מי אחראי על נזקי גוף בתחום העירייה?

התופעה של הגשת תביעות נגד העירייה עקב נזקי גוף שנגרמו לאחר היתקלות במפגעים ברחובות, הולכת וגדלה מיום ליום ובתי המשפט השונים מוצפים כיום בתביעות כאלו. מאמר זה סוקר בקצרה את המקור להטלת אחריות על העירייה, המקרים בהם תוטל אחריות על העירייה בגין מפגעים בתחומה שגרמו למגוון נזקי גוף וכן נותן המלצות בסיסיות לאנשים אשר נפגעו עקב מפגע ברחוב.

המקור להטלת אחריות על העירייה

ראשית, יש לבדוק מהיכן בכלל נובעת אחריותה של העירייה להסיר מכשולים ומפגעים בתחומה. סעיף 249 לפקודת העיריות <נוסח חדש>, קובע מהן סמכויותיה של עירייה. בסעיף קטן 11, נקבע כי תפקיד העירייה הוא "לסלול כל רחוב שאיננו רכוש הפרט ולדאוג למצבו התקין של כל רחוב כאמור...". סעיף קטן 29 קובע סמכות שיורית כללית ולפיה על העירייה "לעשות בדרך כלל כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העירייה, בריאות הציבור והביטחון בו".

למידע נוסף בנושא נזקי גוף ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום רשלנות רפואית
פורום זכויות רפואיות
פורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי
פורום זכויות נשים בהריון, זכויות לאחר לידה
פורום נכים, שיקום נכים - תמיכה

סעיפים אלו, הם אשר מטילים מכוח החוק את האחריות על העירייה להסיר את המפגעים ולדאוג למצב התקין של המדרכות והכבישים בתחומה, כך שלא יהוו מכשול בפני המהלכים בתחומה, וכך אף נקבע באופן ברור בפסיקה. כך קבע מ"מ הנשיא אגרנט כבר בע"א 176/59: "נוכח אופיו זה של התפקיד האמור, מחייב ההיגיון לקבוע כי מקום שקיימים שקע, בור או פגם אחר בכביש הציבורי שבתחומי העירייה, אשר מהווים סכנה למשתמשים בו, תהא העירייה חייבת כלפיהם לנקוט אמצעי זהירות סבירים".

לאור זאת, הרי מקום שהעירייה הפרה את חובתה הנ"ל ולא תיקנה את המפגע ועקב כך נגרמו לאדם נזקי גוף, תהיה העירייה אחראית לפצות את האדם בגין נזקיו. כך למשל נכתב בפסק דין שניתן במקרה של עיריית י-ם נ' גורדון: "...מקום שקיימים שקע, בור או פגם אחר בכביש הציבורי שבתחומי העירייה, אשר מהווים סכנה למשתמשים בו, תהא העירייה חייבת כלפיהם לנקוט אמצעי זהירות סבירים, אשר בכוחם להסיר את הסכנה או לפחות להרחיקה, וזאת על ידי ביצוע תיקון נאות תוך זמן סביר, גידור המקום, הצבת תמרור אזהרה בו... מקום שהעירייה לא עשתה כדי להסיר סכנה כנ"ל או כדי להרחיקה.... דבר הינזקו של אדם פלוני, בשל היתקלו במקום הסכנה ייזקף לרשלנותה".

חובה זו איננה מטילה אחריות מוחלטת על העירייה על כל נזקי גוף שהתרחשו בתחומה

חשוב להדגיש ולהבהיר כי אין המדובר בחובה אבסולוטית כך שכל אימת שאדם נופל ברחוב באופן אוטומטי תוטל אחריות על העירייה. כפי שנקבע על-ידי בית המשפט העליון באחד מפסקי הדין הבולטים בתחום הנזיקין, במקרה של שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח', חובת זהירות לא תוטל על מזיק כל עוד המדובר בסיכונים סבירים, אשר חיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם בחשבון בכדי לאפשר את ניהול החיים באופן סדיר ושוטף. כלומר, כאשר מדובר בסיכון סביר, לא תוטל על העירייה אחריות לתאונה ועל נזקי גוף.

לאור זאת, קבעה הפסיקה כי כבישים ומדרכות אינם יכולים להיות משטח סטרילי ועשויים להיות בהם שיפועים, בליטות וכו'. לא ייתכן לחייב את העירייה לבדוק כל העת את כל המדרכות והכבישים בתחומה ולתקן כל סדק קטן ולא ניתן להטיל אחריות על העירייה בכל מקרה שבו נפל אדם בתחומה, לא משנה הסיבה.

אחד מפסקי הדין המרכזיים בסוגיה זו הוא פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים במקרה של כהן ג'ני נ' עיריית רמת גן ואח', שם דובר על תאונה שנגרמה עקב אי יושר של כמחצית עובי מרצפת המדרכה. בית המשפט קבע כי "רחובות ומדרכות עיר אינם "משטח סטרילי" ואין להתייחס אליהם כאל מקום שאין בו סדקים, בליטות ו"גלים" של שיפועים כאלו או אחרים. עובדה זו איננה רק מציאות המוכרת לכולנו, אלא שזוהי מציאות הכרחית הנובעת מכך שכפי שהועד בבית משפט קמא, מדובר במאות קילומטרים של דרכים ומדרכות שנעשה בהם שימוש על-ידי עשרות אלפי אנשים..... לא הובאו בפני בית המשפט ראיות על עלות צפויה של השגחה, איתור ותיקון זוטי פגעים מהסוג שמדובר בו, ואולם איננו סבורים שנחטא לידיעה השיפוטית של בית משפט אם נאמר שמדובר בעלויות עתק, שספק אם הצבור היה שמח לממנן. נקל לשער את צוות המשוטטים ברחובות לצורך מדידה על עשרה או עשרים מילימטרים של "גלי" עליה או ירידה בכבישים מזופתים, או הפרשי גובה כאלו ברחובות מרוצפים, או כל סדק המצוי דרך קבע בכבישי ומדרכות אספלט. עוד יותר נקל לשער את עלויות עשרות קבוצות הפועלים שיטפלו מעשה יום יום (אם לא רגע רגע) בזוטות כאלו. כאמור הדרכים והכבישים נועדו למעבר ואינם זירה ליישום של מודלים גיאומטרים שאין בהם כל רבב".

לכן, אין זה אומר שכל אדם שנפל ברחוב ונגרמו לו נזקי גוף עקב סדק קטן במדרכה יוכל לקבל מהעירייה פיצויים. כאשר אדם נופל ברחוב, אל לו לרוץ מהר ולתבוע באופן אוטומטי את העירייה מבלי לבחון האם חלה בכלל אחריות על העירייה לתאונה וכן למגוון נזקי גוף שנגרמו בעתיה.

באילו מקרים תוטל אחריות על נזקי גוף על העירייה ובאילו לא?

ניתן לקבוע בגדול כי כאשר מדובר במפגע של ממש אשר גרם למגוון נזקי גוף, תוטל אחריות על העירייה ואילו כאשר מדובר במפגע שולי אשר הינו בגדר סיכון סביר של חיי היומיום, העירייה תהיה פטורה מאחריות כלשהי.

השאלה מהו מפגע של ממש היא השאלה המרכזית, אך למרבה הצער אין עליה תשובה חד משמעית. בכל מקרה ומקרה, בית המשפט יבחן את העניין לגופו בהתאם לנסיבות ויקבע האם חלה אחריות על העירייה אם לאו. כאשר מדובר למשל בסדק גדול ומשמעותי במדרכה, באבנים בולטות בצורה ניכרת מעל גובה פני הקרקע או בשיפוע ניכר סביר להניח כי בית המשפט יטה להטיל אחריות על העירייה. מקרים נוספים בהם תוטל אחריות על העירייה הם כאשר התריעו בפני העירייה עוד לפני התאונה על קיומו של המפגע ולמרות שחלף זמן מספיק בכדי לתקן את המפגע, המפגע לא תוקן וגרם בסופו של דבר לתאונה.

במקרים רבים, בית המשפט קובע בסופו של יום כי חלה אחריות על העירייה לאור המפגע הברור, אולם מטיל אחריות תורמת גם על הנפגע עצמו, אשר היה צריך לשים לב למפגע ולהיזהר ממנו. אין זה אומר כמובן שכל אדם צריך להלך עם הראש למטה ולבדוק כל העת האם קיימים מפגעים בדרך, וכאמור במקרה של עיריית קרית אונו נ' שחם: "אין לצפות כי עוברי אורח בערים יהלכו כשראשיהם מושפלים ועיניהם בקרקע כדי להימנע ממהמורות ומכשולים ברחובה של עיר. אין זו דרכם של בני אדם ואף הנתבעת אינה רשאית לצפות כי כך ינהגו תושביה... כך כיוון בימ"ש קמא למאמר שנאמר בהקשר דומה 'אין דרכם של בני אדם להתבונן בדרכים' <בבא קמא כ"ט חו"מ תיב>. גם לי נראה שאין לקבל את טענת העירייה. הלא בכל פעם שאדם נתקל במכשול שבדרך - אילו התבונן לא היה נכשל. אבל אחריותו של מי שנתן את המכשול בדרך היא דווקא כלפי מי שלא התבונן, כך נקבעה לא אחת, אחריות של רשויות מקומיות על מכשולים שבדרך".

לסיום – מספר המלצות לאנשים אשר נגרמו להם נזקי גוף עקב מפגע ברחוב

לאור המתואר לעיל, נקל להבין כאמור את החשיבות הגדולה בהטלת אחריות על העירייה. ההבדל יכול להיות לעיתים בין פיצוי בסכומי כסף גדולים ביותר ובין הותרת אדם בפני שוקת שבורה כאשר מחד הוא סובל משלל נזקי גוף ומאידך אין אף גורם אשר מפצה אותו בעקבות הפגיעה (ללא כל קשר לתגמולים מן המוסד לביטוח לאומי שלעיתים אדם זכאי לקבל וכן לתגמולי ביטוח מפוליסות ביטוח פרטיות שאנשים רכשו).
<@ --- IMG_2 --- @>
לכן, מומלץ כי כל אדם אשר נפגע עקב מפגע ברחוב, יציין עובדה זו כבר בפנייה הראשונה לטיפול רפואי ויבהיר לצוות הרפואי מדוע נפל. על הנפגע להתקבע לגרסה מדויקת כבר בתחילת הדרך ולדבוק בה לאורך כל הדרך.

לאחר מכן, מומלץ כי הנפגע או מישהו מטעמו ייגש בהקדם האפשרי למקום בו אירעה התאונה ויצלם את המפגע במצלמה. יש להשתדל לצלם את המפגע בצורה טובה מכמה זוויות וכן להקפיד כי על התמונות יופיע התאריך בו צולמו התמונות. מאחר וקיימת אפשרות שאותו אדם שצילם את התמונות יצטרך במהלך המשפט לבוא ולהצהיר כי הוא זה אשר אכן צילם את התמונות, כדאי שהצלם יהיה מישהו מוכר ונגיש לנפגע.

למאמרים נוספים בנושא נזקי גוף ועוד:
בית מלון אחראי על נזקי גוף שארעו בתחומו
נפלת במדרגות? ניתן להגיש תביעת נזקי גוף
תאונת דרכים: האם נהג שיכור זכאי לפיצוי?
עברתם תאונת דרכים ונפגעתם? יש מה לעשות
פיצוי בגין נזקי גוף במקרי תאונת אופנוע

כדאי גם לאחר צילום המפגע, להרים טלפון למוקד העירוני של העירייה ולדווח על קיומו של המפגע. תיקון המפגע על-ידי העירייה עשוי לפעול לטובת הנפגע ולעיתים החשיבות של תיקון או אי תיקון המפגע לאחר התאונה היא קריטית להקמת אחריותה של העירייה.

ולבסוף, מומלץ לפנות עם התמונות ויתר המסמכים הרלוונטיים לעורך דין המתמחה בתחום, על מנת שיחווה את דעתו בפניכם בהתאם לנסיבות ולתמונות האם בית המשפט עשוי לקבוע שמדובר במפגע של ממש שבגינו ניתן יהיה להטיל אחריות על העירייה ולחייבה בתשלום פיצויים.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר