מתי הולכים לפודיאטור? מדוע חולי סוכרת צריכים להקפיד על היגיינת כף הרגל שלהם ומאיזה גיל התינוק צריך לנעול נעליים? מילון רפואת כף הרגל יענה על שאלות אלו ואחרות.
י' - יבלות. יבלת הינה עיבוי של עור הצומחת על השכבה החיצונית של העור.
ניתן לחלק את סוגי היבלות לשני סוגים:
1. יבלות חיכוך/ לחץ - נגרמות כתוצאה מחיכוך באזורים שיש בהם עומסי משקל ו/או חיכוך עם גורם זר.
2. יבלות ויראליות - יבלת ויראלית נגרמת כתוצאה מווירוס HPV, שנדבקים בו באזורים שיש בהם לחות יתרה כדוגמת: מקלחות משותפות, בריכות, מקוואות, חדרי הלבשה וכדומה.
טיפול: יש להסיר את היבלות באופן כירורגי או באמצעות חנקן, לייזר וכדומה, ובכל מקרה יש לטפל בשורש הבעיה ולמנוע את הישנותה.
למידע נוסף על פודיאטריה או על רפואת כף הרגל היכנסו לפורומים:
פורום רפואת כף הרגל - פודיאטריה
פורום אורתופדיה
פורום כאבי גב, עמוד שדרה
פורום הריון ולידה
פורום נכויות, מחלות כרוניות
ילדים - טיפול בכף הרגל. ישנה חשיבות רבה לטיפול ברגליים של ילדים עד גיל הבגרות היות וזה ישפיע על בריאותם, נוחות ואיכות חייהם בעתיד.
נעליים או גרביים שלא מותאמות נכונה, יכולות לעצב את הרגל המתפתחת ולגרום לעיוות בהתפתחות העצמות.
התפתחות לקויה זו עלולה לגרום לשורה של בעיות בכף הרגל בעתיד, כגון: בהונות עקומים, עצם בולטת, עיבוי של עצבים וכדומה.
רגל התינוק. כף רגלו של התינוק פגיעה במיוחד היות והיא מורכבת מסחוס ורקמה רכה. התפתחות הדרגתית של העצמות משנה את מבנה כף הרגל.
כפות רגליו של ילדכם יגדלו מהר יותר לאורך תקופת ילדותו לעומת בתקופת בית הספר. בין גיל שנה לארבע שנים ממוצע הגדילה הינו כ-2.5 מידות לשנה.
בין הגילאים חמש עד 10 ממוצע הגדילה הינו כמידה אחת לשנה. יש לזכור שילדים צעירים יכולים לשנות את אורך כפות רגליהם על ידי תרגול שריריהם ולהקטינם בשתי מידות שלמות.
בני העשרה יכולים לחוות זינוק בגדילה ויכולים להגיע לצמיחה של ארבע מידות בשנה אחת ובשנה לאחר מכן מידה אחת נוספת. רק בגיל 18 מבנה עצמות כף הרגל הינו מושלם והוא החלק הראשון בגוף האדם שמפסיק לגדול.
לכתבות נוספות בנושא אורתופדיה או כף הרגל:
מומחים עונים: 5 בעיות אורתופדיות
טיפים: איך לקנות נעלים נוחות
דליות ורידים: ברגליים, בהריון
רפלקסולוגיה: הרגליים מנגנות על הגוף
אמא'לה, ציפורן חודרנית לפניך
מתי צריך לפנות לבדיקה אצל פודיאטור? עד גיל שבע יש לשים לב לבעיות צליעה, שחיקת יתר של הנעליים, הליכה עקומה - מבנה בעייתי באגן, גרירת רגל, הליכת "צ'ארלי צ'פלין", התפתחות מאוחרת ונטיה של הבהונות.
מגיל העשרה בנוסף לבעיות הקודמות, יש לשים לב גם לתופעה של בעיות ברכיים וכן לאורכי רגליים.
מתי לקנות נעליים? חשוב שילדים יפתחו באופן טבעי את צורת הליכתם ועל כן רצוי להימנע ככל האפשר בהכנסת רגליהם לנעליים מייד עם תחילת הליכתם.
כדאי לשים גרביים על רגליהם ולאפשר להם ללכת יחפים עד שיפגינו עצמאות ויציבות בהליכתם. כחודשיים עד שלושה בערך לאחר מכן, כשרוצים לרכוש את הנעל הראשונה יש להקפיד שהרגל תימדד. אין הכרח (למעט בעיה מיוחדת) לקנות נעליים גבוהות.
כ' - כף רגל סוכרתית. טיפול ברגליים מקבל משנה חשיבות כשמדובר בחולי סוכרת, בשל נטייה גדולה יותר לפגיעה בעצבי הרגל, להתפתחות של טרשת עורקים ולפגיעה באספקת הדם לרגליים.
לכן, מלבד שמירה על רמה מאוזנת של סוכר בדם, הקפדה הגיינית ושמירה מפני זיהומים ופצעים ברגליים היא חיונית ביותר, בשל תהליכי ריפוי ממושכים.
טיפול נכון ומיידי בפצעים וביבלות והנעלה מתאימה, עשויים לחסוך סבל רב. הליכה סדירה ותרגילים מתאימים המתבצעים בקביעות, עשויים לשפר את זרימת הדם לרגליים ולשמור על גמישות.
10 עובדות על הרגל הסוכרתית:
1. כ-15% מכלל חולי הסוכרת סובלים מכיב או פצע בכף רגליהם.
2. ישנם כ-1,400 קטיעות גפיים תחתונות בשנה במדינת ישראל.
3. ארבעה מתוך חמישה פצעים נוצרים כתוצאה מחיכוך, לחץ ולא דווקא מטראומה קשה (כדוגמת תאונות דרכים).
4. חוסר תחושה, בעיית כלי דם כתוצאה ישירה של סוכרת לא מאוזנת, הינם גורמי סיכון גבוהים אצל חולי סוכרת.
5. חולי הסוכרת סובלים מניורופטיה (חוסר תחושה) ואז אפילו תפר של הגרב או דריכה על גוף זר, יגרמו לפציעה שהמטופל כלל אינו מרגיש וגם לא בהכרח מטפל.
6. יש לבדוק את כפות הרגליים כל יום בדיקה יסודית בין כל הבהונות, עקב, ציפורניים ועל כל דבר חריג (שריטה, פצע) יש להתייעץ עם הצוות הרפואי או פודיאטור.
7. גם כאשר יש פצע או אפילו התחלה של נמק יש מה לעשות ורצוי לפנות מייד לטיפול.
8. הנעלה: יש להקפיד על אורך, רוחב ויציבות כך שהנעל תהווה מגן לרגל.
9. לא מומלץ לחולי סוכרת לנעול סנדלים או נעליים פתוחות מכל הסוגים.
10. אין ללכת יחפים ויש לשמור על כללי היגיינה גבוהים.

עשה ואל תעשה ברגל הסוכרתית, עשה:
1. דאגו לאיזון הסוכרת ולמעקב וטיפול בכל סיבוכיה. התבוננו ברגליים שלכם כל יום, בדקו אם הופיעו שלפוחיות, חתכים, שריטות ואודם.
תמיד הקפידו לבדוק גם בין אצבעות הרגליים, השתמשו במראה כדי לראות את תחתית כף הרגל.
3. רחצו את הרגליים בכל יום. ייבשו אותן בקפדנות ובזהירות, במיוחד בין הבהונות (אצבעות הרגליים).
4. הימנעו מטבילת הרגליים במים חמים מאוד או קרים מאוד. בדקו את טמפרטורת המים בעזרת המרפק לפני הרחצה.
5. מרחו שכבה דקה של קרם שומני אחרי הרחצה אם העור יבש. שאלו את הפודיאטור המטפל באיזה חומר משמן עליכם להשתמש וקבלו ממנו הנחיות מפורטות.
6. יש לגזור ציפורניים בקו ישר. אם יש בעיות בראיה בקשו מבן משפחה לבדוק עבורכם את הרגליים בכל יום, לגזור את הציפורניים ולהוריד את העור הקשה.
7. אם הציפורניים עבות וקשה לגזור אותן, בקשו מבן משפחה, או מהפודיאטור שיגזרו את הציפורניים.
8. שימו לב שהגרביים שאתם גורבים יתאימו התאמה מושלמת.
9. בדקו את פנים הנעל בכל יום. חפשו עצמים זרים, קצות ציפורניים ואזורים מחוספסים, אבנים או מטבעות שהינם עצמים זרים ומסוכנים.
10. קנו נעליים נוחות. מומלץ לרכוש נעליים בשעות אחר הצהריים כאשר הרגל מוגדלת, אל תסמכו על כך שהנעל תתרחב. יש לרכוש נעליים לפי מידת האורך והרוחב הנכונה שלכם.
על הנעלים להיות עשויות מעור, בדקו עם הפודיאטור המטפל את האפשרות לנעול נעלי הליכה או נעלי ריצה, אם יש עיוותים ברגל או שסבלתם בעבר מכיב ברגל שאלו על נעליים טיפוליות.
11. הקפידו במשנה זהירות על הרגליים בחורף. ליבשו גרבי צמר ומגפיים מרופדים.
12. היבדקו אצל הפודיאטור באופן קבוע, ושימו לב שבכל ביקור הפודיאטור יבדוק את רגליכם ובין אצבעות כף הרגל. כאשר אתם מבחינים בשלפוחית או בפצע על הרגל, פנו מייד לבדיקה במרפאה.
<@ --- IMG_2 --- @>
כללי אל תעשה ברגל הסוכרתית:
1. אל תלכו יחפים.
2. אל תלכו על משטח חם, כמו חופי רחצה או משטחים שסביב לבריכות שחייה.
3. אל תניחו "בקבוק חם" שמיכה חשמלית או סדין חשמלי על הרגליים, אם קר לכם בלילה גרבו גרביים.
4. אל תגזרו עור קשה ואל תשתמשו בחומרים כימיים להסרתו. אל תשתמשו בפלסטרים להסרת עור קשה או בתמיסה להסרת עור קשה.
5. הקפידו על ביצוע הוראות הפודיאטור בכל הנוגע להסרת עור קשה מהרגליים.
6. אל תנעלו נעליים ללא גרביים.
7. אל תגרבו גרביים גדולות מדי או גרביים שתוקנו. הימנעו משימוש בגרביים עם תפרים.
8. אל תנעלו סנדלי אצבע.
כיצד יש לטפל בפצע ברגל סוכרתית? חולים בעלי סיכון גבוה ובהם חולי סוכרת זקוקים למעקב, מאחר ואספקת דם לא סדירה ופגיעה עצבית הינם גורמי סיכון לאיבוד תחושה בכפות הרגליים.
חולי סוכרת לא תמיד ירגישו פציעות על רגליהם, ודבר זה מהווה סיכון אם יתפתחו זיהומים שלא יטופלו במועד וזה עלול להידרדר לכדי נמקים ואף קטיעת הבהונות או כף הרגל.
הגברת המודעות אצל המטופלים וטיפול נכון עם תחילת היווצרות הבעיה יכולים לחסוך סבל רב ומיותר שכן משך הריפוי אצל חולים אלו הינו איטי יותר.
לחלקו הראשון של מילון הפודיאטריה
לחלקו השני של המילון רפואת כף הרגל
דרג עד כמה מאמר זה עזר לך
![]() עזר מאד |
![]() עזר |
![]() טוב |
![]() עזר קצת |
![]() לא עזר |
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר