בני גיל הזהב, תבחרו: אושר או דיכאון

בסרט המופת הבלתי נשכח "אורפיאו נגרו" אומר שיר הנושא: "העצב – אין לו סוף, לאושר יש ויש..." דומה שהתקדמות האדם במעלה גילו, מחריפה ומעצימה את אמיתות המילים המצמררות הללו. מאגרי העצב האישיים הולכים וגדלים ואילו משאבי האושר האישי מצטמצמים והולכים.

ובאמת, מה מעציב את ליבו של האיש המבוגר, בגיל הזהב, הקשיש, מה גורם לו אושר? לכאורה נאספים כל גורמי העצב ועושים יד אחת כנגדו: בריאותו הולכת ומתרופפת, גופו מגלה אותות בגידה, הילוכו נעשה כבד ואיטי, חריפות שכלו נחלשת, עירנותו למתרחש בסביבתו חדה פחות, שערותיו מלבינות ומתדלדלות, קמטים חורשים את פניו, ידיו מתגיידות והולכות.

חוג חבריו של האדם בגיל הזהב סוגר עליו את תחושת פרידתם של ידידיו לחיים. הוא חש בדידות הולכת וגדלה, פונה ימינה ושמאלה ורואה את השורות החסרות ואת החללים (תרתי משמע) שהותירו אלו שכבר אינם. מעמדו החברתי נשחק בהדרגה עקב התרחקותו מעמדות השפעה וכוח בהן החזיק בהיותו בעל שררה, תפקיד בכיר, משפיען פוליטי וכיוצא באלה.

מעמדו המשפחתי מתרופף. שוב אינו אותו מקור עוצמה וכסף כפי שהיה בעבר. הימים שבהם על פיו יישק דבר במשפחה חלפו לבלי שוב. הוא עדיין זוכה לאהבה ואפילו למעט כבוד, אבל זהו כבוד מאולץ במקצת שלעתים בא מתוך רחמים ולפעמים כמצוות אנשים מלומדה.

לשאלות בנושאי גיל הזהב, השגת אושר ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי
פורום תמיכה נפשית, פסיכולוגיה
פורום פרקינסון
פורום אלצהיימר, דמנציה
פורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי

החיוכים שצבעו פעם את פניו וחרצו תלמים בזוויות פיו, נדחקו להם לקרן פינה, כדי להגיח לעיתים רחוקות ולהזכיר את קיומם. פרצי הצחוק הספונטני הופכים נדירים בהעדר עילה אמיתית להופעתם. בצל כל אלה, דומה שתחושת האושר הולכת ונמוגה, וכי מניין תשאב את כוחה וחיותה?

לא יאומן: ישנם קשישים שבעי רצון!!!

והנה – הפתעה! מסתבר שיש בינינו לא מעט אנשים מאושרים בגיל הזהב, לפחות על פי התחושה הסובייקטיבית שלהם כלפי עצמם. הנתונים הנובעים ממספר מחקרים עדכניים בנושא אושר בגיל הזהב מעידים על כך:

77% (!) מהקשישים דיווחו על שביעות רצון מאורח החיים (15% מרוצים מאד ו– 62% מרוצים).

ההבדל בינם לבין גילאי 21+ איננו גדול. בקרב הצעירים דווחו 82% על שביעות רצון מהחיים (28% מרוצים מאד ו– 54% מרוצים).

ההבדל הוא בעיקר ברמת ה"מרוצים מאד" וזאת כנראה עקב ירידה מסוימת ברמת ההכנסה ובמצב הבריאות.

לעומת זאת, שביעות הרצון הגבוהה מוסברת בעלייה היחסית ברמת החיים, בהיקף התעסוקה ובתרבות הפנאי המתפתחת והמתרחבת של הקשישים: פעילות מועדונית, תחביבים, התנדבות, לימודים ועוד.

על רקע זה נשאלת השאלה מה גורם לתחושת אושר אצל בני גיל הזהב? כיצד ניתן להעצים את תחושת האושר שלהם? מה בידם לעשות לשם כך בכוחות עצמם, ללא תלות במעשיהם של אחרים (משפחה, קהילה, חברים וכו').

איך לעשות מה?

1. הפנאי – אוהב או אויב?

בגיל שאחרי הפרישה נתון האדם במרחב אדיר של זמן פנוי, הקרוי בשפת המבינים "פנאי". אלה הן שעות ארוכות ומתמשכות, החל מן היקיצה בבוקר ועד ההליכה לישון בלילה. מחקרים רבים מוכיחים שמרחב הפנאי העצום הזה מביא את האדם המבוגר לשני מצבים קיצוניים:

הפנאי כאוהב – ניצול השעות הפנויות לכל מה שגורם לאדם: עניין, אושר, הנאה, נחת, סיפוק, אתגר, שלווה, צחוק ושמחה.

הפנאי כאויב – ההסתגרות בתוך מרחב הפנאי בהמתנה "שמשהו יקרה" או "שמישהו יעשה למעני משהו" (יצחיק אותי, יבדר אותי, יעסיק אותי וכדומה).

התנועה בין שני המצבים המנוגדים הללו היא אותה "תנועת מטוטלת" שבה נתונים הקשישים, בני הגיל המבוגר והמבוגר מאד. יש בהם כאלה שהתוו לעצמם סדר יום ברור בעל מטרות מוגדרות ודופק משלו, לעומת אחרים הממתינים לשחר שיעלה ובבואו מייחלים ללילה כדי שישובו ויעלו על יצועם. על פי כל מדד שהוא, רואים בבירור כיצד הראשונים מנהלים חיים מלאים ומהנים ואילו האחרים מנוהלים בידי החיים המאוחרים ונכנעים לכל תכתיביהם.

מאמרים נוספים בנושא גיל הזהב ועוד:
אנשים אופטימיים חיים יותר
דיור מוגן: בשביל מי זה דרוש ולמה? חלק ב
יחסי מין: הישראליות נהנות יותר עם הגיל
שלום דיכאון בגיל השלישי, ברוך הבא אושר
בעיות עור בגיל הזהב? יש רפואה סינית

2. הגדרת ה"חזון"

גם כאשר אופק תוחלת החיים אינו רחוק, חשוב מאד להגדיר "חזון אישי". פירושו – מתן מענה ברור על השאלות הבאות:

כיצד אני רוצה שייראו חיי המאוחרים?

מה גורם לי הנאה, אושר וסיפוק ומה עלי לעשות לשם כך?

האם ישנן שעות שבהן אני חש שעמום או בדידות והאם אני עושה משהו כדי להתמודד עם התחושות הללו?

מה אני עושה כדי לשמור על תקינות גופי ("תחזוקת הגוף")?

מה אני עושה כדי לשמר את זכרוני וחריפות חשיבתי ("תחזוקת המוח")?

מה אני עושה כדי לשמור על מעמדי במשפחה ולחזק אותו (קשר ותקשורת עם הדור השלישי, התעניינות ובקיאות בנעשה בחוג המשפחה הקרוב, הימנעות מהתערבות בנושאים רגישים)?

האם אני מעודכן במיקומן, בעיתויין ובתכניהן של פעולות שהן בתחומי ההתעניינות שלי?

האם ישנם תחביבים שנראים מעניינים בעיני? היכן אפשר ללמוד אותם או להשתלב בהם?

האם יש תחום התנדבותי כלשהו שראוי בעיני לקחת בו חלק? איך ניתן לקבל פרטים עליו? מה נדרש כדי להשתלב בו?

במילים אחרות, כיצד אני מנתב את שעותיי הפנויות לפעילויות שיתנו לי אושר ואת התמורה הטובה ביותר?

סיכום

תוחלת החיים המתארכת מביאה המוני גברים ונשים אל סיפה של הזיקנה. הם מצויים אמנם בישורת האחרונה של חייהם, אבל עדיין יכולים להפיק מהם הנאה ולחיות חיים מאושרים. כל יום מחייהם המאוחרים טומן בחובו את האתגר והאפשרות לחפש ולמצוא בו את המיטב. לשם כך דרושות: אמונה, נחישות, מיומנות ותקווה. ומעל הכל – הידיעה שמה שלא יעשו למענם, לא יעשה איש עבורם. אז, בני גיל הזהב, קחו את מושכות חייכם בידיכם והסיעו את עגלתכם לעבר אופק ורוד, מחייך ועתיר אושר.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר