פסוריאזיס: גורמים ועצות לטיפול

פסוריאזיס הינה אחת המחלות העתיקות הידועות לנו. סימני המחלה נמצאו עוד על עורן של מומיות הטמונות בפירמידות של מצרים העתיקה. כיום כ-3% מכלל אוכלוסית העולם סובלים מהמחלה.

ביטויי פסוריאזיס משתנים מחולה לחולה. ולכן גם הטיפול בה חייב להיות אינדיבידואלי מאוד: מה שעוזר לחולה אחד לא יעזור כלל לחולה אחר. יתר על כן, פעמים רבות כל התפרצות של פסוריאזיס דורשת טיפול אחר אצל אותו החולה עצמו.

למידע נוסף על פסוריאזיס ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום רפואת עור פוטודינמית
פורום מחלות עור ומין
פורום רפואת עור משלימה
פורום רפואה אסתטית, רפואת עור אסתטית
פורום גוף נפש, רפואת גוף נפש

במחלת פסוריאזיס, התחדשות תאי האפידרמיס נעשית תוך שלושה ימים במקום 30 יום. כתוצאה מכך, על גבי העור מופיעות קבוצות של תאים מתים ומתקלפים שגורמים לגירוד חזק. לאחר הסרתם מופיע שטח מבריק בצבע ורוד ובהמשך גם שטפי דם נקודתיים (Auspitz). במהרה פסוריאזיס הופכת לכרונית ומלווה בהתפרצויות, שברובן עונתיות.
לפעמים פסוריאזיס נעלמת לכמה חודשים ואף שנים ולעתים נחלשת או מחמירה.

המחלה יכולה לפגוע בכל חלק של העור, בציפורניים ובמערכת השלד והשרירים. בכ-25% מהמקרים המחלה פסוריאזיס מתחילה מהחלק השעיר של הראש וביותר מ-60% מהמקרים מתחילה גם מהחלק השעיר של הראש וגם ממקומות אחרים גם יחד. ב-20% מבין המקרים היא מתחילה באזור אברי המין (בדרך כלל, אצל נשים). ב-85% מהמקרים מחלה מתמקדת בגפיים, ב-75% מהמקרים – בגוף, וב-8%-12% מהמקרים - בכפות ידיים ורגליים. חולים סובלים מאוד בתקופות ההחמרה. אצל 5% מהחולים התפרצויות פסוריאזיס מתרחשות בקיץ, ואצל 40% המחלה מלווה בפריחת שמש פולימורפית.

הסיבות למחלת פסוריאזיס

1. סיבה אלרגית.

תיאוריה זו התפתחה עוד בשנות השלושים של מאה ה-20 ועל פיה פסוריאזיס מתפתחת כתגובה אלרגית לווירוס, לחיידק (בד"כ Streptococcus) או לטוקסינים שלהם. רבים תומכים בתיאוריה זו, במיוחד לכל הקשור לארטריטים (קרי, ניווניות במפרקים) על רקע של פסוריאזיס. הם מצביעים על כך, כי 90% מחולים אלה סובלים מטונזיליטיס (קרי, דקלת שקדים) כרוני, כאשר הוצאת השקדים, חיזוק מערכת החיסונית והמשך טיפול גורמים להיעלמות הופעות עוריות של המחלה.

2. סיבה ויראלית.

לפי תיאוריה זו, הגורם למחלה הוא ויראלי. התיאוריה נשענת בין השאר על ניסויים בבעלי חיים בהם הצליחו להעביר את המחלה מחיה לחיה. כמו כן, נמצאו נוגדנים ספציפיים בבדיקה הסרולוגית.

3. סיבה זיהומית.

התיאוריה מסתמכת על תמונה קלינית של פסוריאזיס. המחלה מתפשטת מהמרכז לפריפריה, פוגעת בפרקים (פוליארטריטיס), בחלק השעיר של הראש ובציפורניים. לפעמים התפרצות המחלה מלווה בעלית חום הגוף.

4. סיבה גנטית.

למרות שטרם בודד גן הקשור למחלת פסוריאזיס, אין חולקים על חשיבות התורשה במחלה. לפי הספרות הרפואית, פסוריאזיס משפחתית נצפה בכ-20%-40% מכלל החולים. יש דיווחים על שניים, שלושה ואף שישה דורות של סובלים מהמחלה. נמצא שאם אחד ההורים חולה בפסוריאזיס, הסבירות למחלה הילדים הינה 25% ואם שני ההורים סובלים מהמחלה הסבירות עולה ל-55%. עם זאת, יש אומרים כי פסוריאזיס לא עוברת תורשתית אלא שהנטיה למחלה מתפתחת רק בהשפעה מסוימת של הסביבה. כך פסוריאזיס מתפרצת לאחר שפעת, דלקת גרון, דלקת ריאות, טונזיליטיס, או לאחר החמרת מחלה זיהומית כרונית.

5. סיבה נוירוגנית.

על פי תיאוריה זו, להופעת פסוריאזיס יש חשיבות עליונה למצב מערכת העצבים ולמצבו הפסיכולוגי של החולה. לא חולקים על גורם זה, אבל יש שאומרים שתיאוריה זו לא מסבירה חלק ניכר מהמקרים.

6. הפרעות של חילוף חומרים.

הוכח קשר בין הפרעות בחילוף החומרים של חלבונים, פחמימות וליפידים לבין הופעת פסוריאזיס. הפרעה כזו, יחד עם שינויים בכמות מינראלי קורנט, גורמים להופעת המחלה.

7. עודף חמצן.

פסוריאזיס הינה סוג של דלקת המתפתחת במצב של עודף חמצן בשכבה העליונה של העור. עודף חמצן הוא הגורם לחלוקת יתר של תאי אפידרמיס. גישה זו נתמכת בהצלחת הטיפול ע"י משחות שונות המונעות כניסת חמצן עודף לאפידרמיס והידרותרפיה (טיפולי אמבטיות, בוץ וכד'). שיטות טיפול אלו מונעות זמנית נגישות חמצן אל העור וגם מסייעות להורדת תאי העור המתים.

8.הפרעות בתפקוד המעיים.

תיאוריה זו נתמכת בהצלחות טיפוליות המתבססות על דיאטות, ניקוי דפנות המעיים, צום טיפולי ושאר שיטות המשפיעות על פעילות המעיים.

גורמי סיכון

1.

מצבי לחץ וטראומות נפשיות.

2.

מחלות זיהומיות, במיוחד מחלות הנגרמות ע"י סטרפטוקוקוס A ואיידס, אבל גם אימפטיגו, מחלות פתריטיות של העור, קמדידוזיס, דרמטיטיס אלרגי, אקנה זוסטר ועוד. הרבה פעמים, ההתפרצות הראשונה נצפית לאחר מחלה זיהומית אקוטית או לאחר החיסון.

3.

טראומות פיזיות, פגיעות בשלמות העור (עלוקות, עקיצות חרקים, זריקות, חיסונים, צלקות ניתוחיות, קעקוע, כוויות, קרינה משמש ומרנטגן, בדיקות עור לגילוי אלרגיות וכד').

4.

שינויים הורמונאליים. לעיתים פסוריאזיס מתפרץ בזמן ההריון. אם בתחילת ההריון האישה כבר סבלה מהמחלה, ב-40% מהמקרים נצפה שיפור וב-14% מהמקרים נצפית החמרה. לאחר הלידה ב-54% מהמקרים תחול החמרה.

5.

השפעות ארוכות טווח של חשיפה לקור.

6.

שימוש ממושך בתרופות (תרופות המכילות ליתיום, תרופות NSAID, חוסמי בטא, הפסקה שימוש תרופות בטרואידיות וכד').

7.

הרעלת מזון, הרעלה כוהלית.

8.

שינוי האקלים.

עצות לחולי פסוריאזיס

1.

חשוב לשמור על דיאטה מתאימה הכוללת הגבלה בצריכת חלבונים, כוהל, תבלינים, מתוק, מלוח, מעושן, חמוץ, שוקולד, פירות הדר, דבש, שומן מן החי, חלב ומוצריו ומוצרי מזון שצבעו אדום (תותים, עגבניות וכד').

למאמרים נוספים בנושא פסוריאזיס ועוד:
פסוריאזיס: לא רק בעיה אסתטית
נלחמים במחלת פסוריאזיס ע"י נטורופתיה
הכל על פסוריאזיס: מהאבחון עד לטיפול
פסוריאזיס מעלה סיכון להופעת מחלות לב
מה אתם יודעים על פסוריאזיס?

2.

חשוב לחזק את הכבד.

3.

אמבטיות שמש וניקוי הגוף בדרך כלל עוזרות, אבל אצל חלק מהחולים גורמות להחמרה.

4.

מומלץ להשתמש בבדים טבעיים.

5.

יש לשמור על שעות שינה מספיקות.

6.

מומלץ להימנע מעישון אקטיבי ופסיבי.

7.

חשוב למנוע מתחים.

8.

יש להימנע מהגורם להתפרצות המחלה.

9.

אין לגרד מקומות נגועים.

10.

ניתן להתאים תוספי תזונה, כמו צמח חרצית, תלתן אדום, חותם זהב, גילן מצוי, אומגה 3 וויטמין D.

11.

אפשר לעשות רטיות עם צמחי לוע-הארי וחוצעה צהובה ולבנדר יחד עם שמן זית.

12.

אפשר לטפל בהומיאופתיה, דיקור, צמחי מרפא וארומתרפיה.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר