סוכרת ובעיות תפקוד מיני

הסוכרת היא קבוצת מחלות מטבוליות המתאפיינות ברמת סוכר גבוהה בדם הנובעות מהפרעות בפעילות האינסולין.

רמת סוכר גבוהה בדם גורמת לנזק לטווח ארוך ולפגיעה במערכות שונות כגון מערכת העצבים, מערכת הלב וכלי הדם ועוד.

נוירופתיה. פגיעה בתפקוד המערכת העצבית המאופיינת על ידי מספר תופעות שונות כגון הפרעות בתחושה עד כאב, הפרעות מוטוריות עד כדי ניוון שרירים, הפרעות במערכת העצבים האוטונומית - מערכת אשר עליה אין לנו שליטה, הקשורה ומעורבת בעצבוב הפנימי של כלי הדם הקטנים, שרירי שלפוחית השתן ומערכת המין.

ווסקולופתיה. פגיעה במערכת הווסקולרית (עורקים וורידים) הגורמת לשינויים בכלי הדם בכלל וכלי הדם הקטנים במערכת המין בפרט, עד כדי הפרעה למנגנון הזקפה.

בנוירופתיה הקשורה לסכרת, הנזק העצבי במערכת האוטונומית של מערכת המין בחולה הסוכרתי יגרום להפרעה ניכרת בזקפה. הפגיעה היא בעצבוב המערכת האוטונומית באזור הסקרום (גב תחתון) המשותף למנגנון הזקפה ולהתרוקנות כיס השתן.

אולם, אצל החולה הסוכרתי ישנה במקביל גם פגיעה בכלי הדם הקטנים (נזק ווסקולופתי) הדקיקים המספקים דם וחמצן לעצבים באזור הבטן התחתונה. עצבים אלה, שאחראים גם למנגנון הזקפה נפגעים במיוחד אצל חולה הסוכרת ובעקבות כך, נפגע התפקוד המיני.

הסבר נוסף לפגיעה הקשה בתפקוד המיני אצל חולה הסוכרת נובע מכך שהנוירופתיה ו/או הווסקולופתיה גורמים לירידה בתפקודו של האנזים הנחוץ ליצור של NO (חמצן חנקני). כאשר ישנה ירידה ביצירת NO יורדת כמות GMP שהוא מרכיב חיוני להרפיית השריר החלק באיבר המין - הרפיה הדרושה להופעת הזקפה.

פירוק ה-GMP, שממילא רמתו נמוכה, על ידי אנזים PDE5, גורמת לירידת זקפה מהירה. בחולה סוכרת המנסה לקיים יחסי מין הזקפה הראשונית המיידית שמופיעה היא בדרך כלל חלשה בעוצמתה ונעלמת במהירות.

הנזק ברמה העורקית גורם להחלשת העוצמה של הזקפה המידית וכאשר מתווסף לכך גם פגיעה וורידית, כלומר, דליפה/בריחת דם מהגופים המחילתיים בפין אזי תעלם הזקפה במהירות.

הטיפול בחולי הסוכרת. הטיפול בחולי הסוכרת נגזר על פי רמת הנזק והפגיעה שנגרמה הן בהיבט של המערכת הווסקולארית (כלי הדם) והן בהיבט של המערכת הנוירולוגית (עצבית) והשפעתם היחסית על כלי הדם והעצבים באיבר המין.

ישנם מספר סוגי טיפול הניתנים לחולי הסוכרת. כל טיפול חייב להיות מותאם לפי רמת הנזק/ההפרעה שישנה בתפקוד המיני:

1. מגבירי NO. קבוצת תרופות המורכבת בעיקר מתרופות צמחיות הנלקחות בפה ומטרתן להגביר את הפרשת ה-NO (כלומר, nitric oxide), בין היתר בגופים המחילתיים של איבר המין ועל ידי כך לגרום להרפיית השריר החלק בפין.

בקבוצת תרופות זו ניתן למנות: כדורי יוהימבין או L-ARGININ, שבחלק מהמקרים, בעיקר כשהפגיעה קלה, משפרים את הזקפה.

קיימות תרופות בעלות השפעה דומה שאינן ניטלות בבליעה. כגון, פנטולאמין (רג'יטין) המשמש כחלק מטיפול זריקתי ואפומורפין (uprima) שבקרוב תופיע במשאף הנשאף זמן קצר לפני המגע.

2. מעכבי אנזים PDE5. תפקידו הראשוני של האנזים, כאמור לעיל, הוא לפרק את GMP ולהביא לסיום הזקפה. אולם, אם נעכב אנזים זה, יתמהמה פירוק ה GMP והזקפה תתמשך.

בקבוצה זו קיימות 3 תרופות הניטלות דרך הפה (בבליעה): Viagra (סילדנפיל), התרופה הראשונה שפותחה בקבוצה זו, והידועה ביותר. Cialis, (טדאלאפיל). Levitra (ורדנאפיל). שתי התרופות האחרונות קיימות מספר שנים והצטבר גם עליהן מידע רב.

הרופא המטפל צריך לבחון ולהחליט איזה סוג כדור מתאים מטופל בהתאם לגילו ומצבו הכללי, רמת סוכר בדמו ותופעות הלוואי של הסוכרת שקיימות באותו מטופל.

עוד על טיפול בסוכרת:
הורמון המיוצר בעצמות מונע סוכרת
חולי סוכרת לא יצטרכו להזריק?
פריצת דרך באיבחון סוכרת הריונית
טיפול באינסולין שאינו משמין
סוכרת: דרך חדשה לאיזון סוכרים

פרסומים רפואיים מדברים על רמות תגובה משתנות לתרופות השונות. כלומר, יש שוני בעצם הופעת הזקפה, עוצמתה והתמשכותה בין חולי סוכרת המקבלים תרופות אלו וישנם אחוזי תגובה משתנים לגבי כל תרופה.

3. טיפול הזרקתי לאיבר המין. לחולי סוכרת שאסור להם ליטול את התרופות אלו הנ"ל מסיבות שונות, סוכרתיים שהתרופות האלה לא הועילו להם ולא הצליחו להשיג זקפה ולחולי סוכרת שסבלו מתופעות לוואי קשות (תופעות שמופיעות אצל 40%- 50% מכלל חולי הסוכרת), מומלץ להתחיל טיפול תרופתי בהזרקות, דהיינו, הזרקות לגוף המחילתי באיבר המין לפני קיום מגע מיני.

טכניקת ההזרקה, צורת ההזרקה והמינון המדויק הינו אישי לכל מטופל. השילובים בין התרופות השונות והמינונים מותאמים במיוחד בהתאם לצורך.

הצלחת הטיפול הזרקתי היא למעלה מ 90%. במידה והמטופלים שומרים על כל הכללים המתאימים לטיפול זה לא יופיעו סיבוכים ולא תהיינה תופעות לוואי.

המטופל מקבל מזרקים קטנים עם מחט דקיקה ובו החומר שהותאם אישית לו. בשלבים הראשונים עובר המטופל תרגול עצמי במרפאה ובבית עד לקביעת המינון המדויק והמתאים לו. חשוב שהרופא האורולוג יהיה מומחה בנושא ויודע להדריך ולעקוב אחר המטופל בהתאם לתוצאות.

ישנם מטופלים שבמקביל לטיפול הזריקתי ולתגובה המצוינת שלה, חלה אצלם ירידה ברמת הסוכר. המטופל מאוזן היטב מבחינה הסוכרת ואז ניתן לנסות פעם נוספת להתחיל טיפול בכדורים.

בעבר היו ניסיונות של טיפול באמצעות משאבות ואקום המולבשות על האיבר או מריחת משחות שונות על האיבר או בתוכו, אולם כיום לא משתמשים באמצעים אלו יותר.

4. השתלת תותב. בקרב מטופלים שהסוכרת שלהם אינה מאוזנת בצורה בולטת או לחילופין, לא קיימו יחסי מין במשך שנים רבות, הטיפול בכדורים או בזריקות אינו עולה יפה.

למקרים אלה, נותר רק טיפול כירורגי של השתלת תותב לתוך הפין (בכ- 5%-1% מבין החולים האלה). באמצעות התותב ניתן להגיע למגע מיני, אולם, ישנם סיבוכים הקשורים לתותב עצמו שהנם מרובים יותר בחולים הסוכרתיים.

הפרעות זקפה הנה בעיה נפוצה באוכלוסיה בכלל ובסוכרתיים בפרט. כיום ניתן לתת מזור לחולים הסוכרתיים ולהשיבם לחיי מין מלאים ומספקים. בהשאלה ל"מעז יצא מתוק" ניתן כיום לומר: "גם למתוק יצא און"!

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר