חידושים בהחלפות מפרקים

כ- 85% מהאוכלוסיה מעל לגיל 60 סובלים משחיקה במפרקים השונים, כ- 60% יסבלו מכאבים במפרק אחד או יותר.

מחלת מפרקים ניוונית (אוסטאוארטריטיס או אוסטאוארטרוזיס) הינה תהליך שחיקה של הסחוס המפרקי, הגורם לחשיפה של העצם הקיימת באופן רגיל מתחת לסחוס אל תוך המפרק עם היצרות של המרווח המפרקי התקין.

שינויים אלו יחד עם בנית בליטות גרמיות (אוסטאופיטים) גורמים לשינוי הצורה של המפרק הפגוע, בעיקר בברכיים (רגלי "0" ) המפרקים הקטנים בכפות הידיים.

ברוב המקרים הסיבה להתפתחות האוסטאוארטריטיס איננה ידועה, במקרים אחרים הסיבה היא חבלה כגון שברים תוך מפרקים או עוותים מלידה כגון פריקה מולדת של מפרק הירך. בנוסף, יש שורה ארוכה של מחלות מפרקים דלקתיות הגורמות להרס של המפרקים, כגון מחלת מפרקים ראומטואידית, לופוס ( זאבת), פסוריאזיס, וכו'.

הטיפול השמרני בכאבים כולל תרופות לשיכוך כאב, תרופות נוגדי דלקת, פיזיותרפיה והזרקות סטרואידים (קורטיזון) לתוך המפרק החולה. בשנים האחרונות, נוסף טיפול חדש המאפשר להזריק אל המפרקים (בעיקר לברכיים) חומר (חומצה היאלורנית) האמור לצפות את המפרק ולהקל על הכאבים לתקופה של מספר חודשים.

גם תוספי מזון כגון כונדרואיטין וגלוקזמין, האמורים לשפר את הסחוסים תפסו מקום נכבד כחלק מהטיפול השמרני, למרות יעילותם השנויה במחלוקת.

כאשר הכאבים גורמים לסבל רב עם הגבלה בתפקוד היום יומי, ירידה באיכות החיים יש מקום לשקול טיפול כירורגי .

מפרק הברך. הניתוח המקובל לשיפור איכות החיים בגיל השלישי בעקבות תהליך שחיקה של מפרק הברך הוא החלפה שלמה של המפרק או total knee replacement. בניתוח, מסירים את שאריות הסחוס הפגוע, מכינים את העצם על פי צורת המשתל ולאחר מכן "מדביקים" אותו באמצעות חומר הקרוי צמנט.

במשתל הברך יש רכיב פמורלי המודבק אל עצם ירך ורכיב טיביאלי המודבק אל עצם השוק, הרכיב הפמורלי עשוי ממתכת קשיחה - סגסוגת קובלט כרום, הרכיב הטיביאלי עשוי מטיטניום או סגסוגת קובלט כרום, תלוי בסוג המשתל . בין שני הרכיבים המתכתיים נמצא רכיב פלסטי העשוי מפוליאטילן אשר מחליף תפקיד הסחוס.

שעורי הצלחה של מעל ל-90% הפכו את הניתוח לשכיח ביותר והחזרה לתפקוד מלא עם שיפור ניכר באיכות החיים הביאה לכך שניתוחים אלו, יחד עם ניתוחים להחלפת מפרק הירך, הוגדרו כאחת ההצלחות הגדולות ברפואה המודרנית. במעקב אחר החולים לאורך שנים רבות, אחוזי ההצלחה הם כ- 96% לאחר 15 שנה ויותר .

לפני החלטה על ניתוח יש לשקול את הסיכונים הכרוכים בניתוח מסוג זה הכוללים זיהום חיידקי (עד 1%), כאבים בלתי מוסברים והתרופפות מוקדמת של המשתל הגורמים לכאבים ודורשים ניתוחים חוזרים.

בשנים האחרונות חלה התקדמות ניכרת בייצור המכשור הרפואי ויחד עם מחשוב הכולל מכשירי ניווט הפכו את הניתוח למדויק יותר, כך שהתוצאות לטווח ארוך יהיו טובות יותר.

משתלי הברכיים עברו תהליך של שדרוג בשנים האחרונות, עד כה היה מקובל שהרכיב הפלסטי יהיה מקובע אל הרכיב הטיביאלי, מבנה זה של המשתל איפשר תנועה של יישור וכיפוף אך לא איפשר תנועה סיבובית ( כחמש מעלות לכל כיוון), תנועה סיבובית זו, עד כמה שהיא קטנה, עלולה לגרום לתהליך שחיקה מוגבר של הפלסטיק.

כיום רוב החברות המובילות בתחום ייצור המשתלים מייצרות משתלים עם רכיבים פלסטים המאפשרים תנועה סיבובית בנוסף לתנועה ליישור וכיפוף (mobile bearing).

אמנם עד כה אין הבדל משמעותי בין סוגי המשתלים כאשר בודקים את התפקוד כולל כאב, טווח תנועה והישרדות של המשתל לאורך זמן, אך לאור העלייה בתוחלת חיים, הירידה בגיל הממוצע של המנותחים והעלייה בציפיות מתוצאות הניתוח יש מקום להניח שמשתלים בעלי רכיב פלסטי מסוג זה יאריכו חיים מעבר ל- 15-20 שנים המקובלים כיום.

מפרק הירך. בניתוחים להחלפת מפרק הירך (total hip replacement) חלה התפתחות משמעותית בשנים האחרונות.

אם בעבר היה נהוג לקבע את המשתלים אל העצם באמצעות צמנט כפי שנהוג עד היום בניתוחי ברכיים, טכניקה שבניתוחי מפרק הירך היא קשה הרבה יותר עם תוצאות פחות טובות, בשנים האחרונות הקיבוע הינו ביולוגי - המשתלים עשויים טיטניום, מתכת אצילה בעלת תכונות של גמישות הדומה לעצם.

איזורים מסוימים של המשתל הינם מחוספסים עם יצירה של משטחים מחוררים אשר באים במגע עם העצם. בתהליך הריפוי שלאחר הניתוח, העצם שנמצאת במגע עם המשתל חודרת אל החרירים ומעגנת את המשתל. שיטה זו הוכיחה את עצמה והינה המקובלת ביותר.

משתלי הירך מחקים את האנטומיה של המפרק המקורי, כלומר ראש כדורי עשוי מתכת קשיחה מול חצי כדור העשוי פוליאטילן קשיח. במהלך השנים תהליך השחיקה של הפוליאטילן גורם לתגובה מקומית של הרקמות עם התרופפות של המשתל והצורך בניתוחים חוזרים, ניתוחים אלו מסובכים יותר וגורמים נזק ניכר לעצם עם תוצאות פחות טובות.

כיום קיימים שני סוגים עיקריים של משטחי תנועה אשר כמעט ואינם נשחקים, התגובה המקומית קלה הרבה יותר ולכן אורך חיי המשתל יהיו ארוכים יותר. הסוג הראשון הוא משטחי קרמיקה, אשר גם לה מקדם שחיקה מזערי. הסוג האחר והנפוץ יותר היא מתכת כנגד מתכת, וכיום הוא המשתל העשוי להביא לתוצאות הטובות ביותר לאורך זמן.

בנוסף, כיום הטכנולוגיה מאפשרת יצירה של ראשים כדוריים גדולים יותר (mega heads) מאשר בעבר, עובדה אשר תורמת גם היא למזעור תהליך השחיקה.

בגלל הנזק העלול להיגרם לרקמת העצם בניתוחים החוזרים, עלה הצורך בייצור משתלים "חוסכי עצם", משתל חוסך עצם שהיה מקובל בעבר אך נכשל בגלל טכניקת ייצור מיושנת,חוזר עכשיו לתודעה ומבוצע באנשים צעירים בעלי איכות עצם טובה. בניתוח זה משמרים את עצם ראש הירך ללא הצורך בחדירה על עצם הירך עצמה. ניתוח זה הוא מסובך יותר מניתוח רגיל ובשלב זה תוצאותיו לא ברורים לאורך זמן.

משתל אחר החוסך עצם אך קל יותר לביצוע הוא משתל קטן בהרבה מהמשתלים המקובלים. המשתל הומצא ב- mayo clinic בארצות הברית, והשתלתו בוצעה עד לשנים האחרונות במרכזים בודדים בעולם עם תוצאות מצוינות לאורך מעקב של כ-20 שנים.

משתל זה חודר אל עצם הירך אך רק בחלקו המקורב, עם פגיעה קלה ביותר בעצם הירך, מאפשר יציבות מיידית ובמידת הצורך מאפשר הוצאתו בקלות יחסית וללא גרימת נזק גדול לעצם הירך כאשר יש צורך בניתוחים חוזרים.

השילוב של משתל קטן ומשטחי תנועה קשיחים כגון קרמיקה על קרמיקה או מתכת על מתכת, נראה מבטיח וייתכן שהביא לפריצת דרך משמעותית עם הארכה משמעותית באורך חיי המשתלים.

לאתר המרכז הרפואי תל אביב

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר