כיום, קיימת קשת רחבה של בדיקות ואבחונים שניתן לבצע לקראת ההריון או במסגרתו, במטרה לאבחן מומים בעובר ולוודא מהלך הריון תקין ובריא. לפיכך, במקום שניתן וצריך היה לאבחן מחלה אצל האישה ההרה או העובר, עשוי הרופא לחוב במסגרת תביעת רשלנות רפואית בהריון. דוגמאות אלה הן חלק קטן ממגוון רחב של נושאים בהם חשוף הצוות הרפואי המעניק טיפול רפואי לאישה ההרה.
למידע נוסף בנושא רשלנות רפואית, חוק, משפט וביטוח היכנסו לפורומים:
פורום זכויות רפואיות
פורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי
פורום זכויות נשים בהריון, זכויות לאחר לידה
פורום פוריות נשים, הפלות חוזרות
פורום רשלנות רפואית
לפיכך, אם נגרם לך או לעובר נזק במהלך ההריון, חשוב מאוד לבחון מהי הסיבה לגרימת הנזק? האם רשלנות רפואית בהריון? האם ניתן היה למנוע נזקים אלה? הדרך הראויה לבחינת הדבר הינה באמצעות עורכי דין הבקיאים בתחום משפטי זה.

באילו מקרים עשויה לקום עילת תביעה?
מלבד לדוגמאות אשר פירטנו בתחילת הכתבה, עשויה רשלנות רפואית בהריון להתעורר במצבים נוספים. אחד המקרים, הוא אי אבחון או אבחון מאוחר של מחלה, ונסביר. כידוע, במהלך ההיריון נעשות בדיקות רבות שמטרתן לאבחן מומים או כשלים שעשויים להביא לסיום טרגי של ההיריון. בעוד שביצוע הבדיקה בהתאם להפניה מוטל על האם, פענוח תוצאות הבדיקה מוטל רובו ככולו על הרופא המטפל. במקרים בהם ניתן היה להסיק על מומים או בעיות במהלך היריון מביצוע בדיקה שנעשתה, אך הדבר לא אובחן בזמן או לא אובחן כלל, מדובר ככל הנראה ברשלנות רפואית.
לצערנו, רוב המקרים הללו מתגלים רק בדיעבד. דוגמא לאי אבחון היא כאשר בוצעה בדיקת אולטראסאונד, אך לא אותר מום בעובר. דוגמא נוספת, היא של אבחון מאוחר או אי אבחון של רעלת הריון, סוכרת בהריון וכיו"ב.
הייחודיות שבתביעות רשלנות רפואית בעת ההריון
תביעה שעניינה רשלנות רפואית בהריון היא תביעה מסוג מיוחד המקימה על פי רוב קושי הוכחתי, כיוון שהיא מחייבת את התובע להוכיח שהרשלנות הנטענת היא הגורם לנזק שאירע בפועל. בתביעות מסוג זה, הנזק מתגבש ברוב המקרים כאשר העובר כבר נולד, ופעמים רבות אף בשלב מאוחר יותר, כאשר מגלים כי הינו סובל מנזק (כגון שיתוק מוחין, אשר לא תמיד ניתן לגילוי בשלב מוקדם).
בנוסף, בלא מעט מהמקרים תביעות אלה משלבות אף התחבטויות פילוסופיות מוסריות, כגון: "האם טוב מותי מחיי"? תביעה מיוחדת בהקשר זה של רשלנות רפואית בהריון היא תביעה בעילה של "הולדה בעוולה". נושא זה נידון פעמים רבות בפסיקה וספג ביקורת רבה. מדובר בתביעה שמגדירה את עצם חייו של היילוד כנזק שניתן היה למנוע ומכאן הקושי המוסרי, וגם המשפטי. במסגרת הליכים אלה, צריכים למעשה ההורים ו/או היילוד לעמוד בפני בית המשפט ולהוכיח שאילו היה הצוות הרפואי מאבחן את המחלה במסגרת ההריון, היו מעדיפים שלא להמשיך את ההריון ולבצע הפלה.
רשלנות רפואית בהריון – דוגמא מהפסיקה
באחד המקרים שנדונו בפסיקה פנתה האישה ההרה לייעוץ גנטי לפני שהרתה, בכדי לברר על קיומן או העדרן של מחלות תורשתיות. פענוח תוצאות הבדיקות נעשה באופן רשלני ובסופו של דבר, הוביל ללידה של ילד הנושא מחלה גנטית התפתחותית קשה. בית המשפט העליון קבע כי לילד עומדת זכות תביעה כלפי הרופא אשר פענח את תוצאות הייעוץ הגנטי וציין כי רופא נושא בחובת זהירות גם כלפי עובר שטרם יצא לאוויר העולם.
<@ --- IMG_2 --- @>
כאמור, רשלנות רפואית בהריון מתייחסת גם לטיפולי פוריות. טיפולים אלו, באים בד"כ לאחר תקופה ארוכה בה מנסים בני הזוג להרות ללא הצלחה, וכרוכים בסבל רב וציפייה גדולה. מקרה כזה שנדון בפסיקה, התייחס לאישה שהרתה לאחר 10 שנים של טיפולי פוריות. כאשר נמצאו ארבעה עוברים ברחמה, הומלץ לה לבצע דילול עוברים, אולם תוצאותו של הליך זה הייתה, בסופו של דבר, אובדן כל העוברים. בית המשפט קבע כי טופס ההסכמה מדעת עליו חתמה התובעת הגדיר את הסיכון לאובדן כל העוברים כסיכון קטן, בעוד שבפועל, מדובר בסיכון ריאלי וממשי, בייחוד לאור העובדה שמדובר בתובעת שהרתה לאחר 10 שנות עקרות.
כתבות נוספות בנושא חוק, משפט וביטוח:
חוק היפנוזה: משרד הבריאות נגד "שרלטנים"
אקזמה יכולה להחשב כמחלת מקצוע
רשלנות רפואית בטיפול שיניים: האמנם?
רשלנות רפואית בניתוח פלסטי - מה עושים?
זכויות הילד והתלמיד: כל מה שרציתם לדעת
תקופת ההתיישנות להגשת תביעת רשלנות רפואית במהלך הריון
ככל תביעה אזרחית, תקופת ההתיישנות להגשת תביעה בעילה משפטית זו הינה 7 שנים, ממועד שבו נולדה עילת התביעה. חשוב לציין כי ההתיישנות בגין תביעות בעילה של הולדה בעוולה היא ארוכה יותר. במקרים אלו, מרוץ ההתיישנות מתחיל ביום בו הגיע הילד לגיל 18, ונגמר 7 שנים לאחר מכן, בהגיעו לגיל 25. האמור מתייחס כמובן לעילת התביעה של הקטין. עילת התביעה של ההורים ככל וישנה, מתיישנת לאחר 7 שנים. יחד עם זאת, ישנם מס' סייגים בחוק ההתיישנות אשר באמצעותם ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות הנ"ל.
לסיכום, בכל מקרה של נזק, או חשד לרשלנות רפואית בהריון, מומלץ להיוועץ במומחים רפואיים ובעורכי דין הבקיאים בתחום. ייעוץ מקצועי תוך שמירה על סודיות, יאפשר לכם לדעת מהם סיכויי התביעה ולקבל פיצוי על נזקיכם.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)








.jpg)
.jpg)