לא רק להומואים. איידס במאה ה-21

בעולם הרפואה חלו במאה ה-20 התפתחויות רבות בהבנה ובטיפול במחלות רבות. בתחום המחלות הזיהומיות, אחת מנקודות האור העיקריות היה גילוי האנטיביוטיקות. מחלות מדבקות שהיו חשוכות מרפא באו על פתרונן. העגבת (סיפיליס), שהיא מחלה שעוברת בדרכי המין, ועלולה עם השנים לפגוע במערכות חשובות מתרפאת בעזרת טיפול פשוט יחסית בפניצילין. השחפת מטופלת היום ביעילות יחסית בשילוב אנטיביוטי מתאים.

סוף המאה ה-20 הפתיע אותנו במחלה חדשה, כאשר ב-1981 אנו מתוודעים למחלה לא מוכרת, האיידס. גורם המחלה, נגיף ה-HIV, מביא עם השנים לקריסה במערכת החיסון וכתוצאה מכך, הופעת מחלות זיהומיות וממאירות. הנגיף עצמו גם יכול לפגוע במערכות שונות. השנים הראשונות לאחר ההתוודעות למחלה השאיר את הרופאים כמעט חסרי אונים. בעשור האחרון למאה העשרים חלה התקדמות רבה הן בהבנת המחלה והן בטיפול. התקדמות כה מהירה הינה יחודית בעולם הרפואה. עדיין, הכניסה למאה ה-21 הותירה אותנו עם שאלות רבות שעדיין לא נפתרו.

מקור מחלת האיידס

ההשערה הרווחת היום, היא שמקור המחלה מקופים שהיו מקור מזון לשבטים באפריקה שמדרום לסהרה. ההדבקה מהקופים לאדם היתה כנראה תוצאה של הכנת החיה למאכל. בזמן חיתוך החיה, מגע דם של הקוף ופצעים פתוחים של הצייד אפשרו את ההדבקה. כמו כן, מוטציות גנטיות של הנגיף במשך השנים מאפשרות את ההדבקה ואת המחלה אצל האדם.

אם כך, נשאלת השאלה, מדוע המחלה התגלתה רק לקראת סוף המאה ה-20, ודווקא בארה"ב? על מנת שמחלה זיהומית תגרום למגיפה, היא צריכה תנאים המאפשרים הדבקה לקבוצת אנשים גדולה, מתוך הנחה שהנגיף גרם למחלה בתוך שבט אפריקאי מבודד בצורה שהזכרנו. כפי שאנו יודעים היום, ההדבקה בין אדם לאדם נעשית בעיקר על ידי מוצרי דם, יחסי מין ובין אם לילוד.

ידוע גם, שההדבקה לא ודאית לאחר מגע חד פעמי עם גורם ההדבקה. כך שאם אדם בשבט היה מדביק אדם אחר ביחסי מין, המודבק היה חי מספר שנים עם המחלה עד שמת ולאחר מותו אין יותר המשכיות לנגיף. כמו כן, ידוע כי שיעור ההדבקה בין אם לילוד הוא כ-30 אחוזים, כך שהתינוקות המודבקים היו מתים מאיידס, שהיה רק אחת מהסיבות הרבות למוות תינוקות באותו שבט, והשבט היה ממשיך להתקיים.

עם התפתחות הקשרים בין השבטים והתפתחות דרכי התחבורה נוצרו תנאים להתפשטות הנגיף ברחבי היבשת. ההגירה מאזורים כפריים לעירוניים, "עובדות מין" וכו´ היוו את היסודות להתפתחות המגיפה ביבשת אפריקה.

ההגירה בין היבשות ודרכי התחבורה המהירות יצרו תנאים מתאימים להתפתחות המחלה בעולם המערבי. "המהפכה ההומוסקסואלית" בסוף שנות השישים, וכן בשנות השבעים ותחילת שנות השמונים, בעיקר בניו-יורק, לוס אנג´לס וסן-פרנסיסקו, שימשו כר מתאים לנגיף להתקיף אכלוסיה זו. מאז 1981, השנה בה התגלתה המחלה בעיקר בקרב הומוסקסואלים, חל שינוי בדמוגרפיה של המחלה.

בתחילה, הדעה הרווחת היתה שמדובר ב"מחלה של הומוסקסואלים". אולם עם הזמן הופיעה המחלה אצל הטרוסקסואלים, עם עלייה משמעותית באחוז הנשים הנגועות, מזריקי הסמים ובאמצע שנות השמונים חלו גם הרבה חולי המופיליה שקבלו תוצרי דם שלא נבדקו כיאות ושלא עברו את קטילת הנגיף כיאות. במקביל לעליית אחוז ההטרוסקסואלים הנושאים את הנגיף, חלה ירידה באחוז ההומוסקסואלים הנושאים אותו.

במקביל להתפתחות המגיפה בעולם המערבי, אנו צופים בהחמרת המגיפה באפריקה עד לממדים עצומים. בחלק מהמדינות עד כשליש מהאוכלוסייה נגועה. כמו כן, התפשטות המחלה לא פסחה על מדינות הגוש המזרחי ודרום אמריקה.

לאתר המרכז הרפואי תל אביב

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר