צינתורים - שאלות ותשובות שכיחות בנושא

עומדים בפני צינתור ולא יודעים מה לעשות? צינתורים - מונח רפואי שכיח שרבים מכירים, אבל מהו בדיוק? איך מבצעים אותם? מה מרגישים העוברים אותו והאם הוא בטוח? הכל על צינתורים
מאת פרופ' רן קורנובסקי
| 24/07/2006 |
צפיות: 20,235
צינתור הלב מספק מידע מדויק ומפורט לגבי פעילות הלב ומצב העורקים המזינים אותו, ונעשה באמצעות החדרת צנתר (צינורית דקה, ארוכה וגמישה) לתוך הגוף דרך עורק המפשעה או דרך העורק הרדיאלי ביד.

המידע המושג בצינתור עוזר לרופאים לאבחן במדויק את הבעיה, ובכך לבחור את הטיפול המתאים ביותר.

הצינתור מאפשר לבדוק את כלי הדם המזינים בדם עשיר ובחמצן את הלב, וכך להעריך את פעילות המסתמים והתכווצות שריר הלב.

מהי פעולת הצינתור? פעולת הצינתור מתבצעת במעבדת הצינתורים. במעבדה מוצב מיכשור רנטגן, מצלמה, מסכי טלוויזיה ומכשירי צינתור לב. צוות הצינתור כולל רופא קרדיולוג, אחות וטכנאי. במהלך הצינתור מחובר החולה למכשירים שונים לניטור.

להתייעצות עם מומחים על מחלות לב וכלי דם, היכנסו לפורומים:
פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים
פורום שבץ מוחי
פורום קרדיולוגיה
פורום כירורגיית חזה
פורום כירורגיית כלי דם

הצנתר מאפשר מדידת לחצים בתוך הלב והזרקת חומר ניגוד לצורך הדגמת כלי הדם. בצינתור כלילי מוחדרים צנתרים לכיוון העורקים הכלילים בלב וחמר ניגוד מוזרק, ומבוצעים צילומי רנטגן. צילומים אלו עוזרים לאתר איזורים של היצרויות ולהעריך את חומרתם.

לעיתים, תתבצע הזרקת חומר ניגוד לחדר השמאלי בלב. פעולה זו תתבצע באמצעות צנתר מיוחד המוחדר לחדר השמאלי, על ידי חומר ניגוד שמוזרק תוך לחץ וצילומים שמבוצעים כדי להראות את פעילות החדר.

בחולים עם מסתם דולף או חור במחיצה, חומר הניגוד יראה זרימה לכוון "הלא נכון". הטיית המצלמה מאפשרת צילומים מזויות שונות, וזאת כדי לבחון את מצב העורקים וחדרי הלב.

מה חשים בזמן הצינתור? במשך זמן הצינתור נמצא המטופל בהכרה מלאה. מידי פעם הוא מתבקש לעצור את הנשימה או להשתעל כדי לעזור לפזר טוב יותר את חומר הצבע.

צינתור הלב אינו כואב ותנועת הצנתר בתוך כלי הדם איננה מורגשת, אולם לעיתים רחוקות עלולה להיגרם אי נוחות בזמן החדרת הצנתר והשכיבה הממושכת.

תוך כדי הזרקת חומר הניגוד, המטופל עלול לחוש אי נוחות בבית החזה או הרגשת חום החולפת תוך שניות ספורות. צינתור אבחנתי אורך כ-15-30 דקות וצינתור טיפולי אורך כשעה ולעיתים אף יותר במקרים של פעולה צינתורית מסובכת במיוחד.

למידע נוסף על מחלות כלי דם ואבי העורקים:
77% מחולי הלב - גברים
"לא הייתי אמור לחיות עכשיו"
הטיפולים במפרצת באבי העורקים
הקשר בין הסתיידויות, מסתמים ומחלות טרשתיות
צינתורים - שאלות ותשובות שכיחות בנושא

האם הצינתור בטוח? צינתור היא פעולה פולשנית ולכן יש בה סיכון מסוים. לעיתים עלול להיווצר דימום תת עורי במקום חדירת הצנתר.

לעתים רחוקות יתכן זיהום, הפרעות בקצב הלב, ניתוח מעקפים דחוף, התקף לב או שטף דם במוח. מוות מאוד נדיר ובדרך כלל מבטא חומרה קשה של מחלת לב טרם הצינתור.

חומר הניגוד המוזרק לעורקי הלב מתפנה מהגוף דרך הכליות ועלול לגרום להפרעה בתפקוד הכליות וזאת בעיקר בקרב אנשים עם מחלה כליתית ידועה או סמויה טרם הצינתור.

ישנם מטופלים העלולים לפתח תגובה אלרגית לחומר הניגוד בשל תכולת יוד גבוהה בחומר הניגוד ונדרשת הכנה תרופתית מניעתית מוקדמת. אצל מרבית החולים העוברים צינתור לא חלים סיבוכים אך מומלץ לשוחח על כך עם הרופא המטפל והקרדיולוג עוד בטרם הצינתור.

האם קיים צינתור לא פולשני? כן, אך יש צורך לסייג. צינתור בלתי פולשני משמעותו הדמיית עורקי הלב שלא באמצעות החדרת צנתר והוא מתבצע כהדמית רנטגן תלת-מימדית בעזרת טומוגרפיה (סריקה) ממוחשבת בעלת דרגת מהירות סריקה ורזולוציה גבוהה.

הבדיקה הנ"ל דורשת אף היא הזרקת חומר ניגוד לוריד הנבדק. הצינתור הבלתי פולשני איננו מחליף כיום את הצורך בצינתור טיפולי היות ולא ניתן לשלבו בפעולה טיפולית כגון הרחבת העורק על ידי בלון והשתלת סטנט.

בנוסף, ההדמיה המתקבלת מבדיקה זו לא תמיד מאפשרת אבחון ודאי של קיום או היעדר טרשת עורקי הלב ובעיקר בענפים משניים ומרוחקים מאבי העורקים. הטכנולוגיה הנ"ל משתפרת בקצב מהיר ועשוייה בעתיד הקרוב לשמש כבדיקת סקר למטופלים אשר נמצאים ברמת בסיכון גבוהה להתפתחות טרשת עורקים.

הרחבת עורקים כליליים הרחבת העורק הכלילי נעשית בצינתור לב ומיועדת לפתוח את החסימה הנוצרת בגלל טרשת עורקים.

טרשת עורקים הינה הצטברות של חומרים שומניים ודלקתיים ולעיתים אף חומר מסויד בדפנות כלי הדם הגורמים להיצרות העורק, הפרעה בזרימת הדם ובמקרים חמורים להווצרות קריש דם חוסם הגורם להתקף לב.

צנתר מיוחד עם בלון בקצה מוחדר לתוך העורק עד איזור החסימה, שם מנפחים אותו בלחץ כך שידחק לצדדים את החומר הטרשתי בדפנות העורק ויפתח מעבר רחב יותר לזרימת הדם. יתכנו מספר ניפוחי בלון שימשכו מספר שניות. בנוסף, ישנם צינתורים טיפוליים המיועדים להרחיב על ידי בלון מסתמים מוצרים בלב וזאת במקרים מתאימים.

תומכונים (סטנטים) הינם גלילי רשת מתכתיים דקים ביותר המורכבים על הבלון. כאשר מנפחים את הבלון, הסטנט נצמד לדפנות העורק, וכאשר מרוקנים אתו, הסטנט נשאר במקום והעורק נשאר פתוח ותומכון מתכסה ברקמת העורק ואיננו מעורר דחיה.

מטרת הסטנט היא לשפר את התוצאות המידיות וארוכות הטווח של הרחבה על ידי בלון, ובכך למנוע היצרות מיידית חוזרת או ארוכת טווח של העורקים הכליליים.

תיתכן הרחבה של מספר היצרויות בו זמנית באותו עורק או בעורקים שונים ולפיכך תידרש השתלה של מספר סטנטים באותה פעולה. אצל חלק מועט מהחולים, תיתכן היצרות או חסימה חוזרת של הסטנט באיזור ההשתלה.

ניתן למנוע את התופעה הזו (דהיינו השנות היצרות בתוך הסטנט) על ידי שימוש בסטנטים חדישים המצופים בתרופה המונעת היווצרות של ריקמה הגורמת לחסימה חוזרת בתוך הסטנט.

לאתר המרכז הרפואי רבין לחצו כאן

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • פרופ` דוד רוט
    פרופ` דוד רוט
    קרדיולוג וחוו"ד משפטיות פרופ` דוד רוט - מאבחן ומטפל בבעיות לב ובמחלות לב, כמו התקף לב, מחלות מסתם, הפרעות קצב לב ועוד. בוגר בית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במכון לחקר הלב בווש... קרא עוד