועה גם אחרי בירור רפואי נרחב. בחלק מהחולים, לעומת זאת, ניתן להצביע על סיבה שגרמה לאפילפסיה, כמו למשל גורמים תורשתיים, נזק מוחי מלידה או בעקבות חבלת ראש משמעותית, גידול או שבץ מוחי.

בד"כ ההתקפים של אדם עם אפילפסיה זהים ביניהם באופיים. אולם, תסמונות אפילפטיות מסוימות מתאפיינות בקיום של מספר סוגים של התקפים אפילפטיים שונים אצל אותו חולה. לדוגמא, לאנשים עם אפילפסיה הנקראת (JME - Juvenile Myoclonic Epilepsy) יש התקפים כלליים מסוג טוני-קלוני, אבסנס ומיוקלונוס.

למרות שלאנשים עם אפילפסיה יש נטיה להתקפים ללא קשר לגורמים היכולים להוביל להתקף אפילפטי באדם בריא, לעתים ישנה רגישות יתר לגירוים חיצוניים מסוימים היכולים להביא להתקף. למשל, החולים במרבית סוגי האפילפסיה נמצאים בסיכון יתר להתקף כאשר אינם ישנים מספיק, אינם מקפידים על נטילת התרופות, בזמן דחק נפשי ובזמן מחלות חום.

החולים בתסמונות אפילפטיות מסוימות רגישים לאורות מהבהבים (למשל חולי JME) ואחרים רגישים במיוחד לריחות מסוימים או למגע מאד מסוים בעור. התקפים אפילפטיים יכולים להתרחש מתוך ערנות, בזמן פעילות או בזמן מנוחה, וגם מתוך שינה.

בחלק מסוגי האפילפסיה יש נטיה ברורה להתקפים לחזור באותו הזמן במהלך היממה. לדוגמא, להתקפים מוקדיים שמקורם באונות המצחיות של המוח (frontal lobes) יש נטיה להופיע מתוך שינה וב- JME יש התקפים בעיקר בבקרים, זמן קצר אחרי שמתעוררים משינה. מכיוון שלא קיימת בדיקת דם או בדיקה נוחה אחרת בה אפשר להשתמש לצורך איבחון חד-משמעי של אפילפסיה, האיבחון הראשוני נעשה על בסיס קליני, כלומר על-סמך תאור האירועים שחשודים כהתקפים אפילפטיים ע"י האנשים שחוו אותם והעדים למקרים.

לכן, יש חשיבות, בעיקר במקרים שאינם חד-משמעים, לתשאול מדוקדק ע"י רופא שמכיר לעומק את סוגי ההתקפים האפילפטיים השונים. לצורך אבחנה נעזרים בבדיקת אלקטרואנצפאלוגרם (EEG), אשר בה רושמים את הפעילות המוחית באמצעות אלקטרודות שמחברים על הקרקפת. ממצאי ה- EEG יכולים לעזור באבחנה של סוג האפילפסיה, אך בדיקה תקינה אינה שוללת את האבחנה. ברוב המקרים מבצעים גם הדמיה של המוח, באמצעות CT או MRI, על-מנת לחפש אם קיימת סיבה מבנית מוחית להופעת האפילפסיה.

אפילפסיה - טיפול
הטיפול באפילפסיה הוא באמצעות תרופות המדכאות את הפעילות החשמלית העודפת במוח. כ- 70%מהחולים הופכים לחופשיים לגמרי מהתקפים אפילפטיים באמצעות הטיפול התרופתי. ל- 30% הנותרים יש התקפים עמידים לטיפול תרופתי. חשוב שחולים אלה עם אפילפסיה עמידה לתרופות יעברו הערכה במרכזי אפילפסיה יעודיים.
<@ --- IMG_2 --- @>
באמצעות הערכה זו, הכוללת פעמים רבות ניטור וידאו-EEG (במהלכו מנטרים את הפעילות החשמלית המוחית לזמן ממושך של עד מספר ימים על-מנת למצוא כיצד היא משתנה בזמן ההתקפים), מאתרים חולים שיכולים להיות מועמדים לטיפול באמצעות ניתוח אפילפסיה, קוצב וגאלי או טיפולים אחרים שישפרו את השליטה בהתקפים שלהם.

חולי אפילפסיה מאוזנים תרופתית חיים חיי שגרה רגילים, ללא מגבלות כלשהן, אולם בתקופה שבה נמצאים במהלך איזון של הטיפול קיימות המלצות מגבילות מסוימות. על פי חוק, חולי אפילפסיה אינם מורשים לנהוג ברכב במשך שנה אחרי שחוו התקף אפילפטי שהתבטא בהפרעה בהכרה. זאת בשל הסכנה הרבה הקשורה למצב בו מתרחש התקף תוך כדי נהיגה.

בדומה, עד שמושגת שליטה מלאה בהתקפים, לא מומלץ שחולי אפילפסיה ישחו במקום ללא מציל, יעלו על גגות או על סולמות גבוהים, יטיילו ליד מצוקים, יעשו אמבטיות שכיבה ללא השגחה או יתפעלו מכשירים חדים חשמליים (כמו למשל מסור חשמלי).

מה עושים במקרה של התקף?
במידה ואדם עד להתקף אפילפטי טוני-קלוני של מישהו אחר, אין לנסות לעצור את התנועות הבלתי רצוניות או לפתוח בכוח את הפה של החולה. יש להרחיק ממנו חפצים אשר עלולים לגרום לחבלה ולעזור לו להגיע לקרקע מבלי להפצע. בתום ההתקף מומלץ להשכיב את החולה על הצד על-מנת למנוע חנק מהפרשות ולהמתין שיחזור להכרה.

במידה שההתקף של תנועות בלתי רצוניות נמשך מעבר ל- 5 דקות, אם יש התקפים חוזרים סמוכים אחד לשני או אם החולה אינו חוזר להכרה אחרי התקף – יש להזמין תמיד אמבולנס לצורך פינוי לבית-חולים. במקרים אחרים, יש צורך לפנות לחדר מיון רק אם מדובר בהתקף ראשון או יציאה משמעותית מאיזון שהושג או אם החולה נפצע במהלך ההתקף.

למאמרים נוספים בנושא אפילפסיה:
מחקר: מה מביא להתקף אפילפסיה?
10 עובדות על אפילפסיה
אפילפסיה בילדים - חיים בצל ההתקף
"האם אקבל התקף אפילפסיה בצבא?"
מה זה אפילפסיה ילדים?

לסיכום, אפילפסיה היא מחלה נפוצה, המתאפיינת בנטיית יתר לסבול מהתקפים אפילפטיים. התקפים אפילפטיים נגרמים כתוצאה מהפרעה בפעילות החשמלית המוחית ויכולים להתבטא באופנים שונים רבים. התקפים אפילפטיים חריפים סימפטומטיים, הנגרמים כתוצאה ישירה מגורם מוגדר, הינם אף יותר שכיחים מאפילפסיה. האבחנה של אפילפסיה נקבעת בעיקר על בסיס הבנת התאור של ההתקפים והטיפול התרופתי בה מביא לחופש מוחלט מהתקפים ב- 70% מהחולים.

ישנה חשיבות מיוחדת להערכה במרכזי אפילפסיה יעודיים במקרים בהם האבחנה אינה חד-משמעית ובמקרים בהם יש קושי להשיג חופש מהתקפים באמצעות טיפול תרופתי. חשוב להמנע ממצבים בהם התקף של אבדן הכרה עלול לגרום פציעה משמעותית, עד שמושג חופש מהתקפים. לבסוף, יש להדריך את האנשים שבסביבת אדם הסובל מאפילפסיה כיצד לנהוג במקרה של התקף.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר