מארג של בעיות ומחלת הכבד השכיחה בעולם

הורמון האינסולין ידוע כהורמון בעל השפעה חשובה ומרכזית בתהליכים מטבוליים שונים. חשיבות פעולתו ניכרת בעיקר במטבוליזם של הסוכרים והשומנים. הפרשה תקינה של אינסולין מסייעת בהכנסת גלוקוז מהדם לתאים (לרקמת שומן, תאי כבד ורקמות נוספות). בנוסף לכך, הפרשתו מעודדת "אחסון" קלוריות כשומנים.

קיים מצב בו קיימת עמידות של קולטני האינסולין על פני התאים ופעילותו של ההורמון נעשית יעילה פחות. העמידות לאינסולין מתרחשת על ידי פגיעה במספר קולטני האינסולין (רצפטורים), או על ידי שיבוש בפעילותם הפיזיולוגית של רצפטורים אלה (פגיעה "בהעברת המסר" לתא). עמידות לאינסולין מביאה לעליית רמתו בדם ולהשפעות לוואי בלתי רצויות. מאידך, עקב חסרונו בתאים נגרמת יצירת מטבוליטים, שאינם רצויים.

תסמונת מטבולית

המושג, המכונה גם תסמונת X, הוטבע על ידי גראלד רייבנס מאוניברסיטת סטפלד עוד בשנת 1994. תסמונת מטבולית כוללת בתוכה מארג של בעיות, ביניהן, השמנת יתר עקשנית, עליה משמעותית ברמות השומנים בדם, יתר לחץ דם, סוכרת מטיפוס 2 (סוכרת מבוגרים) מחלות לב וכלי דם והגברת הסיכון לתמותה עקב אוטמים לבביים ומוחיים.

כיום ברור שבסיסה הפיזיולוגי של התסמונת קשור לעמידות לאינסולין. עוד בשנת 1994 הוערכה כשליש מאוכלוסיית ארה"ב כלוקה בתסמונת X, כאשר חלק ניכר ממנה כלל לא היה מודע לבעיה. פרט למחלות אשר צוינו לעיל, הלוקים בתסמונת מטבולית מפתחים השמנה, בעיקר באזורי הבטן והמותניים, המכונה השמנה מרכזית. זוהי השמנה מסוכנת בעלת זיקה גבוהה למחלות לב.

מתברר, שרבים הם האנשים אשר נמצאים במצב של פאזה תת קלינית. התפרצות למצב קליני חלה כאשר אדם מתחיל לפתח סוכרת 2, אז מתגלה תופעת התנגדות לאינסולין ושאר הסימפטומים המהווים את התסמונת המטבולית.

הכבד השומני

ההתייחסות לכבד השומני היתה בעבר כאל מצב שפיר שאינו גורם מחלה. אולם בשנים האחרונות, בעקבות מחקר אינטנסיבי בנושא הכבד השומני ובעקבות העובדה שהשמנת יתר ותסמונת מטבולית הינן שכיחות "כמגיפה" בעולם המערבי, הסתבר שמחלת הכבד השומני הינה, כנראה, השכיחה בין מחלות הכבד הכרוניות בעולם המערבי (לפחות פי חמש מהפטיטיס C).

שכיחות תופעת הכבד השומני מוערכת כיום בארצות מתפתחות ב-20-30 אחוזים באוכלוסיית המבוגרים, מהם ששה עד 10 אחוזים מאובחנים כ-NASH) Non Alcoholic Steatohepatitis).

מחלת הכבד השומני הלא אלכוהולי (NAFLD Non Alcoholic Fatty Liver Disease) כוללת השמנה פשוטה של הכבד ו-NASH. יש להבחין בין כבד שומני עם סטיאטוהפטיטיס (simple steatosis) המאופיין בהסננה שומנית של הכבד ללא דלקת וללא צלקת ומכונה NAFLD, לבין מחלת ה-NASH (מחלה סטטוהפטית, לא אלכוהולית של הכבד), המאופיינת בנזק לתאי הכבד כולל צלקת ודלקת, בנוסף להסננה השומנית.

לעומת ה-NAFLD (השמנה פשוטה של הכבד) שנשאר במצב שפיר, הרי שה-NASH הינו בעל אופי פרוגרסיבי והוא יכול להתקדם לשחמת הכבד, עם התפתחות כל הסיבוכים המוכרים של שחמת כמו סרטן הכבד (Hepatocellular Carcinoma) ואי ספיקת כבד.

לא ברור עדיין האם שני המצבים הללו מהווים שני שלבים בהתפתחות המחלה, אולם התיאוריה המקובלת כיום היא, שקיים כנראה פגם או צרוף של פגמים גנטיים הגורמים להתנגדות לאינסולין.

בנוכחות תנאים סביבתיים מתאימים (דיאטה, פעילות גופנית וכדומה) קיימת יצירה מוגברת של חומצות שומן חופשיות והזרמתם לכבד בשל ליפוליזיס מוגבר. הצפה זו של הכבד בחומצות שומן גורמת להצטברות שומן בכבד בצורה של טריגליצרידים. באופן רגיל, חומצות השומן בכבד מנוצלות על ידי "שריפתם" (דהיינו, חמצונן באתרים שונים).

לחלקו השני של המאמר העוסק באבחנה ובטיפול בתסמונת

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר