אובססיה לניקיון: גורמים וטיפולים

אם גם את מתרעמת על כך שאת הפסח אנחנו חוגגים בצורה הפוכה, שעבור אבותינו החג סימל יציאה מעבדות לחירות ואילו עבורנו החג המתקרב הוא דווקא סמל של עבדות סימן שאת... נורמלית.
רובנו, לא כולנו, אוהבים ניקיון ומעדיפים סביבה מאורגנת ומסודרת כאמצעי שנותן לנו לחיות בהרגשת הרמוניה אבל עבור חלקנו האמצעי הופך למטרה וכך הניקיון הופך לאובססיה

למידע נוסף בנושא פסיכולוגיה היכנסו לפורומים:
פורום פסיכולוגיה
פורום פסיכולוגיה הוליסטית
פורום פסיכותרפיה גופנית
פורום פסיכיאטריה
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער

רוית (שם בדוי) לא הייתה נותנת לאורחים להיכנס לדירה עם נעליים על הרגליים, הייתה שוטפת את הבית עם סמרטוט וספונג'ה כל יום, לא הייתה מוכנה להעסיק עוזרת למרות שמצבה הכלכלי איפשר זאת כי "אף אחת לא עושה את העבודה טוב", מכונת הכביסה הייתה עובדת כל היום והחדרים נראו כמו מוזיאון. הרתיעה מליכלוך הביאה אותה גם לסלידה מקיום יחסי מין, היא הרגישה מלוכלכת אחרי כל אקט מיני ולמרות שהנישואין היו מאושרים מכל אספקט אחר ולמרות מחאות בעלה האומלל החליטה שיחסי מין זה לא בשבילה.

מה גורם למחלת הניקיון?

כולנו מיוחדים, כל אדם שונה מחברו, אין דפוס שמתאים לכולם ומחלת הניקיון יכולה להיות תוצאה של המון גורמים, ניתן למנות כאן את העיקריים שבהם:

חרדה לבריאות - כמו השיר של כוורת "בכל מקום בלי ניקיון יש חיידק פוטנציאלי". זו היא חרדה לבריאות שלנו ושל הקרובים לנו שמניע אותנו לנקות שוב ושוב ושוב.

אובססיביות לסדר - זהו מאפיין שמתבטא גם בניקיון אבל לא רק. אנשים אלו צריכים לעשות כל דבר בצורה מושלמת, גם בעבודה, גם במשפחה וגם בבית, עבורם כל כתם או ליכלוך מהווים פגיעה במושלמות, דבר שהם לא מוכנים לסבול.

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית - קשת רחבה של הפרעות מחשבתיות שגורמות לאדם לבצע ושוב אותה פעולה (כגון שטיפת ידיים).

האם אפשר פשוט לבקש מהחולה שיפסיק?

לא. זאת אומרת תמיד ניתן לבקש ובחלק מהמקרים זה יכול לעזור אבל חשוב להבין שהאובססיה לניקיון היא סימפטומים לבעיה עמוקה יותר. הרבה פעמים בכדי להשקיט את החרדה המטופל מתעסק בניקיונות. אם נכריח אותו להפסיק את העיסוק בניקיונות אנחנו עלולים לגרום להתפרצות של החרדה ביתר עוצמה. במקרה כזה אנחנו יכולים לחשוב שפתרנו כביכול את הבעיה אבל למעשה יצרנו בעיה גדולה יותר.

גוף האדם ולמעשה גם הנפש מנסים לשמור תמיד על איזון, על תיפקוד תקין ביותר גם במצבים של מחלה. סימפטומים גופניים או נפשיים הם התוצאה של הניסיון הזה, הם למעשה מקלים על האדם הסובל גם אם נראה לנו מבחוץ שהם עצמם מקור הבעיה.

לכתבות נוספות בנושא פסיכולוגיה:
חרדה ומתח בחג הפסח: טיפים למניעתם
גמילה מעישון: טיפים להצלחה
חרדה: חידושים ועדכונים בטיפול בפחד במה
חיים בין שני קטבים - על הפרעה דו קוטבית
הפרעה טורדנית כפייתית: מאפיינים וטיפול

ניקח לדוגמא אנשים סגורים מאוד שלא יוצרים קשר בקלות, לא הולכים לאירועים חברתיים ונמנעים כמעט מכל אינטרקציה חברתית. לכאורה היינו חושבים שזו הבעיה וצריך לשכנע אותם להיפתח לחברה וכך לחיות חיים יותר מלאים אולם בדיקה מעמיקה מגלה לפעמים שאלו אנשים מאוד רגישים, הם נפגעים בקלות, גם מדברים שנראים לשאר האנשים חסרי חשיבות. למשל, מישהו אמר להם בוקר טוב בצורה שלא נראית להם, מישהי הסתכלה עליהם במבט של קצת זילזול או אירועים אחרים שרוב האנשים מתגברים עליהם בקלות אבל עבור אנשים רגישים מדובר בפגיעה מכאיבה.

במקרים אלו אנו רואים כי הסגירות היא מנגנון הגנה, ייתכן שנוכל להכריח אותם להיות יותר חברתיים (בעיקר אם הם עדיין ילדים או שהם אנשים שניתן ללחוץ עליהם) אבל הניצחון יהיה זמני בלבד. הם יהיו קצת יותר פתוחים אבל הרבה יותר פגיעים וייתכן שהנזק יהיה גדול מהתועלת.

מהו הטיפול ההומאופתי?
במקרים קלים כאמור ניתן לנסות שיחות, גמילה הדרגתית או מציאה של עיסוק מקביל שירגיע את האדם. במקרים קשים יותר השיטות הללו לא עובדות וטיפול הומאופתי יכול לעזור על ידי ירידה לעומק הבעיה, בירור של ההיסטוריה הרפואית, האם ישנן סימפטומים נוספים, גם אם לכאורה לא קשורים ועל סמך כל אלו ניתן למצוא תרופה הומאופתית מתאימה שיכולה לעזור.

במקרה של רוית הטיפול ההומאופתי נמשך מספר חודשים והשיפור היה הדרגתי. לאחר חודשיים היא הצליחה לצמצם באופן משמעותי את שעות הניקיון שלה ולהקטין את תדירות הספונג'ה לפעמיים בשבוע. בהמשך היה שיפור גם בפרמטרים אחרים שעזר לשמר את הזוגיות.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר