הילקוט, כאבי גב והפעילות הגופנית

במחקר שנערך באיטליה בשנת 2001, בדקו החוקרים 35 ילדים בגיל ממוצע של 11.3 שנים, ובהם 17 בנות ו-18 בנים. מחקר זה בחן אספקטים רבים בקרב ילדים בגיל בית הספר הנושאים ילקוטים, ביניהם תגובה קרדיורספירטורית (לב-נשימה), עלות אנרגטית, עייפות וכאבי גב, כדי לקבוע את מידת ההשפעה של הילקוט על כאבי הגב. המבדקים הורכבו מארבעה שלבים עוקבים: עמידה ומנוחה במשך חמש דקות; הליכה במהירות שלושה קמ"ש במשך שבע דקות; הליכה דומה, תוך נשיאת ילקוט במשקל שמונה ק"ג על הגב; והליכה במהירות שבעה קמ"ש במשך חמש דקות ללא משקל על הגב.

במהלך המבדקים נמדדו גזים נשימתיים בחמש הדקות הראשונות של הצעידה ובשתי הדקות האחרונות של כל שלב, וכן תדירות הצעד ואורכו. בנוסף למבדקים הפיזיולוגיים, נתבקשו הנבדקים למלא שאלון שבו דיווחו על תדירות כאבי הגב במהלך השנתיים-שלוש שלפני המחקר וכן ב-15 הימים האחרונים שלפני המבדק ועל משך נשיאת הילקוט במהלך היום. כדי לבדוק את הקשר בין פעילות גופנית וכאבי גב בוצעה גם הערכה של משך העיסוק היומי של הילדים בפעילות גופנית ומשך שהותם במצב ישיבה.

מנתוני השאלון עולה בין היתר כי במהלך השנתיים-שלוש שלפני המחקר סבלו הנבדקים מכאבי גב כ-54 אחוזים מהזמן, וכי 33 אחוזים מהם נשאו ילקוט על גבם למעלה מ-15 דקות ביום. למעלה מ-80 אחוזים מהילדים דיווחו על עייפות בזמן ההליכה עם הילקוט ו-50 אחוזים דיווחו על ישיבה של למעלה משלוש שעות במהלך הפנאי שלהם.

מניתוח ממצאי המחקר, עלה כי במרבית המשתנים לא נמצא הבדל מובהק בין בנים לבנות. עוד נמצא כי תדירות הצעדים פחתה בין מצב של הליכה חופשית להליכה תוך נשיאת עומס מ-59 צעדים לדקה ל-56 צעדים לדקה. מנגד, אורך הצעד גדל בהתאמה מ-85.5 ס"מ ל-90.4 ס"מ בממוצע. מחקר זה הצביע דווקא על עלות אנרגטית פחותה בצעידה עם משא אנכי על הגב. נראה כי זו הושקעה יותר באלסטיות השרירית שנדרשה בתנועות ובהתאוששות מהן, בשל הצורך בהעברת מרכז הכובד של הגוף למקום חדש, תוך התארגנות מחודשת של הגוף. כמו כן נראה כי להפחתה באנרגיה תרמו גם מספר הצעדים הנמוך ואורך הצעד הגבוה.

למרות העלות האנרגטית הפחותה בנשיאת משא, הנבדקים במחקר דיווחו על עייפות א-נורמלית בעת הליכה עם משא לבית הספר או בחזרה ממנו, שתדירותה נעה בין לעתים קרובות (70 אחוזים) לבין לעיתים רחוקות. עייפות זו ניתנת להסבר בדרכים רבות, כגון כושר ירוד, תזונה שונה ומגוונת בין הנבדקים, וצורת הנשיאה השונה של הילקוט על-ידי הנבדקים (לא בעת המחקר).

ממצאי המחקר מראים כי האוכלוסייה שעסקה פחות בפעילות גופנית סבלה יותר מכאבי גב. ההסבר לכך הוא שעל אף שהמשקל שאותו נושא הנבדק עשוי להיות גבוה יחסית למשקל גופו, העלות האנרגטית תהיה מינימלית ולפיכך דווקא אצל אותם אלה שיהיו פחות פעילים גופנית תהיה משמעות השינוי גדולה והיא עלולה להוביל לכאבי גב. מכאן שפעילות גופנית עשויה להוות פתרון אחד להפחתת כאבי הגב.

הסכנה: פגיעה ביכולת הקוגניטיבית

נשיאת משאות על הגב, כפי שעולה מן הספרות המחקרית, היא בעלת השלכות פיזיולוגיות על גוף האדם, העלולות להוביל לשינויים יציבתיים, תנועתיים, שריריים-שלדיים וכן לתגובות המשך, כמו תשישות, הנובעות מהעמסת משקל גבוה לפרקי זמן בינוניים, אפילו כאשר מדובר על משכי זמן של דקות. המשקל ומשך נשיאתו מקבלים משנה חשיבות כאשר מדובר בילדים, מכיוון שהם בעלי עצמות רכות מאלו של המבוגרים ונמצאים בשלבי גדילה שבהם מערכת השריר-שלד מתפתחת ולפיכך מושפעים בצורה קיצונית לעומת המבוגרים.

המחקרים הציגו רף של 10 אחוזים ממשקל הגוף של הילד, שאותו לא רצוי לעבור על מנת להימנע מן התופעות של פגיעה בגופו, לעומת 15 אחוזים ממשקל הגוף אצל מבוגרים. בנוסף יש לזכור כי אצל ילדים היכולת ללמוד, להתרכז ולבצע פעילויות במיומנות גבוהה קשורה למידת ערנותם, ונראה כי העמסה ברמות גבוהות עלולה להביאו לתשישות, שתפגע בכל אותן יכולות שצוינו, בייחוד כאשר נשיאת הילקוט היא לשם מטרות כמו לימוד או אימון, שבהן הבסיס הוא ריכוז וערנות. ניתן לסכם, כי העמסת משקל מחוללת שינויים, ומעבר לרמה מסוימת אף עלולה להזיק לילד.

לחלקו הראשון של המאמר

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר