אוסטאוארתריטיס: כל הטיפולים הקיימים

אוסטאוארתריטיס, או בשמה העברי: מחלת ניוון מפרקי, היא מחלה שכיחה ביותר, בעיקר בקרב אנשים מבוגרים. זוהי מחלה שבה סחוסי המפרקים בגוף נשחקים ואז העצמות שבמפרק, במקום להחליק זו על גבי זו בעזרת סחוס תקין, מתחככות זו בזו וגורמות להיווצרות דלקת, נפיחות, כאבים והגבלת תנועה. עם הזמן צורת המפרק עלולה להשתנות עקב התפתחות של זיזי עצם קטנים המגבירים את אלמנט החיכוך והדלקת ומפריעים לתנועה. המפרקים המעורבים הם בדרך כלל מפרקי הירך, הברכיים וקצות האצבעות ביד.

אוסטאוארתריטיס מהווה את אחת המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר בעולם: על פי ההערכה כ-30% מהאוכלוסייה בגילאי 45-65 סובלים מאוסטאוארתריטיס, ואחוז זה מגיע עד 70% בקרב האוכלוסייה שמעל גיל 65. אוסטאוארתריטיס שכיחה יותר אצל נשים.

הסימן העיקרי של אוסטאוארתריטיס הינו כאב. הכאב מורגש בשלבים הראשונים בעת תנועה ובשלבים מאוחרים יותר גם בזמן מנוחה. חשוב לציין שישנם חולים אשר אינם חשים כלל בכאב בשלבים הראשונים של המחלה. כמו כן, במשך הזמן מתפתחת נוקשות והגבלה בתנועת המפרק וכן יתכנו קולות חיכוך או "חריקה" בעת הנעת המפרק ונפיחות של המפרק. בשלבים הסופיים המפרק מתעוות ומשנה את צורתו. סימפטומים אלה עלולים להגביל את התפקוד בחיי היומיום ולהביא לסבל רב לחולה.

למידע נוסף בנושא אוסטאוארתריטיס ועוד, היכנסו לפורומים רפואיים:
פורום בעיות מפרקים, החלפת מפרק, בעיות ברכיים
פורום אורתופדיה
פורום תרופות ייעוץ תרופתי
פורום מחלות פרקים בילדים (כאבי פרקים)
פורום ראומטולוגיה, מחלות פרקים, שיגרון, זאבת, לופוס, פיברומיאלגיה

במפרק ברך או במפרק ירך בריאים קיימת רקמה הנקראת סינוביה ובין היתר תפקידה להפריש נוזל שנקרא הנוזל הסינוביאלי, שתפקידיו סיכוך הפרק, ותזונה לסחוס ולמיניסקוסים. הנוזל הסינוביאלי בברך בריאה מכיל אחוז גבוה של חומצה ההיאלורונית, שמעניקה רמה גבוהה של אלסטיות וצמיגות לנוזל זה. בברך צעירה רמת המשקל המולקולרי של הנוזל הסינוביאלי תהיה בערך של 6 מליון דאלטון.(יחידת משקל מולקולרי בודדת). כאשר מתפתחת אוסטאוארתריטיס, הנוזל נפגם, התכונות של האלסטיות וצמיגות נפגעות ויעילות ההגנה של הנוזל על המפרק יורדת. זוהי אחת הסיבות לכאב ולירידה ביכולת התנועה. למעשה, במקרה של אוסטאוארתריטיס, יורד ריכוז החומצה ההיאלורונית בנוזל הסינוביאלי למחצית עד שליש מהרמה הנורמלית.

אוסטאוארתריטיס נגרמת מסיבות רבות: חבלות למפרק, עודף משקל, סיבות אנטומיות הגורמות לפגם ראשוני ועיוות של המפרק או מחלות מטבוליות או דלקתיות וכמובן גנטיקה.

הטיפול במחלת אוסטאוארתריטיס כולל מספר קבוצות:

1. אורח חיים
הדרכת החולה לפעילות גופנית מתאימה וירידה במשקל, טיפול פיזיותראפי ושימוש במוצרים תומכים (מקל הליכה, נעליים אורתופדיות ומדרסים). חשוב להדגיש שפעילות מתונה כמו הליכה ,שחיה ורכיבה על אופניים לא תגרום לשחיקה מוגברת אלא דווקא חוסר פעילות ידלדל את השרירים ויגביר את חוסר היציבות של המפרק הפגוע, דבר שיחמיר את מצב המפרק.

2. תרופות נגד כאבים
תרופות נגד כאבים ללא ספק מקלות על חולי אוסטאוארתריטיס. כמו כן, עד לאחרונה המליצו רופאים, בין השאר, גם על תוספי מזון מסוג הגלוקוזמינים. אולם, לאחרונה פרסם האיגוד האורתופדי האמריקאי שיעילותם של אלו לא הוכחה באופן ודאי.

3. תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים
הטיפול בתרופות נוגדות דלקת אלו מוריד את הכאב ע"י הורדת התהליך הדלקתי. נוגדי הדלקת הללו ניתנים לשימוש לזמן קצר אך הינם בעלי תופעות לוואי כגון פגיעה ברירית מערכת העיכול ושינויים בערכי לחץ הדם, דבר הדורש שילוב של הגנה על רירית הקיבה ושמירה על ערכי לחץ דם תקינים. השימוש בנוגדי הדלקת הספציפיים התברר בחלק מהמקרים כבעייתי בטיפול ארוך טווח.

4. הזרקת סטרואידים למפרק
לטיפול זה יש אמנם יעילות אנטי דלקתית משמעותית, אך השפעת הסטרואידים על הסחוס המפרקי לא משפרת את מצב הסחוס המפרקי ובהזרקות חוזרות אף עלולה לגרום לנזק לסחוס המפרקי.

כתבות נוספות על אוסטאוארתריטיס ועוד:
גיל הזהב: טיפול נגד דלקת פרקים ניוונית
לראשונה: הוחלף מפרק באצבע
אימון גופני לא פוגע בברכיים
אוסטאופורוזיס: 10 השאלות השכיחות
חידושים בטיפול בשחיקת סחוס

5. הזרקת חומר סיכוך (חומצה היאלורונית) למפרק
היתרון בטיפול הוא אחוז נמוך מאוד של תופעות לוואי, אפילו בהשוואה לתרופות נוגדות דלקת. החשש העיקרי בהזרקה הוא זיהום. עד לאחרונה הטיפול היה כרוך בסדרה של שלוש עד חמש הזרקות. אולם, לאחרונה אושר בידי ה-FDA, הרשות האירופאית ומשרד הבריאות בישראל, טיפול מתקדם באמצעות זריקה אחת בודדת. התכשיר הוכיח במחקרים קליניים את יעילותו ובטיחותו בפרק זמן של שישה חודשים. בין השאר היות ובתכשיר זה החומצה ההילאורונית היא בעלת משקל מולקולרי הזהה לזה הקיים בברך בריאה. החומצה ההיאלורונית המוזרקת משפרת את הצמיגות של הנוזל הסינוביאלי. ההשפעה הקיימת על כאב החולים היא חלקית וזמנית ונמשכת עד 12 חודשים. תופעות הלוואי מתבטאות בדלקת מקומית בברך ותפליט. הדבר שכיח יותר בהזרקות חוזרות.

6. ניתוח
כאשר טיפולים שמרנים אינם עוזרים, יש מקום לטיפול ניתוחי במחלת האוסטאוארתריטיס. הטיפול הניתוחי נחלק למספר אפשרויות:

ארטרוסקופיה - הטיפול הארטרוסקופי נועד בין היתר לביצוע שטיפה של הנוזל הסינוביאלי והדלקת וע"י כך מקטין את תהליך פירוק הסחוס.

החלפת מפרק ברך - החלפת מפרק הברך במשתל מלאכותי של מתכת ופוליאתילן, עדיין נהוג להציע את הניתוח רק למי שאיכות החיים שלו לקויה וכאשר החולה אינו מגיב לטיפול שמרני כל שהוא. חסרון הניתוח מעבר לסיכונים הרגילים של כל ניתוח הוא, שתוחלת החיים של מפרק מושתל מוגבלת ותהליך השיקום לאחר החלפה הוא ארוך מאד.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר