שכיחות מחלת אסטמה אצל ילדים

אסטמה נחשבת למחלה שכיחה ביותר בקרב ילדים ומבוגרים. כ-10 אחוזים מהילדים וכשני אחוזים מהמבוגרים סובלים מאסטמה. שכיחות האסטמה שונה בקרב אוכלוסיות שונות. למשל, אסטמה נדירה בקרב האסקימואים ושכיחה מאוד באוסטרליה.

שכיחות האסטמה בקרב ילדים. אסטמה היא המחלה הכרונית השכיחה ביותר בקרב ילדים. בארצות שונות נמצאה שכיחות מצטברת של אסטמה בקרב שניים עד 20 אחוזים מהילדים.

בסקרים שונים שנערכו בארץ נמצאה שכיחות מצטברת של חמישה עד עשרה אחוזים מהילדים. בעת הגיוס לצה"ל נמצאו כשלושה אחוזים מהבנים וכשני אחוזים מהבנות לוקים במחלה.

בארץ נמצא שאסטמה שכיחה יותר בקרב ילדי העיר מאשר בקרב ילדי הכפר, יותר בקרב האוכלוסייה היהודית מאשר בקרב האוכלוסייה הערבית, ויותר בקרב יוצאי אירופה מאשר בקרב יוצאי אפריקה.

חלק גדול מהילדים (כ-60%) מתחיל לסבול מהמחלה לפני גיל שנתיים, ורובם (כ-84 אחוזים) עד גיל חמש. התקפי אסטמה אצל ילדים מהווים שיעור גבוה (כ-10) מכלל הביקורים בחדרי המיון ומכלל האשפוזים בבתי החולים.

במקומות שונים בעולם נצפתה בשנים האחרונות עלייה בשכיחות הופעת המחלה ובמספר האשפוזים בעקבותיה, בעיקר בקרב ילדים עד גיל ארבע.

גורמים המשפיעים על שכיחות האסטמה בקרב ילדים. מין החולה. בגיל הילדות המחלה שכיחה יותר אצל בנים מאשר אצל בנות ביחס של שתיים לאחד. יחס זה הולך ומצטמצם לקראת גיל ההתבגרות, ונעלם לקראת גיל 30 שנה.

תורשה. יש הבדלים בין אוכלוסיות שונות ובין גזעים שונים. ההבדלים נובעים קרוב לוודאי מגורמים תורשתיים, אם כי השפעה סביבתית חזקה יכולה לתרום לשינוי בשכיחות האסטמה. בבית ספר בלונדון נמצאה שכיחות אסטמה שווה בין תלמידים שמקורם במוצא אתני שונה. אמנם שכיחות האסטמה בארצות-הברית גדולה פי שניים בקרב הילדים השחורים, אך אורח החיים השונה שלהם יכול לחשוף אותם לגורמים סביבתיים שונים.

השפעות סביבתיות. סקרים שנערכו בארץ ובארצות שונות בעולם הראו שכיחות גדולה יותר של אסטמה בערים מאשר באזורים לא עירוניים, יתכן עקב ריבוי גורמים מעוררי אסטמה בעיר. מעבר מאזור כפרי לאזור עירוני מגדיל את שכיחות האסטמה בקרב ילדים.

אלרגיה. ילדים שיש אצלם עדות לקיום אלרגיה, למשל רגישות לקרדית אבק הבית, המתבטאת בקיומם של תבחיני עור חיוביים (תוצאות חיוביות בבדיקות לגילוי אלרגיה) או רמות גבוהות של אימונוגלובולין (IgE) וכן אקזמה או נזלת אלרגית - הם בעלי סיכוי גדול יותר ללקות באסטמה מאשר ילדים ללא סימנים אלו.

עשן סיגריות. לילד הגדל בבית, שבו אחד ההורים או שניהם מעשנים, יש סיכוי גדול יותר ללקות באסטמה.

זיהומים חוזרים בדרכי הנשימה בגיל הילדות. זיהומים כאלה, כמו ברונכיוליטיס על רקע של הנגיף רספירטורי-סינסיציאל-וירוס (RSV), מגבירים את הסיכוי ללקות באסטמה.

לא ברור אם הברונכיוליטיס מופיעה אצל ילד שיש לו נטייה ללקות באסטמה מלכתחילה, או שהברונכיוליטיס משפיעה על הסיכוי ללקות במחלה.

שכיחות האסטמה בקרב מבוגרים.

קיימים פחות סקרים על שכיחות האסטמה בקרב מבוגרים מאשר בילדים, בעיקר משום שהאבחנה ברורה פחות. לפעמים קשה להבדיל אצל מבוגרים בין סימנים לאסטמה לבין סימנים הנגרמים מעישון סיגריות, מברונכיטיס כרונית או מנפחת הריאות (אמפיזמה). שכיחות האסטמה בקרב מבוגרים משתנה מאוכלוסייה אחת לאחרת, והיא נעה בין אחוז לחמישה אחוזים מכלל המבוגרים.

בשנים האחרונות נצפתה עלייה בשכיחות האסטמה במבוגרים. לא ברור האם העלייה בשכיחות האסטמה היא אמיתית. האם העלייה בשכיחות נובעת מהנתונים הסטטיסטיים עקב שינוי בהגדרת המחלה? או שמא מדובר בעלייה תקופתית במחלה (כפי שכבר אירע בתקופות שונות בעבר)?

הנתונים מראים שיש עלייה אמיתית במספר החולים באסטמה. הגידול הוא הן במספר החולים המאובחנים כלוקים באסטמה בקרב האוכלוסייה הכללית והן במספר החולים החדשים המאובחנים מדי שנה.

סיבות לגידול בשכיחות האסטמה

גידול בזיהום האוויר. אחד הגורמים החשובים התורם לגידול בשכיחות המחלה באוכלוסייה הוא זיהום האוויר. ריבוי בריכוז המזהמים הסביבתיים יכול להסביר את הגידול בשכיחות המחלה בערים ובאזורים הצפופים והמתועשים יותר. יש לציין שלאחרונה יש עדויות, הסותרות את קיומו של קשר ישיר בין זיהום אוויר לבין אסטמה.

גידול במודעות למחלה. קיים גידול במספר המרכזים הרפואיים המטפלים באסטמה. כיום יש יותר מרפאות ומכונים המסוגלים לאבחן את המחלה ולטפל בה, ואז מאבחנים ומטפלים גם בחולים באסטמה קלה, שבעבר לא אובחנו כסובלים מאסטמה.

הגדלת מספר המצבים המוגדרים כאסטמה. מחלות שאובחנו בעבר כשונות מאסטמה, מאובחנות כיום כאסטמה: ברונכיטיס ספסטית, ברונכיטיס כרונית, שיעול כרוני, שיעול לילי, קושי נשימה במאמץ, וברונכיוליטיס.

סיבות נוספות. בסקר שנערך לאחרונה בשבדיה נמצאה עלייה בשכיחות המחלה דווקא בחלקים הצפוניים של המדינה שבה יש הרבה פחות זיהום אוויר.

באזורים צפוניים אלו נמצאים האנשים מרבית הזמן בתוך הבתים הסגורים בגלל הקור. במרבית הבתים, שבהם אין מערכות לסינון אוויר, יש מזהמים רבים הנמצאים בתוך הבית, שעדיין לא בודדו ואובחנו, שיכולים להסביר את העלייה בשכיחות המחלה באזורים אלו.

העובדה שחלק מהתושבים מחזיקים את חיות הבית שלהם בתוך הבתים יכולה לתרום לעלייה בשכיחות המחלה.

לאתר של מרכז שניידר לרפואת ילדים
לאתר של פרופ' בנימין וולוביץ'

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר