לפרוסקופיה: טכניקה חדישה בניתוחי כבד

בתי חולים רבים מבצעים כריתות כבד לפרוסקופיות, המשתייכות לתחום הכירורגיה הזעיר-פולשנית. במספר מחקרים נמצא שבמקרים של ניתוחים לסרטן בכבד, התוצאה האונקולוגית של הניתוח הלפרוסקופי אינה נופלת מזו של הכירורגיה הפתוחה, והיתרונות של הניתוח הזעיר-פולשני נשמרים גם בניתוח לפרוסקופי.

הכירורגיה הזעיר-פולשנית חוללה מהפכה בעולם הכירורגי בשני העשורים האחרונים. בתחומי כירורוגיה רבים טכניקה זו מהווה תחליף אטרקטיבי לניתוח הפתוח ומאפשרת הפחתה של הטראומה הניתוחית. כתוצאה מכך מושגת הקלה בכאב לאחר הניתוח וההתאוששות מהירה אף יותר מהרגיל. מאפיינים אלו של הניתוח הלפרוסקופי מאפשרים צריכה קטנה יותר של תרופות משככות כאבים לאחר הניתוח ומקצרות את משך האשפוז.

למידע נוסף בנושא מחלות כבד היכנסו לפורומים:
פורום חיסונים לילדים, מחלות זיהומיות
פורום מחלות זיהומיות
פורום מחלות כבד, גסטרואנטרולוגיה
פורום מחלות כבד, השתלות כבד, סרטן כבד
פורום רפואת משפחה

בנוסף, בהעדר פצע ניתוחי גדול, הטכניקה הזעיר-פולשנית מפחיתה את שיעור סיבוכי הפצע ומשיגה תוצאה קוסמטית טובה יותר. במקרים רבים, כמו למשל בניתוחים להשמנת-יתר, החליפה למעשה הכירורגיה הלפרוסקופית את הניתוח הפתוח.

טכניקה לפרוסקופית בניתוחי כבד
עד השנים האחרונות, בניגוד למתרחש בתחומים אחרים של הכירורגיה, השימוש בטכניקה לפרוסקופית בניתוחי כבד היה מוגבל מאוד. הסיבות לכך הן רבות וקשורות למורכבותם של ניתוחים אלו ולחשש מפני סיבוכים כמו דימום ופגיעה במבנים סמוכים, כגון צינורות מרה וכלי דם גדולים. סיבה נוספת הייתה העדר מומחים שהם בעלי הכשרה כפולה: גם בניתוחי כבד וגם בכירורגיה לפרוסקופית מתקדמת.

חשוב לציין כי לא כל ניתוחי הכבד ניתנים לביצוע בטכניקה לפרוסקופית, וקיימת חשיבות עליונה להערכה של ממצאי ההדמיה אצל כל מטופל על ידי כירורג כבד וקביעה האם הוא מתאים לניתוח לפרוסקופי. כמו כן, מובן מאליו שההצלחה בניתוח נקבעת על ידי השגת המטרה הרפואית, לדוגמה הרחקת גידול בשלמותו, ואסור לקפח עקרונות כירורגיים ואונקולוגיים במטרה לבצע כריתה לפרוסקופית בכל מחיר.

מהן ההנחיות לביצוע כריתת כבד לפרוסקופית?
ככלל, קיום האופציה הלפרוסקופית אינו משנה את ההנחייה לניתוח ואין לבצע ניתוח שלא היה מתבצע בגישה פתוחה, רק בשל ההתאוששות הקלה יותר של הניתוח הלפרוסקופי. עקרון זה נכון בכל ניתוח, בכבד או באיברים אחרים. ניתוחי כבד מתבצעים בכדי לכרות חלק מן האיבר הנגוע בגידול שפיר או ממאיר.

בשל סגולותיו הייחודיות של הכבד הגדל מחדש לאחר שחלק ממנו נכרת, ניתן לכרות עד כ-70% ממנו מבלי שיגרם לחולה נזק בלתי הפיך. כריתה של נגע שפיר מומלצת רק כאשר הוא גורם לסימפטומים משמעותיים או כאשר קיים סיכון של התפתחות גידול ממאיר מן הנגע השפיר. נגע ממאיר בכבד יכול להיות "ראשוני", כאשר מקורו ברקמת הכבד עצמה, או "משני" כאשר מדובר בגרורה, לדוגמה של סרטן המעי הגס.

מאפיינים של גידולים המתאימים לכריתה לפרוסקופית
הכבד נחלק לשמונה אונות. נגעים הממוקמים באונות השטחיות יותר של הכבד נגישות ביותר לכריתה לפרוסקופית, אך גם כריתות נרחבות יותר הניתנות לביצוע בניתוח זעיר פולשני. במרבית המקרים, הגידולים קטנים מ-5-7 ס"מ. אין מניעה לכרות גידולים ממאירים בגישה לפרוסקופית, כל עוד הכירורג מקפיד על העקרונות של ניתוח אונקולוגי ובעיקר כריתת הגידול בשלמותו ובשוליים שאינם מעורבים ברקמת גידול.

כיצד מתבצע הניתוח?
הניתוח מבוצע בהרדמה כללית. בכל שלב בניתוח יכול המנתח לעבור לניתוח "פתוח". לאחר השלמת ההכנות וההרדמה, המנתח מחדיר "שרוולים" בקוטר של 5 עד 12 מ"מ דרך חתכים זעירים בעור ומנפח את הבטן בגז פחמן דו-חמצני, על-מנת ליצור חלל עבודה בין הדופן והאיברים הפנימיים. הפתחים מפוזרים בבטן העליונה, סביב גבול הכבד.

הניתוח מתחיל בסקירת חלל הבטן והכבד עצמו וביצוע בדיקת אולטרא-סאונד ישירות על רקמת הכבד. בדיקה זו מאפשרת לזהות את הגידול שיש להסיר ואת יחסיו לכלי הדם של הכבד, כמו גם לזהות נגעים נוספים במידה וישנם כאלו. בשלב הבא המנתח משחרר את הכבד מאחיזותיו לרקמות הסמוכות וקובע את גבולות הכריתה.

לאחר מכן הוא מנתק את כלי הדם המזינים את האזור שנכרת ולבסוף גם את רקמת הכבד סביב הגידול. בתום הפעולה, המנתח מכניס שקית סטרילית לחלל הבטן ומוציא את החלק שנכרת בשקית. בדרך כלל יש להרחיב קלות את אחד החתכים, כדי לאפשר הוצאת הנגע בשלמות לצורך בדיקה פתולוגית. כמובן שמדובר בחתך זעיר וקטן בהרבה מזה הנדרש לכריתת כבד בשיטה פתוחה.

לאחר הוצאת הגידול, המנתח מוודא כי אין דימום או דליפה של נוזל מרה משולי הכריתה, שוטף את הבטן בנוזל סטרילי, מרוקן את הבטן מן הגז ומוציא את הצינורות דרכם בוצע הניתוח. את הפצעים הזעירים תופרים בתפר נספג. בתום ההרדמה החולה מועבר להשגחה ביחידת התאוששות ומשם למחלקה, להמשך השגחה והתאוששות. ברוב המקרים משך האשפוז קצר ונע בין יום אחד לשלושה ימים, בהתאם להיקף הניתוח וקצב ההתאוששות האינדיבידואלי.
<@ --- IMG_2 --- @>
מהם הסיבוכים והסיכונים של ניתוח כבד לפרוסקופי?
אלו כוללים את כל הסיבוכים והסיכונים של כריתת כבד באופן כללי, וכן את אלו של ניתוח לפרוסקופי. הסיבוכים העיקריים בניתוח כבד כוללים דימום במהלך הניתוח עצמו או מייד אחריו ודליפה של נוזל מרה משולי הכריתה.

במקרים של כריתה נרחבת ביותר, קיים סיכון להתפתחות של "כשל כבדי" עקב היוותרות כבד קטן מדי, שאינו יכול לתמוך בחולה כראוי עד שרקמת הכבד אינה משגשגת וצומחת למימדים מטרום הניתוח. הסיבוכים העיקריים בניתוח לפרוסקופי כוללים פגיעה באיברים סמוכים, בעיקר בכלי דם או במעיים, בעת החדרת המכשירים הלפרוסקופיים לחלל הבטן.

לכתבות נוספות בנושא מחלות כבד:
מה אתם יודעים על הפטיטיס C?
הכל אודות אנדוסקופיה
איך לטפל בכבד שומני שלא כתוצאה מאלכוהול
איך מקלים על תסמונת מעי רגיז ללא תרופות
מקיאים? כך תזהו אם יש לכם הרעלת מזון

מה קורה אחרי הניתוח?
בדרך כלל ההתאוששות מניתוח לפרוסקופי קלה יותר מאשר מניתוח פתוח. ההתאוששות במחלקה מתאפיינת בטיפול בכאבים ובתהליך הדרגתי של חזרה לפעילות, הכולל חידוש השתייה והאכילה וניוד מן המיטה, עד אשר החולה מסוגל להשתחרר לביתו ולהמשיך את הטיפול והמעקב במסגרת המרפאה.

במרבית המקרים, הימים הראשונים לאחר הניתוח עוברים על החולה במנוחה, עד התאוששות מלאה וחזרת הכוחות. המנותח יוזמן לבדיקה במרפאה, בה יתרשם המנתח ממצב החולה, התאוששותו מן הפעולה הניתוחית וידון עמו בהמשך הטיפול והתוצאות של הבדיקה הפתולוגית של חלק הכבד שנכרת.


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר