כשהורים וילדים חווים מצב של איום מתמשך, עלולה להתרחש החרפה של החרדה הקיומית מכך שהעולם אינו מקום מספיק בטוח, ושההורים, כמקור בטחון ראשוני של הילד, אינם חסינים מפני פגיעה.
המציאות שנוצרה היום היא מציאות בה מגויסים הורים בצו 8, חלקם לצבא וחלקם למקומות עבודה חיוניים, כמו כן, ישנם הורים הנאלצים לשלוח את ילדיהם לקייטנות מרוחקות ולהישאר במקום הפגיע לסכנה. גורמים אלו ועוד תורמים להעצמתו של הקושי לכולם.
ידוע שלמרות רגישותם הרבה של הילדים, מגלים מרביתם חסינות בפני לחצים סביבתיים, בעיקר אם הם זוכים לתמיכה עקבית ומרגיעה מההורים. ילדים צעירים נוטים לקבל את תנאי הסביבה, ומגלים כושר הסתגלות לשינויים החלים בחייהם עקב תנאי החרום.
למרות המשאלה והתקווה שמצב החרום יסתיים תוך ימים ספורים, יש להיערך לשגרת חרום יותר ארוכה. אז מה נוכל לעשות על מנת לסייע לילדינו ולעצמנו במצב זה?
למידע נוסף על הנושא, היכנסו לפורומים:
פורום פסיכולוגית ילדים, יעוץ להורים
פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי
פורום פסיכולוגיה - הגיל הרך
פורום פסיכיאטריה ילדים
פורום הורות טבעית
1. השתדלו לשמור על שגרת החיים. שגרה מעניקה ביטחון וקביעות. רצוי וכדאי לשמור על סדר יום קבוע של ארוחות, פעילויות וסדרי השינה כמידת האפשר. ישנה חשיבות רבה להפעלת הילדים בעשייה מגוונת כגון: משחקי תנועה במרחב המוגן, משחקי קופסא, משחקי מחשב, חידונים, תשבצים, צפייה בסרטים אהובים או בסרטים מהנים אחרים וכל פעילות משותפת אחרת.
במצב חרום משתנים סדרי השינה (שהות במקלטים, ממ"דים ומרחבים מוגנים). יש לקיים את סדרי השינה באופן שיאפשר את מירב תחושת הביטחון וההרגעה הן להורים והן לילדים, ולהגדיר את ההסדרים החדשים כשייכים לתקופת חרום.
2. פחד. יש לתת מקום לביטוי רגשות פחד וחרדה כרגשות טבעיים.
3.אופטימיות. חשוב לשדר תחושה של אופטימיות ביחס לעתיד.
4. קרבה. רצוי להימנע מהתנגשויות חינוכיות וכעסים על ילדים, אך מבלי לוותר על ההסדרים הקבועים.
בתקופה כזו יש חשיבות יתר לתמיכה ההורית ולעידוד הילדים. העניקו את מירב תשומת הלב והקרבה הגופנית לילדים - הן ממתנות ומפחיתות את תגובות הפחד.
רצוי לצמצם פרידות לא נחוצות ולהכין את הילד לפרידות הכרחיות על ידי הסבר מפורט על מטרת הפרידה, משך הפרידה ומועד סיומה.
מצב חרום יוצר הזדמנויות שאינן נמצאות בשגרה כמו: שהות משפחתית משותפת, שעות רבות של הורים במחיצת ילדיהם. נצלו מצב זה למשחקים משותפים, ללמידה הדדית, לשיחות משותפות ולפעילויות שבזמני שגרה יש קושי להתפנות אליהן. זהו את ההזדמנויות שמצב זה יוצר ונצלו אותן כפיצוי על הקושי עמו כולכם מתמודדים.
שתפו את ילדיכם בתקופה זו, במידת האפשר, בתחומי עשייה שונים בבית. עשייה נותנת תחושה טובה של תרומה ומסייעת בהפגת תחושת חוסר אונים וחוסר שליטה.
5. הסברים. חשוב לתת מידע והסברים על האירועים המתרחשים בהתאם לגיל הילדים. רצוי לא להרבות בתיאורים דרמטיים של האירוע.
6. ביטוי כעס. רצוי לעודד ילדים לבטא כעס, פחד ודאגה בשיחה ישירה וגם בדרכים עקיפות (משחק חופשי, ציור, כתיבה, יצירה, סיפורים המתארים מצבי חיים דומים וכו').
7. חשיפה מועטת. השתדלו להימנע מחשיפת הילדים לאורך זמן לתיאורים ולתמונות המוקרנים בטלוויזיה, כמו גם לשיחות המבוגרים על האירועים והמצב.
8. הירגעו. ישנן דרכים שונות למבוגרים ולילדים להירגע. מצאו את הדרך המסייעת לכם: פעילות פיזית, ביצוע משימות המסייעות לאחרים הזקוקים לכם, מוזיקה, סרטים, שיחות עם קרובים וחברים, עיסוק בדברים נעימים ומרגיעים, שמירה על שגרה ככל הניתן, מינון צפייה באמצעי התקשורת וכו'.
כדי שאתם ההורים תוכלו לסייע לילדיהם חשוב שתמצאו את הדרכים המאפשרות לכם להירגע ולהמשיך לתפקד. החליפו האחד את השני מדי פעם בטיפול בילדים והתאווררו.
כשאתם מרגישים שהנכם זקוקים לעידוד, לעצה נוספת, להעצמת דרכי ההתמודדות שלכם או תמיכה בתפקודכם מומלץ לפנות לגורמים מקצועיים, כולל התקשרות לקו תמיכה טלפוני.
לאתר של ת.ל.מ.
דרג עד כמה מאמר זה עזר לך
![]() עזר מאד |
![]() עזר |
![]() טוב |
![]() עזר קצת |
![]() לא עזר |
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר