סוכרת: 15 מיתוסים ועובדות

1. מיתוס: סוכרת נגרמת כתוצאה מרקע גנטי, השמנה, תזונה לא נכונה ואורח חיים קלוקל.

נכון. אולם יש הבדל בין סוכרת נעורים, הנקראת גם סוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים) לבין סוכרת סוג 2 (סוכרת מבוגרים).

סוכרת נעורים, היא מחלה אוטואימונית, שמתפתחת כתוצאה מכך שהמערכת החיסונית תוקפת את עצמה ובעקבות זאת נהרסים התאים אשר אחראים על יצור אינסולין.

כאשר הלבלב חדל מהפרשת אינסולין שמשתתף בתהליך חילוף החומרים של פחמימות, מופר איזון רמות הסוכר בדם ולכן חולים אלה זקוקים לזריקות קבועות של אינסולין.

בנוסף להיותה מחלה אוטואימונית, יש קשר גנטי- לילד להורים חולים בסוכרת נעורים, סיכוי גדול יותר ללקות בסוכרת נעורים.

לעומת זאת, סוכרת סוג 2 מתפתחת כתוצאה משילוב של גורמי סיכון ביניהם תורשה, השמנת יתר, שינויים בהרגלי החיים: עלייה בצריכת ג'אנק פוד וכן אורח חיים המאופיין בלחץ נפשי.

2. מיתוס: אכילת סוכר מופרזת גורמת להופעת סוכרת.

נכון חלקית. צריכת סוכר בכמות גדולה אינה גורמת לסוכרת באופן ישיר, אך עלולה לגרום להשמנת יתר, שתגדיל את הסיכון לסוכרת מסוג 2.

3. מיתוס: במחלת הסוכרת תאי הלבלב מפסיקים לייצר אינסולין.

למידע נוסף אודות מחלת הסוכרת ותופעות נלוות, היכנסו לפורומים:
פורום סוכרת אנדוקרינולוגיה
פורום סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
פורום רפואת משפחה
פורום יתר לחץ דם, לחץ דם גבוה
פורום תרופות ייעוץ תרופתי

נכון לגבי סוכרת מסוג 1. בסוכרת מסוג 2 הלבלב לעיתים ממשיך לייצר אינסולין אולם בכמות לא מספקת או שהתאים בגוף אינם מספיק רגישים אליו.

4. מיתוס: מחלת הסוכרת היא מחלה שאין לה מרפא.

נכון חלקית. עד שיופק הלבלב המלאכותי (בארץ שוקדת המחלקה האנדוקרינולוגית בבית החולים שניידר על הפיתוח), אין עדיין פיתרון לסוכרת מסוג 1 התלויה באינסולין.

במקרה של סוכרת מסוג 2, לעתים יכולה ירידה במשקל לשפר מאוד את התגובה לאינסולין, ואם הלבלב ממשיך לייצר מספיק אינסולין, ערכי הסוכר יכולים להיות תקינים.

קיימים מאמרים בספרות הרפואית שמראים כי אצל אנשים שסבלו מהשמנת יתר קיצונית ועברו ניתוח להצרת קיבה, חל שיפור ברמות הסוכר בדם עד לריפוי מוחלט מהמחלה.

5. מיתוס: לא ניתן לרדת במשקל כאשר מזריקים אינסולין.

לא נכון. אינסולין הינו הורמון אנאנבולי (בונה) האחראי בין היתר על כניסת סוכר מהדם לתאים ומעודד אגירה של אנרגיה בתא, בצורה של שומן וגליקוגן.

ככזה, אינסולין הוא הורמון העלול לעודד עלייה במשקל ולעכב תהליך ירידה (בעיקר כאשר מפריזים באכילת פחמימות, למשל אחרי ירידת סוכר חדה(היפוגליקמיה) ואז יש להזריק אינסולין כדי לתקן רמות גבוהות).

התאמת תפריט וחלוקה נכונה של פחמימות במשך היום, מאפשרת לקיחת אינסולין במינון אישי מינימלי, שלא מונע ירידה במשקל (חשוב לזכור שגם באדם לא סוכרתי האינסולין מופרש באופן טבעי מהלבלב בהתאם לכמות הפחמימות/סוכרים שנצרכה).

בנוסף, לסוכרתיים המעוניינים לרדת במשקל, מומלץ מאוד לשלב פעילות גופנית סדירה, שבין היתר גם מגבירה את רגישות הגוף לאינסולין ועשויה לאפשר הפחתה במינון.

6. מיתוס: ניתן לקחת אינסולין גם בכדורים.

לא נכון. אינסולין ניתן כיום רק בזריקות ולא בכדורים מכיוון שהוא חלבון ויפורק באופן מיידי על דיי אנזימי מערכת העיכול.

7. מיתוס: סוכרת נעורים מופיעה רק בגיל הילדות.

לא נכון. סוכרת נעורים אינה מתרחשת רק בגיל הילדות, המחלה יכולה להתחיל גם בגילאי 30 ו-40 ומעלה.

8. מיתוס: סוכרת ניתן לגלות רק בבדיקת סוכר במעבדה.

לא נכון. מלבד בדיקות דם, ישנם סימני אזהרה רבים לרמות סוכר גבוהות בדם: יובש בפה, צמא מוגבר, הטלת שתן תכופה, ראייה מטושטשת, עייפות, ירידה במשקל, הפרעה בריפוי פצעים, כאב ותחושת נימול בגפיים. כאשר יש מחסור באינסולין הגוף מפרק שומנים ולכן יש ירידה מהירה במשקל.

9. מיתוס: סוכרת המטופלת באינסולין קשה יותר מסוכרת המטופלת בכדורים.

לא נכון. סוכרת המטופלת באינסולין לא בהכרח קשה יותר. ראשית, חולי סוכרת נעורים חייבים לקבל אינסולין מכיוון שמקור הבעיה הוא ליקוי בפעילות הלבלב וכאשר הם מאוזנים, תפקודם רגיל.

בסוכרת סוג 2, אמנם רוב החולים לא נדרשים לאינסולין אלא רק לטיפול תרופתי, אולם ההשלכות של המחלה יכולות להיות קשות במידה והמחלה אובחנה וטופלה רק בשלב מתקדם.

בין הפגיעות האפשריות כתוצאה מאבחון מאוחר: פגיעה בכליות, התפתחות מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, אירועי לב ומוח, כאבים נוירופטיים בגפיים, התדרדרות הראייה כתוצאה מפגיעה בכלי דם ברשתית העין עד לכדי עיוורון וכיבים בכף הרגל עד לכדי נמק הדורש קטיעה.

10. מיתוס: לחולי סוכרת אסור לאכול ממתקים.

לא נכון. כאשר הסוכרת מאוזנת ומטופלת, אפשר לעתים גם לאכול ממתקים. אך כמו בכל דבר - במידה.

11. מיתוס: סוכר נמצא רק במוצרי מזון מתוקים ובפירות.

לא נכון. סוכר לא מצוי רק בדברי מתיקה, אלא בכל סוגי הפחמימות (אורז, תפו"א, לחם, קטניותוכו'...). הפחמימות עוברות פירוק במעי לסוכרים פשוטים, נספגות לדם ומעלות את רמת הסוכר.

12. מיתוס: דיאטה דלת פחמימות או עשירה בחלבון, כמו דיאטת אטקינס, עדיפה לסוכרתיים.

לא נכון. אין המלצה לסוכרתיים לצרוך דיאטה דלת פחמימות/עשירה בחלבונים. להיפך, עודף חלבונים עלול ליצור עומס ולפגוע בתפקוד הכליות, שממילא נמצאות בסיכון בשל הסוכרת.

מעבר לכך, דיאטת אטקינס אינה מגבילה את כמות השומנים הרווים מהחי, ולא ברור מהי השפעתה על רמות ה-LDL (הכולסטרול הרע) בסוכרתיים.

13. מיתוס: סוכר של פרי עדיף לסוכרתיים מסוכר לבן.

לא נכון. סוכר פרי גם כן מעלה את רמת הסוכר. היתרון בצריכת פירות הוא תכולת ויטמינים, מינרלים וסיבים המצויים בפרי ולא מקור הסוכר ה"טבעי". לפיכך, חולי סוכרת צריכים להגביל את כמות הפירות שהם צורכים בהתאם להמלצת הדיאטנית שלהם.

14. מיתוס: כל מה שמתוק מעלה מאוד את רמת הסוכר.

לא נכון. המרכיב העיקרי שמעלה את רמת הסוכר הוא כמות הפחמימות במזון ולא רמת מתיקותו. ישנם מוצרים הממותקים בממתיקים מלאכותיים שאינם פחמימות כמו אספרטיים, סוכרלוז, שאינם מעלים את רמת הסוכר.

לצידם ישנם מוצרים הממותקים בממתיקים ממשפחת הפחמימות הכהליות כמו: קסליטול, מלטיטול ועוד, המתפרקים בגוף לסוכר באופן חלקי ולכן כן יכולים לגרום לעלייה ברמת הסוכר.

לכן, בהקשר של עלייה ברמת הסוכר בדם, מה שקובע הוא סך כל כמות הפחמימות הכללית במנה ולא מתיקותה.

15. מיתוס: "דיאט" ניתן לאכול ללא הגבלה,

לא נכון. מוצרי מזון שמוגדרים כ"דיאטטיים" אמורים להכיל עד 40 קק"ל ל-100 גרם. עם זאת, הם יכולים להכיל בין חמישה ל-10 גרם פחמימה בכל 100 גרם ולכן גם אותם צריך "לספור".

בתחום המשקאות הדיאטטיים, עם ממתיקים מלאכותיים, ישנם פערים בתכולת הפחמימות, הנעים בין כמעט 0 גרם פחמימה (במוגזים בדרך כלל) ל-10 גרם פחמימה לכוס (במיצים הדיאטטיים בדרך כלל), כמו בפרוסת לחם קל.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר