בריאות האישה, גיל המעבר ואחריו

גיל המעבר מביא עימו שינויים גופניים ונפשיים רבים עבור האישה. על מנת לשמור על בריאות, חשוב לדעת את תסמיני גיל המעבר ואת הטיפולים המומלצים לכל בעיה ומחלה. על כך בכתבה.
ד``ר איתן פאר
| 03/08/2010 |
צפיות: 7,414
דירוג: 3.0 מתוך 2 הצבעות
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע 3.0 מתוך 5
כמה וכמה תסמינים עשויים להעיד על הגעה לתקופת גיל המעבר אצל אישה, ואלה יכולים להופיע לפני הפסקת המחזור או אחריה, אם כי הם אינם תנאי הכרחי - יש נשים שסובלות מאחד התסמינים, מכמה מהם או מכולם.

גלי-חום
לא אצל כולן ולא באותה מידה או דחיפות, אבל יש להתחשב בהם, שכן ממצאים מראים, שהמוח מגן על עצמו מפני גלי החום באמצעות הפחתה של זרימת הדם למוח, תופעה בעלת השפעה על התקדמות של מחלות נוירולוגיות כמו אלצהיימר ופרקינסון.

למידע נוסף בנושא גיל המעבר ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום גיל המעבר
פורום סרטן נשים, סרטן צוואר הרחם, סרטן השחלות
פורום אוסטאופורוזיס
פורום גניקולוגיה - רפואת נשים

הפרעות שינה
בדרך כלל מלוות בגלי חום, התעוררויות חוזרות במהלך הלילה וקושי בהירדמות לאחריהן. התוצאה: תשישות נפשית וגופנית, אובדן אנרגיות ניכר וירידה בחיוניות הבסיסית.

דיכאון ועצבנות יתר
שתי תופעות נפשיות המאפיינות נשים בגיל המעבר. נטייה לדכדוך, המלווה בהעדר חשק ואנרגיה לפעולות בסיסיות בתפקוד היומיומי, ולתגובות קיצוניות לאירועים פעוטים וחסרי ערך.

השמנה
לאחר הפסקת הפעילות ההורמונאלית בעת גיל המעבר, מתחיל תהליך של נסיגה במסת השריר ועלייה במסת השומן. מסת שומן זקוקה לפחות קלוריות לצורך קיום בסיסי. משום כך, די בשמירה על אותם הרגלי אכילה ובהמשך אכילה ללא הגברה של הפעילות הגופנית כדי להביא לעלייה הדרגתית במשקל. כמו כן, בהעדר אסטרוגן נודד השומן ההורמונאלי, כלומר זה שמצטבר אצל נשים בישבן ובירכיים בזמן הריון, לכיוון הבטן, כמו אצל גברים.

פגיעה ברקמות האלסטיות
גיל המעבר מביא להיעדר אסטרוגן, מה שגורם לכך כי הסיבים האלסטיים בגוף מתקשים, מאבדים את גמישותם ומתבקעים, זה בתורו מביא לתופעות נלוות:

כלי דם - אובדן הגמישות – התוצאה-עלייה בלחץ הדם

מפרקים - קושי בתנועה, כאבים ואף עיוות של המפרקים.

נרתיק - אובדן הגמישות, התייבשות, העדר תגובה לגירוי מיני, כאבים ביחסי מין.

שלפוחית שתן – ירידה בקיבולת, דחיפות ותכיפות, השתנה מרובה בלילה, דלקות חוזרות בדרכי השתן.

עור- קמטים, שיעור יתר בפנים וכו'.

אריכות חיים ואיכות חיים לאחר גיל המעבר


מחלות שונות נחשבות לתלויות גיל, חלקן כאלה הפוגעות בנשים יותר מאשר בגברים, או שהיחס בין שכיחותן בקרב גברים ונשים משתנה לאחר גיל המעבר. אלה כוללות מחלות עצם (אוסטיאופורוזיס), מחלות לב וכלי דם, מחלות של מערכת העצבים וסרטן.

אוסטיאופורוזיס


איבוד מסת העצם ("בריחת סידן") קשור בכמה גורמים החל מתורשה ואורחות חיים (עישון, למשל, מאיץ מאד בריחת סידן, העדר פעילות גופנית היא הרסנית לעצם ועוד), ועד חסרים בסידן ובוויטמין D והיעדר אסטרוגן.

סידן. כמות הסידן היומית הנדרשת כ-1,200 מ"ג, אינה מושגת מתזונה בלבד, ולכן יש להוסיף תכשירי סידן באופן קבוע החל מגיל 50.

ויטמין D. יצירתו בעור תלויה בחשיפה לשמש. אלא שאנשים מבוגרים יותר נוטים להיחשף פחות לשמש, מה עוד שבמקביל גם חלה ירידה ביכולת העור לייצר ויטמין D. ויטמין זה חשוב לספיגת הסידן מהמעי ולהטמעתו בעצמות, אבל יש לו גם תפקיד במערכת החיסונית. לפיכך מומלצת תוספת ויטמין D במינון יומי של 1,200-800 יחידות. עם זאת רצוי לעשות זאת לאחר בדיקת רמות הוויטמין בדם.

פעילות גופנית. פעילות בונה עצם מחייבת לחץ על העצמות. הליכה נחשבת לפעילות הגופנית האפקטיבית ביותר למניעת ירידה במסת העצם (כמו גם להמרצת זרימת הדם ללב, הריאות והשרירים). 45-30 דקות הליכה, חמש פעמים בשבוע, היא תדירות העונה על הצורך הזה.

תרופות. תרופות רבות, הפועלות ברובן על האטת תהליך הרס העצם, מצויות כיום. תרופות על בסיס ההורמון אסטרוגן הן יעילות במיוחד לשימור מסת העצם. כמו כן, מצויות בשימוש תרופות ייחודיות לעצם - פוסאלן, אקטונל, קאלציטונין, הורמון פארה-תאירואיד ועוד - הניתנות על ידי רופאים, המתמחים בטיפול באוסטיאופורוזיס משני עבור בנות גיל המעבר.

מחלות לב ואירועים מוחיים


מחלות אלה אחראיות לכמחצית מתמותת הנשים לאחר גיל המעבר. הן נחשבות למחלות של מגדר זכרי ונדירות למדי בקרב נשים כל עוד מתרחשת בגופן פעילות הורמונאלית אסטרוגנית שחלתית (כלומר כל עוד יש להן מחזור חודשי), אולם לאחר גיל המעבר, כאשר חלה הפסקת ייצור האסטרוגן מהשחלה, מתרחשים שינויים מטבוליים דרמטיים בגוף, התורמים לכך שסביב גיל 70 עולה התחלואה והתמותה של נשים מהתקפי לב ואירועים מוחיים על זו של גברים.
הסיבות לכך משולבות, וקשורות ברובן בהעדר אסטרוגן, תופעה הגורמת לכמה תהליכים:

פגיעה בסיבים האלסטיים שבגוף, הגורמת להפחתה בגמישות כלי הדם העורקיים וגורם לעלייה בלחץ הדם.

שינוי בייצור שומני הדם בכבד. חלה עלייה משמעותית ברמות הכולסטרול "הרע", LDL, שאחראי על היווצרות משקעי השומן בכלי הדם, חסימתם ומכאן התקפי הלב, ורמת הכולסטרול ה"טוב", HDL, המפרק את ה-LDL, יורדת.
ירידה בייצור האנזימים המרחיבים כלי דם בלב בשעת מאמץ.

נדידת ריכוזי השומן גורמת גם להצטברות שומן באיברים הפנימיים של הגוף, כמו הכבד, ומגבירה משמעותית את הסיכוי לתחלואה לבבית.

הרפואה מציעה אמנם מכלול טיפולים תרופתיים, אבל עוד קודם לכך יש לשנות אורחות חיים – להיגמל מעישון ומצריכה מוגברת של סוכרים ושומני טראנס (בורקס, דברי מאפה על בסיס בצק עלים, מרגרינה וכו'), להרבות באכילת מזון עשיר בסיבים (ירקות, פירות, גרנולה, דגנים), שמן זית וגבינות, ולעסוק בפעילות גופנית באופן שגרתי.

במקביל יכול הרופא לרשום תרופות להפחתת גורמי התחלואה ולאיזון רמות הסוכר והשומנים בדם ורמות לחץ הדם. באחרונה, אגב, הוחמרו הערכים המומלצים של שומני הדם התקינים, והורדו אל מתחת לרמות שהיו מקובלות בעבר.
<@ --- IMG_2 --- @>

פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי


לאסטרוגן פעילות מרובה בשימור תפקוד המוח, בריפוי נזקים דלקתיים, בחילוף חומרים, ביצירת מוליכים כימיים בין תאי העצב במוח ובשימור הזיכרון. במקביל, בעת גיל המעבר כאשר מופיעים גלי חום, בהיעדר אסטרוגן, חלה ירידה בזרימת הדם למוח. אלה הם חלק מהגורמים האחראים, ככל הנראה, לעובדה, שמחלת אלצהיימר שכיחה פי שלוש עד ארבע בקרב נשים לעומת גברים. שכיחותה עולה עם הגיל וחומרתה תלויה, בין יתר הגורמים, גם בעוצמה גלי החום ותדירותם.

מתן טיפול אסטרוגני, למשך שנים רבות, נמצא כיעיל ביותר למניעה והאטה של התקדמות מחלת אלצהיימר. אולם כדי להשיג את האפקט המיטיב המרבי יש להתחיל בטיפול בשלב מוקדם, ממש עם תחילת גיל המעבר עם הפסקת המחזור.

סרטן שד


התובנה על הקשר בין ההורמונים וסרטן השד הולכת ומתבהרת רק בשנים האחרונות. שיא פעילות האסטרוגן אצל הנשים מתרחשת בשנות העשרה והעשרים לחייהן, אלא שבגיל זה שכיחות סרטן השד נמוכה מאוד. היא עולה דווקא לאחר הפסקת המחזור, בעת גיל המעבר וככל שמתרחקים ממנו.

סרטן שד הוא אחד מגידולי הסרטן שקצב התפתחותם הוא האיטי ביותר. מרגע שמתפתח תא סרטני עוברות שבע עד שמונה שנים לפני שניתן לזהותו באמצעי הדמיה כמו ממוגרפיה או MRI , ועוד שנה-שנתיים כדי שאפשר יהיה לגלותו בבדיקה ידנית מיומנת - ועדיין הגידולים ממוקדים ברקמת השד עצמה וניתנים להסרה שלמה.

מחקרי התצפית מצאו תופעה מאד מעניינת, שמשום מה לא באה לידי ביטוי תקשורתי מספיק. בקרב נשים לאחר כריתת רחם, שטופלו באסטרוגן בלבד, ללא פרוגסטרון (שתפקידו להגן על רירית הרחם משינויים סרטניים שעלול האסטרוגן לגרום), נמצאה ירידה בשכיחות סרטן השד(!).

כדי לשפוך אור על פרדוקס זה בוצעו מחקרים בביולוגיה מולקולרית, בהם בדקו מרכיבים שונים, המצויים בתוך תאי סרטן השד לעומת תאי רקמת שד בריאה. ממחקרים אלה עלה, שכדי להתחלק, זקוק כל תא בשד לאסטרוגן. כל עוד הוא מקבל את האסטרוגן מהדם, הוא מסתפק בכך. אולם כאשר פוסקת אספקת האסטרוגן, בעת גיל המעבר, מופעלת מערכת אנזימטית, הנקראת ארומאטאז, והיא המייצרת עבורו, מכולסטרול, את כל כמות האסטרוגן שהוא צריך. אמנם אסטרוגן זה מעט שונה מהאסטרוגן השחלתי (אסטרוגן לעומת אסטראדיול), אבל הוא מווסת את אפשרות החלוקה וריבוי התאים. פעילות מערכת הארומאטז עולה עם הגיל, ככל שמתרחקים מייצור האסטרוגן השחלתי (המדכא ארומאטאז).

גילוי זה שפך אור על שאלות כמו מדוע אסטרוגן בלבד מוריד שכיחות סרטן השד (דיכוי ארומאטאז), מדוע שכיחות סרטן השד עולה עם הגיל (הגברת פעילות הארומאטאז) וכיצד לטפל היום במקרים של סרטן שד (תרופות מעכבות ארומאטאז).

ההשלכות מבחינת הטיפול ההורמונאלי היו מיידיות. פותחו והוכנסו לשימוש תכשירים עם סוגים חדשים של פרוגסטרון, או הפחתה במינון הפרוגסטרון או שילוב של פרוגסטרון ישירות לרחם וכמעט ללא ספיגה סיסטמית ביחד עם אסטרוגן, או מתן ההורמונים בדרכי ספיגה אחרות, כגון מדבקות לעור.

למאמרים נוספים בנושא גיל המעבר:
מחקר: בנות גיל המעבר לא שומרות על עצמן
נטורופתיה תעביר אותך את גיל המעבר בקלות
בדיקות דם וחשיבותן בקרב נשים בגיל המעבר
גיל המעבר: מעבר או משבר בזוגיות?
נטורופתיה כטיפול נגד תסמיני גיל המעבר

התופעות הקשורות לגיל המעבר גורמות לפגיעה קשה באיכות החיים וכאמור אף מקצרות חיים. סקרים על היענות או חוסר היענות לטיפול הורמונאלי מצביעים על שלושה גורמים עיקריים אותם לוקחת האישה בחשבון בבואה לשקול האם לקבל טיפול או לא: פחד ממוות, פחד מסיבוכים ופחד מסיכונים בריאותיים. אלא שמרבית פחדים אלה קשורים בדעות קדומות או בתפיסות שעל פי רוב אין להן בסיס רפואי מדעי - שמועות, כתבות אינטרנטיות או עיתונאיות שלא בהכרח מבוססות על עובדות, סיפורים אישיים מקריים ואקראיים ועוד.

כדי לקבל החלטה מושכלת בעניין, מוטלת על הרופא החובה לתת מידע מבוסס עובדות, לשתף את המטופלת תוך הצגה מאוזנת, מדעית ומבוססת של הנושא. יש להבין את הפחדים, החששות והתהיות ולהתמודד איתם ביחד מתוך כבוד לרצון המטופלת לדעת מדוע, איך, כמה ולמה עליה לקבל טיפול. החובה להתאים טיפול באופן אישי, תוך שימוש ב"חלון ההזדמנויות", מיד עם הכניסה לתקופת גיל המעבר ולא שנים רבות לאחריו, הם אלה שיגבירו את המודעות וההתמדה בטיפול, ויסייעו להפיק ממנו את המיטב.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

לקביעת תור עם ד"ר איתן פאר

יועצים בתחום

  • ד"ר מרים מייזל
    ד"ר מרים מייזל
    אורחות חיים, רפואת משפחה ד"ר מייזל היא מומחית ברפואת משפחה ובעלת רישיון לעסוק בהיפנוזה רפואית. דוגלת בתזונה בריאה. בשנת 2018, חיברה ד"ר מייזל פרק בספר לימוד לרופאים. פרק זה עוסק במחקרים שמביעים... קרא עוד