נקודת מבט אחרת על הפרעות קשב וריכוז

בשנים האחרונות שכיחותן של הפרעות קשב וריכוז באוכלוסיה עולה בהתמדה. רגישות למזון, חוסרים תזונתיים וליקויי ראייה יכולים להתפרש בטעות כבעיה של הפרעות קשב וריכוז. איך מבחינים בין הדברים?
מאת טל קבסה
| 13/02/2011 |
צפיות: 9,820
הפרעות קשב וריכוז שכיחות בקרב כ-5-7% מהאוכלוסיה, כאשר אחוז המאובחנים נמצא בעלייה מתמדת. הניסיון הטיפולי מוכיח כי אכן קיימת עלייה ניכרת במספר הילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, אך נראה כי מאבחנים רבים אינם מבחינים בין תסמיני ההפרעה לבין תסמינים דומים שהגורם להם אינו קשור בהכרח להפרעת קשב וריכוז. סיבות להופעת תופעות המדמות הפרעת קשב וריכוז:

רגישות למזון: רגישות למזונות שונים, חומרים משמרים וצבעי מאכל, חומרים סליצילאטים, רגישות לסוכר.

תהליכי עיבוד סוכר המייצרים נדנדה תחושתית, מעודף סוכר לחוסר סוכר בדם.

חוסרים תזונתיים בעקבות חוסר גיוון בתזונה או גורמים אחרים, חוסר ברזל, חוסר ויטמין B, חוסר בחומצות שומן.

קשיים מוטוריים: בעיות של סרבול מוטורי שגורמות לחוסר יכולת השתלבות ולאי נוחות פנימית בגוף, בעיות של חגורת כתפיים ויציבה המונעות מהילד יכולת לשבת, להתרכז ולחלק את הקשב בסביבה שלו, גורמות לבעיות בתיאום עין יד, טונוס שרירי מוגבר או נמוך ועוד.

בעיות במערכת התחושה: תת תחושתיות ובעיות בשיווי המשקל.

הרעלה של מתכות כבדות בגוף: כספית, עופרת, קדמיום ועוד בעקבות חיסונים, חשיפה מוגזמת למקורות עתירי מתכת כגון דגים, טונה, סתימות בשיניים, מתכות הנמצאות בסביבת החיים שאינן עומדות בתקן המחמיר (מגורים בסביבות מפעלי תעשייה, למשל).

ליקויי ראיה ושמיעה שאינם מאובחנים בזמן.

הפרעות שינה שאינן מאובחנות.

חינוך: גבולות ומשמעת, כישורי חיים, פינוק ותחושת שיעמום הם גורמי מפתח בדרך לפיתוח הפרעות קשב וריכוז ואף ביכולת לצמצם את השפעותיהן.

למידע נוסף בנושא הפרעות קשב וריכוז היכנסו לפורומים:
פורום הפרעות קשב וריכוז
פורום הפרעות קשב וריכוז, רפואה משלימה
פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים
פורום פסיכולוגיה
פורום פסיכולוגיה ילדים

רגישויות למזון


ילדים חסרים את מנגנוני ההתמודדות הפנימיים הקיימים אצל מבוגרים, ולכן כאשר גופם בא במגע עם גורמי מזון המייצרים אלרגיות אין ביכולתם לווסת את התחושות. כתוצאה מכך מוקצנת התחושה של הילד ומתבטאת לרוב בשינויים קיצוניים במצב הרוח, בהפרעות ביכולת הריכוז, חוסר מנוחה וחוסר שקט פנימיים, עצבנות ועוד. רגישויות למזון עלולות להיות מלוות גם בסימפטומים פיזיים, דוגמת דלקות אוזניים, כאבי ראש, עצירות, נזלת כרונית, עייפות ועוד, המקשים בעצמם את יכולת התפקוד. כאשר חודר לגוף גורם החשוד כמעורר אלרגיה, מערכת העיכול לא מצליחה לפרקו ומשחררת חומר הנקרא היסטמין, המעורר בפועל את תגובות האלרגיה. ההיסטמין הינו חומר כימי בעל השפעה חזקה מאד במוח. במוח ישנם קולטנים להיסטמין אשר נמצאים באונה הלימבית, אותה אונה האחראית על הרגשות ומצב הרוח, וכך קורה שעקב הפרשה עודפת של היסטמין נצפים שינויים קיצוניים בהתנהגות שלרוב מאובחנים כהפרעות קשב וריכוז. ילד שאוכל מזון שהוא רגיש אליו בתדירות גבוהה סובל מהפרשה עודפת ורציפה של היסטמין, מה שמשפיע באופן כרוני על התנהגותו ועם הזמן קשה להפריד בין ההתנהגות לבין הגורמים לה.

כאשר ילד רגיש למוצרי חיטה מערכת העיכול לא מפרקת את החיטה במלואה. הפירוק נותר גס ולכן נשארים במערכת רסיסי חיטה. רסיסי חיטה אלו חודרים לדם דרך כיסים במערכת העיכול. רסיסים אלו נקשרים לחומרים אופיאטיים (אנדורפינים) במוח - חומרים מרגיעים, משככי כאבים, המדמים את תחושת האופיום - חוסר ריכוז וכדומה. כך קורה שלאחר צריכת החיטה הילד הופך עייף, אדיש, כבד וחסר מרץ, מבולבל, מפוזר בדעתו ולא מרוכז, כשבנוסף הוא לרוב יסבול גם מכאבי בטן, נפיחות ואי נוחות כללית. אולם, החומרים האופיאטיים מייצרים תחושה ממכרת הגורמת לילד לרצות עוד ועוד מוצרי חיטה למיניהם מה שמייצר מעגל הרסני במיוחד. הטיפול במצב זה הוא כמובן איתור גורמי המזון וסילוקם מהתזונה תוך כדי תמיכה בגופו של הילד וחיזוקו. על מנת לעשות תהליך זה באופן מבוקר יש לעשותו בהמלצה ובהשגחה של איש מקצוע המתמחה בתחום.

חומרים מסוימים בתזונתנו כגון חומצה סליצילית וצבעי מאכל גורמים להיפראקטיביות. קיימים כ-5000 חומרים סליצילאטיים (חומרים דמויי אספירין) בעיקר בצבעי מאכל, חומרי שימור, סוכריות ומסטיקים בטעם מנטה וחומרי טעם וריח מלאכותיים. חומרים אלו מעוררים אלרגיות קשות וגורמים לתופעות הדומות להפרעות קשב וריכוז בעיקר אצל ילדים. במחקר מסוים שניסה לבדוק את השפעת צבעי המאכל נתנו לקבוצת ילדים היפראקטיביים לשתות מיץ תפוזים המכיל טרטרזין (E-102), לעומת קבוצת ביקורת שכללה ילדים שאינם היפראקטיביים, אשר להם נתנו לשתות מיץ תפוזים תעשייתי ללא טרטרזין. לאחר 24 שעות נבדקו הממצאים והתגלה כי חלה עלייה משמעותית ברמות האבץ בשתן של הילדים אשר הצביעה על העובדה כי הטרטרזין גורם לאיבוד אבץ ולהפחתת הכמות בו בדם. האבץ הינו מינרל חשוב וחיוני ביותר המעורב במאות תהליכים אנזימטיים וחסר בו קשור בין היתר ליכולת התפקוד של המוח, לבעיות התנהגות ולמידה.

אי סבילות לסוכר


תזונת ילדים מורכבת מהרבה סוכרים ופחמימות פשוטות: עוגות, עוגיות, לחמים מקמח לבן, גלידות, משקאות קלים ותוססים, פיצות, דגני בוקר וכולי. מזונות אלו עתירים בסוכר וחסרים פחמימות מורכבות. סוכר פשוט מתפרק במהירות בדם ונותן תחושה של אנרגיה זמינה, אך מהר מאד השפעתו מתפוגגת. כאשר הפחמימה מתפרקת במהירות ישנה הצפה של אנרגיה זמינה בדם. הגוף אינו אוהב סוכר זמין בכמות גבוהה בדם ולכן מאותת ללבלב להיכנס לפעולה, להפריש כמויות גדולות של אינסולין על מנת להכניס את הסוכר הזמין בדם לתוך התאים. ההצפה באינסולין גורמת לירידה דרמטית ברמות הסוכר בדם וכך באופן פתאומי נוצרת תחושה של עייפות, חולשה, רעד, סחרחורת ואי שקט.

גם המערכת ההורמונלית אינה אוהבת מצב בלתי מאוזן זה, ולכן באופן מיידי גורמת להפרשת אדרנלין. האדרנלין גורם להתעשתות מהירה של הגוף דרך כיווץ מהיר של כלי דם, האצת קצה הלב, דריכות של מערכת העצבים ועוד. הילד שהיה חלש ותשוש הופך עצבני, חסר מנוחה, שריריו מכווצים והוא כולו דרך לפעולה. חשוב להבין כי בקרב ילדים שרמת הסוכר בדמם ירודה באופן כללי ,הצורך בסוכר הוא כמעט צורך הישרדותי. כשרמת הסוכר בדם יורדת יש דרישה כמעט בלתי נשלטת של הגוף לסוכר, ועד שהדרישה לא תמולא הגוף לא יוכל לשקוט.

חסרים תזונתיים


בקרב ילדים רבים ניתן למצוא חסרים תזונתיים שונים, בעיקר עקב תזונה לקויה, בעיות ספיגה, קנדידה ועוד. חוסרים אלו עלולים להיות משמעותיים במיוחד בקרב ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז או תופעות דומות. בקרב ילדים המרבים באכילת בשר מעובד בעיקר, ממתקים ומשקאות תוססים ניתן למצוא חוסר איזון בין סידן וזרחן וזאת משום שמזונות אלו עשירים בזרחן ועניים בסידן. תזונה עשירה בזרחן מעכבת קליטת מגנזיום. כך נוצר מצב מורכב של חסר במגנזיום ובסידן, הגורם בין היתר לעצבנות, אי שקט, תופעות הדמויות חרדה, רפלקסים חדים, התכווצויות שרירים, כאבי ראש ומגרנות וליקויי למידה שניתן למדוד אותם אף במבחני אינטיליגנציה.

הרעלות של מתכות כבדות וכימיקלים


מתכות כבדות כגון עופרת וקדמיום הן תוצרי לוואי הרעילים ביותר של התעשייה המודרנית ורמת פגיעותם של ילדים מהם גבוהה במיוחד. בדיקות מעבדה הראו כי בגופם של ילדים היפראקטיביים נמצאו רמות גבוהות של אלומיניום ועופרת וכמובן רמות נמוכות של אבץ. עופרת היא מתכת רעילה הגורמת להפרעות קשות במערכת העצבים בקרב ילדים כמו גם לתופעות התנהגות אחרות, פוגעת בתפיסה החושית, בתהליכי למידה, בזיכרון, ביכולת לפתור בעיות, גורמת להתנהגות אלימה ותוקפנית, היפראקטיביות ועוד. רמות עופרת גבוהות ניתן למצוא באזורים הסמוכים לאזורי תעשייה. בארה"ב למשל ישנו תקן מחמיר במיוחד לגבי מקומות בהם ניתן להקים גני ילדים.

קדמיום הוא חומר כימי רעיל במיוחד המשמש במכשירים חשמליים, סוללות גומי, פלסטיק, קוטלי חרקים, ועוד. בסוף שנות ה-80 החלו עובדים במפעל הסוללות של תדיראן בקרית עקרון להתלונן על שורה ארוכה של מיחושים ומחלות. לאחדים נשרו השיניים, עובדות התקשו להרות וחלקן הפילו את עובריהן, חלקם איבדו את חוש הריח, היו שסבלו מכאבי ראש והקאות באופן כרוני, והיו כמה שאף לקו בסרטן. הסימנים הובילו לפס הייצור של סוללות הניקל קדמיום. ואם כך הגיבו מבוגרים יש רק לדמיין כיצד יגיבו ילדים. כימיקלים רבים, צבעים המכילים מתכות ועוד, נמצאו לא מכבר בתעשיית הצעצועים, מה שהגביר עד מאוד את החשיפה של הילדים למתכות כבדות.

הפרעות מוטורית ותחושתיות


מתח (טונוס) שרירי לא מאוזן: ילדים רבים נולדים עם טונוס שרירי נמוך, מצב בו השריר רך למגע ואין בו יכולת כיווץ טובה. במצב זה הילד נראה רפוי, חלש ועייף, יציבתו שפופה, חגורת הכתפיים שלו בדרך כלל חלשה ואינה מסוגלת להחזיק את גופו. בשל כך יש לו קושי בתיאום קשר עין יד, מה שמקשה מאד על יכולת התפקוד בבית הספר ועל כושר הריכוז. לעיתים ילדים במצב זה מפתחים סרבול מוטורי. הילד אינו מסוגל להתמודד עם מטלות גופניות בסיסיות כגון ריצה, קפיצה, או משחק, מה שגורר נטישה ובידוד חברתי, ואלה מייצרים בעיות התנהגות.

לעומת זאת ישנם ילדים שבעקבות הטונוס הנמוך מפתחים מנגנוני פיצוי הבאים לידי ביטוי בטונוס גבוה בחלקים שונים. דבר זה גורם למתח שרירי מוגבר, לתחושת אי שקט פנימית עקב חוסר יכולת להרפות, דריכות, עצבנות וקושי בביצוע במטלות פשוטות הדורשות ריכוז או הרפיה. אנו רואים זאת כאשר ילדים מתקשים להרגיע עצמם, אינם מסוגלים להיות לבד, להירדם לבד, זקוקים לגירויים מתמידים וכולי. על מנת להרפות מהמתח הפנימי אותו הוא חש הילד מייצר סביבו סיטואציות המתפרשות כאלימות או תוקפניות, אך הוא זקוק להן לשם הרגעה עצמית.
<@ --- IMG_2 --- @>
מערכת התחושה נותנת לנו מידע לגבי מגע, תנועה ומצב הגוף במרחב. מערכת התנועה מבוססת על מערכת תחושה פנימית שבאמצעותה חש הגוף את עצמו במרחב, ונותנת מידע לגבי טווחי תנועה ועוצמתה. מערכת זו מאפשרת לשמור על יציבה, על שליטה בתנועה ועל זכירת רצף תנועתי. החיישנים של המערכת נמצאים בגידים, בשרירים ובמפרקים. ילד שמערכת התחושה שלו ערנית מדי חווה כל מידע מהסביבה בצורה מוגזמת. כל מגע קל בגופו מתפרש בגירוי יתר. הוא מגיב בצורה מוגזמת לחשיפה לחומרים שונים, סובל מאי נוחות של בדים, תוויות וכולי. ישנם כאלה שאינם מסוגלים לחוש את מגע הכסא או חומרים שונים דוגמת דבק או צבעים. על מנת לפרוק את העודף המצטבר בו הילד נמצא במצב של פעלתנות מוגזמת ומגיב בצורה אקטיבית ותוקפנית לכל גירוי שרק עלול לגעת בו. הוא נמצא במצב הישרדותי שמטרתו להגן עליו מפני מגע לא נעים. קיים מצב הפוך בו מערכת התחושה חלשה מדי ועל מנת לחוש הילד זקוק לגירוי מוגבר. כך, על מנת לחוש קרבה של ילד הוא יתקוף אותו בחוזקה, יחבק חיבוק דב, יתחכך בחוזקה בחומרים, יצור סביבו מהומה וכולי. גם ילד זה נמצא במצב של תנועתיות מוגברת, אך הפעם על מנת לעורר את גופו ולא להרגיעו.

מערכת המגע: חוש המגע, הקולט את גירויי המגע, שמגיעים מבחוץ ומתרגם אותם לתחושת מגע. אנו מקבלים תחושות טקטיליות (מגע) דרך עורנו. חוש זה מעביר מסרים מחיישנים, שנמצאים בעור, לגבי מגע, לחץ, טמפרטורה, כאב, חוזק, רכות/קושי ונפח. החוש הטקטילי מספק לנו שתי סוגי מערכות: מערכת הגנה המגיבה למגע ומסייעת לגוף להתעורר, אם המגע מזיק או מסוכן, ומערכת אבחנה המאפשרת לקלוט מידע ע"י מגע, ללמוד אותו ולהבחין מתי נוגעים בנו, מתי אנו נוגעים באחרים ובאיזה מקום בגוף מתרחש המגע. המידע מגיע למוח וזוהי התפיסה.

מערכת שיווי המשקל - מערכת וסטיבולרית: החוש הווסטיבולרי נותן לנו מידע על השינויים בתנוחת הראש ועל השינויים בכיוון שאליו אנו נעים. חוש זה אחראי על היכולת שלנו לשמור על שיווי משקל ולייצב את עצמנו, הוא מארגן את גופנו ומוחנו לתפקוד יומיומי אפקטיבי. החיישנים נמצאים באוזן הפנימית בתוך נוזל מיוחד המושפע מכל תנועה קלה, ומאפשר לנו לקלוט שינויים בתנועת הראש בצורה מדויקת. תחושות בלתי נעימות בשעת תנועה מקורן לרוב ברגישות של מערכת זו. ילד שמערכת שיווי המשקל שלו לא התבססה היטב בגיל מוקדם עלול למצוא עצמו בחיפוש מתמיד אחר שיווי משקל. כך למשל אנו עלולים למצוא ילדים הנמצאים בתנועה מתמדת ללא הפסקה משום שבתחושתם הפנימית ברגע שהם יעצרו הם יאבדו את שיווי המשקל שלהם ויפלו. בנוסף יש לזכור שבקרב ילדים אלו ישנם המון ילדים הסובלים גם מרגישויות למזון, מה שרק מעצים את הבעיה.

הפרעות שינה, ליקוי ראייה ושמיעה


ילד הסובל באופן כרוני מדלקות אוזניים חוזרות, נוזלים באוזניים וכולי עלול לסבול מירידה בשמיעה, מה שעלול לפגוע באופן משמעותי ביכולת התגובה שלו. כאשר ילד מציג תופעות מהסוג המדובר חשוב במיוחד לבצע בדיקת שמיעה על מנת לשלול השפעה זו. כנ"ל לגבי ראייה. קיים מקרה של ילדה שסבלה מבעיות התנהגות, חוסר יכולת התמצאות במרחב, התנהגות אלימה ועוד, כאשר בסופו של דבר נמצא בבדיקת ראייה כי היא זקוקה למשקפיים במספר 10. ילדים רבים ישנים שינה שאינה רצופה ואינה רגועה. נצפות תנועות רגליים, התהפכויות ותנועתיות גבוהה. הסיבות להפרעות השינה הן מגוונות, ביניהן רגישויות למזון, אי נוחות גופנית, חוסר שקט פנימי, מתח, שקד שלישי מוגדל, בעיות נשימה וכולי ואולם כאשר ילד אינו ישן טוב לאורך זמן גופו עייף לאורך היום, מחשבתו נודדת, יכולת הקשב והריכוז יורדים, ולעיתים קרובות הוא מפצה על העייפות בהתנהגות פעילה מדי ותוקפנית.

מאמרים נוספים בנושא הפרעות קשב וריכוז:
הפרעות קשב וריכוז: איבחון דרך השיניים
הפרעות קשב וריכוז, לפני הריטלין
הפרעות קשב וריכוז: טיפול באמצעות יוגה
כיצד מאבחנים הפרעות קשב וריכוז (ADHD)?
הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים: יש טיפול

חינוך


חוסר גבולות הוא מצב שעלול בקלות להביא ילדים לפתח דרכי התנהגות דומות להיפראקטיביות. הצורך בסיפוק המיידי וחוסר היכולת להישמע להוראות ההורה מייצר סיטואציות של בכי והתנהגות תוקפנית מתוך ידיעה שההורה אינו מסוגל לעמוד בתופעות אלו. זוהי פעולה מכוונת היטב שהילד יודע כי תניב לו תוצאות ראויות. ילד שגדל בתחושה כי הכול מגיע לו הופך מהר מאד לילד משועמם, חסר סיפוק, שהצורך לספק את רצונו ולשמח אותו הולכים ומתעצמים ומגיעים למצב כמעט בלתי אפשרי. הם עסוקים כל הזמן בלחפש את הגירוי האולטימטיבי הבא, מה שלרוב נמצא בגירויים אלימים הנותנים תחושת עליונות זמנית.

ילדים אלו זקוקים ליד מנתבת ומכוונת, ולפעולות חינוך יסודיות ומוכוונות היטב. על ההורים לקבל הכוונה כיצד ניתן יהיה להציב גבולות ובד בבד ליצור עניין מחודש בחיים. ניתן להציע לילדים להשתלב בפרויקטים שונים על פי מידת העניין שלהם, להציע חוגים שונים, לתת מטלות להגברת המנהיגות והביטחון העצמי, למצוא מסגרות חינוכיות אתגריות מתאימות ועוד. לרוב בניית האמון המחודש, בניית הערך העצמי של ההורים כדמות מכוונת ובניית האני העצמי הפנימי של הילד הם אלה שיבנו בסיס אחר להתפתחות.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר ראובן אייכנבאום
    ד"ר ראובן אייכנבאום
    נוירולוג בכיר ומומחה ברפואה פיזיקלית, שיקום ושיקום נוירולוגי. נותן חוות דעת שניה, רפואית ורפואית משפטית.... קרא עוד
  • ד"ר סיימון ישראלי קורן
    ד"ר סיימון ישראלי קורן
    רופא נויורולוג מומחה מומחה בנוירולוגיה, בוגר אוניברסיטת קיימברידג` באנגליה וסיים התמחות בנוירולוגיה במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר. עובד במרפאת פרקינסון והפרעות תנועה וחוקר במחלקת מתמטיקה, במכון ... קרא עוד
  • ד"ר אילן בוש
    ד"ר אילן בוש
    פסיכיאטר ילדים בכיר מומחה בפסיכיאטריה ילדים ונוער, הפרעות קשב וריכוז, מתן ייעוץ פסיכולוגי, פסיכותרפיה, אוטיזם, גיל ההתבגרות, הפרעות חרדה, הגיל הרך ... קרא עוד
  • ד"ר עדי אדר
    ד"ר עדי אדר
    מומחה לנוירולוגיית ילדים דר` עדי אדר הינו מומחה לנוירולוגיה והתפתחות הילד, כיום מנהל את מכון אדר , מכון ארצי לאבחון הפרעות קשב וריכוז, נירולוגיה ילדים. מכון אדר זכה גם השנה בסקר שביעות רצון של... קרא עוד