איך לזהות רשלנות רפואית בהריון?

רפואת הנשים והמיילדות המודרנית מעמידה בפני הרופאים הגניקולוגים ובפני הנשים בהריון שורה ארוכה של בדיקות ואמצעי אבחון על מנת לבדוק את מצבו של העובר בעת ההריון ולשלול את האפשרות כי העובר סובל ממחלה גנטית או ממום קשה אשר בעקבותיהם בתום ההריון ייוולד חלילה תינוק פגוע.

בהתאם לפסיקה, על הרופאים אשר עוסקים במעקב אחר הריון לעמוד בסטנדרטים רפואיים סבירים בבדיקת שלום העובר, ולמסור להורי העובר במהלך ההריון את המידע המלא באשר לסיכויי העובר להיוולד עם מום או מחלה קשה, על מנת לאפשר להם לשקול אם ברצונם להמשיך את ההריון.

גם לתינוק אשר נולד עם מום קשה או מחלה קשה אשר ניתן היה על ידי בדיקה וטיפול נכון וסביר לאבחן אותם בעת ההריון קמה, בהתאם לדין, עילת תביעה ברשלנות רפואית בהריון, שכן התינוק נדון לחיות עם מומים קשים.

לשאלות נוספות על רשלנות רפואית בהריון ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום רשלנות רפואית
פורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי
פורום זכויות רפואיות
פורום זכויות לאחר לידה, זכויות נשים בהריון
פורום הריון בסיכון גבוה

בסל הבריאות כלולות מספר בדיקות בסיסיות אשר באות לשלול מחלות גנטיות ומומים מולדים ביילוד. ניתן לבצע במסגרת פרטית תמורת תשלום בדיקות נוספות מפורטות ומדויקות יותר אשר יכולות לאתר מומים אשר לא ניתן לאתר במסגרת הבדיקות שניתנות בסל הבריאות.

במספר פסקי דין נקבע כי כאשר אישה עוברת בעת ההריון את הבדיקות שבסל הבריאות אשר מתבררות כתקינות ובפועל נולד תינוק אשר סובל ממום שניתן היה לאבחנו בבדיקה במסגרת פרטית, ניתן לחייב את הרופא וקופת החולים אשר במסגרתה בוצעו לאישה בדיקות השגרה לפצות את ההורים ואת התינוק הפגוע, שכן הייתה מוטלת על הרופא והקופה החובה להסביר לאישה כי הבדיקה אשר עברה אינה מכסה את כל המומים וכי ניתן לאתר חלק מן המומים רק במסגרת בדיקה פרטית מחוץ לסל הבריאות.

הסיבות לרשלנות הרפואית בהריון אשר הביאו לאי-איתור מום בבדיקת אולטרסאונד בהריון יכולות להיות שונות ומגוונות, החל מחוסר ניסיון של הבודק, ביצוע הבדיקה בעזרת ציוד מיושן ולא תקין, אי ביצוע בדיקה מתאימה, אי הפניה לבדיקה מכוונת ספציפית במקרים נדרשים ועוד.

כאמור, על הרופא מוטלת החובה לעדכן את ההורים בכל חשד למום אשר עולה בבדיקות ההריון ולהפנות אותם לבדיקות נוספות על מנת לשלול או לאשר את החשד למום או מחלה גנטית. אי מתן מידע מלא או ביצוע של הבדיקות בצורה חפוזה ולא נכונה הינו בגדר רשלנות רפואית בהריון. על הרופא מוטלת החובה גם לרשום בצורה מדויקת ומפורטת את ממצאי הבדיקה, ואי-רישום עלול לפעול לרעתו במקרה של תביעת רשלנות רפואית בהריון לאחר לידת ילד עם מום.

לקריאת מאמרים נוספים בנושא רשלנות רפואית:
מחקר: הרופאים בישראל מפחדים מתביעות
מה זה "חוות דעת רפואית"?
השיטות של חברות הביטוח לדחות תביעות
"אבא נפטר בגלל רשלנות רפואית"
אולטרה-סאונד: רשלנות רפואית זה לנצח

הכלל הוא כי ניתן להגיש תביעה ברשלנות רפואית בהריון בגין נזקים של אי אבחון מומים או מחלות גנטיות בעת ההריון עד לחלוף שבע שנים מרגע הגיעו של הילד לגיל 18 קרי עד גיל 25. יחד עם זאת גם אם חלף גיל 25 בחלק מן המקרים ניתן עדיין להגיש תביעה כך למשל אם הנפגע סובל מפיגור שכלי ולא מונה לו אפוטרופוס לדין.

במקרים רבים תביעת רשלנות רפואית בהריון אכן מוגשת בחלוף שנים מלידת הילד הפגוע, ובחלק מן המקרים המוסדות הרפואיים מתקשים למצוא את התיעוד של הבדיקות שנערכו בעת ההריון ואת הרישומים. במקרה של אובדן התיק הרפואי או חסר ברישומים, הדבר פועל לטובת התובעים שכן בית המשפט יכול להעביר את נטל ההוכחה מכתפי התובע לכתפי הנתבע שיצטרך להוכיח כי לא הייתה רשלנות רפואית בהריון.

על מנת לברר אם מקרה של לידת ילד שסובל ממום מולד או מחלה גנטית אכן קשור לרשלנות רפואית בהריון, יש לפנות לעורך דין אשר בקי בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין יוציא את מלוא תיק מעקב ההריון מאת הגורם המטפל ויעביר את התיק לעיונו של מומחה רפואי אשר יעריך אם הייתה במקרה זה סטייה מסטנדרט רפואי סביר ואם ניתן לקבל חוות דעת רפואית המבססת עילת תביעת רשלנות רפואית בהריון.

* לאתר משרד עורך דין עופר סולר - לחצו כאן



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר