דלקת בגיד: מה הסיבות ואיך מטפלים בה?

מי מאיתנו לא סבל מדלקת כל שהיא בגיד. בין אם אתה ספורטאי של סוף שבוע ובין אם אתה ספורטאי תחרותי דלקת בגיד הינה "מובנית" בכל מאמץ ופעילות גופנית. לרוב הדלקות בגידים הינן מינוריות וחולפות, אך לפעמים הדלקת עלולה להחמיר ולמנוע ממך את הנאתך.

דלקת בגיד הינה תהליך טבעי של מערכות החיסון וההחלמה לנזקים הנוצרים ברקמות הגוף. הכאב שנוצר הינו הסימפטום, הדרך שבה הגוף אומר לך "עצור! הפסק את הפעילות! משהו לא כשורה! ומשהו צריך להשתנות!".

למידע נוסף בנושא דלקת בגיד ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום שיקום פציעות ספורט, שיקום אורטופדי
פורום רפואת ספורט
פורום אורטופדיה
פורום בעיות מפרקים, החלפת מפרק, בעיות ברכיים
פורום ראומטולוגיה, מחלות פרקים, שיגרון, זאבת, לופוס, פיברומיאלגיה

התהליך הדלקתי נוצר עקב קרעים, מתחים, נקעים ושברים אם כתוצאה מחבלה טראומטית או אם כתוצאה מהצטברות מאמץ יתר. למרבה הצער, ספורטאים נוטים לקחת כדורים אנטי דלקתיים מהר מדי, שמטרתם היא להקל על הכאב או לעצור את התהליך הדלקתי. אך גישה זו לא רק שמאיטה את ההחלמה אלא גם פוגעת בהחלמה התפקודית ואז המקום נוטה להיפצע שוב ושוב. ישנן דרכים טבעיות יותר לטיפול בדלקת בגיד ולכן חשוב לדעת את שלבי הדלקת ודרכי הטיפול בכל שלב.

שלבי דלקת בגיד

דלקת בגיד נוצרת כתוצאה מנזקים לרקמות – שרירים, גידים, רצועות, סחוסים ורקמות חיבור. בזמן מאמץ גופני מופעלים עומסים מוגברים על הרקמות אשר עלולים לגרום למתיחה או קרע. הרקמה הפגועה משחררת חומרים כמו היסטמינים ו- bradykinin, אשר מאותתים למערכות הריפוי וההחלמה להיכנס לפעולה. מיידית ישנה זרימת דם מוגברת למקום הפגוע הגורמת לנפיחות ורגישות. בנוסף, כלי הדם נעשים יותר עבירים מה שמאפשר שחרור תאים לבנים שהם חלק ממערכת החיסון והריפוי. תפקיד התאים הלבנים הוא "לנקות" את הרקמות שנהרסו. יחד עם התאים הלבנים משתחררים חומרים נוספים מהדם הגורמים להקרשת האזור הפצוע, מעין חומה, וזאת כדי למנוע התפשטות הנזק אל הרקמות הבריאות. רכיבים נוספים המשתחררים בתהליך הדלקתי הם Circulating Immune Complex ו- Prostaglandin אשר תורמים להתפתחות הכאב.

השלב הבא בתהליך הדלקת הינו תהליך בניית רקמות חדשות המחליפות את אלו שנהרסו. בשלב זה רקמות חיבור חדשות נוצרות ומאחות את הקרע. זהו שלב קריטי של ההחלמה התפקודית ויש צורך בטיפול יעיל ומהיר שאם לא כן עלולות להיווצר צלקות. צלקות אלו יכולות לפגוע בעתיד תפקוד המקום הפגוע מה שעלול לגרום להישנות הפציעה. מעבר לכך עלול גם להיווצר מצב של הצתלקות יתר - מצב בו נוצר עיבוי של המקום הפגוע. בדיוק כמו בחתך של העור, הצלקת הנוצרת אינה גמישה ואלסטית כשאר רקמת העור. עיבוי והצתלקות המקום, במיוחד כשמדובר ברקמת שריר או גיד האמורים להיות גמישים והנמצאים בתנועה מתמדת בזמן פעילות, עלולים ליצור דלקות גידים חוזרות מה שמוביל לדלקת גיד כרונית. בנוסף, עיבוי יתר עלול לפגוע בטווח התנועה ובגמישות. במצבים מסוימים היווצרות הצלקת עלולה להיווצר סביב עצב מקומי העלול לגרום לכאבים תמידיים.

הגורמים לדלקת בגיד

דלקת יכולה להתפתח עקב חבלה. נקע הינה חבלה שבה רצועות, כלי דם ועצבים נמתחים מעבר לטווח האנטומי הגורם לשטף דם מקומי, לנפיחות ולרגישות המקום. מכאן התהליך הדלקתי, תהליך הריפוי, נכנס לפעולה. דלקת גם יכולה להיווצר עקב עומסים מצטברים הגורמים לנזקים ולהרס רקמות ברמה המיקרוסקופית אם כתוצאה ממתח, שפשוף או חיכוך. באם מערכות ההתאוששות והריפוי לא סיימו את מלאכת האיחוי עד לאימון הבא, כי אז מאמץ נוסף יגרום לעומסים מצטברים שיובילו לפציעה כרונית. דלקת כתוצאה ממאמץ יתר מתפתחת בהדרגתיות ולרוב לא מורגשת. בשלבים מתקדמים הכאבים מופיעים בתחילת האימון ושוככים עם התחממות המקום הפגוע. אך אט אט עלולה הבעיה להתפתח עד להגבלה מוחלטת מכל פעילות. תגובת השרשרת היא שהמקום הפגוע מתקשח עוד יותר, הנוקשות השרירית מגבילה את תנועת האזור שגורמת להגברת הכאב וחוזר חלילה.

מבחינה קלינית המקום הפגוע מעט נפוח ורגיש למגע. יתכנו קשויות בשרירים מסביב לפציעה (Protective spasm) . אם הפציעה מסביב לפרק גם טווח התנועה של המפרק עלול להיפגע. הכאב צריך לשמש כאות אזהרה על כך שקיימת פגיעה ויש לנוח, או להוריד מעומס האימון. פיתרון הבעיה הוא לא בהורדת הכאב אלא במציאת שורש הבעיה ותיקונה. כי אם לא כן הפציעה תחזור ופציעות כרוניות עלולות לגרום לשינויים אנטומיים בלתי הפיכים, ואת זה חשוב למנוע.

הטיפול בדלקת בגיד

מרבית התרופות האנטי דלקתיות למעשה פועלות על המרכיבים המשתחררים בזמן הדלקת (Circulating Immune Complex ו- Prostaglandin) בכך שהם מדכאים את פעולתם. עקב דיכוי התהליך הדלקתי תהליך הריפוי למעשה מואט או נעצר כליל. לכן, מטרת הטיפול בפציעות ספורט אינה להוריד את הכאב אלא לדאוג להחלמה תפקודית של הספורטאי. כלומר, ניתן לטפל בכאב אך לא על ידי עצירת תהליך הריפוי.

הכאב משדר שהנזק מתרחש ובכך שאתה מנטרל את הכאב הדלקתי, אתה מכבה את איתותי האזהרה ששולח הגוף. למרבה הצער גם הרופאים וגם הספורטאים שוגים בצריכת יתר של משככי כאב או אנטי דלקתיים (NSAIDS).

עד עתה הטיפול המסורתי בדלקת בגיד כלל RICE – מנוחה, קרח, חבישה והרמת המקום הפגוע. אך עם ההבנות המעמיקות בתהליך הדלקת והריפוי רצוי לכלול גם מרכיבים נוספים ולהימנע מפעולות אחרות.

הקלה על כאב.

שימוש בקרח יכול להיות אמצעי יעיל להקלה על כאב. הקרח יעיל בהורדת הנפיחות ורגישות עצבי הכאב. יש לקרר את המקום הפגוע בין 15-10 דקות כל שעתיים ורצוי מיידית עם גמר האימון.

מנוחה.

אם עד היום ההנחיות לאחר נקע או דלקת היו מנוחה מוחלטת, היום התובנות הם שרצוי לשמור על תנועת המקום ולהימנע ממנוחה מוחלטת. הפעילות צריכה להיות מתונה ביותר ולא בטווח הכאב. תנועה מאיצה את זרימת הדם ובכך מונעת נפיחות. התנועה גם מונעת את קיבעון המקום הפצוע מה שלטווח הרחוק עלול לפגוע בתפקודו. שימור התנועה חשוב במיוחד בזמן האיחוי כי אז רקמות חדשות נוצרות העלולות לגרום ליצירת צלקת אשר תקשיח ותגביל את תנועת המפרק או הרקמה. בשלב זה רצוי מאוד להגיע כמה שיותר מהר לטיפול. הטיפול בשלב זה כולל הנעת פסיביות של הפרק או עיסויים רקמתיים על מנת למנוע היווצרות צלקת העלולה להקשיח את הרקמה.
<@ --- IMG_2 --- @>

תזונה.

בשלב הדלקת רצוי לצרוך אנזימים תומכי ומאיצי דלקת (proteolytic enzyme). גופנו יודע לייצר רכיבים אלו, אך מחקרים מראים שככל שאנו מתבגרים יכולת הגוף ליצרם פוחתת. אנזימים אלו הם לא אנטי-דלקתיים אלא מנטרלים את ההרס הדלקתי ומאיצים את תהליך ההחלמה. יש לצרוך תוספים כגון: ברומלין, טריפסין, Serrazimes, פפאין, אומגה-3 ועוד. בשלב האיחוי יש לצרוך תוספים תומכי איחוי כגון: ביופלבנויד, ויטמין C, מגנזיום.

למאמרים נוספים בנושא דלקת בגיד ועוד:
פציעות ספורט: זמן טוב לעשות חשבון נפש
כאבי גיד אכילס: מי אמר שזו דלקת?
פציעות ספורט בקרב רוכבי אופניים: שברים
פציעות ספורט: הבעיה טמונה בעומס המערכתי
קרע בגיד: חידושים בתחום הכירורגיה

חזרה לפעילות.

החזרה לפעילות לאחר דלקת בגיד צריכה להיות מתונה והדרגתית. יש לוודא שטווח התנועה של המפרק וגמישות הרקמה מלאים. יש לחזק את השרירים שנפגעו ונחלשו. בשלב ראשוני רצוי להתמקד בתרגילי כוח איזומטריים, סטטיים בהדרגתיות להגביר את טווח התנועה. במקרים של חבלות טראומתיות כמו נקע גם עצבים נקרעים ונהרסים ושיקום חייב לכלול את שיקומו הפונקציונאלי של המפרק. לכן השיקום חייב לכלול גם תרגילים לשיפור המערכות הפרופריוספטיות.

לדלקת בגיד נוצר שם רע, אך זאת בגלל הבלבול בין הסימפטומים של הדלקת, כאב, רגישות והפסקת פעילות, לבין הדלקת עצמה. תהליך הדלקת הינו למעשה חלק ממערכת החיסון, הריפוי וההחלמה ואשר נועד להגן עלינו.

לכן, אסור שהטיפול יתמקד בסימפטומים אלה אלא בהאצת תהליכי הריפוי ושיקומו התפקודי של המקום הפגוע. מעבר לכך, חשוב לבצע הערכה מחודשת בכל הנוגע למערך האימונים ולבדוק האם העמסתה מהר מדי חזק מדי. הכאב יחלוף אך האם למדת, שינית, השתנית , כי אם לא כן - אל תתפלא אם הפציעה תשוב.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר