תאונת דרכים במתכוון: יש חיה כזאת?

כולנו יודעים מהי המשמעות של תאונת דרכים, החוק מאוד ברור בעניין. אולם, לחוק קמו חרגיגים שאחד מהם מדבר על תאונת דרכים במתכוון, שאם יתקיים, אזי לא תיחשב התאונה כתאונת דרכים. במקרה שבו נפגע אדם בתאונת דרכים מכוונת, הרי שאין המדובר בתאונת דרכים והנפגע איננו זכאי לקבל פיצויים מכוח החוק ובלשון החוק: "לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי". הרבה דיו נשפך בפסקי דין לאורך השנים בניסיון להבין את כוונת המחוקק בחריג זה של תאונה במתכוון ולמעשה עד ליום זה אין עדיין הכרעה ברורה של בית המשפט העליון בעניין זה. במאמר זה, ננסה להבין דרך פסקי דין שונים, באילו מקרים אכן מדובר בתאונת דרכים במתכוון שבה הנפגע איננו זכאי לפיצויים מכוח החוק.

תאונת דרכים במתכוון. הכצעקתה?

ראשית, יש לשאול מדוע בעצם הֵחריג המחוקק מצב של "תאונת דרכים במתכוון"? מדוע אדם אשר נפגע במכוון לא יהיה זכאי לפיצויים? ובכן, החוק נותן חשיבות רבה ל"מבחן התעבורתי" במקרה של תאונת דרכים. רק תאונות אשר אירעו עקב שימוש טיפוסי ברכב למטרות תחבורה, ייחשבו כתאונת דרכים. השימוש ברכב אשר גרם לנזק הגוף צריך להיות "למטרות תחבורה" וכל שימוש אחר לא ייחשב כתאונת דרכים. במקרה של תאונת דרכים במתכוון וכפי שנאמר בפסיקת בתי המשפט לא אחת, אין מדובר בסיכון טיפוסי כתוצאה משימוש ברכב, שכן במקרים אלה השימוש ברכב הוא ככלי לגרימת נזק ולא לייעוד תחבורתי. החוק נועד לפצות אנשים אשר נפגעו בתאונות דרכים ולא אנשים אשר נפגעו עקב פעילות פלילית באמצעות כלי רכב. לאור זאת, החריג המחוקק מקרה של "תאונת דרכים במתכוון" וקבע כי במקרים אלה הנפגע לא יהיה זכאי לפיצויים.

למידע נוסף בנושא תאונת דרכים, חוק, משפט, ביטוח ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי
פורום זכויות רפואיות
פורום רשלנות רפואית
פורום שיקום פציעות ספורט, שיקום אורטופדי
פורום השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי

הגדרת המונח תאונת דרכים במתכוון

כאמור, בפסקי דין רבים התחבטו בשאלה מהו היסוד הנפשי הנדרש שבהתקיימו ייקבע כי מדובר במעשה שנעשה בכוונה בכדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אדם. מרבית המלומדים מסכימים כי אין די בכוונה פלילית רגילה, אלא נדרשת כוונה מיוחדת עם רצון שהתוצאה תתגשם. דהיינו, הכוונה אותה מחריג החוק היא כוונה של ממש לקרות התאונה, בבחינת רצייה בתוצאה ובנזקים שנגרמו ואין די בצפיות או בהסתברות גבוהה למדי שההתנהגות תביא לתאונה. רשלנות או פזיזות אשר הביאו לתאונה יחשבו כתאונת דרכים לכל דבר ועניין ורק הוכחת אותה כוונה מיוחדת תביא לשלילת הפיצויים מן הנפגע. עמדה זו אף אומצה בפסקי דין שונים לאורך השנים, אשר קבעו כי בכדי להוכיח את החריג, אין להסתפק בהוכחת כוונה פלילית רגילה, אלא יש להוכיח כוונה מיוחדת כאמור.

דוגמאות מן הפסיקה

בתי משפט השלום והמחוזיים התחבטו רבות בשאלת החריג של תאונת דרכים במתכוון. נראה שגם הפסיקה דורשת את קיומה של אותה כוונה מיוחדת בכדי לקבוע שמדובר בתאונת דרכים במתכוון. להלן כמה דוגמאות:

1. האם נהג שגרם לתאונה במצב של שכרות ייחשב כמי שגרם לתאונת דרכים במתכוון? בית המשפט קבע כי נהיגה בשכרות איננה נכנסת בגדר הכוונה מיוחדת הנדרשת בחוק ולכן מדובר בתאונת דרכים לכל דבר ועניין.

2. נערה שקפצה ממכונית נוסעת בגלל חשש, בלתי מוצדק, באשר לכוונות הנוהג, לא גרמה לתאונת דרכים במתכוון, וזאת גם אם הייתה קיימת סבירות גבוהה לפגיעה.

למאמרים נוספים בנושא תאונת דרכים, חוק, משפט, ביטוח ועוד:
עברתם תאונת דרכים ונפגעתם? יש מה לעשות
האם תאונת דרכים גורמת להופעת סוכרת?
רשלנות רפואית אחרי תאונת דרכים
איך משיגים פיצויים לאחר תאונות דרכים?
תאונת דרכים: האם נהג שיכור זכאי לפיצוי?

3. רכב נכנס לתדלק ובו שני גברים. לאחר השלמת פעולת התדלוק לרכב ניגש התובע - המתדלק, אל חלון הנוסע לשם גביית התשלום בגין התדלוק. הנהג התעלם מהתובע והחל בנסיעה מהירה ופתאומית בעוד התובע שעון על חלון הרכב. התובע לפת את זרועו של הנוסע שישב ליד הנהג באופן אינסטינקטיבי בכדי שלא ייפול, אך הנהג לא עצר נסיעתו אלא הגביר את מהירותו ועשה כל שביכולתו על מנת להפיל את התובע התלוי. התובע נגרר יחד עם הרכב ובהזדמנות הראשונה בו האט הרכב, שחרר התובע את אחיזתו ונפל על הכביש. הרכב נמלט במהירות מן המקום והתובע לא הספיק לרשום את פרטיו. לאחר שמשרדנו הגיש לבית המשפט תביעה לפיצויים מכוח החוק בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובע בתאונה, מיאנה הנתבעת להכיר במקרה כתאונת דרכים, בטענה כי המדובר בתאונת דרכים במתכוון. בפסק הדין נדחתה טענתה של התובעת ונקבע כי מדובר בתאונת דרכים לכל דבר ועניין. בית המשפט קבע כי הנטל בהוכחת תאונת דרכים במתכוון מוטל על הטוען זאת. קרי, הנטל מוטל על הנתבעת- דרישת הוכחה וקביעה עובדתית שאכן הייתה כוונה לגרום נזק. במקרה דנן, לא הצליחה הנתבעת להוכיח קביעה פלילית לעניין כוונת הנהג והנוסע עמו לפגוע בתובע במכוון בכדי לגרום לו נזק ולכן התובע זכאי לפיצויים מכוח החוק.

סוף דבר
לאור ההגדרה העמומה בחוק, הרי שעד ליום זה אין קביעה ברורה של בית המשפט העליון מהי בעצם "תאונת דרכים במתכוון" אשר מוחרגת בחוק. נראה שעד אשר יתקן המחוקק את ההגדרה בחוק או לחילופין עד שבית המשפט העליון יקבע מסמרות בעניין, יימשכו התהיות וההתחבטויות בעניין בבתי המשפט השונים בערכאות הנמוכות וחברות הביטוח יעמדו על סירובן לשלם פיצויים במקרים רבים בטענה כי מדובר ב"תאונת דרכים במתכוון". דעתו האישית של מחבר המאמר היא כי יש לאמץ את דעת המלומדים האמורה לעיל אשר מוזכרת גם בפסקי הדין השונים, ולפיהם רק מי שגרם לתאונת דרכים מתוך כוונה מיוחדת להזיק ומתוך רצון בתוצאה המזיקה, הוא זה אשר לא יהא זכאי לקבל פיצוי. אין להסתפק בחשד בלבד אלא יש להוכיח כוונה פלילית של ממש וזאת בכדי למנוע מצב שבו נפגע תמים לא יקבל פיצוי. בל נשכח, כי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא חוק סוציאלי במהותו וחוקק לאחר שתאונות הדרכים הפכו ל"מכת מדינה". בנסיבות אלו, אי מתן פיצוי לנפגע תמים יפגע במטרות החוק ולא ישרת את כוונת המחוקק. לפיכך, נראה כי מוטב יהיה אם המחוקק יזדרז ויתקן את ההגדרה בחוק באופן שתהיה ברורה ונהירה, תמנע מחלוקות ושאלות מיותרות ותהלום את מטרתו הסוציאלית של החוק.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר