התאבדויות. כמה דרכים שמתלכדות לאחת

השבוע חל בארץ שבוע המודעות להתאבדויות בקרב בני נוער. הפסיכולוג יצחק גילת, האחראי על תחום המחקר בארגון ער"ן, המציע עזרה נפשית לאנשים שנמצאים במצוקה, מסביר על שורשי התופעה ועל ייחודה
מאת יצחק גילת
| 24/11/2005 |
צפיות: 7,681
התופעה של התאבדות היתה מאז ומתמיד מקור למסתורין וסקרנות. התמודדות עם סוגיית ההתאבדות, כמו גם הניסיון לפענח אותה ולהבין טוב יותר את משמעותה, משותף להרבה תחומים כמו פילוסופיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, רפואה וביולוגיה. אחד המקורות למסתורין שקיים סביב התאבדויות קשור בכך שהיא עומדת בסתירה לאחד הכוחות החזקים ביותר המניע את האדם, כמו גם יצורים אחרים, יצר ההישרדות.

לנוכח העדויות בדבר מאמצים אדירים שעושים אנשים על מנת לשרוד, עולה באופן טבעי השאלה: כיצד יתכן שאנשים יטלו את חייהם במו ידיהם? המסתורין סביב תופעת ההתאבדויות קשה לפענוח בגלל הקושי לאסוף עדויות מחקריות ישירות, שיאפשרו ללמוד מהו התהליך שעובר בנפשם של מי שמחליטים להתאבד ומבצעים זאת.

כיצד ניתן להסביר התאבדויות?

כמעט כל ההתנהגויות האנושיות אינן יכולות להיות מוסברות בצורה חד ממדית, כלומר באמצעות גורם אחד בלבד, ועל מנת להבין אותן יש לקחת בחשבון מכלול של גורמים וקשרי גומלין ביניהם. התאבדות היא מן ההתנהגויות המורכבות ביותר שניתן להעלות על הדעת, ולכן ההסבר שלה חייב להתבסס על מספר רב של מקורות, אשר מביאים בסופו של דבר להחלטה הרת הגורל. ניתן לדמות תהליך זה של הסבר לכמה דרכים שונות שמתלכדות בסופו של דבר לצומת אחת.

מהם הגורמים שיכולים להיות קשורים בהחלטה להתאבד? סביבה חברתית. כל אדם חי בתוך הקשר חברתי, אשר מורכב ממספר סביבות: משפחה, חברים, סביבת לימודים או עבודה ומדינה. ניתן לראות גם בתקופה בה חי הפרט סביבה חברתית שמשפיעה על התנהגותו. הסביבה חברתית משפיעה על ההתנהגות באמצעות נורמות שהיא מעצבת במגוון רחב מאד של תחומים.

הנורמה כלפי התאבדות אליה חשוף הפרט יכולה להיות אחד ההסברים להחלטתו. למשל, סביבה חברתית שנותנת לגיטימציה להתאבדות יכולה לדרבן החלטה של אדם שנקלע למצוקה נפשית קשה, בעוד שסביבה שמענישה על התאבדויות יכולה לעכב החלטה כזאת.

הפרעה נפשית. למצבו הנפשי של אדם ובמיוחד למצוקה נפשית, יכולה להיות השפעה חזקה להחלטה על התאבדות. מחקרים מראים שניתן לזהות מספר מצבים בהם עולה הסיכון להתאבדות.

המצב השכיח ביותר הקשור להתאבדויות הוא דיכאון. במצב זה האדם רואה את עצמו, את העולם ואת העתיד בצבע שחור, עלול להרגיש ריקנות, חוסר טעם וחוסר תקווה, שמובילים בסופו של דבר להחלטה על התאבדות. הדיכאון נובע לעיתים מנסיבות חיצוניות כמו אובדן של קרוב, חוויה חריפה של כישלון, שינוי במצב הבריאות או פגיעה בכבוד, ולעתים הוא אינו קשור לאירועים חיצוניים אלא, ככל הנראה, לתהליכים גופניים שהם חלק ממחלה. נוסף על דיכאון, הסיכון להתאבדות עולה גם בקרב אנשים הסובלים מהפרעה חריפה של חרדה (התקף פאניקה) ומהפרעת אכילה - אנורקסיה.

תכונות אישיות בשונה ממצב נפשי, שהוא זמני, תכונות אישיות הן נטיות יציבות של הפרט, אשר משפיעות על ההתנהגויות שלו במצבים שונים. יש תכונות אישיות אשר יכולות להסביר את עוצמת המצוקה שאנשים נקלעים אליה ואת הבחירה בפיתרון של התאבדות.

אנשים תלותיים אשר רגילים להסתייע באחרים בפיתרון בעיותיהם, כדוגמא, יתקשו להתמודד מול לחצים קשים כאשר נדרשת מהם התמודדות עצמאית. אנשים בעלי נטייה להגיע לשלמות עלולים לחוש עוצמה גבוהה של מצוקה, כאשר נמנעת מהם האפשרות לעמוד באמות המידה שקבעו לעצמם.

היסטוריה קודמת של הפרט. החלטה להתאבד בעקבות מצוקה שהאדם נקלע אליה במצב מסוים יכולה להיות מושפעת מהתנסויות קודמות. למשל, אדם שהתנסה בסדרה של משברים ומצוקות שהחלישו את כוח העמידה שלו בפני לחצים, יכול להרגיש שכשל כוח הסבל, ולבחור בהתאבדות.

דוגמא נוספת של ההיסטוריה האישית היא ניסיונות קודמים של התאבדות. אנשים שביצעו בעבר ניסיונות התאבדות נמצאים בסיכון גבוה יותר מאשר אנשים שלא ביצעו מעולם ניסיונות כאלה.

עמדות כלפי פניה לעזרה. אנשים שנקלעים למצוקה נפשית ונמנעים מפניה לעזרה של מקורות חיצונים, נמצאים בסיכון גבוה יותר להתאבדות, לעומת אנשים שבוחרים להיעזר במקורות חיצוניים. העזרה יכולה להיות יעילה בין אם היא ניתנת על ידי אנשי מקצוע ובין אם היא ניתנת על ידי אנשים בסביבה הקרובה של הפרט הנתון במצוקה (בני משפחה, חברים).

הימנעות מפניה לעזרה יכולה לנבוע מסיבות שונות כמו חשש מסטיגמה, נטייה אישיותית לעצמאות מוחלטת, היסטוריה מאכזבת של קשר עם גורם מקצועי ועוד. התוצאות של הימנעות כזאת עלולות להיות יקרות, שכן האדם שאינו משתף אחרים, נקלע למעגל פנימי של מצוקה, אשר הולכת ומחריפה ועלולה להגיע לרמה שנראית לאדם כקשה מדי, ומכאן להחלטה על התאבדות.

חשוב להבין, שהגורמים השונים שצוינו אינם פועלים באופן בלעדי, אלא במשולב. החלטה על התאבדות היא בדרך כלל תוצאה של צירוף בין גורמים שונים. נבחן, למשל, מצב שבו מתאבד תלמיד לאחר כישלון בבחינה חשובה. כדי להסביר את ההתאבדות יש לבחון גורמים אפשריים נוספים, כמו, למשל: האם הכישלון הזה בא בעקבות כמה אכזבות קודמות? האם מדובר על תלמיד מצטיין בעל נטייה להגיע לשלמות, שהצליח עד כה לעמוד בדרישות שהציב לעצמו? מה היתה העמדה שלו כלפי פניה לעזרה? האם נעזר בחברים במקרים קודמים של מצוקות? האם הוא סבל מלחצים אחרים בתקופה האחרונה, כולל לחצים שאינם קשורים בלימודים?

זמינות של אמצעים. ככל שהאמצעים להתאבדות זמינים יתר, כך עולה הסיכון שהאדם ישתמש בהם. מובן שהימצאות נשק או תרופות בסביבתו המיידית של האדם החושב על התאבדות אינה מהווה את הגורם להתאבדות, אך היא מאפשרת אותה אם האדם נמצא במצב נואש ומתכוון להתאבד.

לחלקו השני של המאמר המציע כיצד להעריך סיכון מקרה של איום בהתאבדות

לאתר של ער"ן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר