כתף קפואה, הידועה גם בשמה המדעי Adhesive Capsulitis, הינה הפרעה שבה קופסית הכתף הופכת להיות דלקתית, נוקשה ומלווה בצמיחה של התדבקויות המגבילות את התנועה וגורמות לכאבים כרוניים. מצב זה שסיבתו המדויקת אינה ידועה, יכול להימשך בין חמישה חודשים לשלוש שנים ויותר ובמקרים מסוימים נגרם על ידי פציעה או פגיעה טראומתית באזור זה.
כתף קפואה יכולה להופיע גם ללא כל סיבה נראית לעין. קיימת דעה הסוברת שיש לתופע, כתף קפואה מרכיב אוטואימוני, מצב בו הגוף עצמו תוקף רקמות בריאות בכתף. מצב זה יכול להתפתח לכדי דלקת כרונית. ההתדבקויות צומחות בין המפרק לבין הרקמה הבריאה, מגבילות מאוד את התנועתיות וגורמות לסיבוכים מכאיבים מאוד. בנוסף, יש ירידה בכמות הנוזל במפרק, דבר המוסיף להגבלה בתנועה.
קיימים מספר גורמי סיכון לבעיית כתף קפואה ביניהם סוכרת, שבץ, תאונות דרכים, מחלת ריאות, הפרעות ברקמות חיבור ומחלת לב. לעיתים רחוקות בלבד ישנה התפרצות אצל אנשים מתחת לגיל 40.
למידע נוסף על כתף קפואה, פציעות ספורט ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום אורטופדיה
פורום אורטופדיה ילדים
פורום כירופרקטיקה
פורום רפואת ספורט
פורום שיקום פציעות ספורט, שיקום אורטופדי
אחד הסימנים הראשונים לכתף קפואה הינו מצב בו הכתף הופכת להיות מתוחה ונוקשה עד כדי כך שקשה לבצע פעולות פשוטות כגון הרמת הזרוע. אנשים מתלוננים שהנוקשות והכאב מתגברים בלילה. הכאב המלווה כתף קפואה הינו לרוב כאב עמום ומתמשך. הכאב מחמיר עם כל נסיון לתנועה. הרופא או המטפל יכולים לחשוד במצב של כתף קפואה כאשר הבדיקה הפיזיקלית מגלה תנועת כתף מוגבלת. ניתן לאבחן כתף קפואה אם תחומי טווח התנועה האקטיבי (טווח התנועה של שימוש פעיל בשרירים) זהים או דומים לתחומי טווח התנועה הפסיבי (טווח התנועה של האדם המפעיל את הזרוע או הכתף באופן שגרתי). בדיקות ארטרוגרם או MRI יכולות לאשש את האבחנה – אם כי בפועל הדבר כמעט ולא נדרש.
הטיפול הינו מכאיב ודורש מאמץ נכבד. הוא מבוסס על טיפול גופני, תרופות שונות, עיסויים, הזרקות של תרופות לתוך הכתף ובמקרים חמורים אפילו טיפול ניתוחי. הרופא יכול גם לבצע מניפולציה תחת הרדמה ולנסות להפריד ולבטל את ההתדבקויות במפרק על מנת לעזור בשחזור טווח התנועה.
מאמרים נוספים על כתף קפואה ועוד:
כאבי כתפיים: אולי זה קרע בגיד הכתף?
כאבי כתפיים: פיזיותרפיה או ניתוח?
כאבי כתפיים בצעירים ומבוגרים
כאבי כתפיים: כיצד לטפל
הכל על כאבי כתפיים
ניהול הטיפול בהפרעה זו מתמקד בשחזור תנועת המפרק והפחתת הכאב. בדרך כלל הטיפול מתחיל במתן תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות (NSAIDs) וחימום מקומי ובעקבותיו תרגילי מתיחה מתונים ביותר. תרגילי מתיחה אלה, אותם ניתן לבצע בבית בעזרתו של מעסה מקצועי או מטפל תעסוקתי, הינם טיפולי בחירה. במקרים מסוימים ניתן לבצע טיפול ב-TENS – Transcutaneous Electrical Nerve Stimulation – שימוש במכשיר המופעל על ידי סוללה ומפחית כאב על ידי חסימת הגירוי העצבי. השלב הבא בטיפול הינו סדרה של הזרקת סטרואידים (עד 6 סדרות) כגון Methylprednisolone וטיפול כזה יכול להימשך מספר חודשים.
במידה ואמצעי טיפול אלה נכשלים הרופא יכול להמליץ על מניפולציה של הכתף תחת הרדמה כללית במטרה לפרק את ההתדבקויות. ניתוח להסרת ההתדבקויות בד"כ בגישה ארתרוסקופית ונידרש רק במקרים קיצוניים. לעיתים יתכן צורך בניתוח לתיקון בעיות נוספות בכתף בנוסף לשיחרור הכתף.
* הכותב עובד במרכז "מדיקס", טל': 03-6482333
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)







