חרדת נהיגה: הגיע הזמן לשים סוף לבעיה

חרדת נהיגה היא בעיה שקשה לאמוד את היקפה המדויק, עקב הגיוון הרחב של התסמינים שהסובלים ממנה מתארים. לחלקם יש רישיון נהיגה הרבה מאוד שנים אך הם מעולם לא השתמשו בו, ואולי הוא אפילו אבד. חלקם נוהגים רק בעיר אבל לא על כביש מהיר, אחרים נוהגים ביום אבל לא בלילה, במזג אויר טוב אבל לא כשיורד גשם, נוהגים בשעות מסוימות אבל לא בשעות של עומס. תופעה נוספת המאפיינת חרדה זו היא של נהגים שנוהגים בכל מצב, בתנאי שיושב עימם ברכב אדם נוסף. כל אלה עונים על ההגדרה של חרדת נהיגה.

על סמך מחקרים בנושא, חרדת נהיגה נפוצה לפחות בקרב אחוז אחד מהאוכלוסייה, אך קיימים גם נתונים המציינים שהשכיחות גבוהה בהרבה. אחת הסיבות לאי הבהירות בקשר להיקף התופעה נעוצה בכך שהרבה אנשים "סובלים בשקט", מתמודדים עם הבעיה בסתר ומתביישים להודות בה. "אני לא נוהג כי קשה לנו להחזיק כלכלית שתי מכוניות" או "בעלי אדם זהב, דואג לי ומסיע אותי לכל מקום כמו שמסיעים את מלכת בריטניה" - כל אלה הם תירוצים שצוינו ע"י אנשים שהחליטו לפנות לטיפול לאחר שנים שלא אחזו בהגה. במחקר שבדק את אחוז הפונים לטיפול במצבים של חרדות ספציפיות (חרדת נהיגה נכללת בקטגוריה זו) נמצא, כי פחות משליש מהסובלים מחרדות כאלה פונים לטיפול. רוב האנשים שטופלו עד כה אינם מתלוננים על חרדות נוספות פרט לחרדת נהיגה. בכל זאת, במהלך הטיפול לא פעם מתברר שלחלק מהמטופלים גם חרדות נוספות, שלא בהכרח משפיעות באופן משמעותי על התפקוד היום יומי. מבחינה תיאורטית מקובל להניח כי קיים קשר בין חרדות ספציפיות לבין הפרעות חרדה אחרות, ולפעמים חרדת הנהיגה היא סימן למצב חרדתי רחב יותר.

למידע נוסף על חרדת נהיגה ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום אימון אישי, קואצ'ינג
פורום דיכאון חרדה
פורום חרדות, טראומות, פחדים
פורום פסיכולוגיה
פורום פסיכיאטריה

גם הסיבות להופעה של חרדת נהיגה מגוונות, רק בחלק מהמקרים יש ברקע תאונה ממשית כלשהי. לעיתים יש ברקע מצב של "כמעט תאונת דרכים" (לרוב דמיונית), אבל ברוב המכריע של המקרים אין שום אירוע ממשי שגרם או תרם להיווצרות החרדה. לפי המחקרים שבדקו את הנושא של חרדת נהיגה, אחוז הנהגים שחוו אירוע ממשי של תאונה ומפתחים בעקבות כך חרדת נהיגה נע בין 10 ל- 31 אחוז. רוב הפונים לטיפול מספרים כי ביום בהיר אחד במהלך נסיעה שגרתית החלו להרגיש חרדה באופן פתאומי, וחלקם אף נאלצו לעצור בשולי הדרך ולהזעיק בטלפון אדם אחר שיגיע לחלץ אותם ולהמשיך את הנסיעה במקומם. יש לציין שברוב המקרים התקף החרדה התרחש בעת נהיגה על כביש מהיר.

יש הסוברים כי כל הסימפטומים המאפיינים חרדת נהיגה רלוונטיים לנשים בלבד. עד כה, כל הפונים לטפול בבעיה במסגרת המרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר היו נשים – מלבד גבר בודד שקבע תור לטיפול, אך בסופו של דבר לא הופיע. האם ניתן להסיק מכך כי חרדת נהיגה הינה בעיה ייחודית לנשים? בהחלט לא, במשך השנים טופלו במכון לביופידבק בבית החולים גברים רבים שסבלו מהבעיה, אולם הסיבה המוצהרת לפנייה לטיפול הייתה שונה, חרדת נהיגה לא הוזכרה כלל וההתייחסות אליה עלתה רק במהלך הטיפול. על כן לא ניתן לקבוע כי חרדת נהיגה היא בעיה של נשים בלבד. יתכן שבתרבות הישראלית קשה לגברים להצהיר על חרדת נהיגה מסיבות שונות. אחת הסיבות קשורה ככל הנראה לדימוי הגבר בחברה ובתרבות שלנו, הרי הגבר הישראלי נאלץ לא פעם להתייצב באופן מיידי ביחידתו הצבאית כדי לצאת לקרב ולהגן על המולדת, אזי כיצד ניתן לדבר בגלוי על החרדה לנהוג? מאידך, עיון בנושא חרדת נהיגה בספרות הפסיכולוגית המקצועית מניב התייחסות מקיפה לנושא ההבדלים המיניים. חרדות ספציפיות – ממוקדות כמו חרדת נהיגה, אכן מופיעות בשכיחות גבוהה יותר בקרב נשים.

שאלה מעניינת שהתשובה עליה איננה חד משמעית מתייחסת לסיבות האפשריות להבדלים האלה. למרבה הצער, כפי שאין נתונים מדויקים על היקף הסובלים מחרדת נהיגה, גם אין מספיק מחקרים מדעיים העוסקים ביתר ההיבטים שלה. יחד עם זאת, כדאי לציין ממצאיהם של שני מחקרים חשובים בנדון. מחקר שהתפרסם בשנת 2005 בכתב עת מקצועי יוקרתי חקר את ההבדלים המיניים במרכיב התורשתי של הפרעות חרדה, אם כי לא התמקד באופן ספציפי בתופעה של חרדת נהיגה. החוקרים הגיעו למסקנה שמבחינת התשתית התורשתית אין הבדלים בסיכוייהם של גברים ונשים לפתח הפרעת חרדה במהלך חייהם. במחקר אחר משנת 2009 נמצא אישור למה שידוע כבר עשרות שנים - להפרעות חרדה השונות, ובניהן חרדת נהיגה, קיים מרכיב תורשתי ולא רק מרכיב סביבתי.

חרדת נהיגה הינה תופעה שבשלב זה קשה להסביר את כל מרכיביה, וטרם נחקרה מספיק. רק מחקרים מדעיים בודדים התפרסמו בנדון, כששיטות הטיפול המדווחות היו בד"כ השיטות המוכרות לטיפול בהפרעות חרדה אחרות. מכיוון שברוב המקרים גם הסיבות להופעת חרדת נהיגה אינן ברורות, לא התפתחו שיטות טיפול ספציפיות בבעיה. כאמור, מבין כל האנשים שפנו עד כה לטיפול, רק בודדים חוו אירוע של תאונה, וכל היתר התחילו לסבול מהופעתה של בעיה זו ללא כל סיבה ממשית מודעת. חוקרים אחדים עסקו בהבנת הייחודיות של חרדת נהיגה בהשוואה לחרדות אחרות, אך עד כה לא ברור מדוע אנשים שלא חוו שום אירוע טראומטי ממשי הקשור לנהיגה, מתחילים לפתח באופן פתאומי וללא סימנים מוקדמים את התופעה. יתרה מכך, בהשוואה בין הנשים שחוו אירוע כלשהו של תאונה לעומת אלה שלא חוו כל אירוע כזה, לא נמצאו הבדלים במאפייני החרדה שלהן. כולן מתארות חרדות דומות ואף בעוצמה דומה. נציין שגם מהלך הטיפול וקצב ההתקדמות היו דומים. המטופלות שדיווחו על אירוע ממשי כלשהו לא נרתעו יותר מהקבוצה השנייה לאחוז בהגה, וכולן עברו היסוסים דומים לפני שהחליטו להתנסות בנהיגה מחדש. מסקנה זהה בדבר העדר ההבדלים במאפייני החרדה בקרב נהגים שחוו תאונה ממשית ונהגים שלא חוו כל תאונה התקבלה גם במחקר מקיף שנערך בשנת 2000. אי לכך ניתן לקבוע ברמת סבירות גבוהה כי חרדת נהיגה לא בהכרח קשורה לאירוע ממשי של תאונת דרכים או פגיעה אחרת במהלך נהיגה.

הדיווחים הראשונים על תוצאות שיטות טיפול ייחודיות עבור חרדת נהיגה החלו להופיע רק בעשור הנוכחי. הטיפול בשיטה הקוגניטיבית- התנהגותית, השיטה המובילה בטיפול בחרדות בעשרים השנים האחרונות, הוכחה כיעילה באופן חלקי לטיפול בחרדת נהיגה. הדבר נובע מכך שקשה להפעיל את הטכניקה עקב טעמי בטיחות: אי אפשר לשבת ליד המטופל ולטפל בחרדה שלו תוך כדי נהיגה מציאותית בכביש היות והדבר עלול להיות מסוכן הן למטופל והן לסביבה.

למאמרים נוספים בנושא חרדת נהיגה ועוד:
חרדת נהיגה - עקרונות הטיפול המשולב
מה עושים במקרה של תאונות דרכים?
עברתם תאונת דרכים ונפגעתם? יש מה לעשות
סטרס והשפעתו הקריטית על חיינו
התקף חרדה: 10 טיפים יעילים להתמודדות

כמענה למגבלות הקיימות בשיטות הטיפול השונות בחרדת נהיגה, החלו לפני כעשר שנים הניסיונות לטפל במצבי חרדה שונים (בעיקר בחרדת טיסה וחרדת נהיגה) באמצעות מציאות מדומה (VIRTUAL REALITY). הודות להתפתחויות בתחום המחשבים, החשיפה ההדרגתית לגורם המאיים במציאות הוחלפה בחשיפה למציאות מדומה. מחקר שנערך בשנת 2008 הוכיח כי טיפול הנוקט בשיטת החשיפה ההדרגתית לגורם המאיים בתנאים של מציאות מדומה אינו פחות יעיל מאשר חשיפה הדרגתית בתנאים של מציאות ממשית, להפך, לשיטת הטיפול בתנאי מציאות מדומה יש יתרונות טיפוליים רבים, וכמובן שהדבר נכון גם לגבי בעיה של חרדת נהיגה.

שיטת טיפול כזו פותחה לאחרונה במרכז הרפואי ע"ש שיבא, כשהטיפול משלב ביופידבק עם סימולטור נהיגה. לתהליך הטיפולי שלושה שלבים. בשלב הראשון המטופל לומד לשלוט על התופעות הפיזיולוגיות של החרדה (נשימה, הזעה, פעימות לב וכו') בלי קשר לנהיגה, באמצעות ביופידבק. המטופל מחובר למחשב באמצעות חיישנים המוצמדים לקצות אצבעותיו, ועל מסך המחשב מקבל היזון חוזר על תגובותיו הפיזיולוגיות הקשורות לחרדה. לימוד השליטה על התגובות הפיזיולוגיות מהווה תנאי מקדים למעבר לשלב השני של הטיפול, חשיפה הדרגתית למצבי נהיגה בדמיון ופגישה עם מצבי נהיגה המוצגים על מסך המחשב, כשבמקביל לכך המטופל מקבל היזון חוזר חזותי ושמיעתי על תגובותיו הפיזיולוגיות.

לאחר השגת שליטה על החרדות באמצעות ביופידבק, המטופל עובר לנהיגה על סימולטור. הסימולטור הינו מכונית אמיתית הממוקמת בחדר, והמטופל מתנסה בנהיגה מדומה, כמו זו המעוררת בו חרדת נהיגה. באמצעות האפקטים השונים המטופל מרגיש כאילו נוהג על כביש (עירוני או בין עירוני, כביש סואן או פנוי וכו'). השילוב של ביופידבק וסימולטור מהווה חידוש, והוא מזרז ומייעל את הטיפול בבעיה. בנוסף לכך, כל טיפול פסיכולוגי עבור חרדת נהיגה מחייב בשלב מסוים יציאה מחדר הטיפולים וחשיפה למצב מציאותי של נהיגה. המעבר הזה מחדר הטיפולים אל הכביש הפתוח הינו הנקודה הרגישה והבעייתית ביותר בטיפול, נקודה שמטופלים רבים לא מסוגלים לעבור בהצלחה על מנת להתחיל לנהוג לבד על הכביש. קשיים כאלה עשויים לבוא לידי פתרון באמצעות השימוש בסימולטור נהיגה. אמנם גם בשיטת הטיפול המשלבת ביופידבק וסימולטור הנהיגה מתבצעת בחדר הטיפולים, אבל השיטה מאפשרת התנסות בצעד משמעותי נוסף לפני שהמטופל מתנסה על הכביש. נוסף לכך, עבור מטופלים רבים ההוכחה החזותית על מסך המחשב בדבר רכישת השליטה על החרדות מהווה עידוד משמעותי להחליט על נהיגה בפועל, ולצאת לדרך חדשה, ללא חרדת נהיגה.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר