זיהוי ושינוי תבניות חשיבה והתנהגות

"מוטב למות פעם אחת ולתמיד מאשר לחיות בפחד מתמיד", כתב ממשיל המשלים היווני אזופוס. ואכן, מה לא היינו עושים כדי להרגיש טוב יותר? להיפטר מלחצים מתחים או חרדות, לחייך קצת יותר, להרגיש בטוחים בעצמנו בחברת אנשים? רבים מאיתנו שואלים עצמם מהי הדרך הקצרה אל האושר? תחושות מתח וחרדה לצד התסמינים הפיזיולוגים שתוארו לעיל פוגעים באופן ניכר בתפקוד היום-יומי של הסובלים מהפרעות חרדה, יוצרים מצוקה ולעיתים תחושת דיכאון מתמשכת, פוגעים באיכות החיים של האדם ומצמצמים את עולמו החברתי והאישי כאחד.

רבים סבורים כי הפיתרון מצוי בטיפול התרופתי. תרופות נוגדות חרדה הפכו בשנים האחרונות לפופולריות בקרב הציבור הן בזכות יעילותן והן בשל מיעוט תופעות הלוואי שהן גורמות. השכיחות ביותר הן התרופות מקבוצת חוסמי הספיגה מחדש של מתווך עצבי במוח - סרטונין.

תרופות אלו מוכרות בשמות שונים ביניהם פרוזאק, סרוקסט, פבוקסיל לוסטראל, וציפרלקס, משפיעות תוך מספר ימים עד שלושה שבועות ומביאות להורדת סף החרדה ושיפור במצב הרוח. תרופות נוספות בשימוש להרגעת חרדה שייכות לקבוצת הבנזודיאפינים ותפקידן העיקרי מתרכז בהשגת תחושת רגיעה מיידית.

אנשים רבים סבורים כי טיפול תרופתי הינו הפיתרון הקצר והיעיל היחיד. לעומתו ניצב הטיפול השיחתי (פסיכותרפיה דינמית) המוכר כטיפול ממושך, מתסכל ויעילותו נמדדת רק בטווח הארוך. אולם קיים טיפול נוסף, הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, שהינו טיפול קצר וממוקד, הדורש נקיטת עמדה אקטיבית מצד המטפל והמטופל. הטיפול מסייע בהפחתת הסימפטומים עד העלמותם לאורך זמן ובעל תוצאות מצויינות בשיפור מצב הרוח וההרגשה לטווח הקצר והארוך, גם בהשוואה לטיפולים תרופתיים מקובלים.

"האימה כשלעצמה חזקה יותר ועשירה יותר מהתקווה. הדימיון מוצא בשביל האימה הרבה יותר תמונות מאשר בשביל התקווה" (ז'אן פול ריכטר)

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הינו מבוסס על שני מרכיבים עיקריים: המרכיב הקוגניטיבי-מחשבתי עוסק בזיהוי ושינוי תבניות חשיבה מקובעות אשר מביאות להופעת תסמיני חרדה, דיכאון או כעס, דרך תפישה והבנה מעוותת של המציאות. הקוגניציה או בעברית המחשבה בהפרעות רבות הינה בעלת תוכן שלילי מובהק, ולעיתים קרובות מוקצנת ומוגבלת לשני קצוות (שחור או לבן, רע או טוב וכד').

סוג זה של מחשבות אינו מבוסס על היגיון ואינו מביא בחשבון את ניסיון החיים שרכש אותו אדם. בכך מציג סוג כזה של מחשבות מציאות עגומה, מעוותת ופסימית אשר לדעת האדם החושב אינה ניתנת לשליטה או לשינוי. לדוגמא: "אני מרגיש שאני כישלון. לא הצלחתי בשום דבר בחיים". המטרה בטיפול הקוגניטיבי הינה לזהות את המחשבה כשלילית, כוללנית, ולייחסה לכישלון בודד ופרטני בלבד, תוך ישום חשיבה יחסית ומתקנת.

המרכיב ההתנהגותי מכוון להתמודד עם קשיים בתפקוד הנובעים מהימנעות חלקית או מלאה, בהתמודדות עם מצבים שונים הנתפסים כמאיימים או לא נעימים. למשל: קשיי התמודדות עם מצבים חברתיים ומפגשים חברתיים אצל אנשים הסובלים מחרדה חברתית.

במקרה כזה, הטיפול מסייע בהקניית הרגלים ודרכי התמודדות השונות מאותם הרגלים מושרשים, המחזקים תחושות חרדה, מתח, חוסר ביטחון ומצב רוח ירוד. דרך לימוד ותרגול דרכי פעולה חדשות, מאפשר טיפול התנהגותי להגיב באופן יעיל, ומסייע בתהליכי קבלת החלטות בצורה שקולה ומאוזנת יותר.

כל טיפול מתחיל בראיון אבחוני מפורט המיועד למקד את מכלול הסימפטומים, להבין את היקף הבעיה, לבדוק כיווני חשיבה נוספים או תחלואה נילווית ולנסח את מוקד הטיפול ומטרותיו. בהמשך מתרחשים תהליכי למידה במהלכם המטופל לומד לזנוח תבניות חשיבה שגויות ולסגל לעצמו תבניות חשיבה חדשות, המבוססות על הגיון, נתונים מציאותיים המבוססים על מבחן הסבירות או על ניסיון חיים, ואסטרטגיות חשיבה חדשות המאפשרות התמודדות בעזרת נתונים סטטיסטיים. כמו כן, מעודד המטפל את המטופל להעיז ולבדוק דרכי פעולה שונות, ולהתאימן לצרכיו האישיים תוך השגת שליטה על אורח חייו באופן אקטיבי.

מאידך, המטופל מתבקש לקחת חלק פעיל מאוד במהלך הטיפול. תחילה נדרש המטופל להכין רשימת מחשבות, רגשות, והתנהגויות המאפיינות אותו לצד פעולות אותן הוא נמנע מלבצע. בהמשך, הוא נדרש לחשוף את עצמו בהדרגה לאותן פעולות מהן נמנע ולהתמודד עם מטלות אשר נראו לו כבלתי אפשריות. בכך מתרחש תהליך למידה חיובי, המחליף מערכת התניות שליליות אשר מנעו מהמטופל להרגיש ולהתנהג באופן רגיל ונורמלי. המטופל לומד בעזרת המטפל להכיר ולזהות קשיים, ומתכנן אסטרטגיות פעולה בקצב אישי המותאם לצרכיו.

מכאן, שהצורך בשינוי חשיבה ואורחות חיים הינו הכרחי בכל טיפול, ותפקידו המרכזי של המטפל מתבטא בחיזוק המוטיבציה, ליצירת השינוי אצל המטופל ובמתן משקל רב להגיון כבסיס לקבלת החלטות על פני הרגש.

קוגנטיבי מול תרופתי

יעילותו של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הוכחה בעשרות מחקרים לאורך השנים. לעומת הקושי האמיתי לברר יעילות שיטות פסיכותרפיה אחרות, נהנית שיטה זו משימוש תדיר בכלי מדידה מקובלים ומתוקפים ולפיכך גם זוכה להיבדק מול טיפול תרופתי לאותן הפרעות בהן היא מיושמת.

מחקריהם של ד"ר אנטונוצ'יו וחבריו על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בדיכאון, ומחקריהם של היימברג וחבריו על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי קבוצתי לסובלים מחרדה חברתית, הראו כי הטיפול יעיל לטווח הקצר ולטווח הארוך, גם ללא טיפול תרופתי. היעילות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, אשר נמדדת בהשגת הטבה או העלמות סימפטומים של דיכאון או חרדה, אף שווה לזו המתקבלת מטיפולים תרופתיים.

לאור החשיבות הרבה והיעילות המוכחת של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, קיימת מגמה עולמית של הקמת מרפאות, העוסקות בתחום בריאות הנפש, המשלבות טיפול זה כחלק אינטגראלי מהטיפול הניתן בהן לאוכלוסייה, הסובלת מהפרעות דיכאון או חרדה ואף מרפאות רבות מעודדות את מטופליהן לעבור טיפול כזה בכדי להפסיק טיפולים תרופתיים. בארץ ניתן לקבל טיפול זה במספר מרכזים רפואיים בערים הגדולות, ביניהם המרפאה לטיפול בהפרעות חרדה של המרכז הרפואי ת"א (ביה"ח איכילוב), המציעה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי במסגרת אישית או קבוצתית.

לחלקו הראשון של המאמר

לאתר המרכז הרפואי תל אביב

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר