סכנות מחלת COPD (מחלת ריאות חסימתית)

מהי מחלת COPD? היום חל יום המודעות הבינ"ל של מחלת COPD, מחלת ריאות כרונית שכיחה, המהווה סכנה למעשנים אקטיביים ופסיביים ברמות גבוהות בהרבה ממחלות ריאה אחרות
ד``ר שבתאי ורסנו
| 17/11/2005 |
צפיות: 25,513
דירוג: 5.0 מתוך 4 הצבעות
התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע 5.0 מתוך 5
סי.או.פי.די (COPD) הינה מחלת ריאות כרונית נפוצה המתאפיינת בחסימה קבועה לזרימת האוויר בסימפונות ולרוב גם בסימפטומים של שיעול, פליטת ליחה ו/או קוצר נשימה ההולכים ומחמירים עם השנים. המחלה מלווה באירועים תכופים של החרפות, לרוב עקב זיהום בדרכי הנשימה.

מדובר במחלה הפוגעת באיכות החיים ומקצרת אותם בממוצע בכ-14 שנה. על פי תחשיבים סטטיסטיים צופה ארגון הבריאות העולמי כי בשנת 2020 התמותה העולמית עקב סי.או.פי.די תעלה ממקומה כגורם התמותה השישי בשכיחותו כיום, למקום השלישי בשכיחותו.

מדובר במחלה המחמירה עם הזמן, בקצב איטי, גם אם החולה אינו חשוף יותר לגורם המחלה. הדימיון בין מחלת COPD לבין אסטמה שגם היא מחלה נפוצה ולא פעם מוחלפת בטעות באבחנה של מחלת COPD, הוא בכך ששתי המחלות גורמות להפרעה חסימתית לזרימת האוויר בסימפונות.

ההבדל הוא בכך שבאסטמה ההפרעה היא לרוב בהתקפים עם הפוגות. בהפוגות אלו תפקוד הריאות ותחושת הנשימה עשויים להיות תקינים. בנוסף, אסטמה יכולה להופיע כבר בילדות בניגוד ל-מחלת COPD שמופיעה לרוב החל מגיל 40.

בהתאם, גורמי המחלה גם הם שונים. הגורם להתפתחות מחלת COPD טמון בחשיפה לחלקיקים מזיקים ועשן, לרוב תוצאת עישון סיגריות, ואילו באסטמה הסיבה היא תגובתיות יתר של הסמפונות לגירויים חיצוניים, פעמים רבות על רקע אלרגי.

מכוון ששתי המחלות נפוצות שתיהן תתכנה בו זמנית באותו חולה ואז הנזק לתפקוד הריאות במשך הזמן גדול במיוחד.

לי זה לא יקרה?

כאמור, הגורם העיקרי להתפתחות מחלת COPD הינו החשיפה לעשן סיגריות במשך שנים רבות. המחלה יכולה להתפתח לרוב אצל המעשנים עצמם, אך לעתים גם במעשנים פסיביים (אנשים שחיים או עובדים בנוכחות המעשנים).

במיעוט המקרים המחלה מתפתחת על רקע של חשיפות אחרות לאבק מזיק או כימיקלים מגרים במסגרת העבודה (ישנם עיסוקים רבים העלולים לגרום לכך למשל ריתוך, עבודות מתכת, נגרות ועוד) או במסגרת עיסוק תחביבי.

חשיפות אלו גורמות לנזק מצטבר, ברובו בלתי הפיך, לצינורות המובילים את האוויר אל תוך הריאות (סימפונות וסימפוניות) ולרקמת הריאה עצמה (בועיות הריאה).

על פי ההנחיות הבינלאומיות, אדם המעשן סיגריות או חשוף לעשן שלהם או לחומרים מגרים במקום העבודה וסובל משעול כרוני עם ליחה בבקרים ובמשך היום, ו/או מקוצר נשימה בזמן מאמץ ואפילו במנוחה, חייב לפנות לרופא המטפל מוקדם ככל האפשר להערכת מצבו.

מעשנים רבים אינם נוטים להתייחס לסימנים המוקדמים של המחלה, ומציינים בביטול שיעול וליחת בוקר כשנשאלים על ידי רופאי המשפחה לגבי הנשימה. סימפטומים אלו כבר מעידים על התפתחות המחלה ועל היותם של מעשנים אלו במצב של סיכון גבוה להתדרדרות והחמרה במשך השנים הבאות.

במקרים כאלו מחייבת ההערכה של הרופא בדיקה גופנית והפנייה לביצוע בדיקת תיפקודי ריאה. בדיקת תיפקודי הריאה היא אחד המדדים החשובים הקובעים את חומרת המחלה ובשילוב עם חומרת התלונות, תכיפות האירועים של החמרת שיעול וקוצר נשימה ובדיקת רמת החמצן בדם, קובעים גם את היקף הטיפול הרפואי שיש להציע לחולה.

על מניעה ותרופות

הדרך העיקרית למניעת המחלה היא פשוט לא להתחיל לעשן. לצורך כך יש להגביר את המודעות ואת החינוך להימנעות מעישון כבר בגן הילדים ובבית, להגביר את מודעות ההורים, המורים והתלמידים לסכנות של עישון טבק.

עישון נרגילה, כבר בגיל צעיר, מוביל להתמכרות מהירה לניקוטין ומעבר לעישון סיגריות סדיר כבר בגיל בית ספר תיכון.

ניקוטין הינו סם ממכר במיוחד, ושעור הגמילה המוצלחת של מי שכבר מעשן באופן סדיר הינו נמוך ונע בין חמישה ל-20% בלבד.

צורות הטיפול בגמילה שונות ומגוונות וכוללות תחליפי ניקוטין למיניהם, החל מגומי לעיסה המכיל ניקוטין דרך מדבקות ניקוטין וכלה בתרסיסי ניקוטין לאף או לריאות או טבליות תרופות הבולמות את השפעת הניקוטין על המוח ומסייעת בכך בתהליך הגמילה.

שעור המעשנים המפתחים את מחלת COPD הוא כ-20 אחוזים, שעור הנחשב גבוה מאד כשמדובר בשכיחות של מחלה הנובעת מחשיפה לגורם מזיק. בנוסף לעישון, קיימת גם נטייה גנטית להתפתחות המחלה, שסיכויה גוברים במידה שהאדם מעשן.

יש לזכור כי מעשנים שלא מפתחים מחלת COPD עדיין עלולים לפתח מחלות אחרות הקשורות באופן מובהק לעישון, למשל מחלת לב ו/או שטפי דם במוח וגידולים סרטניים באברים שונים.

מעשן שפיתח מחלת COPD והפסיק לעשן, גם בגיל מאוחר יחסית, מפחית במידה משמעותית את קצב החמרת המחלה, אם כי לא עוצר אותה לחלוטין, והפחתה זו הינה משמעותית יותר ככל שגיל הפסקת העישון הינו מוקדם יותר.

במידה והמחלה מתפתחת חשוב מאוד כי חולה של מחלת COPD יהיה במעקב תקופתי של רופא מומחה במחלות ריאה, כולל ביצוע של בדיקת תפקודי ריאה לאורך השנים.

גם הטיפול התרופתי בחולי מחלת COPD השתפר מאד במשך 30 השנים האחרונות וכולל מתן חיסון נגד זיהומים של דרכי הנשימה.

קבלת חיסונים כגון חיסון נגד שפעת, וחיסון נגד דלקת ריאות חיידקית פנוימוקוקלית גם היא יכולה להגן מפני החמרת המחלה. חולי מחלת COPD המתקשים בנשימה יקבלו טיפול במשאפים המכילים תרופות המרחיבות את הסימפונות.

בהקשר זה יש לציין כי לאחרונה הוכנסה לשימוש בארה"ב, ובקרוב גם בישראל, תרופה חדשה הניתנת באמצעות משאף פעם ביממה, והיא בעלת יעילות גבוהה בהקלת קוצר הנשימה ושיפור איכות החיים של החולים במחלה.

בחולים הקשים יותר מוסיפים לטיפול גם משאפים המכילים סטרואידים כטיפול מונע קבוע. במקרים קשים במיוחד יתכן צורך במתן טיפול אנטיביוטי ולעיתים גם באשפוז בבית חולים ועד כדי צורך בהנשמה מכנית.

חולי מחלת COPD קשים עשויים ליהנות מאימון גופני שיקומי המשפר את כושרם הגופני, מפחית את חומרת קוצר הנשימה הכרוני אותו הם חשים ומשפר את איכות חייהם.

מחלת COPD הינו גורם ידוע לתחלואה ותמותה עולמי, ובשל כך רואה ארגון הבריאות העולמי בשיתוף ארגונים בינלאומיים ולאומיים של רופאי ריאות, מטרה עיקרית של פעולתו בהגברת פעולות המניעה להתפשטות המחלה, זיהויה ואבחונה מוקדם ככל האפשר, על מנת להציע טיפול מונע וטיפול רפואי מיטביים.



דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

לקביעת תור עם ד"ר שבתאי ורסנו