פיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית

פיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית נחשבים לסינדרומים דומים מאוד. בגלל החפיפה, לא תמיד ניתן להפריד ביניהן ולכן מאוד יכול להיות מצב בו רופא אחד יאבחן פיברומיאלגיה ורופא אחר יאבחן את אותו מצב כתסמונת התשישות הכרונית.

יכול להיות מצב בו חולי פיברומיאלגיה סובלים מתשישות הדומה לתסמונת העייפות הכרונית ולהיפך, חולים בתסמונת העייפות הכרונית הסובלים מכאבים בנקודות הרגישות וסימפטומים המאפיינים דווקא פיברומיאלגיה. בנוסף, ישנם רופאים רבים הסבורים שכל מי שסובל מ - CFS סובל גם מפיברומיאלגיה.

למידע נוסף בנושא פיברומיאלגי ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום פיברומיאלגיה
פורום דלקת פרקים, ראומטולוגיה
פורום פיזיותרפיה
פורום כאב ורפואה סינית
פורום אורטופדיה אונקולוגית, גרורות בעצמות

בעבר, כאשר אדם היה מתלונן על עייפות קיצונית וכאבים בכל הגוף היו מכנים אותו עצלן או אומרים לו "הכל בראש", מאחר וכל הבדיקות האפשריות חזרו תקינות ולא נמצאו שום ממצאים פתולוגיים. כיום קיימת מודעות גדולה יותר לגבי שתי המחלות הללו, קיימת הכרה של הממסד הרפואי בהן ומעבר לכך, לאט לאט גם מגיעות הוכחות מדעיות.

סימפטומים והבדלים

פיברומיאלגיה

מין: שכיחה יותר בקרב נשים.

גילאים: המחלה שכיחה ביותר בגילאי 40-20. גם ילדים יכולים לחלות בה, אך בשיעור נמוך יותר.

כאב: זהו הסימפטום הראשוני של פיברומיאלגיה, כאבי שרירים המופיעים בדרך כלל בכל הגוף ויכולים להיות שורפים, דוקרים, מכרסמים, רגישים ומלווים בקשיון, אזורים רבים בגוף נעשים רגישים ללחץ אפילו הקל ביותר. הכאבים עלולים להחמיר בבוקר ולהירגע במשך היום. הם יכולים לנוע מאזור אחד לאזור אחר.

בנוסף ייתכנו כאבי ראש וכאבי בטן. רמת הכאב בפיברומיאלגיה יכולה להשתנות בזמנים שונים ביום, בהתאם לאורח חייו של האדם, רמת הפעילות הגופנית, מזג האויר, איכות ואופי השינה ורמות הסטרס בחיי היומיום, אך רוב האנשים מדווחים שבכל מקרה תמיד קיים כאב.

מיקום: הכאב מופיע בדרך כלל בכל הגוף אך כחלק מהאבחון נצפו איזורים מאוד מסוימים בהם ישנה רגישות יתר לכאב. בנוסף לכאבים בשרירים, רקמות החיבור והמפרקים, הפיברומיאלגיה מערבת מערכות כגון מערכת העצבים, מערכת העיכול, מערכת החיסון ועוד.

עייפות: עייפות מתונה עד חמורה. ישנם מקרים בהם העייפות והתשישות יותר בעייתיים מהכאב. מצב זה דומה לתסמונת העייפות הכרונית.

שינה: הפרעות שינה, חוסר שינה עקב כאב. אופייני מאוד בקרב חולי פיברומיאלגיה ששנת ה-REM קצרה ושנת ה- non-REM ארוכה, שלבי השינה העמוקים יותר אינם מספיק ארוכים ועקב כך מתעוררים עייפים, כואבים ולא רעננים.

קיימים גם מצבים של הפרעות שינה אחרות, כגון התכווצות שרירים בזמן השינה, הפסקת נשימה בשינה ותסמונת restless leg syndrome - הרגל חסרת המנוח.

משך המחלה: אנשים חולים במחלה שנים רבות, עוברים מרופא לרופא ומשיטה לשיטה על מנת למצוא מזור.

פרוגנוזה (סיכויי החלמה/ תחזית לטווח ארוך): פיברומיאלגיה יכולה לעבור באופן ספונטני עם הירידה במתח, אך יכולה להופיע בגלים קבועים או להפוך לכרונית. אורך החיים של חולי פיברומיאלגיה אינו קצר יותר. אין פגיעה במפרקים ולא נוצרים מצבי נכות. ההתאוששות מהמחלה אינה קלה ודורשת מאמץ גדול מצד החולה ותמיכה מבני משפחתו. הגורם החשוב ביותר להבראה הוא התמדה בתוכנית האימונים הגופנית. הפרוגנוזה טובה הרבה יותר אצל ילדים החולים במחלה - רובם מחלימים.

כללי: בפיברומיאלגיה ישנם תסמינים שאינם ראומטיים כגון תסמינים של מערכת העצבים היכולים לבוא לידי ביטוי בצורת שינויים במצב הרוח והחשיבה, עצבות, דאגה, דיכאון, חרדה, קושי בריכוז ובביצוע מטלות מנטליות פשוטות, קהות חושים, עקצוצים בגפיים או בפנים. חשוב לזכור שהתסמינים הקשים כדוגמת דיכאון וחרדה יכולים להופיע במחלות כרוניות רבות, ולא רק פיברומיאלגיה. בעיות במערכת העיכול, כולל תסמונת המעי הרגיז, גם כן נפוצות בפיברומיאלגיה.

תסמונת העייפות הכרונית

מין: שכיחה פי שלוש עד חמש יותר בקרב נשים.

גילאים: שכיחה ביותר בגילאי 60-20. גם ילדים יכולים לחלות בה, אך בשיעור נמוך יותר.

כאב: כאבים יכולים להופיע בכל הגוף ולהזכיר במובן זה את הפיברומיאלגיה.

מיקום: מערבת את מערכת העצבים האוטונומית, המוח, מערכת ההגנה והחיסון, המערכת הנוירואנדוקרינית, מערכת העיכול ועוד.

עייפות: עייפות קשה, תשישות מוחלטת. קושי לעשות פעילויות פשוטות כמו להכין אוכל, לעלות כמה מדרגות או לבצע עבודות בית. טיולים כמעט בלתי אפשריים, כל מאמץ קטן גורם לצורך עז לשכב לנוח ולישון.

שינה: ישנים המון, אך שינה אינה מסייעת לסילוק העייפות והתשישות.

משך המחלה: מאוד שונה מאדם לאדם. שליש מחלימים ויוצאים ממנה תוך מספר חודשים, שליש חווה אותה במשך שנתיים עד שלוש שנים קשות עד להחלמה ושליש ממשיך לסבול גם לאחר כמה שנים.

פרוגנוזה (סיכויי החלמה/ תחזית לטווח ארוך): נכון להיום הפרוגנוזה עדיין לא ברורה. התאוששות מהמחלה היא אינדיווידואלית.

כללי: בתסמונת העייפות הכרונית יכולים להופיע גם חולשת שרירים, רגישות לחום ולקור, חום נמוך, דופק לא סדיר, קוצר נשימה, לחץ דם נמוך, הפרעה בשיווי משקל, סחרחורת, בעיות במערכת העיכול, בחילות, פריחות, כאבי גרון, בלוטות לימפה נפוחות, כשל חיסוני, קושי בריכוז, פגיעה בזיכרון לטווח הקצר ועוד.

פיברומיאלגיה - גורמים

עד היום לא לגמרי ברור מהם הגורמים להתפרצות של פיברומיאלגיה. בין הגורמים האפשריים ניתן למנות סטרס, לחץ ודחק כגון טראומה פיזית (שפעת, תאונת דרכים וכיוצא בזה) או נפשית, מחלות, חולשה של מערכת החיסון, שינויים הורמונאליים, עייפות ממושכת, שינה לא מספקת ולא מרעננת, אלרגיות למזון וכימיקלים, רעילות ממתכות כבדות, פרזיטים במעיים, היפוגליקמיה, זיהומים ויראליים ועוד. גורמים אלו, באותה מידה שהם יכולים לגרום להתפרצות המחלה, יכולים לגרום להחמרה שלה.

פעילות גופנית לא מתאימה או יציבה לא נכונה מחמירות את המצב וכך גם הורמונים מסוימים וכימיקלים טבעיים וחשיפה ללחות ולקור.

תסמונת העייפות הכרונית - גורמים

גם בתסמונת זו לא ברור מהו הגורם או הגורמים הישירים להתפרצותה, ואין בדיקות מעבדה היכולות להצביע על קיומה הוודאי. בין הגורמים האפשריים להתפרצות ניתן למנות השערה על גורם נגיפי הקודם למחלה כגון EBV הגורם למחלת הנשיקה, לחץ ומצבי דחק נפשי ופיזי, בעיות בבלוטת התריס, בעיות בתפקוד הכבד וליקויים במערכת החיסון.

פיברומיאלגיה - אבחנה

כאמור, עדיין אין ממצאים מעבדתיים, אבחנה היסטולוגית או צילומים התומכים במחלה ומעידים על חוסר תקינות או על מצב פתולוגי כלשהו. לכן האבחנה תלויה בעיקר בדיווחים של האדם ובדיקות לשלילת מצבי חולי אחרים.

בשנים האחרונות, בעזרתם של מחקרים, נעשתה הגדרה מדויקת יותר של פיברומיאלגיה, שמאפשרת לאבחן ביתר קלות את המחלה ולזהות את ההבדל בינה לבין מחלות אחרות עם תסמינים דומים.

אבחון פיברומיאלגיה קובע שצריכים להתקיים מספר דברים:

תלונה על כאב מפושט בשרירים הנמשכים יותר משלושה חודשים.

כאב הממוקם ב-11 מתוך 18 נקודות הרגישות בבדיקה גופנית. זיהוי כאב ורגישות ברוב הנקודות הללו, המכונות "tender points", קובע את האבחנה מאחר והוא אינו קיים אצל אנשים בריאים או בעלי מחלות ראומטיות אחרות. הכאב הוא בנקודות עצמן ואינו מקרין לאיברים מסביב.

שלילת בעיות בבלוטת התריס והפרעות אחרות (יש לשלול ראומטואיד ארטריטיס, דלקת רב שרירית (Polymyositis) ומחלות רקמת חיבור נוספות).

תסמונת העייפות הכרונית - אבחנה

האבחנה נעשית על פי תשאול על התסמינים, בדיקת דם כללית, בדיקת תפקודי כבד ומערכת העיכול ובעיקר על סמך שלילת מחלות אחרות. היא דורשת בדיקה פיזיולוגית, הערכה פסיכולוגית ומנטאלית, ובדיקות דם ושתן לשלילת מחלות אחרות שעלולות לגרום לעייפות כרונית.

הקריטריונים לאבחון תסמונת העייפות הכרונית:

נוכחות של עייפות כרונית שיודעים לומר מתי היא התחילה ואין לה הסבר, הנמשכת לפחות שישה חודשים ואינה נגרמת ממאמץ ממושך, שאינה מופחתת לאחר שינה ומנוחה ופוגעת משמעותית בתפקוד המקצועי, הלימודי, החברתי והאישי.

בנוסף, צריכים להתקיים לפחות ארבעה מהתסמינים הבאים:

1. שינה לא מרעננת.

2. תשישות, חולשה ועייפות לאחר מאמץ גופני הנמשכת לפחות יממה.

3. ירידה ביכולת הריכוז ובזיכרון לטווח קצר.

4. נפיחות או רגישות בבלוטות הלימפה.

5. כאב גרון.

6. כאב ראש חדש או שמופיע בתדירות שלא היתה עד היום.

7. כאב שרירים או פרקים, ללא סימני דלקת כגון נפיחות או אודם.

8. הפרעות שינה.
<@ --- IMG_2 --- @>
קיימת השערה שזיהום נגיפי בדרך כלל קודם לתסמונת, לכן מבצעים תשאול ובדיקות לאשש את קו המחשבה הזה. כחלק מהאבחון יש לשלול או לאשש גם קיום זיהום כרוני כגון זיהום פטרייתי (קנדידה למשל) או כל זיהום שמחליש את מערכת החיסון. יש לתשאל על אורח החיים וההרגלים על מנת לזהות גורמי סטרס.

טיפול קונבנציונלי- כללי

פיברומיאלגיה

כיום אין טיפול תרופתי לפיברומיאלגיה. ניתנות תרופות לטיפול סימפטומטי כדוגמת משככי כאבים, תרופות אנטי דלקתיות, תרופות נגד דיכאון ונגד הפרעות שינה. ההשפעה של התרופות האנטי-דלקתיות על פיברומיאלגיה היא קטנה ביותר, משככי כאבים מביאים הקלה מסוימת אבל זמנית, תרופות לשינה מקלות מעט ותרופות אנטיספזמודיות (נוגדות עוויתות והתכווצויות שרירים) גם כן מקלות מעט. תרופות הרגעה וקורטיזון אינם מסייעים כלל ובעלי תופעות לוואי לא נעימות, בנוסף לתרופות יכולות להיות תופעות לוואי.

תסמונת העייפות הכרונית

כיום אין טיפול ספציפי בתסמונת, לכן ברוב המקרים אנשים פונים לרפואה המשלימה.

טיפול נטורופתי

בשני המקרים חשוב ביותר להתייחס ולהפנות את האנרגיה לטיפול בהורדת רמת החרדה הנגרמת עקב המצב הרפואי. במקרים רבים, חולי פיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית עברו כל כך הרבה בדיקות וביקרו אצל מומחים רבים בחיפוש אחר מזור או ריפוי. דבר זה, עלול להוביל לתחושות קשות כגון תסכול, כעס, פחד שיוצרים מערבולת המחמירה את מצבם, מעין "לופ" של כעס-כאב-תסכול-פחד שיש לטפל בו.

הטיפול הנטורופתי מבוסס על הגדלת סיבולת לב-ריאה, מתיחות ותרגילים לשרירים הכואבים, סילוק רעלים על ידי תזונה והומיאוטוקסיקולוגיה, חיזוק המערכת החיסונית, תמיכה והזנה של הגוף, שיפור בעיית השינה, טכניקות הרפייה, מדיטציה, דמיון מודרך, הרפיית שרירים ונשימות. בנוסף לכך, נעשה שינוי תזונתי ושימוש בתוספי מזון ובצמחי מרפא.

מבחינת ההסתכלות הנטורופתית, הגורמים לפיברומיאלגיה ולתסמונת העייפות הכרונית יכולים להיות תזונה קלוקלת, אורח חיים לחוץ, טראומה נפשית או פיזית, עודף רעלנים בגוף ולמעשה, כל דבר שמתיש, שוחק ופוגע באיזון מערכות הגוף, כגון מערכת החיסון וההגנה, מערכת העיכול ועוד. המטרה בטיפול הנטורופתי היא להשיב את גוף האדם לאיזון על מנת שהגוף יוכל לטפל בבעיה על כל התסמינים שלה. גוף חזק ומאוזן יודע איך לשוב לבריאות וכל שהוא זקוק לו זו ההזדמנות לעשות זאת.

לכן, אדם המגיע לטיפול נטורופתי יודע שמצפים לו עבודה ושיעורי בית. חייבים להתקיים שלושה דברים: רצון, אמונה ועשייה. הטיפול הינו אישי ומותאם לאדם, לרצונות, לרגשות והיכולות שלו. הטיפול הוא בעצם תהליך וישנם שלבים ואצל כל אדם זה יכול להיות שונה. למשל, שלב ראשון יכול להיות טיפול וחיזוק מערכת העיכול בכדי לשפר את ספיגת המזון וקבלת הוויטמנים, המינרלים וחומרי הבנייה החשובים מהתזונה כדי להתחזק ולהפיק יותר אנרגיה מתזונה נכונה ובריאה. הכוונה לתזונה קלה לעיכול. לא נרצה להכביד על המערכת. השלב הבא, לאחר ניקוי והשגת עיכול תקין, יכול להוביל (או להקביל) לאיזון מערכת העצבים במצבי לחץ. הטיפול משלב כאמור רפואת גוף-נפש עם צמחי מרפא או תוספים אחרים.

תזונה

ישנם מזונות מהם מומלץ להימנע ולא מדובר רק על ג'אנק פוד. למשל, מזונות ומשקאות המכילים קפאין כגון: תה, שוקולד, קפה עלולים להחמיר מצב עייפות. זריקת המרץ היא ראשונית בלבד.

אותו הדבר עם סוכר, הגורם לעייפות, חולשה של מערכת החיסון ודילול מאגרי ויטמינים ומינרלים בגוף. מזונות נוספים הגורמים בין היתר גם לעייפות, הם מוצרי חלב ובשר מאחר והגוף זקוק לאנרגיה רבה לפרקם ולעכלם. מוצרים אלו אף מחמירים מצבי סטרס ודלקת בגוף. ישנם אנשים שצריכים להימנע גם ממוצרי חיטה ודגנים - החלבון שבחיטה נחשב לחומר אלרגני וישנם אנשים שגופם מתקשה לעכל ולהתמודד איתו. הכיוון הוא תזונה קלה לעיכול, מזינה ובריאה.

פעילות גופנית

נמצא שפעילות אירובית, חיזוק ומתיחת שרירים ושיפור סיבולת לב-ריאה מועילים ביותר ומביאים להפחתת הכאב והעייפות ולרווחה. אולי לא תמיד בטווח המיידי אך בשורה התחתונה בהחלט! נכון שזה לא נעים, נכון שזה כואב, נכון שזה כמעט בלתי אפשרי כשכל תזוזה הכי קטנה מעייפת או כואבת, אך נמצא שפעילות גופנית וחיזוק השרירים חיוניים ביותר בכדי לשפר את המצב משמעותית.

למאמרים נוספים בנושא פיברומיאלגיה:
הצעה: מדד חדש לאבחון פיברומיאלגיה
מחקר: פיברומיאלגיה והשמנת יתר
כיצד כירופרקטיקה מרפאת פיברומיאלגיה?
פיברומיאלגיה: כשכל הגוף כואב
ליריקה - לטיפול במחלת פיברומיאלגיה

לכן, מתחילים בצורה הדרגתית ביותר, ולאט לאט ובבטחה בונים את הכושר הגופני. מי שסובל מכאבים ו/ או מעייפות, יכול להתחיל בפעילות אירובית קלה כמו הליכה,שחייה, רכיבה על אופניים, התעמלות במים וכדומה. ניתן להיעזר בפיזיותרפיה, לקבל הנחייה ולימוד של טכניקות הרפיית שרירים ולהסתייע בדמיון מודרך.

אני גם נהנית להמליץ לאנשים ללכת ליוגה, להשלים טיפול עם דיקור ו/או רפלקסולוגיה, ביופידבק ולהסתייע בקבוצות תמיכה.

צמחי מרפא

ניתן להיעזר בצמחי מרפא כדי להשיג הקלה סימפטומטית. הקלה כזו יכולה לסייע להמשך הטיפול מאחר ואדם הסובל מכאבים או מעייפות קיצונית ולא יכול כלל לתפקד זקוק לסיוע ראשוני שייצור הקלה. בנוסף, צמחי מרפא יכולים לסייע לניקוי רעלים, חיזוק ושיקום מערכת העיכול והכבד, הרגעה ועוד. הכל בהתאם לתוכנית הטיפולית והכיוון שהוחלט עליו לאחר האבחון האישי.

הטיפול באמצעות נטורופתיה הוא בשורש הבעיה, כלומר, המטרה היא לחזק את הגוף ולהביא את כל המערכות בחזרה לאיזון כדי לאפשר לתהליך הריפוי הטבעי הטבוע בנו לתפוס מקום.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר