מדוע יש לכם הפרעות שינה?

הפרעות שינה, המתבטאות בקשיי הירדמות ועייפות מרובה במהלך היום, קשורות בשעון הביולוגי הקובע את מחזוריות התהליכים בגוף. איזה בעיות משפיעות על השעון הביולוגי ועל מה יש להקפיד בהתמודדות עם הפרעות שינה?
ד``ר מיכל לוסטיג
| 20/11/2011 |
צפיות: 3,659
דירוג: 1.0 מתוך 1 הצבעות
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע 1.0 מתוך 5
תקופת החגים התאפיינה בימי חופשה וימי עבודה לסירוגין, משמע, חוסר יציבות בשעות השינה וכתוצאה מכך קשיי הירדמות ועייפות מרובה במהלך היום. בנוסף, המעבר לשעון חורף והתקצרות הימים תורמים אף הם לעייפות ולבלבול השעון הביולוגי.

למידע נוסף בנושא הפרעות שינה היכנסו לפורומים:
פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות
פורום הפרעות שינה ועייפות
פורום הפרעות שינה תינוקות, הפרעות שינה ילדים
פורום התפתחות תינוקות
פורום רפואת תינוקות, טיפול בתינוקות

מהו השעון הביולוגי?


בכל תא חי קיים שעון ביולוגי פנימי - החל בצמחים, דרך בעלי חיים וכלה בגוף האדם. תפקידו של השעון הביולוגי הוא לקבוע את מחזוריות התהליכים בגוף, החל מהתהליכים הפשוטים ביותר כגון חלוקת תאים ושחרור הורמונים וכלה בתהליכים בעלי השפעה על כל מערכות הגוף, דוגמת שינה, רעב וכו'. התיאום בין כל המנגנונים המחזוריים בגוף מבוצע באמצעות צבר תאים מוחיים המכונה "גרעין סופראכיאסמטי". גרעין זה מווסת הפרשת הורמון בשם מלטונין האחראי לעייפות ולהשריית השינה.

כיצד פועל המלטונין?


מלטונין, המכונה "הורמון החושך", מופרש בחשיכה ומדוכא באור. המלטונין מופרש מבלוטה מוחית המכונה "בלוטת האצטרובל" שעליה מפקח הגרעין הסופראכיאסמטי. מקובל לחשוב רק על השמש בהקשר של אור ושינה אך חשוב לציין שהדבר נכון גם לתאורה מלאכותית בעוצמה גבוהה.

בין הבעיות הביולוגיות המשפיעות על השעון הביולוגי: הפרעות גנטיות דוגמת שעון ביולוגי דחוי – בעיה שמתחילה לרוב בגיל הנעורים והלוקים בה סובלים מחוסר יכולת להירדם בשעות המקובלות ומהירדמות בשעות מאוחרות מאוד או בשעות הבוקר המוקדמות. הפרעה נוספת הנה הפרעה מקדימה – זו שכיחה פחות מקודמתה ומופיעה לרוב בגיל מבוגר. מדובר באותם אנשים שנרדמים מוקדם ומתעוררים מוקדם מאוד - "החרוצים".
<@ --- IMG_2 --- @>
הפרעה נוספת היא הפרעה של שעון הנדחה בהדרגה נגרמת בשל חוסר סנכרון בין מחזור האור והחושך, שהוא בן 24 שעות, לשעון הביולוגי הפנימי שהוא למעשה בן 24.2 שעות. הפרעה זו יכולה להגרם כתוצאה משהייה בחשיכה או בשל כשל במעבר הקלט של האור מהעין למוח. משום כך הפרעה זו שכיחה בקרב 70% מהעיוורים. עוד הפרעה ששכיחה במקומות בהם תנאי התאורה קבועים (לדוגמא במוסדות גריאטריים) או במקרים של מחלות מח ניווניות, דוגמת אלצהיימר, היא הפרעת "השעון השבור". הפרעה זו גורמת לשינה ועירות לסירוגין במשך כל שעות היממה ללא חוקיות כלשהיא.

הגורמים הסביבתיים לשיבושים בשעון הביולוגי (שאצל רובנו הינם זמניים), הינם שינויים תכופים בשעות השינה כתוצאה מעבודה במשמרות, טיסות בין אזורי זמן, רצף חגים וחופשים וכדומה. שינויים אלה מבלבלים את השעון הביולוגי ופוגעים בתזמון וברמות הפרשת המלטונין. מעבר לכך, נטילת תרופות שונות עלולה אף היא לשבש את פעילות השעון הביולוגי.

עוד חשוב לציין כי הפרעות בשעון הביולוגי מתבטאות גם בהפרעות אחרות לבד ממחזור שינה–ערות. הן משפיעות על מחזור הרעב–שובע, מחזור הריכוז והערנות, הפרשת הורמונים כמו הורמון הגדילה וכדומה. במידה והשעון הביולוגי מווסת לשעות מסוימות הרי שכלל הפעולות תהיינה מסונכרנות בהתאם, אך לעיתים שיבושים בשעון הביולוגי גורמים לחוסר סנכרון בפעולות אחרות, לדוגמא, אכילה בשעות מקובלות אך שינה בשעות מאוד מאוחרות בלילה.

הפרעות בתזמון השינה בחלקן ניתנות לתיקון, לעיתים באופן התנהגותי ולעיתים נדרשת תוספת טיפול תרופתי על ידי מלטונין. כאשר נוטלים מלטונין, חשוב להיצמד לשעת הלקיחה שהוסברה על ידי הרופא המטפל. יש להבדיל היטב בין יום ללילה - לצאת מדי יום מן הבית ו"לפגוש באור השמש" ובעת השינה להקפיד על חשיכה.

הפרעת שינה נוספת שקשורה להורמון המלטונין מתבטאת ברמות נמוכות של ההורמון. הפרעה זו שכיחה בגילאים מבוגרים, וממנה נובעת הסברה השגויה שמבוגרים נדרשים למיעוט שעות שינה. למעשה, מדובר בנדודי שינה בעקבות ניוון של הבלוטה במח האחראית לייצור ההורמון, ובעקבות זאת קושי של הגוף לייצר מלטונין בכמות מספקת על מנת להשרות רמת שינה מספקת מבחינת שעות.

עוד יש להבדיל בין הפרעות בתזמון השינה לנדודי שינה ראשוניים. האחרונים נובעים לעיתים מרמות חרדה גבוהות סביב נושא השינה, או מהתופעה הרווחת של הרגלי שינה וטרום שינה שאינם תקינים, ונקראים בעגה המקצועית 'בעיות בהיגיינת שינה'. טיפול בהיגיינת שינה הינו חלק מטיפול כללי בנדודי שינה ראשוניים המכונה טיפול התנהגותי-קוגנטיבי, אשר בא לספק מנגנוני התמודדות עם החרדה סביב השינה, להקנות הרגלי שינה נכונים ולזהות ולפתור את הטעויות הקוגנטיביות החשיבתיות המתעוררות בעקבות כך.

לכתבות נוספות בנושא הפרעות שינה:
חשיפה לתאורה לילית נקשרה להפרעת שינה
הפרעות שינה ובעיות אכילה אצל הילד?
מה הקשר בין שינה לבין תזונה נכונה?
זוגיות במשבר? התינוק מועד להפרעות שינה
הפרעות שינה: על הפרעות בתזמון שינה

לצורך התמודדות טובה יותר עם שינויים בשעות השינה וכתגבור לטיפול בבעיות השונות הקשורות בשעון הביולוגימומלץ להקפיד על מספר כללים:

שמירה על חשיפה לאור ולחושך בשעות קבועות וחשיפה לאור שמש. הרגלים אלו משפרים את הפרשת המלטונין בזמן המתאים.

מומלץ לשמור על שעות שינה קבועות במידת האפשר, כך שגם בכניסה מאוחרת למיטה כדאי להגביל את שעת ההשכמה על מנת לא לגרור את שעת ההירדמות המאוחרת גם ללילה שאחרי.

המנעות מאכילת ארוחות כבדות ומתובלות בשעות מאוחרות.

המנעות משתיית משקאות אלכוהוליים בשעות מאוחרות או לפחות הורדת כמויות.

המנעות מצריכת משקאות המכילים קפאין בשעת הערב. חשוב לדעת שגם מרבית סוגי התה מכילים קפאין.

המנעות משינה במהלך היום.

ביצוע פעילות גופנית תוך הקפדה שהפעילות תבוצע לכל המאוחר בשעות אחר הצהריים או בשעות הערב המוקדמות.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר אליהו סמואל
    ד"ר אליהו סמואל
    מומחה פסיכיאטריה ילדים ומתבגרים, פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקי... קרא עוד
  • ד"ר דורון תודר
    ד"ר דורון תודר
    נוירופידבק-טיפול לא תרופתי, פסיכיאטר מומחה. מנהל את המרכז הרפואי נוירוקליניק לטיפולי נוירופידבק. מנהל את המרפאה הציבורית היחידה בישראל לטיפול בנוירופידבק, במרכז לבריאות הנפש בב"ש. יו"ר תחום נוירופידבק... קרא עוד
  • ד"ר עדי אדר
    ד"ר עדי אדר
    נוירולוגיה והתפתחות הילד. דר` עדי אדר הינו מומחה לנוירולוגיה והתפתחות הילד, כיום מנהל את מכון אדר , מכון ארצי לאבחון הפרעות קשב וריכוז, נירולוגיה ילדים. מכון אדר זכה גם השנה בסקר שביעות רצון של כל... קרא עוד

אולי יעניין אותך גם

fUS: טיפול חדשני לרעד
ד"ר סיימון ישראלי-קורן
| 06/06/2019 |
צפיות: 542
פיתוח ישראלי הוביל ליצירת טיפול חדשני המפחית משמעותית הופעת רעד בקרב חולי פרקינסון ומחלת הרעד הראשוני. כיצד מתבצע הטיפול? האם קיים צורך בתפרים? ומה הם אחוזי ההצלחה?
קרא עוד
ASC-US: תשובה לא תקינה של משטח ציטולוגי
ד"ר שרגא וקסלר
| 05/06/2019 |
צפיות: 529
בדיקת פאפ היא בדיקה שגרתית ומאוד חשובה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם. רוב תוצאות הבדיקות מעידות על תאים תקינים, אך מה קורה כאשר בבדיקה מתגלים תאים קשקשיים לא תקינים?
קרא עוד
דמנציה ושכחת הקרובים
ד"ר דנה פאר
| 04/06/2019 |
צפיות: 303
מחלת הדמנציה פוגעת, בעיקר, בזיכרון לטווח הקצר. אחד הקשיים הכואבים ביותר איתם יש להתמודד במחלה הוא הרגע בו מתחיל החולה לא לזהות את קרוביו. רגע זה מרגיש כמו אגרוף שורף בבטן חשופה. ד"ר דנה פאר מסבירה מה מומלץ לעשות ברגעים אלו וכיצד מתמודדים עם השלב הכואב
קרא עוד
הזעת לילה: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 28/05/2019 |
צפיות: 354
הזעת לילה היא תופעה שעלולה להתרחש עקב גורמים רבים. היא יכולה להופיע מעצמה או כסימפטום שמאותת על בעיה בריאותית אחרת. מתי יש צורך להיוועץ עם הרופא? ומהם הגורמים השכיחים ביותר לתופעה זו?
קרא עוד
הקשר בין חום גוף גבוה בעבר למניעת תאים סרטניים בהווה
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 26/05/2019 |
צפיות: 319
האם מקרי עבר שבהם סבלתם מחום גוף גבוה יכולים לעזור במניעת מחלת הסרטן? מחקרים חדשים בתחום שופכים אור חדש בנושא
קרא עוד
הסוכר שבדם: כל מה שצריך לדעת על גלוקוז
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 21/05/2019 |
צפיות: 380
הסוכר בדם הוא מרכיב חיוני עבור תפקוד יעיל של הגוף. באילו רמות עליו להיות? מהיכן הוא מגיע וכיצד הוא מתעכל בגוף?
קרא עוד
הוספיס: המקום לטיפול פליאטיבי תומך
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 20/05/2019 |
צפיות: 300
התמודדות עם מוות זו גזירה שחלה על כולנו. את הגזירה הזו ניתן להפוך לקשה פחות, בעזרתו של הצוות המקצועי בהוספיס
קרא עוד
ייחודו של המוח האנושי: מדענים גילו תא עצב חדש במוח שמפריד בינינו לבין בעלי החיים
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 19/05/2019 |
צפיות: 227
קבוצת חוקרים עשתה צעד נוסף לקראת הבנה מעמיקה יותר של הפרמטר הראשי ההופך את המוח האנושי לכה ייחודי
קרא עוד
ריקוד מסייע להפחתת תסמיני מחלת הפרקינסון
ד"ר סיימון ישראלי-קורן
| 14/05/2019 |
צפיות: 783
מחלת הפרקינסון היא מחלה נוירולוגית ניוונית שכיחה בעולם אחרי דמנציה מסוג אלצהיימר. למחלה קיים טיפול תרופתי יעיל מאוד בכל הקשור להקלה על הסימפטומים, אך טרם נמצא טיפול אשר יכול להאט את התקדמות המחלה. בשנת 1980, אמר המייסד של המכון הלאומי להזדקנות בארצות הברית: "אם אימון גופני יכול להיות ארוז בתוך גלולה, זה יהיה התרופה הרשומה והיעילה ביותר במדינה". כיצד פעילות גופנית מסייעת להתמודדות עם פרקינסון? מדוע תחום המחול נחשב לכלי אפקטיבי לסיוע בהתמודדות עם תופעות המחלה? מהו סוג הריקוד המומלץ ביותר? ומהו הקשר בין תנועה לשמיעה?
קרא עוד
אלרגיה למים: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
ד"ר יורם פייטלסון
| 12/05/2019 |
צפיות: 677
מים הם מרכיב חיוני לחיינו. כל יצור חי באשר הוא זקוק למים בשביל לחיות. המוח והלב האנושי מכילים 70% מים. העצמות מכילות 30% מים, והריאות מובילות עם 80% ריכוז מים. ומה מתרחש כאשר אדם אלרגי למים? מה הן הסיבות לתופעה נדירה זו? וכיצד יש לטפל בה?
קרא עוד